"בתכנון עירוני בכלל ובהתחדשות עירונית בפרט, חייבים להקפיד על איזון עדין של צפיפות שתורמת לאיכות החיים", כך מגלה האדריכלית רות להב, ממשרד ד. איתן \ ר. להב-ריג.
כבר עשרות שנים שאדריכלים ומתכנני ערים רות להב ושותפה פרופ' דן איתן מובילים תהליכים מורכבים של תכנון עירוני ברחבי הארץ, ומעצבים בזהירות את סגנון החיים של עשרות אלפי ישראלים. בין היתר, להב ואיתן ידועים בזכות תכנון פרויקטים ציבוריים רבים. מוזיאון תל אביב, הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החברה בירושלים וקריית הממשלה בבאר שבע – הם רק כמה מהפרויקטים שחתומים על שמם.
מאז תום לימודי האדריכלות ותכנון ערים בטכניון בשנת 1971, עבדה רות להב בישראל ובלונדון וכמרצה בטכניון, בבצלאל, ובשנקר. להב היא זוכת פרס דוד עזריאלי לתכנון אורבני של המועצה לישראל יפה ובנוסף זכתה בפרסים על תכנון מושב חצבה בערבה, ותב"ע לשכונת מגורים 2000 יח"ד במבוא ביתר.
פרופ' דן איתן הוא זוכה פרס ישראל לאדריכלות לשנת 2019. לאורך קריירה שנמשכת כמעט שבעים שנה, הוא מיצב את עצמו כאחד האדריכלים המובילים בישראל. תחת ידיו תכנן את שכונת צמרות איילון בתל אביב (תוכנית 1750), תוכנית מתאר ושכונות קיסריה, תוכניות פיתוח רבות בירושלים, ובנוסף שימש חבר צוות בכיר בפיתוח תוכנית האב הארצית 2020, ובקרה תמ"א 31 לקליטת עלייה.
נדבך משמעותי בפעילות משרדם של השניים הוא עולם ההתחדשות העירונית. "אנחנו מנסחים הרבה תוכניות תב"ע נקודתיות לפינוי בינוי – או למיזמי התחדשות עירונית אחרים", מספרת להב. "בנחלת יצחק בתל אביב, למשל, אנחנו מתכננים המרה של בנייני תעשייה ישנים למגדל מגורים. דוגמה נוספת בירושלים – שם תכננו פרויקט להפיכת 100 דירות קיימות ל-428 יחידות דיור".
היא מוסיפה כי "אנו צפויים להגיע בשנת 2050 ל-16 מיליון תושבים. תהליך התכנון האורבני חייב להיות תכנון אנושי וחכם לצפיפות גבוהה ככל שניתן בערים. בירושלים הפרויקט כלל מגדלי מגורים במקום בנייני "רכבות שיכונים" מתפוררים בטופוגרפיה מאתגרת במיוחד, במקומם יצרנו מקומות ושירותים לתושבים, כיכרות, גני ילדים ומעון יום, בתי כנסת, מרכז מסחרי ומשרדים לדיירים, הציפוף מאפשר ביטחון לילדים, תנועה להולכי הרגל, ואיכות חיים. האחזקה מתאפשרת באמצעות 28 דירות להשכרה.
איכות חיים עם תכנון אורבני
להב מוסיפה כי בעת תכנון שכונה או התחדשות עירונית לא מתוכננות רק יחידות הדיור. "תוואי קרקע שעליו יעמדו מאות או אלפי יחידות דיור צורך תכנון חכם של הקרקע לצורכי הציבור (דרכים, שצ"פ, שב"צ) ושימוש בתנאי הטופוגרפיה המקומיים, כגון רצועות ירוקות לאורך הדרכים, שמסייעות למנוע הצפות", היא מסבירה.
