"בית החולים הוא כבר לא מקום שמסתפק במתן שירותי רפואה לציבור", מציין פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל המו"פ והחדשנות במרכז איכילוב-ת"א. מדובר באמירה שמשנה את ההגדרות שהכרנו בהקשר של מוסדות בריאות ובכללם בתי חולים. "אנחנו רואים את התפקיד שלנו בבית החולים, כממציאים מחדש את הרפואה, ולא רק כמעניקים רפואה בצורתה הקיימת. הטרנספורמציה הזו היא דבר חדש ודרמטי שמשנה את הארגון והאנשים, מטופלים ומטפלים כאחד".
לדברי פרופ' שפרכר, בכל מערכי הרפואה והמחקר של איכילוב נעשים מאמצים אדירים כדי לרתום את הכלים הטכנולוגיים החדשניים ביותר לטובת פיתוח פתרונות אבחוניים וטיפוליים פורצי דרך.
"הסיבה לשינוי המהותי בצורה שבה אנו מסתכלים על תפקידו של בית החולים היא הטכנולוגיה. כיום, אנחנו יודעים לתת מענה מהיר מאוד למחקרים חדשים ולשינויים תדירים. מחקר ופיתוח הם מסע של רעיון, מהרגע שיש צורך ללא פתרון, אנחנו מגיעים לעולמות המחקר והפיתוח. התהליך שלנו מתחיל בתכנון, ממשיך לפיתוח של הפתרון ולמחקר שמתקף אותו ומסתיים במסחור. התפקיד של מערך המו"פ הוא ללוות את המסע הזה".
כיצד ניגשים לפיתוח חדשנות במוסד שמרני כמו בית חולים?
"זה האתגר הגדול שלנו, כיצד רותמים 8,000 עובדים עסוקים מאוד במשימות מורכבות, לתהליך המצאתי ויצירתי. האתגר הוא להביא את הצוות שלנו שמצטיין במתן רפואה מתקדמת ביותר למטופלים, להטיל ספק יום יום דווקא בכל מה שלמדו לעשות טוב כל כך, להביא כל אחד לקום בכל יום עם השאלה: 'מה אמציא היום כדי שהרפואה שאתן מחר תהיה בטוחה ויעילה יותר?' במהלך השנים האחרונות, העמדנו מספר כלים לעידוד העיסוק בחדשנות רפואית: תהליכי הכשרה, מינוי מובילי חדשנות במערכים הגדולים וקולות קוראים בנושאים רלבנטיים. אחד הכלים היעילים הוא מפגש של הצוות עם אנשים מעולמות תוכן אחרים. למשל, כל שנה, בית החולים מארגן תחרות בהשתתפות יחד עם אוניברסיטת קורנל בארה"ב שמפגישה את עובדי בית החולים עם מומחים מעולמות ההנדסה והעיצוב. במסגרת התחרות, צוותים מעורבים מפתחים פתרונות לצרכים קליניים או תפעוליים, וחלק מהפרויקטים אף זוכים במימון להפיכת הפתרון המוצע למוצר של ממש".
קיימת היענות לתהליכי החדשנות האלה מהעובדים בשטח?
"בהחלט, דוגמה אחת היא פרויקט שהובילו אנשי צוות רפואי שמשנעים מטופלים ממחלקה למחלקה. הם זיהו קושי רב בניהול יעיל של תנועת המשנעים ברחבי בית החולים. הרעיון שעלה היה לבנות מערכת של 'גט סניטר', ממש כמו אפליקציית GETT. במסגרת שיתוף הפעולה שלהם עם אנשי הדיגיטל, המתכנתים והמהנדסים, נולד הפיתוח שצפוי לחסוך יותר מ-13 אלף שעות המתנה למטופלים שלנו בכל שנה. זו המהות של מה שאנחנו מכנים כיום מחקר. יש באיכילוב כ-400 עובדים וסטודנטים המובילים מחקרים פורצי דרך ברמה הבין לאומית. אבל בשנת 2023, מחקר הוא כבר לא רק נחלתם של אנשי המעבדה, המחקר הוא כל ניסיון לשפר את איכות הטיפול, בטיחות הטיפול ואת חוויית המטופל".
באיכילוב מקדישים משאבים גם למחקר רפואי מסורתי?
