מדי שנה נדבקים כשני מיליון איש בארה"ב במחלות זיהומיות, 90 אלף מהם ימצאו את מותם כתוצאה מהמחלה. ריבוי של חיידקים עמידים הגורמים למחלות זיהומיות נובע בעיקרו מהשימוש המיותר באנטיביוטיקה, המוביל להתפתחותם של זני חיידקים עמידים לסוגי התרופות השונות. למעשה, מחלות זיהומיות שעמידות לטיפול תרופתי מהוות כיום בעיה עולמית שהולכת ומחריפה והנזקים הישירים למערכות הבריאות אדירים. בארה"ב לבדה הם מוערכים בכ-28-45 מיליארד דולר בשנה, הן כתוצאה מימי אשפוז מיותרים והן מטיפולים יקרים מיותרים.
"הנזק הכלכלי הישיר של חיידקים עמידים נאמד כיום בכ-20 מיליארד דולר בשנה, והנזקים העקיפים הנוספים נאמדים בכ-35 מיליארד דולר", מציין מירון קרוחמל, מנכ"ל חברת BactoByte (בקטובייט) אשר הצליחה לפתח מערכת ייחודית שמאפשרת למעבדות לתת תשובה אודות סוג הזיהום בו נדבק החולה והאנטיביוטיקה האפקטיבית עבורו, תוך 90 דקות בלבד מלקיחת הדגימה לבדיקה.
"אנו מכירים סוגים שונים של חיידקים עמידים, כמו למשל חיידקים טורפים, ואלה מאפיינים מצב בו האדם נדבק בחיידק שהאנטיביוטיקה לא מצליחה להתמודד איתו", הוא אומר. "זה קורה בגלל שימוש מוגבר באנטיביוטיקה בכל העולם והוא הביא למצב בו רופאים אינם יודעים אם האנטיביוטיקה שהם רושמים למטופל אכן תהיה אפקטיבית או לא.
"ניתן לראות את זה במחלות קלות, כמו למשל דלקת בגרון, שבה הרופא רושם אנטיביוטיקה מסוימת ומודיע לחולה מראש שעם קבלת התוצאה מהבדיקה, יכול להיות שהוא ימליץ על הפסקת השימוש בה, או יחליף אותה בתרופה אחרת. ואכן, ב-30% מהמקרים הרופא יחליף את האנטיביוטיקה לאחר הבדיקה. זה יכול לקרות גם במחלות קשות ואז אנו נמצאים בבעיה לא קטנה".
מדוע?
"כיוון שנכון להיום בדיקת ואבחון החיידק לוקחים במינימום 48 שעות, ובמחלות קשות שמתקדמות במהירות כל פרק זמן של שש שעות נחשב לאקוטי, כך שללא טיפול מיידי האדם עלול למצוא את מותו. זה אכן מה שקורה לצערנו עד היום".
מונעת חזרה של הזיהום
בראש בקטובייט עומדים שלושה מייסדים: מירון קרוחמל עצמו וכן ולדימיר גלוכמן ו-ולרי ברודסקי, שלושתם יזמים סדרתיים. קרוחמל, המנכ"ל, הוא בעל תואר שני בניהול טכנולוגיות מידע מאוניברסיטת ניו יורק ומתמחה בעסקים בין-לאומיים וניהול בכיר. גלוכמן - המשמש כ-CTO של החברה - הינו ד"ר למיקרוביולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים וברודסקי הוא סמנכ"ל הנדסה ותוכנה בחברה, בעל תואר שני במדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה ומתמחה בלמידת מכונה. יו"ר הדירקטוריון של בקטובייט הוא דן וולטרמן, לשעבר מנכ"ל ונשיא מערכת הבריאות "ממוריאל הרמן" בטקסס ארה"ב, המכהן גם כיו"ר הדירקטוריון של חברת Nuvasive.
כדרכן של המצאות מהפכניות אחרות, גם כאן הפיתוח העומד בבסיס החברה, נולד די במקרה. "הרעיון נולד אצלנו בשנת 2017 כאשר ולדימיר, שהוא ד"ר למיקרוביולוגיה שחקר בעבר את נושא הזיהוי החיידקי, נדבק בעצמו בזיהום שהתפשט בצורה מאוד מהירה במערכת הדם", מספר מירון קרוחמל. "בשלב הראשון הוא קיבל אנטיביוטיקה מסוימת, אך היא לא פעלה ומצבו הידרדר והוא הגיע למצב רפואי קשה עד כדי סכנת חיים. רק כאשר הגיעה תשובת המעבדה, שזיהתה את החיידק במדויק, ניתנה לו האנטיביוטיקה הנכונה והאפקטיבית וכך חייו ניצלו.
