כל בעל רכב פרטי שמנסה להכנס או לצאת ממרכזי הערים בשעות העומס – אבל גם בשעות נוחות יחסית, מודע לכך שבשנים האחרונות עומסי התנועה הולכים והופכים משמעותיים – עד בלתי נסבלים. בינתיים, נראה שהמילארדים הרבים שמושקעים בתשתיות, לא מצליחים להדביק את הקצב.
תעדוף תחבורה ציבורית
דניאל רוד, סמנכ"ל הנדסה ופיתוח נתיבי ישראל (נת"י), ויו"ר הכנס ה-13 לבניה ולתשתיות של איגוד המהנדסים מסביר: "בעשורים האחרונים המשק הישראלי מאופיין בתנופה כלכלית וקצב גידול מהיר של האוכלוסייה ביחס למדינות המפותחות. לצד זאת, קצב פיתוח התשתיות לא הדביק את קצב הצמיחה, וכתוצאה מכך נוצר פער משמעותי במלאי התשתיות הפיזיות הכלכליות בישראל וכך גם בתחום התחבורה. הגודש בכבישים הולך וגדל בגלל עלייה במספר הרכבים ורק פלטפורמה של תחבורה ציבורית יעילה יותר מאשר שימוש ברכב פרטי תאפשר להדביק את הפערים".
לדבריו, ניתן וצריך לשפר את התחבורה הציבורית בישראל. זהו אתגר לאומי הדורש שהמדינה והרשויות המקומיות יפגינו נחישות בתיעדוף תשתיות לתח"צ, לצד הירתמות של הציבור, שעליו להפנים את השינויים בהיבט התרבותי ובדפוסי הנסיעה.
רוד מוסיף כי "המדינה היא הגורם המשמעותי ביותר בכך, עליה להגדיר ווקטורים להשקעה בתשתיות שצריכים לקבל תקצוב וקידום בעת ובעונה אחת של פרויקטי ענק בראשם הרכבת הקלה והמטרו במטרופולינים בדגש על גוש דן, שם הגודש הרב ביותר ובירושלים.
אלו פרויקטים ארוכי טווח הדורשים התמדה מצד המדינה באישור התכניות ומתן וודאות סטטוטורית, והציבור כמה לפתרונות.
"פרויקטי הסעת המונים אורכים כעשור-עשור וחצי, במהלכם על המדינה לבסס יחסי אמון בינה לבין הציבור בכל הנוגע לתחבורה ציבורית. תהליך של היפרדות מכלי רכב פרטי דורש תקופת הסתגלות ולכן יש לאפשר ההדרגתיות באמצעות שלבי ביניים. השינויים צריכים לאפשר נגישות מירבית שתוביל לצמצום השימוש ברכב פרטי".
במהלך שלבי הביניים, קובע רוד, "עד יישום התכנית, נדרש שיפור בתחבורה הציבורית גם בטווח הקצר יותר. לפיכך, יש לתעדף שימוש בתשתיות קיימות של תחבורה ציבורית. כולל מערך אוטובוסים ונתיבי נסיעה ברורים עבור תח"צ במטרופוליטניים. על מערך התח"צ להיות גדול דיו כדי לאפשר לאוטובוסים להגיע בתדירות גבוהה ולאפשר נסיעה מהירה יותר באמצעות מערך תפעולי אמין ונתיבים מועדפים".
בנוסף לכך, הוא אומר, "יש לעודד שימוש ברכבים שיתופיים שכך שברכב ייסע יותר מאדם אחד. בישראל, ממוצע הנוסעים ברכב הוא נמוך ועומד על כ-1.1 אנשים ברכב בלבד. כדי לצמצם את מספר הרכבים בכבישים, בפרט בשעות העומס, יש להגדיל את מקדם הנסועה מאשר נהג בלבד ולצרף נוסעים נוספים. בדרך זו ניתן לחסוך אלפי כלי רכב על הכביש בשעות השיא".
בפן הכלכלי, הוא קובע, יש לקדם אגרת גודש שתתמרץ אנשים לוותר על נסיעה ברכב הפרטי, גם במצב הנוכחי בו מערך התח"צ לא מספיק אמין או יעיל.
