כשחברת גיליאד הוקמה בשנת 1987, מגפת האיידס היתה בשיאה וה-FDA אישר את התרופה הראשונה שמיועדת להילחם בנגיף ה-HIV, הנגיף מחולל המחלה. ב-36 השנים מאז הוקמה החברה, גיליאד הובילה את המהפכה בהתמודדות עם הנגיף, המאפשרת כיום לאנשים עם HIV לחיות חיים מלאים, ואף להגיע למצב בו הנגיף כלל לא ניתן לזיהוי בדמם ומשכך אינם יכולים להדביק אחרים. גיליאד גם היתה החברה הראשונה שפיתחה ריפוי ל-99% מהחולים במחלת ההפטיטיס סי הקטלנית, והיתה החברה הראשונה שהביאה לשוק את טיפולי הקאר-טי המהפכניים לסרטן, טכנולוגיה פורצת דרך המהנדסת מחדש את תאי מערכת החיסון של כל חולה, באופן ספציפי, כדי שיתקפו את התאים הסרטניים.
השילובים הנכונים ביותר מבחינה ביולוגית
"בכל תחום שבו אנו פועלים, כבר הוכחנו שאנחנו יוצרים שינויים דרמטיים, המשנים את מהלך המחלה", משתפת עופרה פיינמסר, מנכ"לית גיליאד ישראל. "עד היום, פיתחנו יותר מ-25 תרופות שמטרתן לשפר את הטיפול במצבים רפואיים מהקשים ביותר ובמקרים מסוימים, התרופות שפיתחנו אף הצליחו להביא לריפוי. עד סוף העשור, אנחנו מתכננים להוביל עוד לפחות עשר מהפכות רפואיות כאלה, שישנו את חייהם של מיליוני חולים ברחבי העולם".
"גיליאד היא לא חברה שמנסה לפתח עוד תרופה ליתר לחץ דם או שומנים בכבד", מוסיפה ד"ר איילת צמרי, המנהלת הרפואית של גיליאד ישראל. "כרופאה אני לא מזלזלת בחשיבות של פיתוח תרופות כאלה, אבל אנחנו מתמקדים בפיתוח טיפולים שנותנים מענה על צורך רפואי שהתרופות הקיימות כיום לא מצליחות לתת, או בפיתוח של תרופות המביאות בשורה מבחינת מנגנון הפעולה שלהן", אומרת ד"ר צמרי. "העקרונות שמובילים את אסטרטגיית הפיתוח שלנו הם לבחור מולקולות שיש להן פוטנציאל להיות ראשונות מסוגן או הטובות ביותר מסוגן. אנחנו מתמקדים במולקולות שלכל אחת מהן יש פוטנציאל להועיל למחלות מסוגים שונים, כמו סוגים שונים של סרטן, וכאלה שיש להן פוטנציאל לפעול בשילוב עם מולקולות אחרות. אנחנו יודעים שבסוגי סרטן רבים יש יותר ממנגנון יחיד שמאפשר את התפתחות המחלה, ולכן אנו מאמינים שמולקולה אחת בלבד לא יכולה לפתור את הבעיה עמה אנו מתמודדים. מסיבה זו אנחנו מחפשים את השילובים הכי נכונים מבחינה ביולוגית של מולקולות שמסוגלות לטפל במנגנונים השונים של המחלה במקביל".
כך, למשל, גיליאד הובילה את המהפכה הרפואית כשהפכה את ההידבקות בנגיף ה-HIV מגזר דין מוות למחלה כרונית, והיתה הראשונה לפתח טיפול שנילקח בבליעה שמיועד למניעת הידבקות בנגיף. "הצבנו לעצמו את היעד של פיתוח ריפוי מלא - Cure - ל-HIV כי אנחנו רוצים למגר את המחלה מהעולם ואנחנו חושבים שלגיליאד יש את הסיכויים הטובים ביותר להגשים יעד זה", מצהירה פיינמסר. לצד השאיפה למציאת מרפא ל-HIV, גיליאד משקיעה מאמצים בפיתוח טיפולים ל-HIV שיפעלו לאורך זמן ממושך. "הטיפולים כיום מחייבים לקחת לפחות כדור אחד ביום, ואנחנו משקיעים מאמצים רבים בפיתוח תרופה אותה לוקחים רק אחת לכמה חודשים ושתציע את אותה רמת יעילות".
