השנה האחרונה היתה מלאה בסיפורים על כשלי בניה – בניינים שפונו בשל סכנת התמוטטות, או בולענים שנפערו – לאחרונה פונה בניין מגורים בהוד השרון לאחר שהתגלה בולען עמוק בחניה ועוד קודם לכן – הבולען ששיתק את גוש דן למשך ימים, אשר נפער בנתיבי איילון באיזור מגדלי עזריאלי, ככל הנראה בשל עבודות חפירה שנעשו במסגרת הקמת בניין הספירלה.
כל אלה הוכיחו שוב כי חשיבותו של ביטוח אחריות מקצועית למהנדסים היא רבה. מדי שנה מתנהלים בין כתלי בתי המשפט עשרות תביעות של לקוחות התובעים את המהנדסים שעבדו עבורם בגין פגיעה, לאחר שהואשמו בהתרשלות בתכנון, בבנייה או בפיקוח.
ללא ביטוח, המהנדס עלול במקרה של פסיקה נגדו, לממן את הוצאות המשפט ולשאת בנזקים שעלולים להגיע לסכומים ניכרים,
כפי שרופא, עורך דין או רואה חשבון מכוסים במקרים של תקלות בעבודה, כך גם על המהנדס להיות מכוסה ואכן המהנדסים דואגים לרכוש ביטוח אחריות מקצועית מאחת חברות הביטוח בארץ. כך, גם מרבית היזמים בשוק דורשים לראות כיסוי ביטוחי בטרם הם מתקשרים עם הגורם ההנדסי.
יחד עם זאת, לפי נתונים שפרסמו חברות הביטוח לפני כשנתיים, רק ל-54% מהמהנדסים בישראל ישנו כיסוי ביטוחי. כל שאר המהנדסים אינם מחזיקים בביטוח מקצועי ועל כן חשופים לתביעות רבות במסגרת פעילותם המקצועית.


כלי הגנה חיוני
"אחריות מקצועית של מהנדס נוגעת לאיכות העבודה שהוא עושה עבור מינים רבים של פרויקטים פרטיים וציבוריים כגון תכנון והקמת בנייני מגורים, גשרים, בניינים ציבוריים ועוד. הכשלון במקרה זה עלול לפגוע קשות במהנדס או באדריכל, ולכן ביטוח אחריות מקצועית מהווה את כלי הגנה הראשון במעלה בידיהם של המהנדסים בפני כל תביעות עתידיות שאנשים פרטיים, גופים עסקיים או ציבוריים יגישו כנגדם. אחריות מקצועית של מהנדס אינה מתיישנת אחרי שבעה שנים מתום ביצוע העבודה, הדבר עלול להמשך שנים רבות מיום גמר הפרויקט", אומרת בשמת פלג סרצנסקי, מנכ"לית איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות.
2 כשלים עיקריים
אבל, למרות שישנן בשוק פוליסות ייעודיות, באיגוד המהנדסים טוענים שמדובר בפוליסות שלא נותנות פתרון מלא ובמקרים רבים, גם מי שמבוטח עלול למצוא את עצמו מול שוקת שבורה ובמצב נחות לעומת מהנדסים זרים.
גיא גבע, יו"ר חברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע ויו"ר תא ניהול באיגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות, קובע כי בישראל קיימים שני כשלים מהותיים בתחום ביטוחי המהנדסים: "הכשל הראשון הוא, שבניגוד לנעשה בעולם, אחריותם המקצועית של המהנדסים בישראל אינה מוגבלת לגובה הפוליסה שלהם. נוצר מצב שמהנדס עלול להיתבע על סכומי עתק, מבלי שום יכולת להתגונן ולנהל את הסיכונים בצורה סבירה. דווקא המזמינים הציבוריים, מובילים את המדיניות הזו, שגורמת נזקים רבים למהנדסים. מקומם עוד יותר, שכאשר מזמינים אלה מתקשרים עם מהנדסים זרים, הם כוללים הגבלת אחריות כפי שמקובל בעולם".


ומהי הבעיה השניה?
"הבעיה השנייה, היא שקיים נוהג קלוקל בארץ לפיו, חברות הביטוח, שמבטחות את הפרויקטים נוהגות לחזור למבוטחים ולתבוע את המהנדסים לאחר שהן שילמו כספי ביטוח ליזמים והקבלנים המבוטחים".
גבע קובע כי שתי בעיות אלה יוצרות מציאות בלתי אפשרית איתה המהנדסים צריכים להתמודד יום יום: "בסופו של דבר, המהנדסים הם התשתית של כל הענף, ועל כן הפגיעה בהם היא גדולה. בהקשר זה, יש מקום לבחון פתרון שקיים בחקיקה במספר מדינות בעולם, לפיו כל פרויקט מחויב בפוליסה שמכסה את כלל המעורבים בהקמתו. בכל מקרה, זהו מצב המחייב התערבות ואסדרה מצד המדינה. פתרון זה מבטיח כי במקרה של כשל, המבוטח לעולם לא יישאר חשוף או ייפול בין הכיסאות".







