"כשאני מדבר על איגוד התאגידים העירוניים אני רואה למעשה בית", פותח יצחק בורבא, מנכ"ל אפעה תשתיות איכות סביבה ויו"ר איגוד התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות. "תאגיד עירוני הוא למעשה תאגיד שמוקם על ידי הרשות המקומית, כדי לממש חזון בתחום הרלוונטי שלשמו הוא קם - בין אם כלכלי, תשתיתי, תרבותי וכן הלאה. דהיינו, התאגיד הוא ייעודי ולרוב פועל בשטח של הריבונות שלו. היתרון של המיקום הוא לא פחות מאשר סטארטאפ. בפועל, אין תחרות בין החברות אלא להיפך, מתקיים שיתוף פעולה שכן מדובר על שוק ציבורי ולא פרטי. זהו עולם אוטופי", אומר בורבא בהתרגשות, "עולם המקדם מערכת יחסים מדהימה בין התאגידים השונים המאפשר ללמוד מהניסיון אחד של השני או מהטעויות, כך שבפועל העסק הזה משגשג".
מדברים הישגים
אחת הבעיות שעולות מדי פעם נוגעת לשכר וזהו רק אחד מפועליו של בורבא כיו"ר. "אחת היוזמות שהעלנו נוגעת לשכר מנחי חוגים", "למעשה ישנם מרכזים המבקשים להביא טאלנט להוביל את החוג, שחקן טניס או שחקן ג'ודו, על מנת לייצר באז ולהגדיל את כמות המשתתפים, אלא שמנחה כזה ידרוש שכר שיהיה קשה לעמוד בו. כדי לקדם את היוזמה יצרנו מעורבות בחוזר של משרד האוצר ותוך שיתוף פעולה עם הממונה על השכר הצלחנו לראשונה להסדיר את תנאי השכר של אלפי מדריכים. ממונה השכר אישר תשלום כאחוזים מפדיון החוג. דהיינו, השכר נגזר כאחוז מסוים מתוך הסכום שנאסף ממשתתפי החוג, מה שיאפשר לשלם שכר גבוה יותר. כך אני יכול לחרוג מהדברים הסטנדרטים, מתבניות שכר רגילות ומקובעות ולמעשה לקדם את המקום".
יוזמה נוספת שעליה מדבר בורבא מתייחסת לתנאי העסקה עבור עובדים שאינם בכירים, כפי שהוא מפרט: "ביולי 2021 נכנס לתוקף חוזר משרד האוצר לעובדים שאינם בכירים, לאחר שיתוף פעולה מלא של האיגוד, הגענו לשיפור תנאי השכר של עשרות אלפי עובדים בתאגידים. למעשה, שינינו את שיטת העבודה הקודמת. אם בעבר היה מקובל לשמר את החוזה הנוגע לתנאי השכר לעובדים שאינם בכירים, אנחנו הצלחנו ליצור עבורם תנאי העסקה כחוזר בפני עצמו, דבר שבפועל הקל על העובדים".
החטף שק
בורבא מדמה את התאגיד העירוני בתוך הרשות, ובכלל זה נתייחס לעירייה למשל, לצבא הישראלי. "הרמטכ"ל הוא ראש העיר", הוא מפרט, "כל בעלי התפקיד הבכירים בעירייה הם אלופי הפיקוד של העירייה ואילו את התאגיד העירוני אני רואה כסיירת מטכ"ל, לא פחות".
בעיניו מדובר על יחידה קטנה ומובחרת הכפופה ישירות לרמטכ"ל, שהוא כאמור ראש העיר, וזו פועלת מעכשיו לעכשיו, ומבצעת פעולות כירורגיות, מיוחדות, יחידה שמביאה תוצאות מוכחות מהשטח וממתינה למשימות הבאות. "לכן כל הפעילות הכלכלית של הרשויות המקומיות עברה לתאגידים המקומיים. יש מלא אגפים ויש יחידה אחת המטפלת מיידית בסיטואציה כלכלית כלשהי, דרך המנכ"ל, וזה עובד מצוין, משום שההתפתחות של החברות העירוניות בשנים האחרונות היא דרמטית, שכן הרציונל מראה שראשי הערים מעוניינים לקדם את האינטרסים הכלכליים של התושבים שלהם וזה יכול להיעשות רק באמצעות החברות העירוניות".