טיפולים פורצי דרך לסרטן
אפיק משמעותי נוסף בו גיליאד משקיעה מאמצים רבים, ומביאה אליו את הגישה החדשנית שלה, הוא בפיתוח טיפולים פורצי דרך לסרטן. בשנת 2017 רכשה החברה את קייט פארמה, חברה שהוקמה על בסיס פיתוח של פרופ' זליג אשחר במכון ויצמן למדע - טכנולוגיית הקאר-טי. שיתוף הפעולה בין קייט פארמה לגיליאד הביא לעולם את טיפולי הקאר-טי הראשונים, שהציעו תקווה לשנות חיים ארוכות לחולים בסרטני דם קטלניים, שקודם לכן לא היו שורדים יותר מחודשים ספורים. "כיום הקאר-טי משמש לטיפול בחמישה סוגי סרטן שונים ואנחנו משקיעים מאמצים רבים בפיתוח השימוש בשיטה כדי להתמודד עם סוגי סרטן רבים נוספים", מספרת ד"ר צמרי.
מסלול נוסף בו משקיעה החברה מאמצים רבים הוא במנגנון של "כימותרפיה מוצמדת לנוגדן", בו במקום לתת למטופלים כימותרפיה שפוגעת בגוף כולו, מחברים את הכימותרפיה לנוגדן שיודע להתביית על התאים הסרטניים ורק שם לשחרר את המטען ההרסני.
"גיליאד היא אחת מהחברות הראשונות שקיבלו אישור FDA לטיפול שכזה, המיועד להתמודדות עם סוגים מסוימים של סרטן שד גרורתי", מסבירה ד"ר צמרי, "אנחנו משוכנעים שמדובר במנגנון פעולה מבטיח במיוחד, ובודקים כעת את יעילותו בטיפול בסוגים אחרים של סרטן, כמו סרטן ריאות וסרטן מערכת השתן".
גישות מהפכניות נוספות לטיפולים אונקולוגיים בהן מתמקדת גיליאד, מספרת ד"ר צמרי, הן שיטות מגוונות שנועדו להפעיל את מערכת החיסון של הגוף מחדש, כדי שתילחם בגידול. "יש לנו השקעה רבה גם במחקר של טיפולים שמשפיעים על הסביבה בה נמצא הגידול. סרטן זקוק לסביבה מסוימת כדי לשגשג ולהתפשט. הסרטן משחרר חומרים שמשנים את הסביבה בה הוא נמצא, ושינויים אלה מאפשרים לו לגדול וגם להתחבא מפני מערכת החיסון. מטרת הטיפולים שאנחנו מפתחים בגיליאד היא לשנות את הסביבה של הגידול כדי שהיא תהיה פחות 'תומכת-סרטן' ולא תאפשר לו להסתתר מפני מערכת החיסון", היא אומרת.
"אנו חוקרים מגוון רחב של תרכובות אונקולוגיות ניסיוניות הכוללות יותר מ-40 תוכניות פיתוח קליני בשלבים שונים ועוד 18 מולקולות פוטנציאליות, לשימוש בלמעלה מ-20 סוגי סרטן שונים", מוסיפה ד"ר צמרי. בסך הכל, גיליאד כיום מובילה 36 פרויקטי מחקר פנימיים ועוד 13 פרויקטים משותפים עם גופים חיצוניים, בהם חוקרים באקדמיה, מכוני מחקר וחברות אחרות. "הפיתוחים של גיליאד כבר הבשילו ל-66 מחקרים קליניים שונים שנערכים כיום, ומספר זה צפוי לגדול באופן משמעותי כבר בחודשים הקרובים", היא משתפת.
בחמש השנים הקרובות, מסבירה פיינמסר, גיליאד מתעתדת לתת מענה לחצי מיליון מטופלים אונקולוגיים ברחבי העולם שעד היום לא היה להם מענה טיפולי. "את המטרות השאפתניות שלנו נוכל להשיג בעזרת השקעה במחקר מדעי פורץ דרך, שיתוף פעולה עם גופים השותפים לחזון שלנו, וכן הרחבת הגישה ונטרול חסמים חברתיים לקבלת טיפול רפואי", היא אומרת.