"בהחלט. אנחנו לא מזניחים את המחקר המסורתי שמתנהל במעל 50 מעבדות בעלות מוניטין בין לאומי. בעבר היו שהציעו שנשאיר את המחקר לאוניברסיטאות. היום ברור לכולם, גם למוסדות להשכלה גבוהה, שמחקר בבית חולים הוא תהליך שונה ממחקר באקדמיה. במאמצי המחקר המסורתי שאנחנו מובילים, המניע שלנו הוא באופן ישיר ומידי, שיפור הדרך שבה פועלת הרפואה. המניע והמנוע במקרים רבים שונה כאן, מי שעומדים בבסיס כל מאמצי המחקר שלנו בבית החולים, הם המטופלים בעצמם. אנחנו לא חוקרים תהליכים בסיסיים ושאלות עקרוניות אלא מתעסקים בדברים שתוך זמן קצר אפשר יהיה להביא אותם משולחן המעבדה אל מיטת החולים. הטמפו כאן שונה מאוד. גם השותפות בין הקלינאים והחוקרים היא משהו שלא נמצא באקדמיה, השותפות קרובה ומשמעותית מאוד".
כיצד הדבר מתבטא?
"יש היום טכנולוגיה שמאפשרת לקחת תאים לבנים, להנדס אותם ולחנך אותם לעשות משהו אחר ממה שהם בדרך כלל עושים. למשל, להתמקד בלהרוג תאי סרטן. לאחרונה בזכות הטכנולוגיה הזו, תוך 3 שנים בלבד, הצליחו החוקרים שלנו להביא רעיון מבריק לטיפול בסרטן דם מסוים למוצר שניתן לחולה לראשונה בעולם בבית החולים, לפני מספר חודשים".
מהפכה שכזו צורכת משאבים.
"אין ספק. במהלך השנים האחרונות, הוקמו תשתיות מתקדמות לאפשר את פיתוח המחקר באיכילוב, כמו למשל מתקן ייחודי של חדרים נקיים ליצירת תרפיות תאיות מתקדמות. משאבים תשתיתיים חשובים. אבל טרנספורמציה כמו זו שעוברת על בית החולים מחייבת מעל הכל שת"פ הדוק של כל גורמי ההנהלה, וכך קורה אצלנו: כולם שותפים לדרך".
האם בית החולים פועל לתיקוף הערך הקליני והתועלת לחולים של המצאותיו?
"כמובן, באמצעות מחקרים קליניים. אנחנו עוסקים רבות במחקר קליני, גם ביוזמות פנימיות שלנו וגם ביוזמות שנולדות בתעשייה. פעילות זו מביאה למטופלים רבים פתרונות טיפוליים אשר עתידים להיות זמינים רק בעוד שנים. לא מעט מטופלים חווים הטבה במצבם לנוכח אותן תרופות מחקר. בכל רגע נתון מתבצעים יותר מ-2,500 מחקרים קליניים בבית החולים".
עולם הנתונים משתלב בשינוי שעובר על עולם הרפואה: כניסתה של הבינה המלאכותית לבית החולים.
"יש מקומות רבים שבהם המחשב יכול להשלים את עבודתו של הרופא. למשל, שימוש במערכות של למידת מכונה כדי לנתח בדיקות דימות, בדיקות פתולוגיות, שומה חשודה על העור או ביצית מופרית. המערכות האלה מאפשרות לזהות דפוסים שהעין האנושית עלולה לפספס. כל יום מצטברים בבית החולים כמויות עצומות של נתונים. בשנים האחרונות למדנו לנתח אותם ובעזרתם לנבא מהלך של מחלה או תגובה לתרופה. דוגמא מרתקת נוספת הינה ניתוח חכם של נתוני פעילות מוחית המאפשרת לנו לטפל במחלות נפש קשות ללא תרופות. מי היה מאמין שיום אחד נגיע לשם?".
האם בתי החולים צועדים לקראת מהפכה?
"ללא ספק. השאלה היא האם מערכת הבריאות ערוכה להטמיע את השינויים ואת הטכנולוגיות שמתדפקים על שערי בתי החולים. בתוך כמה שנים, בתי החולים לא יזכירו את הארגונים שמוכרים לנו כיום. כולנו כבר מבינים שבזכות אמצעי ניטור משוכללים ועלייה מתמדת בכלים להתערבות מרחוק, ניתן להעביר חלק מהטיפול במצבים אקוטיים לבית המטופל. המהפכה הזו כבר כאן, אבל המהפכה האמיתית מתרחשת במישור אחר: הטכנולוגיה משנה את האופן שבו בתי החולים פועלים וחשוב מכך, מעצבת מחדש את תפקיד הרופא. אלגוריתמים חכמים יוצרים בהדרגה מציאות חדשה שבה לא חייב להיות רופא ליד כל המטופל. להערכתי, הטכנולוגיה הרפואית תעצים את האוטונומיה של המטופלים ותהפוך אותם לפחות תלויים ברופא. בעתיד, המטופל יהיה במרכז לא כאמירה אלא כחלק מהמציאות".
בשיתוף המרכז הרפואי איכילוב-ת"א
