זו אחת ההשלכות המדאיגות של מגפת ההשמנה, והיא מחריפה: יותר ממיליארד בני אדם חיים עם כבד שומני מטבולי (MASLD) – הצטברות שומן של לפחות 5% בכבד. לפי הערכות, תוך עשור עד שניים יטפס המספר ל-1.7 מיליארד. בישראל, באומדן של 40% מהאוכלוסייה הבוגרת, מדובר בכ-2.5 מיליון. אצל רובם לא תתפתח מחלת כבד מסוכנת. אבל אצל כ-400 אלף ישראלים מלווה הכבד השומני בדלקת (מחלה המכונה MASH), ואצל חלקם הדלקת מתקדמת להצטלקות (פיברוזיס); אצל מעל 100 אלף כבר התפתחה שחמת (צירוזיס) – מחלת כבד כרונית קשה ומסכנת חיים.
מתאר את האתגר פרופ' אורן שבולת, מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי האוניברסיטאי תל אביב ויו"ר המועצה הלאומית לגסטרו, כבד ותזונה: "חלק גדול מאותם אנשים, ולעתים אפילו מבעלי הפיברוזיס והשחמת, כלל לא מודעים לעניין – הם א-סימפטומטיים. יתרה מכך, בכ-10% מהמקרים הכבד השומני אינו מלווה בהשמנה או בסוכרת (Non-obese או Lean), אלא מיוחס לגנטיקה, תזונה או חוסר בפעילות גופנית. כלומר, 10% הם אנשים רזים או עם משקל תקין, אבל גם אצלם הסיכון לסיבוכים מטבוליים ולסרטן הכבד, גבוה משמעותית ביחס לאדם בריא. וברגע אחד, ממצב של תפקוד שגרתי ומלא, עלולה להתגלות אצלם מחלה חמורה. לכן הם חייבים להיות בטיפול ובמעקב, והאתגר הוא לאתר אותם".
מחקר שערך פרופ' שבולת גילה כי אם מסתמכים רק על אבחוניהם של רופאי המשפחה, עולה כי רק 20% מהאוכלוסייה לוקה בכבד שומני. צירוף קפדני של ממצאי אולטרסאונד ובדיקות נוספות מכפיל את השיעור, ומכאן שמדובר בתת דיווח משמעותי. מעבר לכך, גם כשכבר ניתנת האבחנה, לא פעם היא מלווה במעין צפירת הרגעה ולפיה "לחצי מהאוכלוסייה יש כבד שומני". מה שפחות נלקח בחשבון הוא הסיכון הגובר למחלות מטבוליות במצב כזה - מחלה ממושכת עד לביטויה הקליני.
פרופ' שבולת מדגיש כי הנורה האדומה צריכה להידלק במצב של הצטלקות בכבד, וזו נבחנת על פי ממצאים שונים במדד FIB-4. תוצאה נמוכה תוביל לרוב להמלצות שנוגעות לאורח החיים והמשך מעקב. במקרה של תוצאת ביניים עשוי הרופא להמליץ על בדיקת פיברוסקן (FibroScan) – בדיקה לא פולשנית המודדת את קשיחות הכבד באמצעות גלי קול, וכך מסייעת בהערכת מידת הפיברוזיס. בדיקה כזאת, לאחר תוצאה גבוהה במדד FIB-4, תומלץ גם לבעלי הפרעה בתפקודי כבד, גורמי סיכון מטבוליים או היסטוריה משפחתית של שחמת. הסיכוי לכבד שומני בקרב בני 50 ומעלה עם השמנה או סוכרת עומד על 80%לערך.
לתקן את המנוע המטבולי
בסופו של דבר, אומר פרופ' שבולת, כי "על פי הצלקת יישק דבר. ככל שהיא משמעותית יותר, הסיכון למחלות לב, כליות ועוד עולה. אנחנו סבורים שהכבד הוא המנוע המטבולי למכלול רחב של תופעות. ולכן, כשמתפתחת פיברוזיס משמעותית, נדרש שינוי מהותי באורח החיים, ולצדו טיפול אגרסיבי יותר".אחת מקבוצות הטיפול המרכזיות כיום היא קבוצת הטיפול של הזריקות לטיפול בהשמנה. אחת התרופות הזמינות גם בארץ אושרה לטיפול בכבד שומני עם פיברוזיס, אפילו במסגרת התוויה שאינה מוגבלת לטיפול בהשמנה. ניתן לטפל בה באנשים הסובלים מכבד שומני, בין אם הם עם השמנה, או במשקל תקין.
פרופ' איתמר רז, רופא פנימאי ויו"ר המועצה המדעית למניעה וטיפול בהשמנה וסוכרת, מרחיב על ההשלכות הבריאותיות הקשות של המגפה המרכזית של המאה הנוכחית: "כשאנחנו משמינים, בעיקר השמנת בטן, חלק מזה שוקע באיברים חיוניים. מעבר לנזק הישיר, שומן בשיעור גבוה מזוהה בגוף כגורם זר, מה שמחמיר את הדלקת. כבד מצולק מתקשה למלא את תפקידו בפירוק רעלים, ועלול גם להיווצר דמם מסוכן, מיימת או הגדלת טחול. חולים נכנסים למצבים קשים של בלבול, ירידה במצב ההכרה וביכולת הפעילות, והם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן הכבד".
בדומה לפגיעה בכבד, פרופ' רז מתאר פגיעה אפשרית של השומן העודף בשריר הלב, שכתוצאה ממנה מתקשה הלב להרפות כדי להתמלא או להתכווץ כדי להזרים את הדם הלאה (אי ספיקת לב דיאסטולית או סיסטולית, בהתאמה). כמו כן, הפרעה בשומני הדם והצטברות רובד טרשתי בדופנות כלי הדם עלולות לגרום להיצרות שלהם. התוצאה עלולה להיות התקפי לב ואירועים מוחיים העלולים לגרום בין היתר לשיתוקים, וכן פגיעה קשה באספקת הדם לגפיים עד כדי צורך בקטיעה. תיתכן גם פגיעה בכליות, בדרכי הנשימה ועוד.
"התרופה החדשה עשויה לספק מענה למצבים אלה", אומר פרופ' רז. "עוד לפני הורדת המשקל, היא נועדה 'לנקות' כבד משומנים ואפילו כבד עם צלקות. היא הוכחה כמפחיתה משמעותית את הסיכון לשבץ מוחי וייתכן שגם מצבים מוחיים כרוניים שונים. במחקר רחב נמצא כי הטיפול הפחית בכ-20% את הסיכון לאירועים לבביים וכלי דם משמעותיים, ובהם התקפי לב ושבץ. זו תרופה שנועדה 'לתקן את הלב שלנו', ולא רק למי שיש לו מחלת לב ידועה – גם במקרים של מחלה סמויה ומניעת התקדמותה להתקפי לב ולמוות".
בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
הוועידה בשיתוף חברת נובו, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באייר, אלטמן. מוגש כשירות לציבור באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בשיתוף נובו, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באייר, אלטמן
