"העובדה שאנחנו נמצאים היום בשיאו של מו"מ קואליציוני, ואף שר מיועד לא מזכיר את נושא התכנון כנושא שיש לטפל בו, מעידה על סדרי העדיפויות הבעייתיים במדינה. עצם השימוש במונח 'משבר הדיור' מעיד על חוסר ההבנה של מקבלי ההחלטות בנושא. בישראל אין משבר דיור. בישראל יש משבר תכנון! בעתיד הלא רחוק אוכלוסיית המדינה עומדת להכפיל את עצמה, והמשמעות היא שצריך לבנות כאן עוד מדינה. כרגע, לא נראה שהממשלה המתגבשת עומדת לשים את הסוגייה הזאת בראש סדר העדיפויות, למרות שאנחנו כבר בפיגור גדול ביחס לאתגר שעומד בפנינו".
את הדברים אומרת האדריכלית ארנה אנג'ל, שנבחרה בחודש ספטמבר האחרון לתפקיד יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, הקוראת לממשלה החדשה להקים את משרד התכנון. "המטרה שלנו היא להחזיר את הובלת התכנון לאדריכלים, בעלי המקצוע שהוכשרו לכך, ולעצור את ההשתלטות של הפוליטיקה על התחום. כיום, שלבי התכנון נשלטים על ידי עורכי דין, רו"ח גאוגרפים, כלכלנים ופוליטיקאים. מה שנמצא בראש סדר העדיפויות של בעלי המקצוע הללו הוא מספר הדירות שנכנסות לשוק. כמות, ולא איכות. התכנון מתבצע בטבלאות אקסל, בלי
מחשבה על האנשים שיצטרכו לחיות בדירות הללו ועל ההשלכות של סוג הבנייה שמקודמת.
"אי אפשר לשכפל את אותו פתרון בכל מקום – מה שנכון למקום מסוים או לאוכלוסייה מסוימת, לאו דווקא נכון במקום אחר. תכנון דורש הבנה בתלת ממד, היכרות עם פתרונות אדריכליים, שמייצרים צפיפות גובה בלי לפגוע באדם, בחברה או בסביבה, הבנה של ההשפעות ארוכות הטווח של פרויקטים – ואת כל אלה אדריכלים יודעים לעשות. למרבה הצער, מאמצים את הרעיונות של מי שיכול להבטיח מפתחות לדיירים בזמן הקצר ביותר, גם אם המפתח יהיה לדירה שלא משתלם לגור בה, ולכן גם לא תתרום, בסופו של דבר, לשיפור מצב הדיור בישראל. עד שלא יתחילו לחשוב כאן במונחים של תכנון צופה עתיד, כל ממשלה חדשה תמציא איזה 'טריק' לפתרון המשבר, והמצב רק יהפוך יותר ויותר גרוע".
גם האדריכלים צריכים ללכת למכולת
לשאלתנו, מדוע תכנון איכותי לא בא לידי ביטוי בפרויקטים שנבנים היום, מציינת אנג'ל את שכר האדריכלים כאחד הגורמים המרכזיים.
"היום, כשאדריכל מתמודד על מכרז, לא שואלים אותו מה האיכויות שהוא יביא לפרויקט, או אילו פתרונות ייתן למניעת פגיעה בסביבה, אלא כמה אחוזי הנחה הוא ייתן על תעריף האדריכלים. זה אבסורד. חשוב להבין, שהמשמעות של תכנון זול היא איכות נמוכה, ביצוע יקר ועיכוב בבניית הפרויקטים. חוסכים בשכר המתכננים ובסופו של דבר משלמים הרבה יותר על מוצר הרבה פחות איכותי. אני בטוחה, שאותם פקידים ממשלתיים שמתייחסים לאדריכלים כמו לתגרנים בשוק, לא בוחרים את האדריכל הכי זול כשהם בונים את הבית הפרטי שלהם, אבל בהחלטות הרות גורל לגבי החיים של כולנו זה הקריטריון הכי משמעותי. לכן, אחד הנושאים הראשונים שנטפל בהם בהתאחדות הוא העלאת שכר האדריכלים כתנאי ראשון לשיפור איכות הבנייה בישראל".
עידוד תחרויות אדריכלים כאמצעי לשיפור איכות התכנון
תחום נוסף, שבאמצעותו מתכוונת ההתאחדות לקדם את איכות הבנייה, הוא עידוד רשויות להשתמש בתחרויות אדריכלים לצורך תכנון מבני ציבור. תחרויות אדריכלים הן שיטה מצוינת לייצר מבנים אייקוניים עם איכות תכנון גבוהה ופורצת דרך, בהשוואה למכרזים בהם לרוב התכנון הזול זוכה. בנוסף, תחרות מאפשרת לאדריכלים צעירים ופחות מוכרים להתמודד על פרויקטים עם פרופיל גבוה, שממומנים בכסף ציבורי, וזו הזדמנות לחשיפת כישרונות חדשים בענף. פתיחת תחרויות גם לסטודנטים לאדריכלות תאפשר לדור הבא של האדריכלים בישראל להתמודד עם אתגרי התכנון ותהפוך אותם לאדריכלים טובים יותר.
