חלק גדול מפעילות איגוד התאגידים העירוניים ובעיקר ההתנהלות מול הרגולטורים בכדי ליצור הסדרים מיטיבים עבור התאגידים העירוניים היא פעילות בעלת היבטים משפטיים מובהקים. כדי לקדם את מטרות האיגוד, האיגוד נדרש להיעזר באופן שוטף במשרד עורכי דין שמכיר על בוריו את עולם התאגידים העירוניים ויש לו את היכולת המקצועית וכוח האדם הנדרשים להתמודד עם אתגרים משפטיים בלתי פשוטים.
משרד עורכי דין "מיתר", מהגדולים והמובילים בישראל, מעניק ייעוץ משפטי שוטף לאיגוד התאגידים העירוניים ומלווה אותו כמעט בכל פעילות ופעילות. במשרד פועלת מחלקה העוסקת בתחום הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים המלווה עשרות תאגידים עירוניים וגופים ציבוריים נוספים בפעילות השוטפת וגם בפרויקטים מיוחדים ומורכבים.
״בזכות הניסיון, הוותק וגודל המשרד אנחנו יכולים לתת מעטפת מלאה לכל הצרכים המשפטיים של התאגיד העירוני, כולל דיני מכרזים, דיני עבודה ושכר, משפט סביבתי, פרטיות ואבטחת מידע, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, עסקאות מימון עם הבנקים ועוד״, מסבירים עו״ד אלון גלרט ועו"ד יניב בריטשטיין, שותפים במשרד עורכי הדין "מיתר" ויועצים משפטיים לאיגוד התאגידים העירוניים.
אתגר השכר
מהו האתגר המרכזי של התאגידים?
״אנו חווים היום משבר שאנו לא זוכרים כמותו בכל הנוגע לגיוס עובדים. מאז ומתמיד יש נחיתות למגזר הציבורי מול המגזר הפרטי בכל הנוגע לתנאי השכר המוצעים. אולם בשנה האחרונה, בשל עליית השכר הגדולה במגזר הפרטי, מורגש הקושי יותר ויותר, כאשר מועמדים פוטנציאליים לא ניגשים למכרזים ואפילו לא טורחים לבוא לראיונות כאשר הם שומעים מהו השכר המוצע. כל המגזר הציבורי סובל מזה אבל בתאגידים עירוניים, שבהם השכר נמוך יותר מאשר ברשויות המקומיות ונמוך משמעותית מגופים ציבוריים 'מתחרים' כמו חברות ממשלתיות, הקושי הוא גדול יותר. אם בעבר הייתה נכונות למלא תפקידים במגזר הציבורי, כיום, הפערים הדרמטיים ברמות השכר לעומת המגזר הפרטי, שעות העבודה המרובות, המעבר לעבודה היברידית, והעובדה שהקביעות כבר לא משחקת תפקיד, מביאה לכך שרבים וטובים אינם מעוניינים לאייש תפקידים נדרשים בתאגידים העירוניים. תורמים לכך גם יוקר המחייה והאינפלציה, שמקשים על עובדים להסתדר עם המשכורת 'הציבורית' ומחייבים עובדים רבים לחפש את המשכורות הגבוהות ביותר. מצב זה משפיע גם על התקציב של התאגידים העירוניים שנאלצים, בגלל העובדים שלא מעוניינים להגיע, לממן נותני שירות במיקור חוץ, שעולים הרבה יותר. אנחנו באיגוד מנסים לחשוב על פתרונות, ביחד עם הממונה על השכר במשרד הפנים מתוך מטרה לתת פייט למגזר הפרטי באמצעות שיפור השכר והתנאים. מסיבה זו אנו פועלים מול הממונה על השכר להעלות את מדרגות השכר באופן משמעותי לעובדי התאגידים העירוניים, מהזוטרים ועד הבכירים, בנוסף ליצירת תמריצים חיצוניים כגון מענקי התמדה תוך מתן דגש על בעלי תפקידים בתחום ההנדסה, מקצוע מבוקש גם במגזר הפרטי. בשנה האחרונה גם התחלנו פיילוט ראשון מסוגו בשלטון המקומי של תשלום בונוסים לעובדים בכירים בתאגידים עירוניים על בסיס עמידה שלהם ביעדים. זהו מהלך פורץ דרך בשלטון המקומי שלא קיים ברשויות המקומיות".
אתגר הבירוקרטיה
אתגר נוסף שעליו מצביעים עו"ד בריטשטיין וגלרט הוא שימור היתרון היחסי של התאגיד העירוני על פני הרשות המקומית בכל הנוגע למהירות ויעילות בביצוע פרויקטים. הקושי בנושא זה נובע ממתח שקיים בין שתי גישות: איגוד התאגידים העירוניים מבקש יותר גמישות והתנהלות חופשית בתאגיד על מנת שהתאגיד העירוני יוכל להיות צעד אחד לפני הרשות המקומית מאחר וללא יתרון זה, אין כל מוטיבציה לרשות המקומית להקים תאגיד עירוני ולהפעיל אותו. לעומת זאת, הרגולטור ומשרד הפנים טוענים כי התאגידים העירוניים רחוקים יותר משומרי הסף הפועלים ברשויות המקומיות ולכן חשופים להתנהלות לא נכונה, מצב שמוביל לרגולציה מכבידה יותר.