תגמול מוטיבציוני
אם בעבר שיפור תנאי שכר היה כפוף לוותק, הרי שבורבא ביקש להפוך את הפירמידה. "המשמעות של פירמידה הפוכה היא לבנות תקציבי קידום לפי ביצועים, ולא אוטומטית לפי ותק. גם אם מדובר בעובד חדש, שנה לכל היותר, הוא יתוגמל לעיתים יותר מעובד ותיק בזכות הביצועים שלו, הוותק כבר לא יהיה רלוונטי. בעקבות כך פרסמנו פיילוט בשיתוף אגף שכר לתגמול עובדים בכירים, וזו פעם ראשונה שממונה איפשר חלוקת בונוסים לפי ביצועים. הכול עובד לפי מודל תגמול מודרני, שהרי כל המשימות והיעדים נקבעים מראש ורק אם הגעת אליהם אתה מתוגמל, אולם אם קפאת על שמריך ולא הראית שום קידום, זה יבוא לידי ביטוי בשכר".
בורבא מאמין שזו הדרך ושהעולם מתכונן לשם: "אנחנו לא רוצים להגיע למצב של סטגנציה, אלא למצב שבו העולם הציבורי עובד על פי שאיפה ליעדים. זה ידרבן את העובדים ואילו אחרים אולי ילכו בסופו של יום הביתה".
באשר למנכ"לים, הרי שאלה לא יכלו בעבר לכהן כדירקטורים, ולכן פנה בורבא אל מנכ"ל האוצר בדרישה לאפשר זאת. "הצלחנו להביא להכרה בתאגידים עירוניים שמנכ"לים יוכלו לכהן כדירקטורים בחברות ממשלתיות. ביקשתי מהאוצר שיכיר בניסיון שלהם והאוצר נענה. זאת רפורמה שקידמנו לפני שלוש שנים מול משרד הפנים וכרגע אנחנו ממתינים למינוי חדש כדי להשלים את הרפורמה. הרפורמה פועלת בפועל על כל פרק בחייו של תאגיד עירוני, החל מפרויקטים, שכר, חופש פעולה ועוד".
תקנות מכרזים
"מזה שנים רבות מנסים לתקן תקנות מכרזים של חברות עירוניות, אולם לצערי מעל עשור שהמדינה לא מצליחה לתקן אותם. אנחנו מנענו הלכה למעשה פרסום של מכרזים הרסניים בעינינו, שהיו מבטלים את היתרון של תאגיד עירוני, על כל יתרונותיו. פעלנו לשינוי סעיפים רבים בתקנות המכרזים ואני מקווה שבקרוב נגיע להבנות עם המדינה ויפורסמו תקנות מכרזים שיהיו מקובלות גם עלינו", מסביר בורבא וממשיך, "במקביל עבדנו על הגדלת תקציב הקידום לעובדי התאגידים העירוניים, וכן הצמדנו את שכר העובדים שאינם בכירים למדד כפי שמקובל בקרב הבכירים. שהרי עד היום שכר הבכירים צמוד למדד ואילו היתר משתכרים לפי מדד שקלי וזה, כידוע, עומד במקום. היה לי חשוב לתקן את העיוות הזה, כי העובדים שאינם בכירים חשובים באותה המידה".
לדברי בורבא, האיגוד מתמודד עם אתגרים רבים, בראשם התחרות בשוק העבודה. "התחרות מול השוק הפרטי, שבו המשכורות אטרקטיביות יותר, הבריחה את טובי המוחות, והיה צריך לעשות מעשה כדי להצליח בגיוס עובדים. בעקבות כך יצרנו שיפור שכר שיסגור את הפער שנוצר בין המגזר הציבורי לפרטי, פנינו עם הצעות לשיפור שכר ונענינו. אחת הדוגמאות לכך היא שיפור תנאי השכר של המהנדסים שאיפשר לנו לגייס אותם למגזר הציבורי".
נאה דורש נאה מקיים, ובורבא לא נח לרגע. במקביל לקידום הבכירים, המהנדסים וגם העובדים הזוטרים, בורבא עובד על הצעה הנוגעת לקביעת תנאי סף לעובדים בתאגידים. "פנינו למשרד הפנים כמה פעמים בנושא והאצנו ברגולטור לא לקחת את הזמן ולהגיע להסכמה. לטובת העניין הגשנו הצעה להכניס מדד הון אנושי מגביר שקיפות, דהיינו לקבל אוכלוסיות מוחלשות לתאגידים העירוניים".
