אומרים שאורח לרגע רואה כל פגע ולדעתי יש בזה לא מעט אמת.
כאשר התחלתי את דרכי בענף הבנייה, אחרי שנים ארוכות של ניהול חברות טכנולוגיות בענפים אחרים, המשפט ההוא החל מהדהד לי בראש, אבל חשבתי שמה שאני רואה זה בטח רק רושם ראשוני שאני מקבל והנה אוטוטו אני אכיר את הענף יותר לעומק ואבין שטעיתי וה"פגע" יתברר כלא היה.
אז זהו, שלא בדיוק.
אני בן 42 והתחלתי את דרכי בעולמות הטכנולוגיה לפני כשני עשורים, כאשר בעשור האחרון כיהנתי כמנכ"ל של חברות טכנולוגיות בענפים הנדסיים שונים. עד שהגעתי לבנארית הניסיון שלי בענף הבנייה היה דל יחסית, בסך הכול בניתי בית פרטי ומאוחר יותר גם הייתי שותף פעיל בייזום ובניהול של פרויקט הרחבה קהילתית בישוב בו אני חי.
מבין המשימות הראשונות שהגדרתי לעצמי עם כניסתי לתפקיד מנכ"ל בנארית הייתה להכיר את הענף לאורכו ולרוחבו, והודות לתפקידי בחברה הייתה לי התשתית הנכונה ללמוד ולדעת, מאחר שלבנארית ישנם אלפי לקוחות, מכל קשת העיסוקים בענף, אשר בונים את כל סוגי הפרויקטים. לכן, כל שעליי היה לעשות הוא להקדיש יום בשבוע לנסיעות ללקוחות, ללמוד מהם על תפקידם בענף, על הקשיים והאתגרים שהם פוגשים, וכמובן, גם להקשיב לבקשות ולרעיונות שלהם לגבי תוכנת בנארית בפרט וענף הבנייה בכלל.
די מהר הבנתי שניתנה לי הזדמנות גדולה (לצד אחריות גדולה שעליה ארחיב בהמשך), שלא רבים זוכים לקבל: הזכות לראות מנקודת מבט של מבקר/אורח את כל הקשת העסקית בענף, לפגוש גופים ויזמים, לצד קבלנים, מנהלי פרויקטים, מתכננים, מפקחים ושכולם יפתחו את דלתם וישתפו בחפץ לב באתגרים העסקיים שניצבים בפניהם. הזכות הזו ניתנה לי מכיוון שבנארית מהווה כלי חשוב בניהול ובהצלחה של העוסקים בבנייה, והם משתפים אותי באתגרים שלהם מתוך תקווה שבעתיד נוכל לסייע להם לפתור אותם בעזרת כלי התוכנה.
לאחר עשרות פגישות ועדויות מהעוסקים בענף יכולתי לסכם את המסר שניסו להעביר אליי:
החריגות בענף הבנייה הם הבעיה המרכזית והמשמעותית שכולם רוצים למצוא לה פתרון.
אה כן, וגם שכל אחד מאשים את האחר בחריגות שנגרמו לו...
החריגות בענף הבנייה משפיעות על כולם, מהמיקרו ועד המאקרו.
הן פוגעות ביזמים שנדרשים בסופו של דבר לשלם יותר משתיכננו על הפרויקט, בקבלנים שסופגים לא פעם את בעיות התכנון שצפות בביצוע, במתכננים שלא מקבלים מספיק מידע ו/או זמן ומשאבים כדי להשלים את התכנון לפרטיו וכמובן בסופו של דבר בלקוחות שמקבלים מוצר יקר יותר משהיה יכול להיות.
ובמאקרו מדובר בפגיעה של כולנו – הפרויקטים מתעכבים, יש פחות התחלות בנייה מהביקוש, הקבלנים נמצאים בסיכון עסקי גבוה, המדינה והגופים היזמיים הגדולים נערכים לבלתי צפוי בשיעורים גבוהים של 40%-30% מסך הפרויקט ומחירי הנדל"ן ויוקר המחיה ממשיכים לעלות ולעלות.


