השפעת הכלכלה הלינארית, ששלטה בעולם המערבי בעשורים האחרונים, על ההידלדלות המואצת של חומרי הגלם, לצד פגיעה סביבתית ניכרת, היא עצומה. על פי גישה זו, מסלול חייו של מוצר מתחיל בתהליך הייצור, ממשיך לצריכה, ומסתיים כפסולת. היום כבר אף אחד לא זוכר את סיפורי סבא שנדהם למצוא בחדרי האשפה אוצרות שתיקון קטן החזיר אותם לשימוש, או את סבתא, שנהגה לרחוץ ולייבש שקיות ניילון כאילו מדובר במוצר יקר ערך. מערכי הייצור והצריכה של הכלכלה הלינארית קידשו את חגיגות הצריכה והמחירים הנמוכים, שאפשרו לרבים לרכוש מוצרים שבעבר לא יכלו להרשות לעצמם. לחגיגה הזו יש מחיר יקר של דילול משאבים כתוצאה משימוש בזבזני במשאבים, והשפעות שליליות על הסביבה כמו זיהום קרקע, מים ואוויר וההרי אשפה בלתי מתכלה. הביקורת על המודל הלינארי, המבוסס על "לקחת, להשתמש, לזרוק" הולכת וגוברת. מודל הכלכלה המעגלית נועד להציג אלטרנטיבה למודל הלינארי, והמצדדים בו טוענים שהוא מכיל פתרונות כוללים לבעיות ומותאם במדויק לכלכלה ולחיים בעידן המודרני. הכלכלה המעגלית שואפת - בעזרת מודלים עסקיים המאפשרים שימוש חוזר במשאבים, שימוש מחדש במוצרים ומיחזור - להפחית את כמות המשאבים החדשים שצורכים במהלך הייצור והצריכה, והקטנת כמויות הפסולת והזיהום. כמו בכל תחום אחר, המגזר הפרטי לא ממתין לגיבוש מדיניות כוללת, וחברות רבות כבר מבססות את פעילותן על הכלכלה המעגלית.
מודל טבעי
הכלכלה המעגלית שואפת ליצור מעגל סגור של ייצור וצריכה זהה לזה הקיים בטבע, בעזרת מודלים עסקיים כמו הארכת חיי המוצר, לפיו המודל העסקי של החברה מבוסס גם על שירות תיקונים למוצר ולא רק על מכירתו; שימוש חוזר, כמו מיחזור הבגדים של H&M וזארה או מיחזור המים של ישראל; צריכה שיתופית, כמו פלטפורמות להעברת מוצרי יד שנייה; סגנון חיים שיתופי, דוגמת Airbnb; ומוצר כשירות, כמו car2go או תל אופן. חלק מהמודלים העסקיים של הכלכלה המעגלית כבר מיושמים בהצלחה רבה בכל רחבי העולם, אך עדיין אי אפשר להגיד שהמודלים האלה הם ששולטים בכלכלה העולמית, ובטח ובטח שאינם נפוצים מספיק בעולם התעשייתי.
תומכי הכלכלה המעגלית מציעים מודלים נוספים, שאמורים לחדור עמוק יותר לתהליכי הייצור והצריכה של מוצרי יסוד. אחד מהם הוא הרחבת המודל של הארכת חיי המוצר, שמציע מעבר להשכרת מוצרים במקום רכישתם. כלומר, במקום לרכוש מכונת כביסה חדשה אפשר יהיה לשכור אותה מהחברה. כשהמכונה תתקלקל, במקום לזרוק אותה ולקנות מכונה חדשה - נפנה ליצרן והוא יחליף את המכונה שהתקלקלה במכונה אחרת. המודל על פיו יפעלו היצרנים הוא שימוש בחומרים עמידים, איכותיים ומתכלים ככל שאפשר, מהם ייצרו לדוגמה 20 מכונות כביסה ולא מכונה אחת. המודלים שמפתחים התומכים בכלכלה המעגלית מתייחסים גם לסוגיות של שימוש באנרגיה מתחדשת, תהליכי שינוע ידידותיים לסביבה, רתימת גורמי שלטון מרכזיים ומקומיים ועוד.
