חיפוש

"באקדמיה סטודנטים לומדים להוביל תהליכים"

פרופ' שרית קראוס, ראש תחום בינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן: "הטכנולוגיות שנציג היום אולי לא ישרתו את הסטודנטים בעוד כמה שנים, אבל אנחנו נפתח אצלם את היכולת המחקרית"

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
כנס שבבים - פאנל אקדמיה
כנס שבבים - פאנל אקדמיה
מנחה: טל זיגמן, מנהלת קשרי אקדמיה גלובליים, Cadence; משתתפים: פרופ' שרית קראוס, פרופסור למדעי המחשב, ראש תחום בינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן; פרופ' שחר קוטינסקי, הדקאן הנכנס של הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, הטכניון. צילום: ליאת מנדל
מנחה: טל זיגמן, מנהלת קשרי אקדמיה גלובליים, Cadence; משתתפים: פרופ' שרית קראוס, פרופסור למדעי המחשב, ראש תחום בינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן; פרופ' שחר קוטינסקי, הדקאן הנכנס של הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, הטכניון. צילום: ליאת מנדל
דניאלה שמגר, בשיתוף Cadence
תוכן שיווקי

"כניסתן של טכנולוגיות AI שינו את המקום של האוניברסיטאות, כיוון שכדי להיות טאלנט כבר לא מספיק כישרון ומחשב נייד, אלא צריך יכולת מחקרית", אמרה פרופ' שרית קראוס, פרופסור למדעי המחשב, ראש תחום בינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן, בכנס Design the Future – Deep Tech & AI של TheMarker Labels, בשיתוף Cadence, בפאנל שהנחתה טל זיגמן, מנהלת קשרי אקדמיה גלובליים, Cadence.

לדברי קראוס, אם בעבר ניתן היה להגדיר בעיה ולפתח לה מענה, היום הגדרת הבעיה עצמה היא אתגר. "זה לא שיש שיטות קיימות להתבסס עליהן, והטכנולוגיות שנציג היום אולי לא ישרתו את הסטודנטים בעוד כמה שנים, אבל אנחנו נפתח אצלם את היכולת המחקרית".

לדברי פרופ' שחר קוטינסקי, הדקאן הנכנס של הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי בטכניון, האקדמיה עדיין מייצרת טאלנטים עם סט כישורים שילווה אותם לאורך כל הקריירה שלהם. "הפריבילגיה שלנו באקדמיה היא שאנחנו לא מכוונים ללוחות זמנים. ניתן להתפרע עם רעיונות, ולכן פעמים רבות אנחנו נראה רעיון שהבשיל באקדמיה ופרח בתעשייה".

מערכת היחסים בין האקדמיה לתעשייה גם היא משתנה עם הדרישות וכיום מציעה אפשרות לשלב לימודים מחוגים כמו רפואה, כימיה או כלכלה. "יש תהליך של הורדת מחיצות, בעיקר בתארים מתקדמים, עם אפשרות להנחיה משותפת של מנחים מפקולטות שונות".

קראוס הוסיפה כי אוניברסיטת בר אילן מציעה תוכנית דו-חוגית במדעים, או מקבץ של חוגים מתחומים שונים תחת אותה מחלקה.

לדברי קוטינסקי, לאקדמיה אין יומרה להוציא לתעשייה בוגרים שישתלבו מיד בתפקידי מפתח. "המטרה היא לתת להם כלים לקריירה עשירה וארוכה בעולם טכנולוגי משתנה. אנחנו לא יודעים מה יהיה עוד שלוש שנים, אבל אנחנו רוצים להכשיר אותם לעוד 30 שנה", הסביר.

בנוגע לתחרות בין האקדמיה לתעשייה, ציין קוטינסקי את המשכורות הגבוהות בתעשייה, אך הדגיש כי היתרון של האקדמיה היא ביכולת להציע לסטודנטים להוביל תהליכים באופן עצמאי.

קראוס הוסיפה כי "יש לנו בעיה יותר חמורה של איבוד טאלנטים לחו"ל, ואנחנו צריכים להשקיע בזה. המדינה צריכה להעמיד לרשות חוקרי AI משאבים. אלו לא רק בעיות של האקדמיה אלא גם של הסטארט־אפים".

מנחה: טל זיגמן, מנהלת קשרי אקדמיה גלובליים, Cadence; משתתפים: פרופ' שרית קראוס, פרופסור למדעי המחשב, ראש תחום בינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן; פרופ' שחר קוטינסקי, הדקאן הנכנס של הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, הטכניון.

בשיתוף Cadence

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    אונייה של חברת צים. החברה המקורית צפויה להיעלם

    משרד ראש הממשלה מוריד מהפרק את עסקת צים

    נתי טוקר
    בניינים בבת ים

    "אנשים רוצים דאטה": נפתחה הגישה למאגר של 3.8 מיליון עסקות נדל"ן

    סימי ספולטר
    פנמה 2026

    הישראלים שהפכו חוף שומם לעיירת גלישה בינלאומית ואימפריית נדל"ן

    גילי מלניצקי

    40 הצעירים המבטיחים 2026: הכירו את הדור שישנה את ישראל

    TheMarker
    יפית אטיאס לוי

    "נראה לך שאני יכולה לשלם 80 שקל לשעה ל-8,000 עובדים?"

    ירדן בן גל הירשהורן
    אימון בייסבול בשכונת בקעה, ירושלים

    "הם רוצים שהילדים יהיו במגלן, ולא תדע שאבא שלהם תרם בניין לאוניברסיטה"