תכנון ירוק מקיים הוא הכיוון הנכון לדבריה, המעבר העכשווי לבנייה ירוקה משפיע על עולם התכנון העירוני, אך הוא אינו מספיק. התכנון הירוק לחיסכון באנרגיה, מים, משאבי קרקע, הוא בידי האדריכלים והמתכננים: "הזיהום הגדול של כדור הארץ והגורם לעליית הטמפרטורה, כ-50% של פליטות דו–תחמוצת הפחמן, הם מחימום וקירור בניינים, בתכנון חכם אנחנו יכולים לחסוך בפליטות הללו. כך גם הזיהום מתחבורה פרטית. שכונות חדשות צריכות להתחשב במרכיב חדש: הליכתיות - מידת ההתאמה של השכונה והעיר להליכה רגלית. בנוסף, תנועה דו-גלגלית יכולה להוות תחליף לתחבורה הפרטית, וכמובן תחבורה ציבורית חכמה ונגישה", אומרת להב. "כשאנחנו מתכננים שכונה גדולה בירוחם – עושים שימוש נרחב בבנייני חצר. בניינים לאורך שבילים וכיכרות מוצללים – כאשר הכניסה לבניין נעשית דרך אותן חצרות, ולאו דווקא דרך הרחוב עצמו".
פרופ' איתן מסביר כי גם מבנה הבניין עצמו יכול להשפיע על מידת ההליכתיות של השכונה: "במהלך תכנון שכונה בגילה בשנות ה-70, חשבנו מראש על אופן התנועה בתוך הבית. במקום בניין שכולל חדר מדרגות ראשי – הענקנו לכל דירה את הכניסה שלה. כלומר, הבית היה יותר מפורק. ונוצר רצף בין ההליכה ברגל בסמטאות השכונה – לבין הגישה לבית. תכנון מפורק כזה מאפשר לבית ליהנות מנוף ירוק ונקי – עם מגוון מפלסים ששומרים גם על הפרטיות של כל דירה".
תכנון עירוני בשנת 2022 חייב בקהילתיות. "יש בישראל הרבה שכונות עם חומות – ואין קהילה", מסבירה להב. "שורה ארוכה של בנייני חומה לאורך רחובות, שבהם אף אחד לא מכיר את השכנים. האווירה הטובה והנעימה והקהילתיות נוצרת בעזרת חללים אינטימיים בתוך השכונה – וקהילתיות שהיא חלק אינטגרלי מהבנייה הירוקה".
נערכים לזינוק דמוגרפי
בעיניי רות להב, תכנון עירוני הוא מקצוע עתידני מטבעו. "כשאתה מתכנן עיר, אתה נדרש לצפות צרכים – ולחשוב איך ייראה העתיד. תכנון עירוני חכם מאפשר לחסוך במשאבי עתיד ולצפות התנהגות ע"י גמישות תכנונית. והדברים הללו יכולים להיעשות כבר בשלב התב"ע. למשל, בעבר כללנו בתב"ע באזור ירושלים הוראה שמעניקה זכויות ל-12 מ"ר נוספים – למרפסת סולארית לחימום הבית בחורף ולאוורר בקיץ, תוך חיסכון בהוצאות ובפליטות ובזיהום. בדיור מוגן "נופים" בירושלים כללנו מרפסות שמש דרומיות שחוסכות 70% מצריכת האנרגיה.
לסיכום, להב שבה ומזכירה את התחזית הדמוגרפית שלפיה גידול האוכלוסין ל-16 מיליון תושבים בשנת 2050 דורש חשיבה מחודשת על תכנון אורבני בערים ובשכונות. צריך להוסיף גם דוח רשמי של השירות המטאורולוגי שחוזה התחממות של 1.2 מעלות צלזיוס עד ל-2050, ישראל צועדת לכיוון צפוף ולוהט. "האקלים הישראלי דורש אינטימיות תכנונית כדי לשלוט בצמחייה וברוחות", היא אומרת. "בבאר שבע תכננתי רחובות קצרים, ללא מוצא. רחובות אינטימיים המגבילים את הרוחות ותנועת הקוצים המתגלגלים ברחובות מאפשרים צמחייה והצללה".
ר. להב-ריג - אדריכלים
טלפון: 03-602-5118
למעבר לאתר >>
בשיתוף ד. איתן \ר. להב-ריג - אדריכלים מתכנני ערים
