משבר הקורונה אותו חווינו כולנו סיפק המחשה יוצאת דופן לחשיבות תעשיית התרופות כחלק אינטגרלי ממערך הבריאות הגלובלי. הייתה זו ללא ספק שעתם היפה של מיטב המוחות הרפואיים ששילבו ידיים יחד במטרה לקדם חיסונים ותרופות אשר יוכלו להעניק מענה מול הנגיף שהצליח לטלטל את העולם. למעשה, התוודענו כולנו להיסטוריה באותם ימים, כאשר חברות כמו '"מודרנה" ו"פייזר" השלימו תהליכים מרתקים של ניסויים ובדיקות מקיפות בדרך להשקת תרופות מוכחות תוך פרק זמן של כשנה אחת בלבד, בהשוואה לתהליכים דומים של פיתוח תרופות שעד אז התפרסו על פני שנים ארוכות.
במקביל למגמה המתוארת, הגיחה לאוויר העולם בעיצומו של המשבר העולמי במהלך 2020, קיוריס (Quris-AI) הישראלית, חברה פורצת דרך בעולמות הפארמה המשלבת בין יכולות בינה מלאכותית לביולוגיה מתוחכמת, שהוכיחה כי באפשרותה להאיץ באופן דרמטי את תהליך פיתוח התרופות, בצורה מהירה ובטיחותית הרבה יותר מבעבר. יצוין כי בין השותפים להובלתה המדעית-טכנולוגית של קיוריס נמנים שמות מהשורה הראשונה בעולם, ביניהם חתן פרס נובל לכימיה, אהרון צ'חנובר, רוברט לנגר (מייסד שותף במודרנה, ויו''ר לשעבר של הוועדה המדעית המייעצת של ה-FDA), קובי ריכטר (מחלוצי הטכנולוגיה הרפואית בישראל ומייסד שתי חברות יוניקורן טכנולוגיות המובילות בתחומן בעולם - "מדינול" המתמחה בטיפול קרדיאלי ו"אורבוטוק" העוסקת בתחום מעגלי המחשב) ומשה ינאי (לשעבר מבכירי EMC – חברת הביג-דאטה הגדולה בעולם).
תוך קצת יותר משנתיים הצליחה קיוריס להשלים מהלך בקנה מידה ענק, כשגייסה לא פחות מ-37 מיליון דולר, מה שנחשב לגיוס ה-SEED הגדול ביותר של חברה ישראלית עד היום בתחום הבריאות והפארמה, בהובלת הקרנות Welltech Ventures, iAngels ו-Glenrock Capital. בימים אלה מצויה החברה בשלב גיוס סבב A בהיקף כולל של 100 מיליון דולר, כשמתוכו הוקצו 20 מיליון דולר לגיוס במתכונת של SAFE, שמרביתו גוייס בשבועות האחרונים. יצוין כי החברה זוכה לאמון מצד משקיעים מובילים, כשבראש הוועדה המייעצת שלה ניצב מנכ''ל פייזר לשעבר הנרי מקינל. סך הכול מועסקים בשורותיה של קיוריס נכון להיום למעלה מ-40 עובדים, הפועלים בשני מטות החברה בתל-אביב ובוסטון. בד בבד, בחודשים הקרובים מתעתדת קיוריס להמשיך במאמצי הגיוס, כשבכוונתה להאיץ את הליכי מסחור השירותים ולהרחיב אותם לשווקים נוספים.
מודל האיבר על שבב
אז מהי בעצם הבשורה שקיוריס מביאה עימה? מדובר על רתימת טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות, הממוקדות בהיבטים בטיחותיים של פיתוח תרופות. הרעיון עצמו מתבסס על שימוש במודל של "איבר על גבי שבב", המאפשר לייצר איברים אנושיים ממוזערים בגודל של פחות מ-1 מ"מ, לרבות כבד, מוח או מחסום דם-מוח.
התהליך עצמו מתבצע על ידי בדיקת התגובה של איברים אנושיים ממוזערים לתרופות מוכרות, ואימון הבינה המלאכותית על המידע הייחודי שנוצר בתהליך זה. זאת, באמצעות לקיחת דגימת דם פשוטה, אשר דרכה מפותחים תאי גזע המותאמים לאדם ספציפי, ותאים אלו מתוכנתים מבחינה ביולוגית, עד להיווצרות איבר ממוזער המתאים במאפייניו לאותו אדם. היבט חשוב נוסף הוא שימוש בננו-טכנולוגיות הכוללות יצירת חיישנים זעירים שמודדים את השפעות התרופות על האיברים הממזוערים. "התהליך הזה שווה ערך לניסויים שמצליחים 'לדחוס את הזמן' ובעצם לקצר תהליכי פיתוח תרופות שנמשכו בין 15-10 שנים בצורה שטרם הכרנו עד היום", מכריז ד"ר צחון בנטואיץ', מייסד ומנכ''ל קיוריס.