שוויון בבריאות והנגשת טיפולים
פיינמסר מסבירה כי גיליאד מאמינה בשותפויות ומקדמת שיתופי פעולה כאלה, גם במישור הרפואי, וגם בכל הנוגע להנגשת מידע והעלאת מודעות למחלות בקרב מטופלים ואנשי צוות רפואי. "השותפויות הללו הן אינטרס של כל מי שמעורב באקוסיסטם של מערכת הבריאות – גם הממשלה, גם בתי החולים, גם הקופות, גם עמותות החולים וגם – וזה חשוב להבין ולהפנים – חברות התרופות. לצערי אין עדיין מספיק מודעות לעובדה שחברות התרופות הן נדבך חשוב מאוד באקוסיסטם והן לא עוסקות רק בפיתוח רפואי נטו. יש גורמים אשר הפנימו זאת ואימצו בשתי ידיים את האפשרות לעבוד בשיתוף פעולה, והאקוסיסטם הרוויח מכך. ויש גורמים שעדיין לומדים", היא אומרת. "חשוב להבין שאיך שלא נהפוך את זה, אף אחד מאיתנו - לא חברות התרופות, לא הרופאים, לא האקדמיה ולא ארגוני החולים – יכול לבדו לתת מענה שלם לכלל הצרכים של החולה. חדשנות ברפואה באה לידי ביטוי ביצירת שותפויות כאלו. ולכן, השותפויות בין כולנו הכרחיות אם, ואני מאמינה שזהו המצב, טובת החולים היא זו שעומדת לנגד עיני כולנו".
מנכ"לית גיליאד ישראל מציינת כדוגמה את ההתגייסות של חברות התרופות בזמן הקורונה. "גיליאד, למשל, תרמה מעל מיליון מנות לטיפול בחולי קורונה ברחבי העולם, כולל בישראל, ובנוסף, מרגע שהתרופה אושרה ב-FDA גיליאד ויתרה על זכויות הפטנט שלה ב-134 מדינות עולם שלישי למען ייצור גנרי מקומי - במטרה להנגיש את הטיפול לחולי קורונה גם במדינות הללו", היא מספרת.
שוויון בבריאות והנגשה של טיפולים, מוסיפה פיינמסר, הם ערכים המנחים את הפעילות של גיליאד ברחבי הגלובוס, גם בעבודה מול מדינות מתפתחות, עם הסכמים גנריים לייצור מקומי של תרופות, וגם בעבודה עם אוכלוסיות מוחלשות במדינות מפותחות. "לפעמים לא מספיק רק לייצר תרופה, אלא צריך לייצר גם מעטפת ותמיכה שיאפשרו למי שזקוק לתרופה לקבל אותה, להעלות מודעות ולטפל בסטיגמות. כך למשל, אנשים שבויים בסטיגמות שגורמות להם להימנע מללכת ולהיבדק, אם זה בהקשר של HIV או של הפטיטיס סי. לכן אנחנו משקיעים גם בהעלאת מודעות ובחינוך וכדי להביא לכך שאנשים לא ימותו מהמחלות האלה שאין סיבה למות מהן".
פיינמסר מוסיפה כי הדגש שגיליאד שמה על הנגשה של טיפולים בא לידי ביטוי גם בקידום פרויקטים שנועדו לזהות את החולים שנופלים בין הכיסאות. "אני חושבת שכמעט בכל מחלה כיום יש מענים רפואיים טובים למרבית החולים. אבל כמעט תמיד יש מיעוט קטן של חולים, שנמצאים תחת קורת גג של מחלה מסוימת ושלא מקבלים מענה מספק. דוגמה בולטת לכך, למשל, היא נשים עם סרטן שד גרורתי. היום רבים חושבים שסרטן שד היא מחלה 'טובה' כי אפשר להחלים ממנה לחלוטין אם יש גילוי מוקדם. וזה נכון למרבית הנשים שחלו בסרטן שד. אבל יש מיעוט בקרב הנשים הללו, אשר למחלת סרטן השד שלהן אין ריפוי. אל לנו לשכוח את הנשים הללו, ולא את כל שאר קבוצות המיעוט המקבילות בתוך מחלות הנחשבות היום כניתנות לריפוי", היא מסבירה, "חדשנות יכולה לשחק כאן תפקיד משמעותי מאוד – כי היא בעצם יכולה לפצח את החלק האחרון בפאזל שטרם הושלם. זה מה שאנחנו מנסים לעשות: לפתח טיפולים שישנו מהלך מחלה ולא ישאירו אף חולה מאחור".
מוגש כשירות לציבור בשיתוף גיליאד
