חיפוש

נקודת מבט של אופטימיסט נצחי בנוגע לעתיד הרפואה

ד"ר מייקל קאופמן: "בעתיד נדע לתקן מוטציות DNA, כאלה שגורמות לסבל ולמחלות. אנחנו נדע את הגנום של כל אחד ואחת מאיתנו, כך שנוכל לזהות מחלות ולתקן אותן עוד לפני שהן מתפרצות"

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
מייקל קאוסמן (4)
מייקל קאוסמן (4)
מייקל קאופמן צילום: ליאת מנדל
מייקל קאופמן צילום: ליאת מנדלתוכן שיווקי
נועה בגון
תוכן שיווקי

"יש אמרה עצובה ומעצבנת, אך נכונה, שלפיה ברגע שנולדת אתה מתחיל למות. הסיבה העיקרית היא כל אותם דברים שחיים ומתקיימים לצדנו — חיידקים, וירוסים וטפילים. נכון, אנחנו גם מגבירים את הסיכוי למוות באכילת יותר מדי שומן ויותר מדי סוכר ובכלל באכילה מוגזמת. במשך שנים ניסו לשכנע אותנו שגם קפה יהרוג אותנו, אבל מחקרים חדשים הוכיחו שאנשים ששותים קפה חיים יותר. גם ליהנות מכמויות גדולות של אלכוהול יהרוג אותנו בסוף, אבל אני אומר לכם ששני דרינקים קטנים ביום טובים לכולנו", כך אמר ד"ר מייקל קאופמן, יו"ר משותף ומנהל הרפואה הראשי ב–SirtLab, באירוע פרס אטלס שהתקיים השבוע בתל אביב.

טקס פרסי האטלס 2022- מייקל קאופמן TheMarker Labels

"מה עוד הורג אותנו? זיהום אוויר, חשיפה לשמש ואלמנטים רבים נוספים שנמצאים בסביבתנו, שאנחנו נושמים או אוכלים. הדבר האחרון, אבל הכי חשוב — אנחנו מתים כי אנחנו לא מתוכנתים גנטית לחיות לנצח", אמר קאופמן. אז אולי לא נחיה לנצח, אבל כמה כן? קאופמן מסתכל 300 שנה אחורה ומצביע על תוחלת חיים של 35– 50שנה. "לעומת זאת, תוחלת החיים היום היא 80 שנה — וזוהי עובדה מטורפת, בגלל המספר העצום של הדברים שיכולים להרוג אותנו מדי יום".

פחות בתי החולים, יותר פתרונות בבית

לדברי קאופמן, "אחת השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו היא מה תהיה תוחלת החיים ב–2040. זאת לא שאלה אינדיווידואלית, אלא כללית ועקרונית. השאלה נסבה על מצב המדע וההתקדמות הטכנולוגית באותה תקופה.

"זיהומים הם דבר שצריך לטפל בו באופן מיידי. העובדה שהצלחנו לזהות את קוביד 19 ולפתח חיסון בתקופה קצרה כל כך היא מרשימה. זאת ועוד, זהו אחד החיסונים הכי בטוחים שיש. לשבת כאן היום ולדעת שכנראה לא נמות מקורונה זה לא מובן מאליו, ומעיד על העתיד שפחות נזדקק בו לסמוך על מישוש של רופא ויותר על מכשירים כמו MRI או סריקת PET". לדברי קאופמן, בעתיד נבקר פחות בבית חולים — בעיקר משום שהם מקום נוראי. בזכות הטכנולוגיה, נוכל לקבל פתרונות רפואיים וטיפול בבית.

עוד הוסיף קאופמן כי "נדע לתקן מוטציות DNA שגורמות לסבל ולמחלות. אנחנו נדע את הגנום של כל אחד ואחת מאיתנו, כך שנוכל לזהות מחלות ולתקן אותן עוד לפני שהן מתפרצות".

קאופן התחיל את הרצאתו בהודעה המאכזבת שהגנום שלנו אינו מאפשר לנו לחיות לנצח, אבל סיים אותה עם האפשרות שבעתיד נוכל לחיות עד גיל 150 ואולי אף יותר מכך — בזכות פרוטאין SIRT6. המחקר על אודותיו מתקיים באוניברסיטת בר אילן, ונראה כי ככל שיש לנו יותר ממנו, נחיה יותר.

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    מייסדי סקפיון: גל גורן (מימין), ירון קרפ, פיני יונגמן, צפריר יואלי ועדו בר־און. יצטרכו להוכיח שהטכנולוגיה שלה עובדת גם בשטח

    ליירט מאות כטב"מים במקביל: סקפיון נחשפת עם גיוס של 36 מיליון דולר

    שגיא כהן
    מניית אונדס ירדה בכ-7% ביום שני, ובסך הכל איבדה כמחצית משווייה בחצי השנה האחרונה

    המשקיע המסתורי החליט לא להיות בעל עניין. מניית אונדס נכנסה לסערה

    חגי עמית
    נוירולוגיה (אילוסטרציה). ישנם בישראל כ-400 נוירולוגים פעילים, 30% מהם מעל גיל הפרישה

    6 מכל 10 ישראלים יזדקקו לרופא הזה. למה המתמחים לא קופצים על המקצוע?

    שיר אנגל
    חבילות חשודות שנתפסו במסגרת החקירה. על פי החשד, המוצרים שווקו בישראל באמצעות טלגרם ונמכרו למועדוני כושר ולעוסקים בפיתוח גוף

    מר ישראל לשעבר ובעלי יצרנית גלידה: החשודים בהפעלת רשת להברחת סטרואידים

    ליאת לוי
    שרברב (אילוסטרציה). החקירה  מתנהלת על רקע שערוריות בטיחות בתחום השרברבות

    האינסטלטור הכי עשיר בניו יורק - שקוע בצרות עד הצוואר

    ניו יורק טיימס
    חיילי אגף התקשוב וההגנה בסייבר. אחד היתרונות ב–MBA בחו"ל הוא היכולת לפתוח את הראש לתחומים נוספים

    יוצאי 8200 ממהרים להקים סטארט-אפ - אבל יש כאלה שבוחרים דרך אחרת