התפיסה הבסיסית שהנחתה את עולם העסקים במשך שנים ארוכות רואה בתאגידים ישויות כלכליות בלבד. אותה תפיסה גורסת כי חברות עסקיות נדרשות לקדם אך ורק מטרה אחת: הגדלת שורת הרווח של בעלי המניות. במילים אחרות, המגזר הפרטי התנהל לאורך השנים על בסיס התפיסה שחברות למטרות רווח צריכות לנתק את עצמן משיקולים חברתיים, סביבתיים וערכיים, ולראות לנגד עיניהן רק את השיקולים הכלכליים הצרים.
בשנים האחרונות אותה תפיסה ותיקה נדחקת הצידה לטובת רעיון חדש: אחריות חברתית. זהו שינוי מהותי שמעצב מחדש את הדנ"א של חברות ותאגידים בארץ ובעולם, ודורש גם מישויות למטרות רווח לקחת בחשבון שיקולים רחבים יותר של דאגה לחברה ולסביבה. עקרון האחריות החברתית אומר כי כל אדם או ארגון נדרשים לשמור על החברה שבתוכה הם פועלים ולחלוק את הצלחתם עם האנשים שסביבם. התפיסה החדשה מקדמת תאגידים שפועלים כדי לצמצם למינימום את טביעת הרגל הסביבתית והחברתית שלהם, ומקדמים בצורה אקטיבית מטרות חברתיות שונות.
מאחורי רעיון האחריות החברתית עומדת ההבנה כי לא ניתן לנתק בין שגשוגם הכלכלי של תאגידים לבין שגשוג החברה שמקיפה אותם. בפשטות, תאגיד עסקי לא יכול להצליח לאורך זמן כאשר החברה והסביבה שבתוכן הוא מתקיים נפגעות. חברה בריאה פירושה כלכלה בריאה, ולכן הדאגה לחברה מהווה אינטרס כלכלי לכל דבר עבור תאגידים עסקיים. על כן, תפיסת האחריות החברתית לא מתנגשת עם המחויבות לרווחיות וליעדים כלכליים מובהקים, אלא משלימה אותם. בשנת 2024, חברות ותאגידים מכל הסוגים שואפים למצוא את "דרך המלך" שתאפשר להם לקדם מטרות חברתיות וסביבתיות בלי לוותר על יעדי הצמיחה והרווחיות שלהם.
השקעות בטריליוני דולרים
בעולם ההשקעות, עקרון האחריות החברתית בא לידי ביטוי בגישת ה-ESG (ראשי תיבות של Environmental, Social, and Governance). אותה גישה חדשה שצוברת תאוצה בשנים האחרונות מייצרת סט של סטנדרטים בעולמות ההגנה על הסביבה, המחויבות לצדק חברתי והשמירה על כללי הממשל התאגידי התקין. כלומר, גישת ESG מאפשרת למשקיעים לשקלל שיקולים חברתיים וסביבתיים בתהליך בחירת ההשקעות שלהם.
לא מדובר בטרנד חולף: ניתוח של סוכנות בלומברג מהשנה שעברה הראה כי לא פחות מ-7 טריליון דולר מושקעים כיום במניות ובקרנות בעלות סיווג ESG. בפועל, אותן חברות וקרנות מציגות מדדים שונים הממחישים את מחויבותן לשמירה על הסביבה והחברה, על פי העקרונות שמרכיבים את תפיסת ה-ESG.
תרומה לסביבה ולחברה
אחד הגורמים העיקריים שדוחפים לעידוד גישת האחריות החברתית של תאגידים הוא המודעות הגוברת למשבר האקלים. בעיני מומחים רבים, הרדיפה של חברות עסקיות אחרי שורת הרווח הובילה להגדלת פליטות גזי החממה בצורה בלתי מבוקרת לאורך מאה השנים האחרונות – וכך להחמרת משבר האקלים הגלובלי. כדי לשמור על כדור הארץ לטווח הארוך, אומרים אותם מומחים, תאגידים נדרשים להכניס לתהליך קבלת ההחלטות שלהם שיקולים סביבתיים.