תמיכה וסיוע לדור העתיד של האדריכלים
ואם מדברים על צעירים, ההתאחדות שמה לה למטרה לאפשר לסטודנטים לאדריכלות ולאדריכלים הצעירים נחיתה רכה במקצוע.
"כיום, אדריכלים צעירים בתחילת דרכם נתקלים בקושי גדול מאוד להשתלב בעשייה משמעותית ולהרוויח משכורת שתקיים אותם בכבוד, ורבים מהם נאלצים לחפש את עתידם במקום אחר, בעיקר בהיי-טק," מציינת אנג'ל. "אנחנו נפגשים עם צעירים, ומגלים שאחרי 5 שנות לימודים אקדמיים מאתגרים, הפקידות הממשלתית עושה כל שניתן על מנת להקשות עליהם. למשל, יש תלונות רבות על בחינות ההסמכה. אני, באופן אישי, ראיתי שיש שאלות מכשילות, ושבמבחן העיוני מצפים שהסטודנטים יתכננו מבנה בחמש שעות. לאחר שהם ניסו לטפל בזה באופן עצמאי, ונענו בתשובות פוגעניות וגסות, אנחנו מסייעים להם לטפל בנושא אל מול הפקידות במשרד הכלכלה.
"נושא נוסף שאנחנו מטפלים בו הוא ההכרה בתקופות ההתמחות של הסטודנטים. יש מעט מאוד מקצועות שדורשים הכשרה ארוכה כמו באדריכלות. צריך להבין, שסטודנטים שלומדים 5-6 שנים ומחויבים בהתמחות של שלוש שנים, מגיעים לשלב ההתמחות, שבו מרוויחים שכר מגוחך, כשהם כבר לא ילדים, וחלקם כבר בעלי משפחות. לכן, בהתאם להוראות החוק, יש סטודנטים שמתחילים בהתמחות במקביל ללימודים (החל מהמחצית השנייה של השנה הקודמת לשנה האחרונה), כפי שהיה מקובל במשך שנים. מינואר 2022, חל שינוי באופן הדיווח המקוון על שלבי ההתמחות, ועל פי המדיניות החדשה, לא ניתן לדווח על מועדי התמחות הקודמים למועד רישום האדריכל בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ולכן רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד הכלכלה מסרב להכיר בתקופה משמעותית של ההתמחות של עשרות סטודנטים. בגלל סיבה טכנית שולית לכאורה, עשרות אדריכלים צעירים, שהסתמכו על כך שההשקעה שלהם בעבודה מעשית תוך כדי התואר תוכר כחלק מהתמחותם, גילו שחודשים של עבודה מאומצת ירדו לטמיון.
"ענף התכנון והבנייה בישראל משווע לאדריכלים נוספים, גם בשוק הפרטי וגם בשוק הציבורי. לא ייתכן שרשם האדריכלים יפעל בניגוד להוראות החוק, וימנע את הכשרתם של עשרות אדריכלים צעירים, שכל כך דרושים למשק".
להקים בית משפט לתכנון ובנייה
יוזמה נוספת שההתאחדות מקדמת בימים אלו היא הקמת בית משפט לענייני תכנון ובנייה.
"השופטים המכהנים היום בבתי משפט השלום ובבתי המשפט המחוזיים אינם מכירים את תחום התכנון והבנייה, ולכן מדי יום אנחנו נתקלים בפסיקות בעייתיות, שמעידות על חוסר הבנה של התחום. במקרים מסוימים, השופטים מחליטים שלא להחליט, בשל היעדר ידע מהותי, ואז יש עיכוב בקידום תוכניות ופרויקטים. במקרים אחרים מתקבלות החלטות שגויות, שיוצרות לא פחות מאנרכיה בענף. כמו שיש מחלקה כלכלית בחלק מבתי המשפט המחוזיים, וכמו שיש בתי משפט ייעודיים לנושאים שבהם נדרשת היכרות עם התחום הנדון, יש להקים גם מחלקה המתמחה בדיני תכנון ובנייה בבתי המשפט המחוזיים. אנחנו שוקלים להציע, שבשלב ראשוני, יבוצעו הדרכות לשופטים בנושאי תכנון ובנייה על ידי נציגים של התאחדות האדריכלים, על מנת שיוכלו לדון בסוגיות שקשורות בתחום מתוך הבנה וידיעה".
בשיתוף התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל
