הגיל שבו מאבחנים סוכרת הולך ויורד, והמערכת הרפואית מתמודדת עם האתגר של זיהוי ואיתור מוקדם של המחלה, העידה פרופ' אביבית כהן בוועידת סוכרת והשמנה — חשבון לאומי של TheMarker Lables.
כהן, מנהלת מחלקה פנימית א' בהדסה עין כרם, משמשת כיו"ר המועצה הלאומית לסוכרת והשמנה. היא אמרה את הדברים במסגרת פאנל בנושא החשיבות בשיפור ההיענות והתמדת המטופל בטיפול בסוכרת ובהשמנה.
"הסוכרת היא שקטה ופעמים רבות מופיעה ללא תסמינים", אמרה כהן והצביעה על האתגר: באורח החיים האינטנסיבי, רבים אינם מגיעים אל רופא המשפחה באופן קבוע, וכך "צוברים עשרות שנים של נטל סוכרת כבד מאוד. את האנשים שלא מתייצבים אצל הרופא אחת לכמה חודשים קשה מאוד לאתר, ולכן אנו רואים אצלם יותר סיבוכים של המחלה. כיום הסיבוכים מתחילים מוקדם יותר, ובמצב זה יכולת ההשפעה מוגבלת". על רקע זה שבה והדגישה כהן את חשיבות האיתור המוקדם על ידי הקהילה הרפואית.
בפאנל בהנחיית הילה אלרואי, פרשנית לענייני בריאות בחדשות 13, לקח חלק גם פרופ' נעים שחאדה, מנהל ספרת הסוכרת בגליל של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן, שדיבר על הצורך במתן רפואה מותאמת אישית והנגשתה לחולים.
"סל הבריאות בישראל עבור חולי סוכרת הוא הטוב בעולם. אבל הבעיה היא בניצול של הסל ובשאלה כיצד להנגיש אותו לאוכלוסייה הנזקקת ולאוכלוסיות מוחלשות", אמר שחאדה, המשמש גם כנשיא האגודה הישראלית לסוכרת. הוא ציין כי מניעת הסוכרת ומניעת סיבוכי המחלה עשויות לחסוך סבל וכסף לטווח הרחוק.
לדבריו, כדי להצליח לאתר את החולים נבנתה תוכנית של ייעוץ מקוון מרחוק: "אנחנו עוברים על הרשימות, מאתרים את החולים, מתקשרים אליהם ואל הרופא שלהם ומגבשים תוכנית התערבות. בנוסף, באחרונה אנו מפעילים ניידת שיכולה להגיע לאזורים מסומנים באדום — שם ההיענות לבדיקות היא נמוכה מאוד".
ד"ר איבא קסיס, שעובד במכון המקוון, הוסיף בעניין כי המכון נועד לתת מענה לזמינותם הנמוכה של רופאי הסוכרת ומרפאות הסוכרת באזור הצפון. "מחוז הצפון מאופיין בפיזור גיאוגרפי נרחב, שונות מגזרית ופערים סוציו־אקונומיים. לא בכל מקום יש מרפאות סוכרת", הסביר קסיס, Pharm.D, רוקח קליני, מכבי שירותי בריאות.
"בנוסף, הרבה פעמים למטופלים עצמם אין יכולת או הרצון ללכת למומחים. מסיבות אלה הוקם מכון סוכרת מקוון, שכולל אנדוקרינולוג, אחיות, דיאטניות, עובדות סוציאליות ואנוכי, כרוקח קליני. רופא המשפחה הוא זה שמנהל את הטיפול, ואנחנו תומכים כצוות רב־תחומי, עונים לשיחות טלפוניות מהמטופלים ומרופאי המשפחה. אני עובר על הבדיקות של חולי הסוכרת הלא מאוזנים ועל הבדיקות העדכניות שלא עברו הערכה על ידי מומחה סוכרת, מבצע סקירה ולבסוף מכין ייעוץ ומקדם דיון להמלצות עבור רופא המשפחה". קסיס ציין כי יותר מ–60% מרופאי המשפחה יישמו את המלצות צוות המכון המקוון, דבר שבא לידי ביטוי באיכות הטיפול.
"לחבר גם את תעשיית המזון"
לצד הנגשת האיתור והטיפול הצביע שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, שגם הוא לקח חלק בפאנל, על פתרון נוסף שעשוי להרחיב את העלאת המודעות והגברת ההיענות לטיפול: עמותות ייעודיות.
