חיפוש

נקודת מבט של אופטימיסט נצחי בנוגע לעתיד הרפואה

ד"ר מייקל קאופמן: "בעתיד נדע לתקן מוטציות DNA, כאלה שגורמות לסבל ולמחלות. אנחנו נדע את הגנום של כל אחד ואחת מאיתנו, כך שנוכל לזהות מחלות ולתקן אותן עוד לפני שהן מתפרצות"

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
מייקל קאוסמן (4)
מייקל קאוסמן (4)
מייקל קאופמן צילום: ליאת מנדל
מייקל קאופמן צילום: ליאת מנדל
נועה בגון
תוכן שיווקי

"יש אמרה עצובה ומעצבנת, אך נכונה, שלפיה ברגע שנולדת אתה מתחיל למות. הסיבה העיקרית היא כל אותם דברים שחיים ומתקיימים לצדנו — חיידקים, וירוסים וטפילים. נכון, אנחנו גם מגבירים את הסיכוי למוות באכילת יותר מדי שומן ויותר מדי סוכר ובכלל באכילה מוגזמת. במשך שנים ניסו לשכנע אותנו שגם קפה יהרוג אותנו, אבל מחקרים חדשים הוכיחו שאנשים ששותים קפה חיים יותר. גם ליהנות מכמויות גדולות של אלכוהול יהרוג אותנו בסוף, אבל אני אומר לכם ששני דרינקים קטנים ביום טובים לכולנו", כך אמר ד"ר מייקל קאופמן, יו"ר משותף ומנהל הרפואה הראשי ב–SirtLab, באירוע פרס אטלס שהתקיים השבוע בתל אביב.

טקס פרסי האטלס 2022- מייקל קאופמן TheMarker Labels

"מה עוד הורג אותנו? זיהום אוויר, חשיפה לשמש ואלמנטים רבים נוספים שנמצאים בסביבתנו, שאנחנו נושמים או אוכלים. הדבר האחרון, אבל הכי חשוב — אנחנו מתים כי אנחנו לא מתוכנתים גנטית לחיות לנצח", אמר קאופמן. אז אולי לא נחיה לנצח, אבל כמה כן? קאופמן מסתכל 300 שנה אחורה ומצביע על תוחלת חיים של 35– 50שנה. "לעומת זאת, תוחלת החיים היום היא 80 שנה — וזוהי עובדה מטורפת, בגלל המספר העצום של הדברים שיכולים להרוג אותנו מדי יום".

פחות בתי החולים, יותר פתרונות בבית

לדברי קאופמן, "אחת השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו היא מה תהיה תוחלת החיים ב–2040. זאת לא שאלה אינדיווידואלית, אלא כללית ועקרונית. השאלה נסבה על מצב המדע וההתקדמות הטכנולוגית באותה תקופה.

"זיהומים הם דבר שצריך לטפל בו באופן מיידי. העובדה שהצלחנו לזהות את קוביד 19 ולפתח חיסון בתקופה קצרה כל כך היא מרשימה. זאת ועוד, זהו אחד החיסונים הכי בטוחים שיש. לשבת כאן היום ולדעת שכנראה לא נמות מקורונה זה לא מובן מאליו, ומעיד על העתיד שפחות נזדקק בו לסמוך על מישוש של רופא ויותר על מכשירים כמו MRI או סריקת PET". לדברי קאופמן, בעתיד נבקר פחות בבית חולים — בעיקר משום שהם מקום נוראי. בזכות הטכנולוגיה, נוכל לקבל פתרונות רפואיים וטיפול בבית.

עוד הוסיף קאופמן כי "נדע לתקן מוטציות DNA שגורמות לסבל ולמחלות. אנחנו נדע את הגנום של כל אחד ואחת מאיתנו, כך שנוכל לזהות מחלות ולתקן אותן עוד לפני שהן מתפרצות".

קאופן התחיל את הרצאתו בהודעה המאכזבת שהגנום שלנו אינו מאפשר לנו לחיות לנצח, אבל סיים אותה עם האפשרות שבעתיד נוכל לחיות עד גיל 150 ואולי אף יותר מכך — בזכות פרוטאין SIRT6. המחקר על אודותיו מתקיים באוניברסיטת בר אילן, ונראה כי ככל שיש לנו יותר ממנו, נחיה יותר.

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    אתר בנייה בתל אביב

    בנק ישראל: הגירה מהארץ היא אחד הגורמים לחולשה במכירות הדירות

    הדר חורש
    עשן אחרי תקיפה בבירות בשבוע שעבר. סיכונים פיזיים גרועים מסיכונים פיננסיים

    צפיתי את המשבר הכלכלי של 2008. מה שצפוי לנו גרוע יותר

    ניו יורק טיימס
    פטאיה (צילום אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לאמור בכתבה). "כשכסף גדול וזר מגיע למקום עני ויש וניצול נשים, זו קרקע פורייה לפשיעה"

    מתחיל במין, נגמר בנדל"ן: כך גן העדן של תאילנד יכול להתהפך בשנייה

    קים לגזיאל
    ינון קוסטיקה אסף רפפורט

    למדו היטב את המקרה של ג'ף בזוס: מכתב פתוח לאסף רפפורט ושותפיו

    גיא רולניק
    אורנה קליינמן, מנהלת מרכז הפיתוח של SAP וגד רביד, יו"ר ועד עובדי SAP

    עובדי SAP המאוגדים חשבו שהם מוגנים. לחברה היו תוכניות אחרות

    שלומית לן
    דירה למכירה

    "לא מכרו להם דירות, אלא חלומות": הישראלים שמבצעי 90/10 קרסו עליהם