לדבריו: "הפיתוח שקיוריס מביאה לעולם מוגן באמצעות עשרות פטנטים, ומאפשר למדוד בטיחות של תרופות באמצעות שימוש בבינה מלאכותית ואיברים אנושיים ממוזערים המדמים את גוף האדם. יש לכך השלכות מרחיקות לכת, לרבות ייצור דאטה סודי ובלעדי המאפשר לחזות טוב יותר אילו תרופות יעברו בהצלחה את מבחני הבטיחות בניסויים קליניים בבני אדם. יש כאן שילוב מנצח של לימוד מכונות, בינה מלאכותית ותאי גזע, שמצליחים יחד לייצר שלם הגדול מסך חלקיו, ובפועל לחסוך עבור חברות התרופות השונות זמן יקר ומשאבים לא מבוטלים שאפיינו עד היום את התעשייה הזו".
היכולת לחיסכון סכומי עתק
חרף העובדה שקיוריס נחשבת לחברה צעירה במיוחד, היא מהווה לדעת קולגות רבים סיפור סינדרלה של ממש. המייסד בנטואיץ', בעל ניסיון עשיר בעולמות הבינה המלאכותית בתחום הביולוגיה, אשר בעבר היה אמון על הקמת חברת "רוזטה ג'נומיקס" שהונפקה בנאסד''ק, וחברת-בת שלה נרכשה ב-35 מיליון דולר, נחשב לאחד מהאבות המייסדים של התחום של שילוב בינה מלאכותית ברפואה וביולוגיה.
"כולנו עדים כיום למהפכת ה-AI בכל התעשיות, כאשר הפארמה היא התעשייה האחרונה שנהנית מפירות המהפכה", מבהיר בנטואיץ', תוך שהוא שוטח נתונים עגומים עימם התמודדה עד היום תעשיית הפארמה. "נכנסנו לנישה שבמשך שנים היוותה אתגר גדול עבור חברות התרופות, שמתקשות מאוד במסגרת תהליך פיתוח התרופות שהינו מורכב מטבעו. לשם המחשה, הנתונים מראים כי 92 אחוז מהתרופות החדשות נכשלות בשלב הניסויים הקליניים. אין לכך אח ורע בהשוואה לשום תעשייה אחרת. לדוגמה, האם היינו יכולים לדמיין עולם שבו בו 9 מתוך 10 בניינים חדשים המוקמים עתידים לקרוס? קיוריס חרתה על דגלה מאמץ אמיתי לשנות את המספרים הללו, ולאפשר לחברות הפארמה לחסוך מאות מליוני דולרים בפיתוח כל תרופה, על ידי חיזוי טוב יותר של בטיחות התרופה שהן מפתחות".
אפשר להגדיר את קיוריס כחברה שוברת שוויון בעולמות הפארמה?
"חד משמעית כן. קיוריס הוקמה מלכתחילה על מנת לפתור את אחת הבעיות האקוטיות ביותר של הרפואה המודרנית. רק לחשוב על היכולת לחסוך לחברות סכומי עתק של עשרות מיליוני דולרים ושנים של מאמצים, תוך מתן דגש על תהליכי פרסונליזציה והתאמת תרופות. יש בכך מהלך בקנה מידה היסטורי. אנחנו גאים לשמש ככוח חלוץ ופורץ דרך, במטרה לשפר משמעותית את תעשיית התרופות ולייעל אותה. כשם שגוגל פיתחה את פלטפורמת מנוע החיפוש הטובה בעולם, כך אנחנו בטוחים שביכולתה של קיוריס לפתח את המנוע המתקדם בעולם לבטיחות בתרופות. המנגנון שפיתחנו הוא גאווה גדולה מבחינתנו, כאשר אנחנו נחושים להמשיך וליישם זאת לשווקים רבים ומגוונים".
קיוריס מסתמנת ככוכב עולה בתחומה, ומבססת את מעמדה כאחת מהחברות המובילות בעולם המשלבות בין בינה מלאכותית לעולמות הפארמה. עד היום הושקעו בתהליכי הפיתוח של החברה למעלה מ-17 מיליון דולר. אלא שביחס להשקעה הזניחה יחסית, האלטרנטיבה שמספקת החברה הינה בעלת אימפקט חסר תקדים, כזה שעשוי לסייע באופן ישיר לכ-300 מיליון בני אדם המתמודדים עם מחלות נדירות. באמצעות הפיתוחים החדשניים של קיוריס אלו עשויים לזכות לתרופות חדשות ויעילות שתאושרנה לשימוש כבר בעתיד הנראה לעין.