"אני רואה את הערך החשוב של עמותות", הסביר בן יעקב. "העמותות הן שמשמיעות את קול המטופל. אנשים אינם ערים למה שמטופל עובר ומי שמקבל את ההחלטות צריך להבין מה המטופל עובר. הרי המטופלים חיים את המצוקה. ואם ניקח פה אחת הבעיות הגדולות בכלל בטיפול תרופתי — זו ההיענות ובהשמנה זה קשה עוד יותר, כי יש הרבה יותר מחסומים. יש המון עמותות חולים שמארגנות קבוצות פייסבוק ומדברים שם אחד עם השני, אחד מייעץ לשני. אין כמו לשמוע ממישהו שעבר את מה שאתה עובר ואיתו אתה מתמודד. אני מופתע שעד היום אין עמותה לנושא ההשמנה. צריך להקים אחת כזו".
פרופ' נדב דוידוביץ', מייסד בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן־גוריון וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, התייחס למציאות המשתנה ובהתאם גם למסר הנוגע לאורח החיים.
"בנושא השמנה, וגם בעישון, במאה שנים האחרונות נתנו לכולם את המסר שצריך אורח חיים מסוים: לאכול דברים מסוימים, לא לעשן ולשתות מים. בסוף, בגלל האוריינות הבריאותית שקיימת במקומות שבהם ההשכלה גבוהה יותר — הפערים באים לידי ביטוי גם בהיענות לכל המסרים של קידום הבריאות. היענות זה לא רק לטיפול תרופתי, זה גם לאורח חיים בריא. לכן אם נמשיך בדרך הזאת, נמשיך להיכשל".
הוא הוסיף כי כדי לפעול לשינוי החשיבה הוחלט ליזום שולחנות עגולים בסוף חודש ספטמבר בנגב ובצפון, בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים שעוסקים בסוכרת ובהשמנה, לא רק ממערכת הבריאות, כולל נציגים ממשרד האוצר ומשרד החינוך וגם נציגים מהמגזר החרדי. "בכוונתנו גם לחבר את תעשיית המזון. צריך לשתף פעולה עם החברות כדי שיבינו את הצורך בשינוי דרמטי בשיטת העבודה שלהן".
אך מלבד המסרים קיים גם השיקול הכלכלי: "בהשמנה הסיבה המובילה לחוסר היענות היא העלות הכספית", אמר שחאדה. "בפרט באוכלוסיות מוחלשות ללא ביטוחים משלימים. סיבה נוספת היא תופעות הלוואי. חשוב שאנשים מוסמכים יספקו הסבר מקיף מה עושה התרופה, מהן תופעות הלוואי שלה ואיך להתמודד איתן. יש רבים שלוקחים תרופה רק מכיוון שגם המכרים שלהם משתמשים בה. מטופלים חייבים להיות במעקב מסודר".
בן יעקב הסכים עם דבריו של שחאדה, והוסיף: "נושא העלות הוא מרכזי בחוסר היענות. אני מקווה שוועדת סל הבריאות תבין ותקדם את נושא מניעת מחלת ההשמנה ושבמקביל תרד תקרת ההשתתפות העצמית באוכלוסיות במעמד סוציו־אקונומי נמוך".
"לפעמים גם הטיפול התזונתי יכול לרפא", סיכמה כהן. "היום מטופל צריך טיפול רב־תחומי, עם דיאטניות ורוקחים, כי יש לפעמים מטופלים שרואים רק רוקח בעשר שנות סוכרת בלי לראות רופא. אלה נקודות שצריך למנף ולנצל את כל המערכת כדי לגייס מטופלים להשתלב בתוכנית הטיפולית. בסופו של דבר היענות נמצאת ביסודה של עבודת צוות כולל".
מנחה: הילה אלרואי; שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה; פרופ' נדב דוידוביץ', מייסד ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן־גוריון, ראש תחום מדיניות בריאות, מרכז טאוב; פרופ' אביבית כהן, מנהלת מחלקה פנימית א', הדסה עין כרם. יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת והשמנה; פרופ' נעים שחאדה, מנהל ספרת הסוכרת בגליל, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר אילן. נשיא האגודה הישראלית לסוכרת; ד"ר איבא קסיס, Pharm.D, רוקח קליני, מכבי שירותי בריאות
הכנס, בחסות החברות נובו נורדיסק, ג'ונסון אנד ג'ונסון מדטק ובאייר, מוגש כשירות לציבור באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים. האמור אינו המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך
בשיתוף נובו נורדיסק, ג'ונסון אנד ג'ונסון ובאייר
