שיקום נפגעי חוט שדרה הוא אחד האתגרים הרפואיים שמעסיקים מאוד חוקרים ומדענים בארץ ובעולם. בישראל, שהיא אחת ממרכזי השיקום הגדולים בעולם, המאמץ הזה נמשך ללא הרף על הציר שמחבר בין האקדמיה לתעשייה. במקרה של נוראקסון ביולוגי'ק (NurExone Biologic Inc, TSXV:NRX, OTC:NRXBF, Germany:J90), הכל החל כאשר מנכ"ל קרן ישראל לנפגעי חוט שדרה, ישראל גולדברג, פנה לפרופ' שולמית לבנברג, מדענית עטורת פרסים מהטכניון, בעלת שם עולמי בתחום של הנדסה ביו-רפואית, וביקש ממנה ליישם את הידע בהנדסת רקמות לצורך ריפוי משותקים. לבנברג והחוקרים שלצידה, החליטו להיענות לאתגר ולחפש דרכים לשיקום הפגיעה בחוט השדרה.
כך החל הפרויקט הראשון שלה, בשיתוף פרופ' דני אופן, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בו פיתחו השניים רקמה מהונדסת עם תאי גזע להשתלה באזור השדרה הפגוע. התוצאות היו מדהימות. הם הצליחו למיין תאים לתאים המפרישים חומרים המעודדים גדילה של תאי עצם וקיבלו תוצאות יפות מאוד - חולדות עם חוט שדרה פגוע בהן הושתלה הרקמה החלו ללכת. אבל השניים הרגישו שיהיה קשה לתרגם זאת לטיפול בבני אדם, מכיוון שמדובר בטיפול פולשני הדורש ניתוח והשתלה לאחר פגיעה בחוט השדרה, הליך שיהיה קשה ליישם אותו קלינית. יחד עם הדוקטורנטים שלהם הם חיפשו טיפול שהוא פחות פולשני, ואז הגיעו לאקסוזומים שלהם תכונות ייחודיות המאפשרות טיפול נקודתי בחוט השדרה, בהתערבות פולשנית מינימלית ויעילות טיפולית מרשימה.
אקסוזומים הם חלקיקים קטנים ביותר המשתחררים על ידי תאים שונים, ביניהם גם תאי גזע. הם בעלי יכולת תראפויטית ויכולת נדידה והגעה לרקמות פגועות בגוף, ובנוסף, ניתן ל"טעון" אקסוזומים במגוון מולקולות. ככאלה, הם יכולים לשמש כמערכת הובלת תרופות ייעודיות לאזור אנטומי. האקסוזומים המגיעים באופן טבעי לאזורים דלקתיים בגוף יכולים להיטען במולקולות שונות ובמקרה של פגיעה במערכת העצבים המרכזית (מוח-חוט שדרה), המדענים הטעינו אותם ברצף ייחודי מסוג siRNA, שמטרתו להוריד ייצור של חלבון בשם PTEN בתאים באזור הפגוע. האקסוזומים הטעונים מגיעים לאזור הפגוע ומאפשרים התחדשות תאי עצב וחיווט מחדש בחוט השדרה.
"כאשר לקחנו אקסוזומים, שיפרנו אותם בכמה דרכים כדי שיעודדו צמיחה ושיקום של תאי עצב", מספרת פרופ' לבנברג. "נתנו אותם דרך האף ומשם הם הגיעו לחוט השדרה. ראינו שזה עובד וזה היה מרגש מאוד. הצלחנו 'להעמיד על הרגליים' חולדות שחוט השדרה שלהן נותק לחלוטין. שאיפת התרופה הביאה לצמיחה מחדש של העצבים בחוט השדרה וכל זה ללא מחיר ניתוחי וללא השתלות.
"על סמך תוצאות אלו הבנו שכעת יש מקום להתקדם עם המחקר הקליני ולנסות לפתח מוצר. זוהי תרופה שניתן יהיה לתת בסמוך לאחר הפציעה, וכל שיקום מוטורי וסנסורי עבור פגועי חוט שדרה הוא הישג. לכן החלטנו להקים את נוראקסון ביולוג'יק ביחד עם יזם סדרתי בעולמות הביומד יורם דרוקר".
מקפצה לשווקים גדולים
ד"ר ליאור שאלתיאל, מנכ"ל נוראקסון, מוסיף ומסביר: "במודל שהמדענים עבדו עליו, היה חיתוך מלא של חוט השדרה, שזו פגיעה שמובילה לנכות מלאה. כאשר החולדות הראו שיפור במצבן, זה היה 'סימן הנפט' הראשון לכך שהמדענים נמצאים בדרך הנכונה. יש כאן אפשרות לתת תקווה לאנשים רבים שגורלם נגזר להיות נכים, ולכן ההתרגשות הייתה רבה".
הגילוי של אקסוזומים כבעלי יכולת תרפויטית הוא תחום חדש, שהעולם רק עכשיו מגלה אותו ובהתאם לכך מספר הפטנטים הרשומים בתחום מזנק. "נוראקסון היא בין החלוצות הראשונות בעולם של תפיסת האקסוזומים כפלטפורמה להובלת תרופות, וכחברה צעירה זהו הישג משמעותי מאוד", מדגיש ד"ר שאלתיאל.
