תעשיית מדעי החיים הישראלית ממשיכה לרשום הישגים בזירה העולמית, כולל בשנתיים-שלוש האחרונות בהן היא חווה קשיים בגיוס הון והשקעות. דוגמה טובה לכך ניתן לראות בפיתוחים האחרונים בתחום הבינה המלאכותית (AI) בעולמות הרפואה, כולם תוצרת כחול-לבן. קחו למשל את חברת אולטרה-סייט (UltraSight), שפיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית המסייעת לרופאים לבצע בדיקות אולטרסאונד בצורה מדויקת ויעילה יותר, או את חברת ננוקס (Nanox), שמשתמשת בבינה מלאכותית ולמידה עמוקה כדי לשפר את איכות הדימות הרפואית ולסייע בגילוי מוקדם של מחלות. דוגמה נוספת היא של חברת RSIP Vision, שמספקת פתרונות מתקדמים לעיבוד תמונה רפואית, למידה עמוקה ובינה מלאכותית עבור חברות מכשור רפואי, ומסייעת להן לפתח כלים חדשניים בתחומים שונים, כולל אורתופדיה.
"שלוש חברות אלה, כמו רבות אחרות, הן דוגמה מצוינת לפוטנציאל העצום של תעשיית הביומד הישראלית בשווקים הבינ"ל", אומרת נילי שלו, מנכ"לית מכון הייצוא, לקראת כנס MIXiii Health-Tech.IL 2025, שבו יציגו עשרות חברות ישראליות במגוון רחב של תחומים - ביומד, בריאות דיגיטלית, מכשור רפואי, דנטל ועוד.
"חברות ישראליות, המפתחות טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך בתחומים כמו רפואה מותאמת אישית, דימות רפואי וטיפול במחלות קשות, הן כוח מניע מאחורי החדשנות הרפואית ברמה העולמית", מוסיפה שלו. "הן מצליחות לא רק להציל חיי אדם, אלא גם לשפר את איכות חייהם של מיליוני אנשים. למעשה, תעשיית מדעי החיים הישראלית מציעה כיום מגוון רחב של פתרונות רפואיים חדשניים הנותנים מענים לאתגרי הבריאות הגלובליים, כמו פתרונות לגיל השלישי ולהזדקנות האוכלוסייה, או פתרונות שונים בתחום השיקום, שם צברנו לצערנו ניסיון רב. גם המיקוד בפתרונות דאטה ו-AI, פתרונות לתחום בריאות הנפש ופתרונות בתחום הספורט והבריאות עונים על צרכים דחופים של הרפואה העולמית".
מהם היסודות עליהן נשענת התעשייה? על מה מתבסס היתרון היחסי הישראלי בתחום זה?
"התעשייה הזו נשענת על שלוש רגליים מרכזיות: מערכת בריאות מתקדמת, הנסמכת על חדשנות טכנולוגית וסביבה יזמית וחדשנית, עם מספר גדול של חברות סטארט-אפ בתחומי הרפואה והבריאות הדיגיטלית; שיתוף פעולה הדוק בין חברות סטארט-אפ, מוסדות מחקר, בתי חולים ומשרד הבריאות, שמאיץ את הפיתוח וההטמעה של טכנולוגיות חדשות במערכת הבריאות; ולבסוף, רב-תחומיות. זו נקודת משען חשובה מאין כמותה. ישראל נהנית מיתרון יחסי בתחום מדעי החיים, בין היתר בזכות היכולת לשלב בין דיסציפלינות שונות כמו מחשוב והנדסה. זה בא לידי ביטוי במיוחד בתחום המכשור הרפואי, בו ישראל מובילה בפיתוח טכנולוגיות חדשניות ובמספר הפטנטים לנפש. מכון הייצוא פועל לחיזוק מעמדה של ישראל בתחום זה על ידי קידום שיתוף פעולה בין חברות ישראליות לבין שותפים בינ"ל, וכן על ידי תמיכה ביצוא של מוצרים ושירותים ישראליים בתחום מדעי החיים".
