חיפוש

הדירוג מת, יחי ההקשר: כך תשרדו בעידן שבו ה-AI מספק רק תשובה אחת

מנועי הבינה המלאכותית משנים את חוקי המשחק השיווקיים. במקום עשרה לינקים כחולים, הלקוח מקבל תשובה אחת מוחלטת. אוהד יניב, מייסד Chatoptic, מסביר מדוע הניסיון להגיע ל"מקום הראשון" הוא קרב אבוד, ואיך הופכים מ"רעש" ל"סיגנל" עבור האלגוריתם

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
אוהד יניב
אוהד יניב
אוהד יניב צילום: ליאת מנדל
אוהד יניב צילום: ליאת מנדל
דניאלה שמגר, בשיתוף Chatoptic
תוכן שיווקי

במשך שני עשורים, מנהלי שיווק התרגלו למציאות ברורה: המטרה הקדושה היא להופיע בעמוד הראשון של גוגל. אלא שהמהפכה של השנה האחרונה טרפה את הקלפים. כשאנחנו שואלים היום מנועי AI שאלה, אנחנו כבר לא מקבלים רשימה של אפשרויות לבחירה – אנחנו מקבלים החלטה.

בכנס future of search של TheMarker Labels, הציג אוהד יניב, מומחה לאסטרטגיית AI ומייסד חברת Chatoptic, את מה שהוא מכנה "האנומליה של חדשות הערב": בדיוק כפי שמהדורת חדשות מציגה רק את המנצח בבחירות ולא את המפסידים, ה-AI מציג למשתמש רק את התשובה הרלוונטית ביותר עבורוומעלים לחלוטין את כל השאר.

"מתחת לפני השטח מסתתרות 10,000 תשובות אלטרנטיביות שה-AI סינן החוצה", הסביר יניב בהרצאתו. "במציאות החדשה של מודלי השפה (LLMs), אם המותג שלכם הוא לא התשובה ה'נבחרת', אתם לא סתם מדורגים נמוך יותר – אתם פשוט בלתי נראים".

סוף עידן הדירוג האבסולוטי

לדברי יניב, השינוי הדרמטי ביותר בשוק הוא המעבר מדמוגרפיה לפסיכוגרפיה. בעוד שחיפוש מסורתי בגוגל ייתן תוצאה זהה לצלם פרילנסר ולסמנכ"ל בכיר בחברת healthcare שמחפשים "מערכת CRM", מודלי שפה מבינים הקשר. הפרילנסר יקבל המלצה למערכת פשוטה לתפעול וחסכונית והסמנכ"ל יקבל המלצה לסיילספורס.

המשמעות העסקית, כפי שהדגיש יניב, היא קריטית. לדבריו, המרדף אחרי "המקום הראשון" הכללי הוא חסר תוחלת. "אין יותר 'מקום ראשון'. יש רק 'מקום ראשון – עבור מי?'. הדירוג האבסולוטי מת, והוחלף בדירוג מותאם אישית", ציין יניב.

הפער שבין התוכן ללקוח

בנוסף, יניב מתאר את האתגר הגדול של חברות כיום כ-"Visibility Gap" – התהום שנפערת בין התוכן שהמותג מייצר לבין הלקוח הפוטנציאלי. ה-AI מתפקד כשומר סף הזקוק ללוגיקה והקשר, בעוד הלקוח בקצה מחפש רגש ופתרון.

לדבריו, הפתרון טמון בהבנה עמוקה של הפרסונות. לא עוד פילוחים שטחיים של גיל ומגדר, אלא מיפוי פסיכוגרפי של פחדים, ערכים ומניעים. רק כאשר המותג מוזן למנועי ה-AI עם ההקשר הנכון לפרסונה הנכונה, הוא מצליח לחצות את התהום ולהפוך מ"רעש" רקע ל"סיגנל" (Signal) שהאלגוריתם בוחר להציג.

"נראות היא כבר לא פונקציה של נפח, אלא של דיוק", סיכם יניב את דבריו בכנס. "ההצלחה בעידן ה-AI היא לא הוקוס פוקוס, אלא פוקוס-פוקוס". המסר למנהלי השיווק ברור: המותגים שישרדו הם אלו שיפסיקו להתחרות על מילות מפתח, ויתחילו להתחרות על הרלוונטיות שלהם בתוך הסיפור האישי של הלקוח.

בשיתוף Chatoptic

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    שלט שמציע דירה להשכרה (לתמונה אין קשר למאמר). רוב תשלומי המס הם קטנים

    100 אלף עברייני מס מסתובבים בישראל. רשות המסים רוצה לעשות לזה סוף

    מירב ארלוזורוב
    אילוסטרציה. ילד שנולד בתחילת 2017 צבר עד אוגוסט 2026 הפקדות בסך 6,152 שקל מהמדינה

    עשור לחיסכון לכל ילד: שישה דברים שכל הורה חייב לדעת

    איתי רושקביץ ודרינה רזניקוב
    מבנה המעונות WEME ברחובות. היזם תמיר פינשטיין כיהן בעבר כמנכ"ל העירייה

    "קיווית לסטודנטים ופתאום את גרה עם גרושים או רואה במסדרון מישהו בן 60"

    עמית דוידוב
    מייסדי doubleAI. מימין לשמאל: ד"ר גל בנימיני, ד"ר נעם וייס, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' אור שריר, פרופ' יואב לוין ופרופ' שי שלו שוורץ

    מרוץ המיליארדים: כך הפכה הוזלת ה-AI למכרה הזהב של ההייטק הישראלי

    שגיא כהן
    חיילים בעמדת שמירה. עוד סחר בימי מילואים מתנהל סביב העבודות השחורות

    "שילמתי לרתך שעשה את זה תמורת 7 ימים": הסחר בימי מילואים יוצא משליטה

    חגי עמית
    צעירה בסופרמרקט

    "גם מי שמרוויח 30 אלף שקל לא שורד פה": יוקר המחיה מבריח את הצעירים