יותר מעשור חלף מאז נפתח שוק הרכב במסגרת רפורמת היבוא המקביל — במהלך שנועד לחולל מהפכה בענף. מאז מספר המכוניות שמיובאות לארץ בכל שנה שלא דרך היבואן הרשמי נמצא במגמת עלייה. ב–2021 נרשם שיא חדש — לא פחות מ–6,800 כלי רכב יובאו לארץ ביבוא מקביל. נתוני משרד התחבורה מעידים שהשנה יירשם שיא חדש.
גם מספר היבואנים המקבילים נמצא במגמת עלייה. בשנת 2019 פעלו בארץ פחות מעשרה יבואנים מקבילים בעלי רישיון, וכיום רשומים 43 יבואנים כאלה. יותר ויותר ישראלים מגלים את עולם היבוא המקביל והאישי ובוחרים לבצע את רכישת הרכב הבא שלהם ללא היבואן הרשמי.
הסיבות לזינוק בהיקפי הייבוא המקביל ברורות. בתור התחלה, מחירי הרכבים החדשים עברו בשנים האחרונות תהליך התייקרות מובהק ומשמעותי – בין היתר בשל המחסור העולמי בשבבים בשנתיים שמאז פרוץ מגפת הקורונה. ברקע זה, ייבוא מקביל מאפשר לצרכנים להוזיל במידה מסוימת את עלות הרכב החדש – או לפחות את חלקו היחסי של היבואן במחיר.
במסגרת רפורמת הייבוא המקביל נקבע כי היבואן הרשמי מחויב לספק אחריות מלאה גם לדגמים שלא יובאו בעזרתו. כך זוכים צרכנים ליהנות מרכבים ודגמים חדשים במחירים נמוכים מאלו שמבקשים יבואני יצרניות – מבלי לספוג פגיעה באחריות על הרכב החדש.
מגמה נוספת שמשנה את הרגלי צרכן הרכב הישראלי היא המעבר לדגמים ירוקים או ייחודיים אחרים, שאינם מיובאים לארץ בשגרה. בשנים האחרונות הגיעו לישראל במסגרת ייבוא מקביל או אישי שלל מכוניות חשמליות או היברידיות, כמו למשל מארוול R, רכב SUV חשמלי מבית MG הסינית. גם דגמי טסלה משודרגים החלו לנחות בישראל שלא במסגרת היבואן הרשמי. היבואנים הרשמיים פועלים לסגור את הפער בהיצע כלי הרכב הירוקים – אך הצרכן נמצא הרבה לפניהם.
הצרכן הישראלי התאהב בכלי הרכב החשמליים – עם זינוק של 221.6 אחוזים בהיקף מסירת כלי רכב חשמליים מתחילת השנה. עד כה נמסרו יותר מ-7,642 מכוניות חשמליות. כאשר מוסיפים לכך גם את מסירת כלי הרכב ההיברידיים, כבר לא ניתן להתעלם מהמעבר של הציבור הישראלי לכלי רכב ירוקים יותר – שצפוי לפי הערכות להתגבר בשנים הקרובות.
ענף הייבוא המקביל משחק תפקיד מפתח במעבר הזה. יבואנים מקבילים משווקים בארץ שלל דגמים חשמליים, שחלקם הגדול כלל אינו זמין דרך היבואנים הרשמיים. המחסור בכלי רכב חשמליים דוחף גם הוא את הצרכן הישראלי אל זרועותיהם של היבואנים המקבילים – שמסוגלים להביא לארץ דגמים נכספים שלא דרך הערוצים המקובלים.
הטבות המס תקועות
בשנה האחרונה החלו במשרדי התחבורה והאוצר לקדם רפורמות שיקלו על הייבוא המקביל, בין השאר במהלך של משרד התחבורה לאסור על יבואנים רשמיים להקשות על ייבוא מקביל. בנוסף, במשרד האוצר נשקלה חבילת הטבות מס ליבואנים מקבילים בגובה 7 אחוזים ממחיר הרכב.
אולם מסתמן כי משרד האוצר נרתע מחבילת ההטבות המקורית, על אף רצונו לעודד את ענף הייבוא המקביל. לפי שעה, פיזור הכנסת הקפיא את המהלכים הללו – וגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה אל שולחנה של הממשלה הבאה.
מהלך דרמטי נוסף שעשוי להשפיע על שוק הרכב וענף הייבוא המקביל פורסם במסגרת טיוטת חוק ההסדרים האחרונה. לדברי החוק, משרד התחבורה ורשות המיסים יבחנו הפעלת מנגנון מיסוי ליבואנים על בסיס יעדי פליטות פחמן דו-חמצני. האפשרות לרפורמה באופן המיסוי על כלי רכב מזהמים נבחנת כבר כמה שנים, וכעת ייתכן כי יופעל מס ברמת היבואן. כלומר, כל אחד מהיבואנים יידרש לעמוד בממוצע פליטת מזהמים. גם הרפורמה במנגנון המיסוי הוקפאה בעקבות נפילת הממשלה, אך שאלת המיסוי – והאם הוא יחושב ברמת היצרן או היבואן – עשויה לעורר סערה במהלך המאבקים על חוק ההסדרים הבא.
אתגר נוסף נובע ממשבר האספקה העולמי. מגפת הקורונה חוללה שיבושים נרחבים בעולמות הלוגיסטיקה והשינוע הימי, ובנמלים רבים ברחבי העולם נרשמו עיכובים ניכרים בתנועת סחורות. בנוסף, השיבושים בשרשראות האספקה הובילו למחסור עולמי בשבבים – שגובה מחיר ניכר גם מתעשיית הרכב.
בדו"ח של איגוד יבואני הרכב מתחילת החודש פורסם כי מספר מסירות הרכב ירד ב-10.5 אחוזים מתחילת השנה. הטלטלה הלוגיסטית והאינפלציה מובילות גם להתייקרות המכוניות החדשות. רכישות כלי רכב דרך היבואנים הרשמיים התייקרו ב-6.4 אחוזים בשנה החולפת.
הקושי בייבוא מכוניות לארץ והמעמסה הגוברת על כיסו של הצרכן הישראלי עשויים לגרום לעלייה בהיקפי הייבוא המקביל. אחרי שנים של חבלי לידה וצמיחה איטית בהיקף הפעילות בענף, כיום ברור שהייבוא המקביל נמצא כאן כדי להישאר – וכי השינויים בענף הרכב לא תמו.