"חשוב להבין שעצם המבנה של התאגיד העירוני אמור לאפשר ביצוע משימות באופן מהיר ויעיל יותר מאשר הרשות המקומית", אומרים עו"ד גלרט ובריטשטיין. "היעילות של התאגיד העירוני מושגת בכמה דרכים. העובדים בתאגיד מועסקים בחוזים אישיים, מה שמאפשר לייצר גמישות ניהולית לעומת הרשות המקומית שבה רוב העובדים מועסקים בהסכמים קיבוציים. בנוסף, קיימים בתאגידים פחות מנגנונים בירוקרטיים מסועפים שמשפיעים על תהליכי אישור וקידום פרויקטים למשל נושא חתימות ואישורים שלעיתים נמשכים שבועות, בעוד שבתאגידים הדבר נעשה בכמה שעות. הדבר בא לידי ביטוי גם בתחום המשפטי: התאגידים, שנשענים על ייעוץ משפטי במיקור חוץ, יודעים להוציא מכרז בתוך ימים, לעומת הרשויות המקומיות, שם הדבר יכול לקחת גם חודש".
האם יצירת רגולציה דיפרנציאלית יכולה לתת מענה לסוגייה זו, כמו גם לפערים ואי השוויון הקיימים בין התאגידים העירוניים?
״בהחלט כן, וזהו אחד הנושאים המרכזיים שבהם אנו עוסקים כיועצים משפטיים של התאגידים העירוניים, כחלק מהרפורמה הצפויה בשנת 2023, שאמורה גם לייצר רגולציה דיפרנציאלית וגם לייצר נורמות מחייבות המבוססות על כללי ממשל תאגידי. כך לדוגמה, תאגידים שיקבלו סיווג גבוה בזכות התנהלות נכונה מבחינה פיננסית, יזכו לזירוז תהליכים מול משרדים ממשלתיים ולפטור מהצורך לקבלת אישורים מסוימים כגון אישורים להעסקת עובדים, להלוואות ולפעולות אחרות שצריך לבצע אותן במהירות. במקביל, צפוי להיכנס לתוקף פרק 'ממשל תאגידי' ברפורמה. המשמעות היא הכנסת נורמות של מינהל תקין לתאגידים כגון חובה להעביר תקציב ותוכנית עבודה שנתית, חובה לכנס את הדירקטוריון מינימום פעמים בשנה, חובה לשלוח את כל החומרים מראש לדירקטורים ולקבל החלטות מנומקות, חובה למנות מבקר פנים שיבצע ביקורות בהיקפים משמעותיים ועוד. הדבר ישפר את המינהל התקין בתאגידים העירוניים וגם יביא לשיפור פעילות התאגיד לטובת הציבור".
כבר למעלה מ-20 שנים מבוצע ניסיון להתקין תקנות מכרזים לתאגידים עירוניים, האם השנה נראה את התקנות נכנסות לתוקף?
"כבר בשנת 2002 נקבע בחוק כי התאגידים העירוניים יהיו כפופים לחובת מכרז מכוח חוק חובת המכרזים אבל התקנות הייעודיות טרם הותקנו. בסוף שנת 2021 שרת הפנים דאז התקינה תקנות אולם בטרם הושלם הליך החקיקה הכנסת התפזרה. עם תחילת עבודת הכנסת החדשה, חזרנו לעבודה על התקנות מול משרד הפנים במלוא המרץ. בימים אלו אנו נמצאים בישורת האחרונה לאישור התקנות מול משרד הפנים. לאחר הגעה להסכמות סופיות עם המשרד, נקדם את תהליך התקנת התקנות בכנסת. תקוותי היא כי נוכל להשלים את התהליך כבר במהלך שנה זו. תקנות המכרזים החדשות ישנו באופן דרמטי את התנהלות התאגידים העירוניים בנושא מכרזים. ועדת המכרזים תהפוך לוועדה מקצועית בראשות מנכ"ל החברה ללא מעורבות דירקטורים לרבות נבחרי ציבור. כמו כן, הוועדה תהיה מעורבת כמעט בכל שלב של המכרז מההחלטה על יציאה למכרז, אישור מסמכי המכרז לפרסום, בחירת הזוכה וגם בהמשך, בהחלטות כמו הארכת אופציה, חילוט ערבות וכדומה״.
אתם פועלים לקידום שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. האם לדעתכם המהלך שאתם מובילים, יכול לסייע לחוסן הלאומי של מדינת ישראל?
״בהחלט. אנחנו מקדמים מספר שנים בכל הכוח גם את נושא PPP) Public-Private Partnerships). האמונה שלנו היא כי כדי לבצע פרויקטים שישרתו את הציבור, צריך ליצור שיתופי פעולה בין תאגידים עירוניים למגזר הפרטי מאחר ולמגזר הפרטי יש ידע מקצועי ומשאבים שאין כיום במגזר הציבורי, בוודאי לא בשלטון המקומי. אנחנו פועלים במסגרת האיגוד כדי לטפל בחסמים לביצוע פרויקטים שנוגעים לאישורים שיש לקבל לפרויקטים כאלה ממשרד הפנים, שלא פעם מערימים קשיים על שיתופי הפעולה בין התאגידים למגזר הפרטי והציבורי. יחד עם זאת, בהצעת חוק ההסדרים המצויה בדיונים בימים אלו הוכנסו סעיפים שיאפשרו קבלת פטור מהאישורים המקדימים עבור רשויות מקומיות המוגדרות כאיתנות ויציבות, דבר שיכול לקדם נושאים לאומיים חשובים, ולתת בוסט אדיר גם לחוסנה הלאומי של מדינת ישראל״.
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