"כאשר ולרי ואנוכי הגענו לבקר אותו בבית החולים, התחלנו להתעמק בנושא והבנו שנדרשת כיום בדיקה מהירה יותר לזיהוי חיידקים זיהומיים. לקחנו בעצם שיטה שוולדימיר המציא בעצמו והבאנו אותה לעולם המדיקל, תוך שאנו יוצרים מערכת (קיט) מהירה לזיהוי החיידקים השונים במעבדה הקלינית, עם סיווג האנטיביוטיקה המתאימה לכל חיידק. הטיפול הרפואי הנכון שהמערכת שלנו מאפשרת גם מונע חזרה של הזיהום, כפי שקרה לוולדימיר בבית החולים, וגם חוסכת עבור מערכת הבריאות הון עצום".
כאן מציין מירון שעל פי תחזית ארגון הבריאות העולמי למעלה מעשרה מיליון אנשים בעולם ימותו כתוצאה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מעבר להיבט התמותה המצער, מדובר גם על נזק כלכלי אדיר למערכות הבריאות השונות, ועלות טיפול לא אפקטיבי כזה בכל חולה עומדת כיום על למעלה מ-30 אלף דולר.
מה מייחד את המערכת שלכם?
"כל השיטות האחרות שמנסות לקצר את תהליך הזיהוי כושלות ברוב המקרים כי הן מבוססות על ניבוי תהליך התגובה החיידקית לאנטיביוטיקה. הבעיה היא שזמן המוטציה של החיידק הוא מאוד קצר וההשתנות שלו מאוד גבוהה, כך שמאוד קשה להן לנבא את התגובה בצורה מדויקת. המערכת שלנו שונה כיוון שהיא בודקת את התא הבודד של החיידק שגורם למחלה זיהומית אצל המטופל, בדומה למה שעושים בצלחת הפטרי המפורסמת. זו בעצם מערכת בעלת ליבת פעילות כפולה: גם ליבה ביוטכנולוגית, שמאפשרת לנו לייצר תגובה מהירה בתא החיידק וגם תוכנה אנליטית שמפענחת את המיקרוסקופיה הפלורסנטית, מה שמעניק לנו זיהוי מדויק של סוג החיידק ורגישותו לסוגים השונים של האנטיביוטיקה. שיטת הפעילות שלנו היא ייחודית ולאף אחד אחר בעולם אין את השילוב הזה. בגלל הליבה הכפולה אנו גם מייצרים את המידע וגם מפענחים באופן ייחודי, מה ששם אותנו ברמת הביצועים הגבוהה ביותר, בהשוואה לשאר השחקנים בשוק."
בדיקה מהירה, זריזה ופשוטה במעבדה
בקטובייט רשמה פטנט על המערכת שלה באירופה בסוף השנה שעברה, וכעת היא עובדת על רישומה גם בארה"ב. מעבר לכך, צוות החברה עוסק כיום באימות יעילות השיטה בבדיקות שתן ובדיקות דם, כשהמטרה היא לעבור את מבחן ה-FDA ולהתחיל בשיווק המערכת הראשונה שתתמקד בבדיקות דם.
"עד היום גייסנו סדר גודל של 4.5 מיליון דולר משתי קרנות הון סיכון וקבוצה של משקיעים פרטיים, וכעת אנו מגייסים סיבוב השקעות נוסף המיועד לביצוע ניסוים קליניים לטובת האישור של ה-FDA", מספר המנכ"ל. "מטרת העל שלנו היא להגיע למצב בו לכל סוג בדיקה, בין אם מדובר על דם, שתן, נשימה וכיוצ"ב, יהיה את ה'קיט' הייעודי לבדיקה מהירה, במעבדה, כך שהמערכת שלנו תימצא למעשה בליבת המיקרוביולוגיה של כל מוסד רפואי באשר הוא, בארץ ובעולם", הוא מסכם.
בשיתוף BactoByte
