מעבר לרכישת השכלה כללית, לימודים אקדמיים הם הבסיס לקריירה במגוון תחומים. אבל לצד מסלולי הלימוד הוותיקים והמוכרים בולטת בעשור האחרון מגמה אחרת, חדשנית ועכשווית, המותאמת לעולם הדיגיטלי ולטכנולוגיה המתקדמת, שמשתלטות על שוק העבודה ומשנות מספר לא מבוטל של מקצועות קיימים. דוח "עתיד העבודות" של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2018 קובע כי עד שנת 2022, יותר ממחצית מהעובדים יידרשו להכשרה נוספת כלשהי כדי להישאר רלוונטיים לתפקידם. קחו לדוגמה תופעות כמו העלייה המשמעותית בתוחלת החיים ושיפור הבריאות בגילים מאוחרים. אלה פותחות קשת רחבה של תפקידים, משרות ומקצועות חדשים, בהם, לדוגמה, מתן שירות רפואי ורגשי לאוכלוסיית הגיל השלישי, צוותי מחקר ייחודיים, פסיכולוגים ייעודיים לגיל זה, ובעתיד, כך צופים, יצטרף למערך זה גם תפקיד שהגדרתו היא "מפיגי בדידות".
לא עוצרים לרגע
השינויים הטכנולוגיים האלה משפיעים ויוצרים צרכים חדשים בשוק העבודה בארץ ובעולם, ומשם משליכים גם על עולם האקדמיה. המגמה הזו מכשירה את הסטודנטים של היום למרחב האוניברסלי, ובזכותה נוספו להיצע האקדמי של האוניברסיטאות והמכללות עשרות מסלולי לימוד חדשים שלא היו זמינים בעבר. הסיבות לכך נעוצות בעיקר בשינויים המהירים בשוק העבודה ובדרישה לעובדים שהוכשרו בתת-התמחויות ברוח השינויים הטכנולוגיים שמתעדכנים כל הזמן, וכן בבחירת תוכנית לימודים שתענה על תנאי קבלה מאוד מוגדרים וממוקדים של מקום העבודה.
החשיבות של ערכי החדשנות והיזמות הולכת ומתחדדת במיוחד בישראל, שנחשבת למעצמת הייטק ולמדינה שעושה שימוש בטכנולוגיה להשגת יתרון תחרותי בעולם. אבל החדשנות היא איננה נחלתן הבלעדית של מדעים מדויקים, ופקולטות רבות כיום מיישמות אותה, בהן: מדעי הרוח, החינוך, הבריאות ואפילו מדעי החברה. כיום קיים מגוון עשיר ומגוון של מסלולי הלימודים לתואר ראשון ושני, שעונה כמעט על כל צורך והעדפה של הסטודנטים של המאה ה-21. אלה רק צריכים לבחור מתוך רשימה הכוללת, בין השאר, חוגי תקשורת בזיקה יישומית, לימודי קיימות המכשירים את בוגריהם למקצועות סביבתיים, לימודי חדשנות ויזמות, לימודי שימור, מקצועות הביג דאטה, נדל"ן, פסיכותרפיה, אנתרופוסופיה ועוד.
מעצבי אישיות לרובוט וקברניטי אוטובוס אוטונומי
ההיערכות לדרישות העתידיות של שוק העבודה הולידה את מיזם Boost, בית ספר ומרכז הדרכה למקצועות המחר מקבוצת פילת, שבראשו עומדת עידית ביטון. לצד בית הספר פועלת עמותה ישראלית, שבראשה עומד פרופ' דוד פסיג, החוקרת את תחום מקצועות המחר.
בעיסוקים שעליהם מצביעים ככאלה שיהפכו למקצועות מן השורה בעתיד (הקרוב או הקרוב יותר) אפשר למצוא תיאורים שנשמעים כמעט דמיוניים, דוגמת מנהלי שינוי בחברות, מעצבי אישיות לרובוטים נותני שירות, יועץ לסוף החיים ועתידן. אלה מצטרפים למקצועות נוספים שמתהווים כבר כיום, ממש מתחת לרדאר שלנו, בהם אפשר למצוא מפעילי רחפנים (בשוק פועלים כבר בתי ספר למטיסי רחפנים ומטיסי כלים אוטונומיים); קברניטי אוטובוס, שנותנים מענה לבטיחות ושירות הנוסעים עם הפיכת האוטובוסים לאוטונומיים; נהגי בטיחות, שיוכלו להשתלט על רכבים אוטונומיים ולהבטיח את בטיחות הנוסעים ברכב, בכביש והולכי הרגל במידת הצורך; או נותני שירות מותאם אישית להגנה על ילדים מפני תכנים דיגיטליים לא נאותים, בהתאמה אישית לסוג התכנים ולמכשירים להם חשופים הילדים.