חיבור לקהלי יעד מוגדרים
נילי שלו מודה שהשנים האחרונות היו מאתגרות עבור החברות הישראליות בתחום מדעי החיים. מעבר לצורך הקבוע לצלוח את מה שמכונה "עמק המוות" - המעבר מתהליכי פיתוח מורכבים ויקרים למסלולי רגולציה ארוכים ותובעניים, תוך היערכות לייצור וחדירה לשווקים מעבר לים, כולל שיווק, מכירות והפצה - השנים האחרונות היו בעייתיות גם בכל הקשור לגיוס הון. אי היציבות הפוליטית, המלחמה ושינויים בטעמי המשקיעים (למשל, ההעדפה של קרנות הון סיכון לחברות בשלות יותר על חשבון חברות הזנק בשלבים מוקדמים) הביאו לכך שב-2023 חל קיטון ל 40% בהשקעות בתעשייה, לעומת השנה הקודמת (דו"ח איגוד ה-IATI). עם זאת, ניכרים ניצני שיפור. מדו"ח שפרסמה לאחרונה קבוצת ההשקעות LifeSci, לגבי הנפקות בתחום הביומד, עולה כי בהנפקות הראשונות גויס ב-2024 סכום כולל של 3.66 מיליארד דולר - גידול של 24%; בהנפקות ההמשך, גויסו 42 מיליארד דולר - גידול של 75% בסכום הכולל.
"התפקיד המרכזי שלנו במכון, של סיוע לחברות בתחום מדעי החיים, הפך להיות משמעותי יותר בשנים האחרונות, שהיו שנים לא פשוטות מבחינת גיוס הון והשקעות, אך גם שנים של הזדמנויות גדולות, עיין ערך הקורונה", מדגישה שלו. "המטרה המרכזית שלנו הייתה ונשארה לייצר הזדמנויות עסקיות לאותן חברות בזירה הבינ"ל - מסטארט-אפים ועד חברות בשלות. המשמעות המעשית היא לייצר חיבורים בין חברות ישראליות, בשלבי בשלות שונים, לבין השחקנים השונים בזירת הרפואה העולמית: חברות פארמה גדולות, מוסדות רפואה - כמו בתי חולים ורשתות בתי חולים - מוסדות מחקר ואקדמיה, חברות ביטוח רפואי, קניינים וספקים של ציוד רפואי, חברות אינטגרציה העוסקות במחשוב מוסדות רפואה ועוד. כל זאת תוך פתיחת דלתות, שחרור חסמים והצגת היכולות של התעשייה הישראלית בפני קהלי יעד מוגדרים".
לאן הולכת התעשייה?
"התחזית שלנו היא אופטימית והיא נשענת הן על ביצועי העבר והן על הערכת המגמות העתידיות בתחום. אני מזכירה, כי שבסוף שנות ה-90' של המאה הקודמת היו כאן 200 חברות בלבד בתחום מדעי החיים והיום פועלות בישראל 1,500 חברות. זו צמיחה ממוצעת של 40 חברות חדשות בשנה. בתקופה יחסית קצרה, כ-40% מהחברות הללו כבר מפיקות הכנסות. כלומר, האקו-סיסטם היזמי של ישראל יוצר הזדמנויות לסטארט-אפים להתפתח לחברות מסחריות מצליחות ומבטיחות. קח למשל את ענף המכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית, שבשנת 2023 חצה את רף שני מיליארד דולר, לאחר שגדל באופן עקבי מאז 2010. ההכנסות בשוק הבריאות הדיגיטלית לבדו צפויות להגיע ל-831.20 מיליון דולר ב-2025 והן יראו קצב צמיחה שנתי של 5.76%. כתוצאה מכך צפוי גידול בהכנסות ל-1.04מיליארד דולר עד 2029.
"אשר להזדמנויות, אנחנו מעריכים שהעידן הדיגיטלי מציע הזדמנויות עצומות לחברות ישראליות, שיכולות למנף את יכולותיהן הרב-תחומיות כדי להשתלב במגמה של אספקת שירותי בריאות לחולים בנוחות בביתם או בכל מקום שהם נמצאים, דרך כל רכיב אינטרנט או מובייל, ללא צורך בנוכחות של נותן שירותי בריאות בלופ".