3 סיבות עיקריות לחריגות
כדי לפשט את המונח חריגות בבנייה נדבר על שלוש סיבות עיקריות והגורמים הנפוצים להן:
חריגות בשל מסמכי פרויקט לא בשלים/תכנון לקוי
קבלנים ש"מתאבדים" על ההצעה גם במחירי הפסד (שהם לרוב לא מודעים להם)
יזם שמרבה בשינויים בדרישות תוך כדי הפרויקט
הסיבה הראשונה היא הנפוצה ביותר. כמעט כל מי שפגשתי סיפר לי שהכל קורה כי התכנון לא מספיק מפורט וברור, הכמויות לא מדויקות והמחירים לא משקפים את המציאות. וזה עוד בדרך כלל לפני שיוצאים למכרז, כי אחרי המכרז הסיפור מתעוות עוד יותר, שכן קבלנים נדרשים לעשות הנחות על מחירים מעוותים מלכתחילה ולא יכולים לשנות כמויות, גם כאשר ברור להם שהתכנון לא יפגוש את המציאות כאשר יתחילו בביצוע.
אחריות ענפית
וכך אנחנו מגיעים לסיבה השנייה, שבה נדרשים הקבלנים להציע הצעות מחיר על כתבי כמויות ותוכניות לא מדויקים, ואם להוסיף על הבעיה המובנית כאן, אז גם הרבה מהקבלנים לא יודעים מהם עלויות הבנייה שלהם בעצמם, כך ששולי הרווח לא ברורים להם עד הסוף בזמן שהם ניגשים למכרז, והתוצאה היא "התאבדות על המכרז" וזכיה במכרז גם כאשר מדובר למעשה בהפסד (כלכלי).
הסיבה השלישית והפחות שכיחה מבין השלוש תלויה ביזם – יש כאלה שתוך כדי הפרויקט משנים את התוכניות בצורה משמעותית, כי פתאום נוצר מצב עסקי או סטטוטורי שמאפשר להם. לפעמים זה גם מכורח המציאות, שכן התוכניות איתן יצאו למכרז לא היו גמורות וכעת השינויים מתבקשים.
וכעת זה מביא אותי להרחיב על נושא האחריות שהזכרתי מקודם. לבנארית ישנה תחושת אחריות ענפית גדולה על כתפיה, עם מוניטין וותק של 40 שנה בענף הבנייה, שלו היא מספקת במהלך השנים כלים מדויקים לניהול, בקרה ומעקב אחר פרויקטים בבנייה.
ישנם כ-8,000 לקוחות וכ-100,000 כניסות של משתמשים בכל חודש למערכת, שמסתמכים על בנארית שתדע לדייק להם את התכנון, את המכרז ואת הביצוע, ולכן זוהי זכותנו וחובתנו לספק כלים מתאימים לטיפול בחריגות שהזכרתי במסגרת יכולותינו ככלי תוכנה טכנולוגי.
פתרונות לצמצום החריגות
קצרה היריעה מלתאר את הפתרונות השונים שאפשר ליישם בעסק כדי לדייק יותר את הניהול ואת הענף. אמנה כאן מספר כלים עיקריים שאיתם ניתן לשנות את המציאות ולהתחיל לפעול לתקן את מגמת החריגות שהפכה לאקסיומה.
כדי לדייק את התכנון נדרש בעיקר לדייק את חישובי הכמויות ואת אומדני המחיר.
פתרונות טכנולוגיים לחישובי כמויות:
הכלי הבסיסי ביותר – אקסל. אם נבנה נכון הוא יכול להיות טוב דיו כל עוד לא מדובר בכתבי כמויות גדולים ומורכבים.
כאשר נדרשת יכולת חישוב יותר מורכבת, האקסל מתחיל להיות מסובך להבנה ולשליטה ולכן ניתן להשתמש בכלים מובנים של תוכנות לחישוב כמויות בבנייה.
בנוסף לאלה, מתפתח לו כיום תחום חדש ומרתק של חישוב כמויות דיגיטלי/ויזואלי שמסוגל לחשב כמויות בצורה טובה (שהולכת ומשתפרת טכנולוגית) בלחיצת כפתור ישירות מהתוכנית.
פתרונות טכנולוגיים לאומדני מחיר:
הבעיה המרכזית באומדנים היא שהם ניתנים ברובם על סמך מחירונים או מאגרים שונים בענף, לרוב לפי מה שהיזם מכתיב למשתמש.