לצד המקצועות החדשים, השינויים והתמורות שחלים בעולם משפיעים גם על חלק מהמקצועות הקיימים ומפתחים אותם. גם בקרב בעלי המקצוע העוסקים בתחום "ותיק" קיימת דרישה גוברת ללימודים מעמיקים שיחשפו אותם לחידושים המתפתחים בקצב מסחרר. כך, למשל, תמורות בתקנות בטיחות, חדשנות בעולם הבנייה והתכנון העירוני, תקינת בנייה ירוקה חדשה וצורכי דיור משתנים משנים את מקצועות הנדל"ן. מי שרוצה להישאר רלוונטי בתחום חייב להרחיב את ידיעותיו בתחום, בהתאם למקומות החדשים אליהם הוא מתפתח, בצורה מקצועית.
על פי ביטון, העתיד הוא למעשה קרוב יותר ממה שאנחנו חושבים: "יש מחקרים שמתייחסים לעתיד, שמדברים על תהליכי הנדסת איברים בעוד שלושים שנה. אבל אם כיום כבר ניתן להדפיס לב אנושי, אני חושבת שלא יידרשו שנים רבות על מנת להנדס איברים, במיוחד כשכבר קיימים סטארט-אפים שונים שעוסקים בתחום", היא אומרת. "מדהים לראות שמה שניתן לדמיין כיום, אפשר גם לבצע בסופו של דבר. זה רק עניין של זמן", מסכמת ביטון.
משתנים תוך כדי תנועה
הניסיון להגדיר מהן הדרישות בשוק העבודה, וכיצד נערכים לקראתן, אינו אחיד בין אוניברסיטה למכללה ואף משתנה ממוסד לימודים אחד לאחר. "דרישות שוק העבודה בהווה הן יותר דרישות לטווח הקצר והבינוני של שנים בודדות, זאת מכיוון שאף אחד אינו יודע מה יהיו המקצועות הנדרשים בשוק העבודה בעוד עשור", אומר פרופ' אריה מהרש"ק, נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה.
מכאן ששינוי תוכן הקורסים בטווחי זמן קצרים וגיוון הנושאים הנלמדים הם קריטיים, מכיוון שהם מאפשרים לסטודנטים וגם למוסדות האקדמיים לגלות את הוורסטיליות הנדרשת ולהתאים את עצמם לרוח התקופה, להתקדמות המסחררת של הטכנולוגיה ולשינויים הדיגיטליים התכופים שמעצבים את הסביבה שבה אנו חיים. מסתמן כי עד שנת 2030, בין 75 ל-375 מיליון איש (שהם 14%-3% מכוח העבודה העולמי) יצטרכו להחליף קטגוריות תעסוקתיות (כך על פי דוח McKinsey Global Institute Dec 2017).
בין שמדובר בתחומים מובילים ומבטיחים כמו אבטחת סייבר, פינטק או ביג דאטה ובין שמדובר בתחומים ותיקים יותר כמו נדל"ן או טיפול באוכלוסיית הגיל השלישי - החדשנות והגמישות הן ערכים משמעותיים, אותם המעסיקים וגם העובדים חייבים ליישם על מנת לשמור על רלוונטיות בשוק העבודה שמשתנה חדשות לבקרים.
את תרחיש האימים שבו רובוטים משתלטים על מקומות עבודה ומחליפים את האדם הפשוט בתפקידו החליפה ההבנה שעל העובד לקחת את האחריות על עתידו התעסוקתי. אמנם חברות רבות משתמשות כיום בבינה מלאכותית לביצוע עבודות סיזיפיות כמו חישוב ועיבוד נתונים, אך לצד אלה יש צורך במשימות מורכבות יותר, כמו ניהול לקוחות, פיתוח אסטרטגיות וחשיבה עסקית לטווח ארוך. החוכמה היא לנצל את השינויים הטכנולוגיים ולראות בהם הזדמנות ללימוד מקצועות מותאמים, שילוו אתכם לעתיד.