הנושא של אוכלוסיות מוחלשות נוגע לליבו של בורבא ותוך כדי שיחה חשוב לו להעלות את עניין מיצוב הנשים בישראל. "מזה כמה שנים שאני פועל לקידומן במגזר הציבורי", הוא אומר, "כיוון שמה שקורה היום הוא עוול. לא ייתכן שאחוז המנכ"ליות כל כך נמוך. הגיע הזמן שנגיע ליעד של 50 אחוז מנכ"ליות, שכן הן מוכשרות, ויש להן יכולות תמרון הרבה יותר גבוהות מגברים. זה ב DNA- שלהן. אני נתקל בזה סביבי יום-יום ומשתמש בזה. נשים הן לא מגזר מוחלש, אבל ללא ספק ניצבת מעליהן תקרת זכוכית ולכן מעט מהן מגיעות לעמדות מפתח יחסית לגודל שלהן באוכלוסייה. אחד הצעדים שקידמתי לקראת הוועידה הבאה עלינו לטובה הוא בחירת מופעים, שלפחות מחציתם הוא של נשים. בנוסף יתקיים פאנל עם ייצוג נשי וכן יזמנו תוכנית ראשונה מסוגה יחד עם ארגון 'סופרסונס', בית הספר למנכ"ליות העתיד, שמטרתה לקדם נשים לתפקידי ניהול בכירים בתאגידים העירוניים. צריך לזכור שעם כל הכבוד לכל האלופים, בצה"ל יש נשים תותחיות שמבינות בנושא של צבא ותהליכים מדיניים גם אם אין להן דרגות אלוף וצריך לתת להן אפשרות להתבטא".
ידע זה כוח
הביטוי השגור "ידע זה כוח" מיוחס לפילוסוף הבריטי פרנסיס בייקון, שחי במאה ה-16, ומאז נחשב לקטר הרעיוני של תנועת ההשכלה העולמית. בורבא אוחז אף הוא בדעה זו ואף שואף לחזקה. "אני מאמין שאנשים צריכים לשאוף לרכישת ידע בכל מקום שהם ממלאים בו תפקיד ובכל תחום בחיים. לכן, אנו מקפידים על הנגשת הידע לחברי האיגוד לאורך כל השנה, הן באמצעות ארגון ימי עיון בנושאים רלבנטיים והן בשיתופי פעולה עם מוסדות השכלה כמו אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה ואחרים. אחת ממטרות האיגוד המרכזיות הינה פיתוח הידע המקצועי המצוי בידי מנהלי ועובדי התאגידים, מתן כלים שייעלו את העבודה היומיומית של מנהלי ועובדי התאגידים, וכל זה יכול לקרות רק אם ייחשפו למידע עדכני כל העת ויתקדמו באמצעות קורסים ותהליכי למידה שמפתחים ומעשירים את עולמם. בין קורסי הדגל שאנחנו יוזמים ניתן למנות את הקורס להכשרת מנכ"לים בתאגידים העירוניים, הקורס להכשרת דירקטורים בתאגידים מוניציפאליים וציבוריים והתוכנית למנהיגות וניהול למנהלי התאגידים העירוניים.
ועידת איגוד התאגידים 2023
בכל שנה מתקיימת ועידה מרכזית של איגוד התאגידים העירוניים שנמשכת ארבעה ימים, ובה משתתפים מעל 1,000 איש, ומעל 100 ראשי רשויות. מדובר בוועידה בעלת תוכן עשיר, מופעים יוצאי דופן, קולינריה מפנקת ותוצאות הוועידה נהדרות. השנה בחר בורבא בנושא "יוצרים מחנה משותף" בוועידה שתתקיים ב-20 במרץ.
"הרעיון מאחורי זה הוא שאנחנו מחנה משותף אחד, כולם אחד בשביל השני, ולכולנו יש מכנה משותף, למרות שיש לנו דעות שונות. העם שלנו נמצא בסכנה גדולה של פילוג ואני רוצה לנצל את הפלטפורמה של הוועידה כדי להציף את זה וכדי להראות איך אפשר לחיות ביחד. כי בסופו של יום חשוב מאוד לזכור שאין לנו ארץ אחרת והמדינה הזאת היא של כולם: ימני, ערבי, שמאלני, דתי וחילוני, וכולם ביחד צריכים לשמור על כבוד הדדי. אני חש גל של שנאה בעם ובמסגרת הוועידה אני רוצה להראות על הבמה צדדים הפוכים ודעות חלוקות, אבל בצורה ראויה ומכבדת. לכן בחרתי במופעים שמדגימים בדיוק את זה. למשל מופע של זהבה בן עם דקלה וקרן פלס; עברי לידר מארח את נסרין קדרי; אביב גפן מארח את עמיר בניון ועוד. כמו שאפשר להתחבר במוזיקה, כך ניתן להתחבר בכל תחום ולחיות ביחד", הוא מסכם.
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