בהשכלתו שאלתיאל הוא מהנדס כימיה עם התמחות בביו-רפואה וביוטכנולוגיה. הוא בעל תואר שני בפיזיולוגיה וכן דוקטורט בפרמקולוגיה מאוניברסיטה LMU במינכן. הוא למד וחקר במשך שמונה שנים בגרמניה, אך חזר לישראל במהלך מבצע "צוק איתן". עם חזרתו, הוא עבד בחברת ליפוקיור כמדען חוזר ועד שסיים את תפקידו כמנהל המו"פ בחברה. שאלתיאל הצטרף לחברה כמנכ"ל חברת נוראקסון ביולוג'יק באפריל 2021.
ביוני 2022 בחרה החברה לבצע מהלך ייחודי, נועז ופורץ דרך עבור סטארט-אפ שעדיין נמצא בשלב הניסויים הפרה-קליניים: היא יצאה להנפקה בבורסה הקנדית בטורונטו ומאז היא נסחרת שם כחברה ציבורית.
מה גרם לכך? הרי המהלך הקלאסי הוא של גיוס כספים מקרנות הון סיכון.
"זו הייתה ללא ספק חשיבה מחוץ לקופסה. כאשר יזם פונה לגיוס כספים ראשוני מקרנות הון סיכון קלאסיות, הוא למעשה מאבד חלק מהמוטיבציה שלו מכיוון שהבעלות על הטכנולוגיה כבר אינה כולה שלו. דרך ההנפקה, אני רוצה להוכיח כי יש אלטרנטיבה לגיוס הכספים הסטנדרטי לחברות ביוטק גם בשלבים המוקדמים. זה התאים לי, כמנכ"ל, כמו כפפה ליד. לאחר שפרסמנו בינואר האחרון את הפלטפורמה הטכנולוגית שלנו, המניה הכפילה את עצמה. מיום הקמת החברה היא גייסה כ-15 מיליון דולר ורובו המוחלט של הכסף מושקע במחקר ופיתוח.
"ההנפקה בבורסת טורונטו היא גם מקפצה בדרך לשווקים גדולים יותר וזה חלק מתהליך הגדילה של החברה. ברגע שנרשמנו שם - אנחנו גם רשומים אוטומטית למסחר בשבע בורסות שונות בגרמניה. זה מאפשר לנו חשיפה למשקיעים טכנולוגיים שונים בתחום הביומד גם ברחבי אירופה".
חברה של יותר ממוצר אחד
כיום מעסיקה החברה כ-16 עובדים בחיפה, כאשר בחודש הבא היא תפתח את המעבדה והמשרדים שלה בתוך קמפוס הטכניון.
מה נמצא כיום בצנרת הפיתוח?
"כיום לצד הפלטפורמה הטכנולוגית של החברה, היא מפתחת שלושה מוצרים שונים המבוססים על אקסוזומים. המוצר הראשון הנקרא ExoPTEN, הוא זה שפותח באקדמיה, והראה שיפור במשמעות תפקודית בשלושה מדדים: שיפור מוטורי (יכולת הליכה ותזוזה), שיפור סנסורי ורפלקסים. ככל שהפיתוח הזה יבשיל למוצר, הוא יוכל לשפר את איכות החיים של פגועי חוט שדרה גם בדברים שנראים לכאורה פשוטים כמו שליטה בסוגרים. זהו המוצר המתקדם ביותר מבין מוצרי החברה שבפיתוח ועברנו איתו כבר את השלבים הרגולטוריים של מספר פגישות עם ה-FDA. באוקטובר 2023 קיבלה התרופה מעמד של תרופת יתום של ה-FDA והמשמעות היא שהחברה תהיה זכאית בשלבים הבאים להקלות משמעותיות, הגנת שוק על המוצר עד 12 שנים מקבלת אישור תרופה ותמיכה בהעברת המוצר לניסויים קליניים".
מה עוד נמצא בצנרת הפיתוח? מה החזון?
"במקביל אנחנו מפתחים שני מוצרים נוספים שהם חלק מהפורטפוליו של החברה. כך נבסס את העובדה שזוהי חברה של יותר ממוצר אחד. שני המוצרים הנוספים מדברים על חידוש וצמיחה של נוירונים למנגנונים אחרים, במטרה ל'טרגט' חלבונים אחרים. כך למעשה יהיה לנו פורטפוליו של מוצרים המבוסס על שש משפחות פטנטים. הפטנטים מכסים שלושה אלמנטים משמעותיים בעולם האקסוזומים: האחד, ייצור האקזוסומים בכמות גדולה - כיצד מעלים את הניצולת שלהם ואיך הופכים אותם לבעלי פוטנציאל ריפוי גדול יותר. השני, כיצד ניתן להטעין מולקולות רפואיות (כמו siRNA) לתוך האקסוזומים - הפטנט המאפשר לנו להכניס מגוון רחב של מולקולות רפואיות, שיכול להוות תשתית למוצרים נוספים, והשלישי, כיסוי רצפים ספציפיים של siRNA שאנו משתמשים בהם.
"בסופו של דבר, המטרה היא להיות חברה קלינית המביאה תרופות וטיפולים מבוססי אקסוזומים לשוק, לצד מימוש הפוטנציאל המסחרי בפלטפורמה הטכנולוגית שלנו. השאיפה היא להגיע לשיתופי פעולה עם חברות פארמה גדולות וקטנות כאחד, כולל על אינדיקציות נוספות".
בשיתוף נוראקסון ביולוג'יק