המחירונים אינם מדויקים בלשון המעטה, המסחריים בהם עלולים להיות בעייתיים, שכן אין לדעת איך נקבעים המחירים שבתוכם ובנוסף לא פעם המציעים נדרשים לתמחר X אחוזים מתחת/מעל המחירון, דבר שמחזק את הטענה שהמחירון אינו מדויק, אחרת למה לסטות ממנו?
הפתרון המדויק ביותר הוא להסתמך על מאגרי סעיפים שבנויים על תוצאות אמת של פרויקטים.
ראיתי מספר פתרונות נקודתיים כאלה אצל גופים גדולים, שמסתמכים על המחירים מהפרויקטים שלהם עצמם כדי לבצע אומדנים לפרויקטים עתידיים שלהם וזה עובד נפלא.
גם לנו בבנארית יש פתרון דומה שעליו כבר הכרזתי בעבר שהוא לא יהפוך למחירון מסחרי ולא יימכר בכסף ללקוח, אלא יינתן כשירות לכל לקוחות בנארית כחלק מהאחריות הענפית אותה הזכרנו לעיל.
מאגר מחירי האמת של בנארית בנוי מתוצאות מכרזים אמיתיים בענף והוא מכיל כ-200,000 סעיפים מתומחרים מכל סוגי הפרויקטים ובכל אזורי הארץ ובעזרתו ניתן לקבל מחירי אמת לתמחור כתבי כמויות (לצורך אומדן או לצורך הצעות מחיר).
פתרונות טכנולוגיים לקבלנים שמתאבדים על הצעת המחיר:
גם התופעה הזו שרווחת מאוד בענף ניתנת למניעה.
ראשית, אם הפרויקט יתוכנן יותר טוב, הכמויות יהיו מדויקות יותר והאומדנים יהיו נכונים יותר – התופעה תצטמצם משמעותית.
אבל בד בבד יש גם אחריות לקבלן להבין את הצעתו לפרטים ולדעת את מרכיבי העלות שלו ולכן על הקבלנים להשתמש בכלי תוכנה שיודעים לנתח ולתמחר את סעיפי הפרויקט על ידי פירוק הסעיפים השונים למרכיבים (חומרים, עבודה, ציוד, קבלני משנה).
מדובר בכלי החשוב ביותר לקבלנים מכיוון שהוא מאפשר לקבלן לדעת את העלויות האמיתיות שלו, ולדעת איפה הקו האדום שלו כאשר הוא מתמודד על פרויקט. בנוסף לכך, מפרויקט לפרויקט הקבלנים בונים לעצמם ספרייה של סעיפים מנותחים, יכולים לדייק אותם עם הזמן ולעשות בהם שימוש חוזר לתמחור של הצעות חדשות.
לצערי, זהו תחום מאד מוזנח וגיליתי שמרבית הקבלנים אותם פגשתי עושים תמחור חלקי בלבד (על סעיפים מרכזיים) או שמסתמכים על בעלי ידע חיצוניים שידעו לתמחר עבורם.
לסיכום אציין שכנראה זה נכון.
אורח לרגע רואה כל פגע. ואכן מה שראיתי בתחילת דרכי בענף היה שלצד המורכבות הרבה מאוד בהנדסה אזרחית, ולמרות שהפרויקטים מסובכים ומלאי משתתפים, מתקיימת בהרבה מקומות תרבות של "יהיה בסדר" או "נתקן תוך כדי תנועה".
את מרבית החריגות היה ניתן למנוע בעזרת דיוק יותר נכון והבנה של כל העוסקים על האחריות שיש להם כלפי הפרויקט וכלפי הענף, ולכן יש דברים שלא צריך לקחת כאקסיומה, אלא אפשר לעצור ולשאול למה זה ככה, וכך אולי גם אפשר יהיה לשנות.
אני מאמין גדול בשינויים ומאמין שהשינויים הגדולים ביותר נוצרים מלמטה, כאשר הפרט משנה את עולמו הצר, אחר כך משפיע על הסובבים אותו ולאחר מכן הדי השינויים כבר ניכרים בכול.
אנחנו כאן לסייע לכם לשנות ולשפר. דברו איתנו.
בנארית. בנוי בדיוק.
קובי צדף הוא מנכ"ל חברת בנארית