נדבך נוסף שמציב את קיוריס כחברה אליה לוטשים עיניים בשקיקה גורמים רבים מרחבי העולם, טמון ביכולת להימנע מניסויים בבעלי חיים כחלק מהליכי פיתוח התרופות. מאמץ זה קרם עור וגידים, לאחר שמנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הודיע לאחרונה כי בכוונתו לדרוש ייצוג נרחב יותר של שונות חולים בניסויים קליניים, מהלך אליו התווסף ביטול החוק הפדרלי האמריקאי המחייב באופן גורף ביצוע ניסויים בבעלי חיים. בקיוריס מדגישים כי המערכות המתקדמות של החברה מיישמות מדיניות זו הלכה למעשה, כשביכולתן לבצע ניסויים קליניים באמצעות שבבים, עובדה המקטינה את הצורך בביצוע ניסויים על בעלי חיים. "מדי שנה מומתים 110 מיליון עכברים ו-50 אלף כלבי ביגל, כך שבהחלט יש כאן בשורה חשובה שעתידה לקחת את עולמות הרפואה צעד אחד קדימה, ומקטינה תלות בניסויים מיותרים בבעלי-חיים", אומר בנטואיץ'.
לדבריו: "עד לפני שלושה חודשים תרופות שפותחו עוד חויבו לבצע ניסויים בבעלי חיים. אנחנו נמצאים כעת בעידן חדש שמשנה את עולמות הרפואה מן הקצה אל הקצה. קיוריס מטבעה, כחברה שממוקדת בפיתוח פלטפורמה בעלת אימפקט אנושי חשוב, מברכת על הצעד הזה ותמשיך לעשות את המיטב על מנת לשדרג את מערך חיזוי התרופות, כך שתעבודנה בצורה יעילה יותר בגוף האדם".
שיתופי פעולה בינלאומיים
קיוריס זוכה לתהודה רבה בחודשים האחרונים, לרבות עניין רב בקרב קרנות גדולות וחברות פארמה בינלאומיות המבקשות לאמץ את הטכנולוגיות המתקדמות שלה לחיקן ולשלבן בתהליכי פיתוח התרופות שלהן. אחת מהן היא ענקית התרופות "מרק" (Merck) שחתמה עם קיוריס על הסכם שיתוף פעולה. שיתוף פעולה נוסף הוא עם מרכז המחקר המוביל בתחום תאי גזע בניו-יורק (NYSCF). כמו כן, מצויה החברה בדיאלוג עם מספר חברות תרופות בולטות בשווקים הבינלאומיים, כמו גם עם מרכזים מדעיים ורפואיים מוערכים בארץ ובעולם. שותפות מעניינת נוספת היא עם אוניברסיטת ה-AI של אבו-דאבי, שתאפשר לקיוריס להקים באיחוד-האמירויות מרכז AI ראשון מסוגו שיתמקד בפיתוח תרופות המותאמות לעולם הערבי. על בסיס מודל זה, צפויים לקום מרכזים דומים במדינות נוספות, אשר בשלב זה זהותן טרם נחשפה.
בנטואיץ' לא מסתיר את שאיפותיה של קיוריס לרשום דריסת רגל משמעותית בעולמות הפארמה. "אנחנו נמצאים כיום במציאות של משבר עולמי לא מבוטל בתעשיית ההייטק, שדווקא מאיץ את ענף ה-AI שמצוי בזינוק מטורף. ההתלהבות הזו מובילה הרבה מאוד חברות לגבש תובנה עסקית לפיה שימוש ב-AI על בסיס מודל עסקי ברור, הוא אינטרס מרכזי שעשוי לסייע להן להמשיך ולשגשג. קיוריס זיהתה את המגמה הזו ושמחה לקחת חלק במהפכה אמיתית שמתרחשת לנגד עינינו. במובן הזה אנחנו מהווים דוגמה מובהקת כיצד ניתן לפתור בעיה של עשרות שנים שמקורה בפיתוח לא יעיל של תרופות, באמצעות שילוב של בינה מלאכותית וביולוגיה מתוחכמת. יש בכך חיסכון עצום של עלויות פיתוח ואפשרות אמיתית להקטנה דרסטית של יחס העלות מול תועלת הקיים כיום בשוק".
אפשר להכריז שהעתיד כבר כאן?
"כלי הבינה המלאכותית בהם אנו משתמשים כיום הם תחום שהולך וצובר תאוצה בקצב מסחרר. השילוב שלו עם הצרכים של חברות התרופות והמצוקה בה הן שרויות מזה הרבה מאוד שנים, הוא דבר מאוד מעודד. עצם האפשרות לפתח תרופה ממוקדת לאדם בעל מאפיינים גנטיים מדויקים הוא משהו שהרפואה לא הכירה עד היום. קיוריס בהיבט הזה היא חלק מהיסטוריה".
לאן מועדות פניה של קיוריס בעשור הקרוב?
"תעשיית התרופות לא קופאת על השמרים ונהנית מחידושים טכנולוגיים שמפיחים בה משב רוח מרענן. כפי שהיינו עדים לתהליכים הללו במהלך משבר הקורונה, קיוריס תמשיך ללוות את המהפכה הזו, במטרה להשפיע לחיוב על בריאותם של עוד ועוד אנשים".
בשיתוף Quris-AI