לרתום אקו סיסטמס
כדי לבסס את מודל הכלכלה המעגלית כמודל על פיו יתנהלו כלכלות העולם, ובעיקר אלה המזהמות והבזבזניות ביותר, הכלכלה המעגלית שואפת ליצור מעגלי ייצור וצרכנות סגורים שיעשו שימוש בכל חומרי הגלם, או לפחות יצמצמו משמעותית את ייצור הפסולת. לצורך כך, יש לרתום אקו סיסטמס שלמים, ולא רק יצרן כזה או אחר. העוגן עליו מבוסס המודל של כלכלה מעגלית הוא שיתוף הפעולה של הגורמים היצרנים, בהנחה שהצרכנים ישתפו פעולה בעזרת הסברה וחינוך. אחד המודלים האפשריים, אך הקשים יותר ליישום, הוא ה"סימביוזה התעשייתית" שמשמעותה, בין השאר, היא יצירת שיתופי פעולה בין מפעלים ברמה האזורית. שיתוף פעולה כזה יכול להבטיח ניצול מקסימלי או יעיל יותר של משאבים, כך שפסולת הייצור של מפעל אחד תהיה חומר הגלם של מפעל אחר. מודל כזה חייב להיות מבוסס על ערך מוסף כלכלי משמעותי ביותר, בעיקר בגלל שהמפעלים למעשה הופכים להיות תלויים כלכלית אלה באלה, וקריסת מפעל אחד יכול ליצור שרשרת מתמשכת. מצד שני, המודל יכול להקטין משמעותית את ההוצאות עבור רכישת חומרי גלם, ואולי אף להוזיל את מחיר הקצה לצרכנים.
התועלת הסביבתית שיש במעבר למודל של כלכלה מעגלית ברורה, ובימים אלה נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים להציב את הנושא הסביבתי בראש סדר העדיפויות. "כלכלנים שונים טוענים כי יש למצוא שימוש במדד חלופי למדד התוצר המקומי הגולמי (GDP) שלפיו נמדדת צמיחה של מדינות, המתייחס בעיקר למעקב אחר הכנסות", אומרת ימית נפתלי, מנהלת מחקרים כלכליים ובין לאומיים במכון ירושלים למחקרי מדיניות ויועצת בתחומי מדיניות וכלכלה מעגלית. "המדד החלופי צריך לכלול 'ערך סביבתי' שיכלול התייחסות נוספת להון אנושי והון טבעי. לפי המדד הזה, קצב הצמיחה של מדינות רבות נמוך משמעותית מזה שהן מציגות כיום, כי הן מאבדות הון טבע".
כלכלה מעגלית בישראל
יישום עקרונות הכלכלה המעגלית נמצא בראש סדר העדיפויות של האיחוד האירופי, ובדצמבר 2015 הנציבות האירופית פרסמה מסמך (communication) הכולל את עיקרי תוכנית הפעולה של האיחוד בנושא כלכלה מעגלית, במטרה להפחית פסולת ולשמור על הערך של המוצרים, החומרים והמשאבים לתקופה הארוכה ביותר, ופירוט הקצאת האמצעים ולוח הזמנים לביצוע הפעולות. גם בישראל עקרונות הכלכלה המעגלית יושמו במלואם בתחום מיחזור המים, והיא נחשבת כמובילה עולמית בנושא, אך לא נקבעה תוכנית פעולה ברמה הלאומית. המשרדים המובילים את הנושא הם משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה, שהקימו את המרכז להתייעלות משאבים. "במכון ירושלים למחקרי מדיניות אנחנו מנסים כבר שנים לקדם את הנושא, ובשנתיים האחרונות אפשר בהחלט להגיד שהרוח נושבת בכיוון הנכון", אומרת נפתלי. "המרכז להתייעלות משאבים מעודד ומנגיש פתרונות לתעשייה בשימוש במשאבים, אם זה באמצעות מימון 50% משכר מהנדסים יועצים או בעבודה שלי מול חברות במשק כדי לעבור ממודל עסקי לינארי למודל עסקי מעגלי".
התהליכים באירופה גם הם משפיעים על החברות הישראליות המייצאות לאירופה, ונדרשות לעמוד בתנאי הרגולציה הנהוגים שם. אם תוסיפו לזה את משבר הקורונה הגלובלי, שמקשה על שינוע והשגת חומרי גלם בכל רחבי העולם, נראה שהתעשייה המקומית קיבלה דחיפה משמעותית לכיוון אימוץ המודל של סימביוזה תעשייתית מקומית. "אנחנו מרגישים שיש יותר הבנה מלמעלה, אבל צריכה להיות יותר התגייסות", מסכמת נפתלי, "אנחנו רוצים לראות גם מעורבות של משרד ראש הממשלה, כדי לגבש מדיניות כוללת ולהפנים שיישום מודל ישראלי של כלכלה מעגלית הוא חיוני".