"אף פתרון לכשעצמו אינו נותן מענה מספק. רק פתרון הוליסטי לכלל המערך עם קישוריות בין המערכים יאפשר מערכת הסעת המונים שתספק אלטרנטיבה טובה יותר מאשר הרכב הפרטי. לשם כך דורשה רמת אמינות וזמינות גבוהה. כלומר שנוסע יוכל להגיע מיעד ליעד בקלות וביעילות בשילוב בין אוטובוסים, מטרו ורק"ל", מסכם רוד.
איזורי ביקוש חדשים
אמנון מחרז מנכ"ל יזמות בקבוצת בראל מציין כי "גם אם נראה שהמאבק בפקקים הוא חסר סיכוי לאור תחזיות גידול האוכלוסייה בישראל, הרי שבשטח אנחנו רואים היום כיצד פרויקטי תשתיות גדולים שינו את מפת פיזור האוכלוסייה בישראל ויצרו איזורי ביקוש חדשים. כאשר מחירי הדיור במרכז הארץ עלו, רוכשי הדירות רכשו דירות בערים וישובים בעלי נגישות תחברותית לצד כבישים נוחים או לצד תחנות רכבת והמגמה הזאת נמשכת. כדוגמה ניתן לתת את ההשפעה של כביש 6 על יקנעם ועל חריש, או ההשפעה של רכבת העמק על הביקושים לדירות בעפולה".
לכן, הוא מוסיף, "הפיתוח של פרויקטי תשתית חייב להמשך לצד הגידול באוכלוסייה עם עדיפות לפיתוח רכבות ומערכות להסעת המונים. היום ניתן לראות שהתוכנית להקמת רכבת הקלה שתחבר בין נוף הגליל לחיפה כבר מייצרת ביקושים לדירות בישוב. אמנם התכנון הוא שהרכבת תחל לפעול רק בעוד מספר שנים, אך רוכשי הדירות כבר מזהים את המגמה ומבינים שערך הדירות צפוי לעלות ככל שהפרויקט מתקדם".
חלופה נוחה לרכב פרטי
לדברי שבתאי יוקלה מנהל מחלקת הנדסה בפז כלכלה והנדסה, "בעיית הפקקים בכבישי ישראל לא תיעלם לגמרי, למרות פרויקטי התשתיות והתחבורה הענקיים שמבוצעים כיום. ככל שמרכז הארץ, וישראל בכלל, יהיו צפופים יותר בתושבים ומכוניות, כך בעיית הפקקים תחמיר. קבוצת פז כלכלה והנדסה מעורבת בפרויקטי תשתיות שונים, בהם אנו מסייעים בתיקוף תמחור הפרויקטים (צוות אדום) או בייעוץ טכני למלווים (LTA) – כך בפרויקט הרכבת הקלה בת"א, תמ"א 70 שעוסקת בפרויקט המטרו, מבני הדיפו לרכבת הקלה בירושלים, סלילת נתיבים מהירים ועוד. כל המגה-פרויקטים התשתיתיים המקודמים כיום במשרד התחבורה במרכז הארץ הם פרויקטי תחבורה ציבורית, כאשר כמעט ואין פרויקטים של מחלפים או כבישים חדשים שבאים לשמש את הרכב הפרטי".
יוקלה מוסיף כי "אל לנו לחשוב שכל הפרויקטים האלה יעלימו את הפקקים – זו לא המטרה שלהם. המטרה שלהם היא לייצר חלופה מהירה ונוחה לרכב הפרטי, לא להקל על הנסועה שלו. ראוי לציין כי אין כמעט ערים גדולות בעולם שלא סובלות מעומסי תנועה, ואין סיבה לחשוב שגוש דן יתנהג אחרת. כמו העומסים בניו יורק ובלונדון, ערים עם מערכות הסעת המונים מתפקדות, כך יהיה גם בגוש דן - עמוס. נותר לנו לקוות כי בליץ פרויקטי התחבורה אכן ייצר חלופות נוחות ויעילות לרכב הפרטי, כך שהציבור יוכל לבחור בין תחבורה ציבורית שימושית לבין עמידה בפקקים".