מגוון רחב של פתרונות: מביומד ועד בריאות דיגיטלית
"תעשיית מדעי החיים הישראלית", מציין אלברטו ספיציקינו, מנהל ענף טכנולוגיות בריאות במכון הייצוא, "מקיפה כיום חברות שעוסקות במגוון רחב של תחומים, כמו ביוטק ופארמה, מכשור רפואי ובריאות דיגיטלית. רוב החברות עוסקות בבריאות דיגיטלית ובמכשור רפואי.
"חברות טכנולוגיה רפואית מתמקדות במגוון תחומים שונים של עולמות הרפואה: קרדיולוגיה, אונקולוגיה, נוירולוגיה, רפואת חירום, שיקום, אופתלמולוגיה, גסטרו-אינטסטינלית, אורתופדיה ורפואת ספורט, בריאות נשים, ניהול כאב וטיפול בפצעים, דרמטולוגיה ואסתטיקה", הוא מפרט. "בתחום המכשור הרפואי, שבו ישראל מצטיינת במיוחד, מדענים ומהנדסים ישראלים משלבים טכנולוגיות מתקדמות של אלקטרוניקה, תקשורת ואלקטרו-אופטיקה כדי לפתח חידושים מעולים בתחומי דימות דיגיטלי, לייזרים רפואיים, טלרפואה, אבחון מוקדם, ציוד כירורגי חכם ועוד. יותר מ-600 יצואני מכשירים רפואיים עוסקים כיום במגוון יישומים רפואיים כגון קרדיווסקולר וכלי דם היקפי, נוירולוגיה ומחלות דגנרטיביות, הכנה ורפואת חירום, טיפול נמרץ, בריאות נשים, אורתופדיה ורפואת ספורט".
"יתרון יחסי נוסף של ישראל הוא בתחום הבריאות הדיגיטלית, בין היתר הודות לרשומות רפואיות דיגיטליות מקיפות שנצברו כאן במשך שלושה עשורים. דבר זה מאפשר איסוף וניתוח מידע רפואי בקנה מידה עצום ומהווה בסיס איתן לפיתוח טכנולוגיות בריאות דיגיטליות חדשניות. החברות הישראליות גם מפתחות פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לשיפור האבחון, הטיפול והמעקב הרפואי".
מה היו הפעילויות המרכזיות שלכם במכון בשנה החולפת בהיבט של סיוע ותמיכה בחברות מדעי החיים?
"כללית, המכון מפעיל שורה של כלים ליצירת הזדמנויות עסקיות, כולל מפגשים עסקיים, בדגש על B2B, וובינרים, מודיעין עסקי, איתור לידים, ארגון משלחות יוצאות והשתתפות בתערוכות וכנסים מקצועיים, בהם או מקימים ביתנים לאומיים, בשיתוף מנהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה.
"אחת הפלטפורמות השיווקיות המשמעותיות שמארגן המכון היא השתתפות בתערוכות בין-לאומיות מובילות. בתערוכות אלה החשיפה שמקבלת כל חברה היא אדירה ובנוסף, המכון מארגן, ביחד עם מערך הנספחים של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, מאות רבות של מפגשים עסקיים. כך למשל, מידי שנה המכון מקים ביתן בתערוכת מדיקה (MEDICA) בדיסלדורף, גרמניה, התערוכה המקצועית המובילה בעולם בתחום הציוד הרפואי. בתערוכה האחרונה, שהתקיימה בנובמבר 2024, השתתפו בביתן הישראלי 32 חברות ישראליות, מרביתן חברות קטנות. קיימנו בתערוכה מספר שיא של למעלה מ-2,000 מפגשים עסקיים. בימים אלה ממש התחלנו את הגיוס לתערוכה שתתקיים בנובמבר 2025.
"תערוכות נוספות שכדאי לשים עליה זרקור הן תערוכות תחת המותג HLTH, שעוסקות בתחום הבריאות הדיגיטלית. HLTH Europe נערכת ביוני באמסטרדם וHLTH USA -נערכת מידי שנה באוקטובר בארה"ב. התערוכות הללו ממוקדות בחדשנות טכנולוגית ומיועדת לסטארט-אפים וחברות צעירות שמעוניינים לפרוץ לשווקים הבין-לאומיים.