כלומר, תאגידים לא יכולים לשקול רק את המשמעויות הכלכליות הישירות של פעולותיהם, אלא עליהם לקחת בחשבון גם את טביעת הרגל הסביבתית של כל פעילות עסקית. במסגרת זאת, תפיסת האחריות הסביבתית דורשת מתאגידים לזנוח פרויקטים מזהמים ומנגד לקדם פרויקטים שיכולים לתרום להפחתת התחממות כדור הארץ ולסביבה בריאה יותר. מעבר לאנרגיות מתחדשות וירוקות, צמצום הזיהום הסביבתי בתהליכי הייצור, הימנעות מפגיעה בשטחי טבע וכן מיחזור מוצרים וחומרי גלם: חברות עסקיות במאה ה-21 נדרשות לקדם בצורה אקטיבית את כל המטרות הללו.
הגברת המחויבות התאגידית לשמירה על הסביבה לא נובעת רק משיקולים ערכיים וחברתיים. כאמור, אחריות חברתית משרתת גם את האינטרס הכלכלי המובהק של התאגיד עצמו. תחזיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) מציגות תרחישי אימים של פגיעה נרחבת בענפי הכלכלה העולמית כתוצאה מההתחממות הגלובלית. השאיפה לצמצם את פליטות גזי החממה, אם כן, כרוכה באופן הדוק בשמירה על שורת הרווח לטווח הארוך.
כאמור, לצד הסוגיה הסביבתית, תפיסת האחריות החברתית וגישת ה-ESG חרתו על דגלן גם את השאיפה לחברה טובה ובריאה יותר. החל במחויבות לשוויון חברתי ומגדרי במקום העבודה, דרך קידום אוכלוסיות מוחלשות וכלה בתרומה לקהילה בדרכים שונות: מגוון רחב של תאגידים מייצרים אסטרטגיות ייחודיות לתרומה לחברה.
הפעילויות החברתיות של אותם תאגידים מתבצעות הן בתוך סביבת העבודה והן מחוצה לה. חברות רבות, למשל, ייסדו בשנים האחרונות תוכניות לקליטת עובדים מאוכלוסיות מוחלשות ומלוות אותם במטרה שיוכלו להשתלב גם בתפקידי ניהול. גם הסוגיה המגדרית מובילה תאגידים רבים לפעול בדרכים שונות כדי להגדיל את מספר הנשים המועסקות בארגון, ובייחוד בתפקידי ניהול. בצדה השני של המשוואה, שורה ארוכה של תאגידים שותפים בתוכניות תרומה לקהילה שמתבצעות מחוץ לארגון, בשיתוף פעולה עם עמותות, מוסדות חינוך וגופים ממשלתיים.
תרומה לחברה הישראלית
במגזר העסקי בישראל קיימת מאז ומעולם מודעות גבוהה לסוגיות האחריות החברתית, אך נדמה כי בחודשים האחרונים חלה עלייה ניכרת במחויבותם של תאגידים לתרומה לקהילה. במשך ימים ארוכים אחרי מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר, משרדי הממשלה פעלו בקצב שלא תמיד הצליח להדביק את הדרישות הנחוצות לנפגעים באסון. חברות רבות התגייסו כדי לסייע לאוכלוסיות שנפגעו במתקפה ולאלו שנקראו לדגל: מהמפונים שעזבו את בתיהם בעוטף עזה ובצפון ועד למשרתי מילואים רבים שנותרו ללא ציוד חיוני.
התוצאה היתה התגייסות חסרת תקדים של המגזר העסקי למען הקהילה בישראל. כמעט חמישה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, המחויבות של תאגידים שונים למען החברה הישראלית נמשכת. לא מעט חברות הכריזו על תוכניות שאפתניות לקידום מטרות כמו שיקום עוטף עזה, תמיכה בנפגעי המתקפה וחיזוק ההסברה הישראלית בחו"ל. אין ספק כי המשבר הביטחוני המתמשך הגביר בצורה ניכרת את מחויבותם של התאגידים בארץ לקהילה שמקיפה אותם, והעלה לראש סדר היום את נושא האחריות החברתית.