הרכבת הקלה מייצרת ביקושים
לדברי זיו פופלבסקי, ממייסדי חברת RAY TLV, "פרויקט הרכבת הקלה יסייע רבות לאזורי תעסוקה בתוואי הרכבת – בכך שיגביר באופן מהותי את הנגישות התחבורתית לאזור ויאפשר להמוני העובדים להגיע בקלות אל ומהעבודה. כך למשל, אזור התעסוקה רמת החייל בתל אביב שכבר חווה בשנה האחרונה פריחה נדל"נית מחודשת, שתתגבר עם תחילת הפעלת הקו הירוק של הרק"ל שהעבודות שלו כבר בעיצומן. כבר כיום מצטרפות לרמת החייל עוד ועוד חברות גדולות שמתווספות למגוון הקיים ומקימות באזור את המטה שלהן. עם הרכבת, יתגברו להערכתי הביקושים לשטחי משרדים באזור שכבר היום נמצא בתפוסה של 92%. באזור כבר יושבות חברות הייטק מובילות וגם מאות אנשי רפואה מתחומים שונים לצד בתי חולים פרטיים והמרכז הרפואי הפרטי 'אסותא' הממוקם במתחם.
קבוצת RAY TLV מתכננת ברמת החייל פרויקט משמעותי בנראות ובנפח. השלמנו לאחרונה רכישת שני נכסים לטובת יצירה של רצף תכנוני בהיקף של 4 דונם על קרקע פרטית".
קירוב הפריפריה
שאול צוק מנכ"ל אורון תשתיות ובניה מקבוצת אורון אחזקות והשקעות קובע כי: "ישראל נמצאת בפריחה של תשתיות שמקרבות את הפריפריה למרכז הארץ, מספקות פתרונות לסיוע בפקקים והופכות את התנועה לנוחה ונגישה יותר, כך גם בתוך הערים.
"מחלף להבים החדש שהקימה חברת אורון אחזקות והשקעות שנפתח לתנועה לפני מספר חודשים בדרום מהווה דוגמא לפתרון של נגישות והקלה על עומס הפקקים בין באר שבע למרכז. העבודות להקמתו כללו סלילת כבישים מחברים, הקמת מערכי גישור וביצוע עבודות תשתיות נלוות. המחלף החדש מחבר בין הכבישים 40, 31 ו-301 ובין הישובים להבים, רהט, גבעות בר ובאר שבע. אין ספק שתורגש באיזור הקלה משמעותית בעומסי התנועה וזמני הנסיעה מהמרכז לדרום ולהיפך יקוצרו באופן משמעותי".
בירושלים, מוסיף צוק, "הרכבת הקלה מספקת פתרון יעיל למאבק בפקקים בתוך העיר, מצב שילך וישתפר עוד עם הקמתו של חניון "חנה וסע" בהר החוצבים בירושלים עליו חברת אורון אחזקות והשקעות עובדת בימים אלו. החניון עם כ-1,000 מקומות חניה ממוקם בהר חוצבים ובסמיכות לתחנת הרכבת הקלה, מסופי האוטובוסים, מסלולי אופניים ועוד. החניון ישמש, בין היתר, את באי הספורטק ופארק ההייטק הר חוצבים הממוקם בסמוך. החניון צפוי לכלול 5.5 קומות, המשתרעות על פני שטח כולל של כ-35,000 מ"ר".
אמצעי הסעת המונים= ושדרוג התשתיות הקיימות, הוא מעריך, "הם המפתח לטיפול בעומסי התנועה הגדולים. מחירי ביצוע שאינם מותאמים להתייקרות המחירים החריפות בתקופה האחרונה וחוזים חד צדדיים מצד הרשויות, מקשים על קצב הפיתוח והתקדמות של הקבלנים בפרויקטי התשתיות הלאומיות. על כך יש לתת את הדעת ולגבות במשאבים והשקעה לאומית."
