חיפוש

"אנחנו בסכנה לאבד את עצמנו - לא לטכנולוגיה, אלא לנוחות"

ד"ר זוהר ברונפמן, חוקר מדעי המוח, מייסד שותף ומנכ"ל פקאן AI, בעל דוקטורט בפילוסופיה ודוקטורט במדעי המוח, עונה על השאלה שמעסיקה את כולנו: האם הבינה המלאכותית תחליף אותנו?

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
ד"ר זוהר ברונפמן
ד"ר זוהר ברונפמן
ד"ר זוהר ברונפמן צילום: ליאת מנדל
ד"ר זוהר ברונפמן צילום: ליאת מנדל
אבי יופה
תוכן שיווקי

"אנחנו לא כל כך יודעים להסתכל על הדבשת שלנו, ויכול להיות שישנים סוגי אינטליגנציה שונים שאת רובם אנחנו לא מבינים", כך הסביר ד"ר זוהר ברונפמן, חוקר מדעי המוח, מייסד שותף ומנכ"ל פקאן AI, בעל דוקטורט בפילוסופיה ודוקטורט במדעי המוח.

ד"ר ברונפמן, העניק את הרצאת הסיכום "בין בינה מלאכותית לתובה אנושית", בכנס Design the Future – Deep Tech & AI של TheMarker Labels בשיתוף Cadence.

"אני לא מזלזל בבינה המלאכותית", הסביר. "היא עשתה ועושה דברים מדהימים. אבל לצד ההצטיינות שלה בהרבה מאוד דברים כמו זיהוי תבניות ודחיסת מידע, היא לא מבינה שום דבר. אנחנו, בני האדם, חיות, אבל עם כל הדברים השליליים שלנו יש לנו מדדים פיזיולוגיים לרגשות ולתחושות. אנחנו מגיבים רגשית לדברים".

בנוסף, ד"ר ברונפמן ציין כי בעבר, לאורך ההיסטוריה, בכל פריצת דרך טכנולוגית משמעותית מיהרו להשליך ממנה על פעילות המוח: "יש בזה מידה מסוימת מן האמת, אבל זה בוודאי לא תופס את כל הסיפור - וגם ב-AI אנחנו לא שם".

הוא הסביר שלמערכות AI חסרים כמה דברים בסיסיים כדי להתחיל להגיע לרמת הבנה כמו שאנחנו, בני האדם, מבינים אותה: ניבוי וסיבתיות, יצירתיות, מערכת ערך ועוד. "ניבוי וסיבתיות הם הדברים שמאוד קל לנו להבין", פירט ד"ר ברונפמן. "מוח הוא מכונה שמנבאת כל הזמן ובכל מצב שאפשר לחשוב עליו, מהרמה התאית ועד לרמת המוח כולו. אנחנו מנבאים מה יקרה ומה האדם האחר חושב - אין את זה ל-AI. מה שחשוב יותר מהניבוי הוא שאנחנו מחזיקים במודל סיבתי של עולם שאחת מאבני הבניין שלו היא מה יקרה אם נתערב. אבל אנחנו בדרך לשם, והקהילה המדעית מתחילה לסגור את הפער ולבנות מודלים של תפיסת עולם, שיאפשרו להתערב במציאות באופן סיבתי. הדבר השני היא יצירתיות. המודלים היום חסרים מרכיב משמעותי ביצירתיות, כשהשאלה היא כמובן מה זו יצירתיות".

בכל הקשור למערכת ערכים עמוקה ומורכבת, הסביר ד"ר ברונפמן כי מה שמניע אותנו כיישות נע מהמישור החברתי הכי גבוה, ועד למישורים הכי בסיסיים של הישרדות. "כל הרמות האלה מזינות אחת את השנייה, נחשפות לחוויות, מתעצבות", אמר. "וכל זה נעדר לחלוטין מכל מערכת AI באשר היא".

"המרכיב של כוונה ואודותיות כל כך מוטמע בנו שקשה להסביר אותו", המשיך ד"ר ברונפמן. "הכוונה היא שהמצבים המנטליים שלנו הם אודות משהו. יש לנו חץ שיוצא מהמצב המנטלי לעולם, וזה מאוד לא טריוויאלי בניגוד לרפלקס ממכת פטישון, שם התגובה מאוד מכנית אבל לא אודות משהו. ייקח זמן להגיע לשם".

לסיכום, הרגיע ד"ר ברונפמן ואמר כי ה-AI לא יחליף את העובדים כולם ולא יעלים את האנושות, אבל כן הזהיר: "אנחנו בסכנה לאבד את עצמנו לא לטכנולוגיה אלא לנוחות", הדגיש. "מתחילות לצוץ עבודות, איך AI עושה דברים מסוכנים ושוחק את החשיבה הביקורתית ומייצר לנו את אשליית ההבנה. אנחנו רגילים לראות משהו שהצ'אט כתב ולחשוב שיש כאן הבנה. אין את העומק שאנחנו רוצים שיהיה - וזה עלול להוביל אותנו למסלול שיהפוך אותנו להיות חצאי אנשים".

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    דויד גרוסמן

    9 חדרים ב–4.85 מיליון שקל: דויד גרוסמן מוכר את הקוטג'

    עמית דוידוב
    שמוליק סוסנה (מימין) וגיל דמתי, ביציאה ממשרדי ארקיע, הבוקר. מציגים עצמם כחלופה המעשית ביותר לניהול והבראת ארקיע

    בלעדיבלעדי

    הקרב על ארקיע: קבוצה חדשה הגיעה למשרדי החברה כדי לקדם עסקה

    ירדן בן גל הירשהורן ונתי טוקר
    אייל בן סימון

    משכיר לטייקון? הדרכים של מנכ"ל הפניקס לסדוק את מגבלות השכר

    איתן אבריאל
    קורפו. ישראלים עם דרכון אירופי אינם פטורים מהגדלת המס

    עוד עשרות אלפי יורו: מכה לישראלים שמתכננים לקנות דירה ביוון או קפריסין

    עמית דוידוב
    מייסדי doubleAI. מימין לשמאל: ד"ר גל בנימיני, ד"ר נעם וייס, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' אור שריר, פרופ' יואב לוין ופרופ' שי שלו שוורץ

    מרוץ המיליארדים: כך הפכה הוזלת ה-AI למכרה הזהב של ההייטק הישראלי

    שגיא כהן
    שלט שמציע דירה להשכרה (לתמונה אין קשר למאמר). רוב תשלומי המס הם קטנים

    100 אלף עברייני מס מסתובבים בישראל. רשות המסים רוצה לעשות לזה סוף