עובדה ידועה היא שתנאי הקבלה ללימודי רפואה בארץ הם מהמאתגרים ביותר בעולם המערבי, ולא בכדי רק מעטים עומדים בהם ומצליחים להשיגם ולצלוח את שנות הלימוד הרבות עד לקבלת תואר ה"דוקטור" הנכסף. מציאות זו מובילה לכך שצעירים רבים, מוכשרים ובעלי פוטנציאל להפוך לרופאים מעולים, מחפשים את הדרך לעשות זאת מעבר לים, במדינות כמו איטליה, רומניה, ליטא, הונגריה, קרואטיה, צ'כיה ועוד.
מנתוני משרד הבריאות עולה שמתוך עשרה רופאים שעובדים היום במערכת הבריאות הציבורית בישראל, לא פחות משישה הוכשרו בחו"ל. זהו השיעור הגבוה ביותר של רופאים המוכשרים מחוץ למדינתם בקרב מדינות ה-OECD, זאת בעוד ששיעור המסיימים לימודי רפואה בישראל הוא מהנמוכים במערב. מדובר בנתון מפתיע, בהינתן שהלומדים בחו"ל נדרשים לשלם שכר לימוד גבוה מאוד, שעלול להסתכם בעד פי שישה מזה שנדרש בישראל, לא כולל עלות מחיה ומגורים. לקושי זה יש להוסיף את אתגר הלימודים בשפה ובסביבה זרה וכן את ההכרח להתמודד עם מבחנים מחמירים של משרד הבריאות בזמן בקשת רישיון העבודה בארץ, בתום הלימודים.
"כמעט בכל שנה כ-800 סטודנטים ישראלים לומדים רפואה בחו"ל מאחר שעד היום לא היתה להם דרך אחרת. אמנם חלקם חוזרים לישראל ומשתלבים במערכת הבריאות - שמשוועת לרופאים נוספים - אך חלקם מעדיפים להישאר באירופה, וכך מערכת הבריאות מפסידה רופאים מוכשרים וטובים", אומר ד"ר מיקי גידון, סגן ראש המחלקה לנוירוכירורגיה וראש היחידה לנוירוכירורגית ילדים בבית החולים סורוקה בבאר שבע. גם מבקר המדינה התייחס לסוגיה זו והתריע על שיעור גבוה מדי של רופאים ישראלים שהוכשרו בחו"ל, שמשמעותו - הסתמכות יתר של המדינה על בוגרי רפואה שלמדינה אין שום השפעה על אופן הכשרתם.
אז מה עושים כדי לשנות את המציאות העגומה הזאת? לאחרונה קיבלה המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל אישור מהמועצה להשכלה גבוהה לפתוח תוכנית לימודים חדשה לתואר ראשון במדעי הרפואה* (B.Sc. Med), שאל הסגל האקדמי שלה הצטרף ד"ר מיקי גידון. היתרון הגדול של תוכנית זו הוא בכך שבוגריה יוכשרו באופן שיאפשר להם לגשת למבחני הקבלה ללימודי המשך במסלול הארבע-שנתי בבתי הספר לרפואה בישראל, ללא צורך בהשלמות כלשהן. הקבלה לתוכניות אלה (בנוסף למבחני קבלה) מתבססת על ההישגים בלימודי התואר הראשון, ולא על ציון הפסיכומטרי או הבגרות.
"האישור שנתן המל"ג לפתיחת התוכנית במכללה הוא בבחינת מהפכה בעולם האקדמיה בישראל ומצביע על חלוציות המכללה ועל איכותה", אומר ד"ר גידון. "מדובר בתוכנית חלוצית, בראשות ד"ר דפנה כנעני, שכולנו תקווה שתצמצם את היקף הצעירים המוכשרים שעוזבים את הארץ לצורך לימודי רפואה בחו"ל. מהיכרותי העמוקה עם תוכניות בתי הספר לרפואה בישראל אני אומר בלב שלם שמדובר בתוכנית המקיפה והטובה ביותר, מכיוון שבוגריה ייחשפו - לא רק למדעי הבסיס ברפואה - אלא גם ילמדו קורסים רבים מעולם הביו-רפואה והביוטכנולוגיה, כך שהכשרתם תכין אותם למאה ה-21 ולעידן הקפיצה הטכנולוגית שאנחנו חווים. בוגרי התוכנית יוכלו, בתום שלוש שנות הלימוד, להשתלב בעולם הביוטק והמדטק, להמשיך ללימודים לתארים מתקדמים בביוטכנולוגיה וביו-רפואה, או להשלים ארבע שנות לימוד לקבלת תואר ברפואה בבתי הספר לרפואה. ככל הידוע לי, אלה יתרונות שאין כיום לאף מוסד אקדמי בישראל".
לא פשוט יותר להוריד מלכתחילה את תנאי הסף ללימודי רפואה?
“אמנם נכון שתנאי הסף ללימודי הרפואה בישראל גבוהים מדי, אך בגלל המחסור בבתי ספר לרפואה יש מגבלה לכמות הסטודנטים שאפשר להכשיר, ולכן הורדת הסף לא תועיל. צוואר הבקבוק בהקשר הזה הוא בעיקר תואר הראשון במדעי הרפואה, והתוכנית של מכללת בראודה אמורה לתת מענה בדיוק לנקודה הזאת. אני משוכנע שמרבית בוגרינו ימשיכו לתואר דוקטור ברפואה לאחר שישלימו את הלימודים הקליניים בתוכניות הארבע-שנתיות".
התוכנית ללימודי תואר ראשון במדעי הרפואה ((B.Sc. Med של המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה נפתחת בהיתר המל"ג. ההסמכה מותנית באישורה. התוכנית תיפתח בסמסטר אביב הקרוב. לפרטים התקשרו 9099*