בדיקות ללא הרס במבנים ותשתיות
כשמהנדס רוצה לחזק או לשנות מבנה, הוא רוצה לדעת את כל המידע על המבנה. רק כך יוכל לתכנן את הנדרש ולא מעבר לכך, דבר שייקר את הביצוע, יאריך אותו ולפעמים יביא אותו להחלטות לא נכונות. הוא רוצה לדעת איזה אלמנטים קונסטרוקטיביים קיימים, גודל, מיקום סוג הזיון (קוטר, מיקום, חלק/מצולע וכו'), חוזק הבטון, איזה ביסוס קיים. והכל מתוך בדיקות עדכניות ולא שרטוטים מלפני שנות דור שאמינותם מוטלת בספק.
בדיקות לא הורסות הן בדיקות שנותנות מידע על החלק הנבדק תוך שימוש באמצעים פיסיקאליים עקיפים מבלי להרוס את החומר. כך ניתן לגלות סדק של 0.5 מ"מ בכן נסע של מטוס וגם סגרגציה או הפרדות ביציקת בטון, בקורות עמודים או תקרת טרנספורמציה.
חברת גבי שואף מובילה בתחום זה כבר למעלה מ-50 שנה. את השיטות המתקדמות הזמינות אצלה יישמה כבר לאחר אסון ורסאי בבדיקת מבנים. עקרון שיטות אלו מוכר לנו מתחום הרפואה. בין שיטות אלו ניתן לציין את הרדיוגרפיה – שיקוף הגוף הנבדק לגילוי זיון או חללים, בדיקות אולטרסוניות המשתמשות בשידור גלים בתדר גבוה החודרים לבטון ומוחזרים מחללים או הפרדות פנימיות, שיטות אלקטרומגנטיות כמו פרופומטר לגילוי עומק וקוטר זיון וכן רדאר חוד קרקע בתדרים שונים לגילוי חללים בבטון או בתשתיות.
לחברה שתי זרועות משלימות לבדיקות אלו כדי לתת שירות מידע מלא למבנים ותשתיות. ניטור ובדיקות לפי תקן ת"י 26.
ניטור - גבי שואף מקיימת מערך לניטור מבנים. מערכות אלו מאפשרות מידע על תזוזת מבנים בשל עבודות תת קרקעיות סמוכות, עבודות תשתית, קדיחה או הריסה סמוכות ובעיקר בעת חפירת מנהרות. הניטור יגלה שקיעת פני הקרקע, נטייה של המבנים עליו, רעידות חורגות, ביצוע עבודות מיוחדות הדורשות זהירות מיוחדת. בין עבודותינו המיוחדות ניתן לציין את הזזת מבני הטמפלרים בשרונה, שימור חזית מלון פאלאס בירושלים, הנפת היכל התרבות בתל אביב, ניטור המנהרות והתחנות בקו האדום המזרחי בתל אביב, מנהרת כביש 60, כביש 431 ועוד.
עבודות אלו נעשות על ידי שתילת סנסורים מתוחכמים במבנה למשך תקופת הניטור שנמשכת עד מספר שנים.
שיטה נוספת היא מדידה באמצעות מערכת לייזר ממחושבת (ATS – Automatic Total Station), אשר מודדת בכל מספר דקות את המרחק והזויות של נקודות נבחרות במרחב המנוטר ובאמצעות תוכנה מתקדמת מבצעת את חישובי התזוזות תוך מתן התרעות מיידיות על חריגה. לחברה 26 מערכות כאלה המותקנות בפרויקטים שונים ברחבי הארץ.
בדיקות בטון ומערכות מבנה לפי תקן - הזרוע השנייה הינה בדיקות בטון טרי וקשוי לפי ת.י.26 וכן לשאר מערכות המבנה. כל מבנה שנבנה זקוק לבדיקות אלו הנעשות לפי חוק הבניה ולפי דרישות טופס 4. הדבר מאפשר לנו לקבל מידע אמין ובלתי אמצעי במשלב עם תמונת המצב הכוללת הנמסרת ללקוח.
ד"ר יוסי שואף, גבי שואף בע"מ
