הנטל הכלכלי של תופעת ההשמנה על החברה בישראל מעורר דאגה בקרב כלכלנים ואנשי רפואה. אף על פי שישראל נהנית מאוכלוסייה צעירה יחסית, והודות לכך מציגה גם נתוני תחלואה נמוכים יחסית, המספרים ממשיכים להציג עלייה מתמידה בשיעורי ההשמנה.
בוועידת סוכרת והשמנה חשבון לאומי של TheMarker Labels דנו בשאלות איפה אנחנו נמצאים בהשוואה לעולם וכמה המצב הנוכחי עולה לנו.
עלויות ישירות ועלויות עקיפות
פרופ' גבי בן נון, מהמחלקה לניהול ומדיניות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, סקר את העלות האמיתית של ההשמנה. "כשאנחנו מתייחסים לעלות של התחלואה שמושתת על המדינה, קודם כל נתייחס למדד של ההוצאות הישירות של תופעת ההשמנה שהוא כאחוז מסך כל ההוצאה הלאומית על בריאות".
בן נון הוסיף כי נתון זה לא כולל את הירידה בפריון ובתפוקה, כמו תחלואה שמונעת מאנשים ללכת לעבודה או ביקורים חוזרים במרפאה. "אם משלבים את הנתונים, אנחנו יכולים לומר שההוצאה של אדם שחולה בהשמנה היא גבוהה ב-25% מאדם שאינו חולה בהשמנה".
לדבריו, ההוצאה השנתית הישירה של מערכת הבריאות על תופעת ההשמנה היא 14 מיליארד שקל לשנה, והעלות הישירה והעקיפה היא 29 מיליארד שקל, "הסכנה היא ברורה ומיידית".
לדברי בן נון, כשמדברים על השמנה צריך להתייחס גם למצבים רפואיים משניים, ממחלות לב ועד סרטן, המציגים הוצאות גבוהות משמעותית - ישירות ועקיפות. בן נון תיאר את המשמעות של חינוך האוכלוסייה וטיפול יעיל בילדים ובני נוער הסובלים מהשמנה. לכך צריך להוסיף נתונים נוספים, כולל של הפסד שנות חיים של החולים, וכך מגיעים לעלות של כ-55 מיליארד שקל בשנה למשק".
"רק קצה הקרחון"
"מה שאנחנו רואים כרגע זה רק קצה הקרחון, אלו רק הנתונים של מערכת הבריאות, כאשר בפועל המצב הרבה יותר גרוע".
עם זאת, בסיכום דבריו השמיע בן נון נימה אופטימית. "יש לנו פוטנציאל לפתרון מניעתי וטיפולי שיכול לחסוך הון וגם לשפר את איכות החיים".
הכנס בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באייר מוגש כשירות לציבור באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים. האמור אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך
בשיתוף נובו נורדיסק, ג'ונסון אנד ג'ונסון ובאייר