"תערוכה נוספת בה נשתתף השנה - בפעם הראשונה - היא MEDICAL THAILAND,התערוכה הבין-לאומית לציוד ואספקה של בתי חולים, לאבחון ולתרופות. לתערוכות הללו יש חשיבות עצומה בהבלטת היתרונות של התעשייה הישראלית ובמפגש בלתי אמצעי עם קניינים פוטנציאליים".
גשר בין החדשנות הישראלית לשווקים הבינ"ל
מה לגבי משלחות יוצאות?
"לאחרונה ארגנו משלחת של חברות ישראלית לגרמניה, שהתמקדה בפתרונות Data Solutions לבתי חולים. השתתפו בה תשע חברות ישראליות ממיטב התעשייה המקומית. ביוני נוציא בפעם הראשונה משלחת לאוסקה, יפן, של חברות מדעי החיים שיציעו את הפתרונות והטכנולוגיות שלהן לגופים גדולים בתחום.. בסוף יוני השנה נצא לאיחוד האמירויות, עם משלחת בתחום הבריאות הדיגיטלית. זה חלק משורה שלמה של משלחות שאנו נוציא המהלך השנה והרעיון המארגן הוא לחבר בין היכולות של החברות הישראליות לבין הצרכים של השחקנים השונים בעולמות מדעי החיים, שהם הצרכנים של פתרונות והטכנולוגיות הישראליות. אנו מפעילים לשם כך מערכת מאוד משוכללת ומדויקת של איתור צרכים וטרגוט שווקים וצרכנים. אם זה בתחום הציבורי, כולל אקדמיה, ואם זה בתחום הפרטי. אנחנו מאוד גאים לנופף בדגל החדשנות הטכנולוגית הישראלית, שמעבר להיבטים העסקיים גם מביאה טוב לעולם, בבחינת 'תיקון עולם'".
לאילו שווקים אתם פונים?
"השווקים המרכזיים הם ארה"ב, אירופה ואסיה. ארה"ב ואירופה הם גם השווקים המרכזיים לגיוס הון עבור החברות הישראליות, אך אנחנו פועלים לגוון את הייצוא הישראלי ולמצוא הזדמנויות לחברות בשווקים נוספים ברחבי העולם. גם באמריקה הלטינית ובאפריקה - מגאנה ועד לפיליפינים. כאן נכנסים למערכת השיקולים גם הרגולציות בשווקים השונים והמערכת שלנו יודעת להצביע מראש על היבטי הרגולציה כחלק מהמודיעין העסקי שאנו מספקים לחברות שמתכננות לפעול בשווקים השונים".
מהו המסר שלכם ליצואנים?
אלברטו ספיציקינו: כל מי שעבד עם מכון היצוא ומערך הנספחים המסחריים של משרד הכלכלה ברחבי העולם יכול היה להתרשם שיש לנו יכולת מוכחת לזהות שותפים עסקיים מתאימים בזירה הבינ"ל, לארגן פגישות עסקיות אחד על אחד, ולהוות נקודת מוקד לקשרים עם ממשלות ועם התעשיות במדינות השונות. אנחנו מלווים את החברות הישראליות בתחום מדעי החיים יד ביד כי להבטיח שהן ימצו את הפוטנציאל העסקי שלהן בעולם".
נילי שלו: "בעידן של אתגרים גלובליים בתעשיית מדעי החיים, מכון הייצוא הישראלי ניצב כגשר חיוני בין החדשנות הישראלית לשווקים הבין-לאומיים. אני מסתכלת על המכון כגורם מאיץ צמיחה עבור החברות בתחום מדעי החיים, שמסייע בבניית שותפויות עסקיות אסטרטגיות. כל זה מקבל משנה חשיבות בתקופה הנוכחית, שעה שההשקעות בחברות הזנק בתחום הבריאות נמצאות במגמת האטה. באמצעות כנסים בינ"ל, משלחות ייעודיות ומיקוד דייקני בהתאמת החברות לשוקי היעד, המכון מספק מענה אסטרטגי לאקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי בתחומי הרפואה הדיגיטלית, מכשור רפואי, ביוטק ופארמה".
בשיתוף מכון הייצוא
