יש הרבה דרכים להציל חיים.
כתבות שעוסקות ביכולת של AI לבצע דיאגנוזה של מחלות נדירות, לחזות התדרדרות של מטופלים ופעולות דומות מתפרסמות כמעט בכל שבוע. אבל רגע לפני שאנחנו מנסים לקחת רופא טוב ולהפוך אותו למצוין (או ממצוין למעולה במערכת הבריאות הישראלית), צריך לקחת צעד אחורה ולבחון איפה AI ובפרט GenAI, על היכולות המתקדמות של הטכנולוגיה הזו, יכולה להציע את הקפיצה הגדולה ביותר, בזמן הקצר ביותר, וזה לא סיפור של רופאים בלבד.
מערכות הבריאות טובעות בבירוקרטיה
החיסכון בזמן הוא צורך אקוטי וקריטי במערכת בריאות עמוסה, שסובלת ממחסור גובר במטפלים מוכשרים. נתונים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שבין השנים 1975 ל-2010 הייתה צמיחה של 150% במספר הרופאים (בהלימה לצמיחה בגודל האוכלוסייה), אבל זינוק של 3,200% במספר עובדי האדמיניסטרציה במערכות הבריאות. הסיבה לכך היא כמובן השינוי באופי העבודה, ההסתמכות על איסוף ותיעוד דאטה רפואי והתפתחויות טכנולוגיות ורגולטוריות. סקר אחר, שערך האיגוד הרפואי האמריקאי ב-2023, מצא ש-48% מהרופאים דיווחו על שחיקה, וכי כשעה וחצי ביום בממוצע מוקדשת לניירת ובירוקרטיה במקום לטיפול ישיר במטופלים. במילים אחרות, מערכת הבריאות המערבית טובעת בבירוקרטיה.
בין אם מדובר באיסוף מידע רפואי לצורך תיעוד, טיפול ומעקב ובין אם מדובר באדמיניסטרציה לצורכי תשלומים וביטוחים רפואיים, אין ספק שדרושה כאן התערבות טכנולוגית. אולם, שלא כמו בסקטורים אחרים, בעולמות הבריאות יש כמה אתגרים ייחודיים שמחייבים פתרונות מורכבים. להבדיל מהתחום הפיננסי או עולמות הריטייל והצרכנות למשל, ברפואה, התקשורת הבין-אישית בין מטופל למטפל היא ממשק מרכזי, שהמטופל לאו דווקא מעוניין לוותר עליו. בנוסף, צריך לקחת בחשבון את גיל האוכלוסייה - מרבית הלקוחות של שירותי הבריאות הם אנשים מבוגרים יותר (וככל שהגיל עולה, כך אנו נזקקים ליותר שירותים). מדובר בפלח מהאוכלוסייה שעדיין - לא תאמינו - משוחח בטלפון. יותר מכך, זו אוכלוסייה שלא גדלה עם מסך ביד ומעדיפה ממשקים אחרים, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע לקבלת שירות רפואי.
אוטומציה בתיעוד רפואי
דוגמה לפתרון אפשרי מגיעה מתחום ה-Voice. אפשר למצוא היום חברות שמפתחות בוטים קוליים שיחליפו חלק מאנשי הצוות הרפואי, במיוחד במטלות של מעקב וניטור שוטף, אולם אחד הפתרונות המובילים והמעניינים מגיע מהתחום של זיהוי קולי ו-GenAI. מערכות שמתמללות שיחות עם מטופלים ומוציאות מהן תובנות רפואיות הן אחת הטכנולוגיות החמות בעולמות הבריאות. אנחנו מכירים כלים כאלה שנמצאים בשימוש בתחומי המרקטינג והמכירות כבר מספר שנים, אבל קפיצת הדרך שנעשתה בתחום ה-GenAI בשנתיים האחרונות היא שאפשרה להם להגיע גם אל מחוזות הטיפול והרפואה.
איך זה עובד? המטפל מקליט שיחת טלפון שגרתית עם מטופל באמצעות אפליקציה ייעודית. זו מנתחת את המידע בזמן אמת, מוסיפה ומשווה נתונים מהתיק הרפואי האישי ומנפיקה מיד בסיום האינטראקציה ובעזרת כלי AI מתקדמים תובנות ודוח רפואי מעודכן. כך נחסכת מהרופא למעלה משעה ביום של תיעוד ידני, מה שמאפשר לו להתמקד בטיפול עצמו, כשהאוטומציה מבטיחה את איכות התיעוד הרפואי, תוך שמירה על פרטיות המטופלים ובהלימה עם סטנדרטים טיפוליים. מערכות כאלה הופכות מבוקשות מאוד בקרב צוותים רפואיים ואנשי אדמיניסטרציה במחלקות הבריאות. ההטמעה שלהן קלה ופשוטה והן לא דורשות שינוי התנהגות של אף אחד מהצדדים המעורבים, יתרון שקשה להפריז בחשיבותו.
יתרון עצום לאקו-סיסטם המקומי
כמשקיע, אני שומע לעיתים יזמים ויזמיות שמספרים לי על טכנולוגיה מתקדמת ועל הניסיון שלהם לפתח מערכת שתשנה את התנהלות הרופאים או - להבדיל - את התנהגות המטופלים. לרוב אני נזהר מלהשקיע בחברות כאלה. זה אולי נשמע מהפכני ומבטיח, אבל מלבד העובדה שמדובר בשתי אוכלוסיות שלא אוהבות שינוי, יש כאן גם הימור מסוכן על תהליך ארוך ומתיש מאוד. גם אם כולנו מסכימים שהעתיד של עולם הרפואה ייראה אחרת, אנחנו לא יכולים לדעת מתי תגיע הנקודה שבה יקרה השינוי הזה, או אפילו אם תהיה נקודה כזו. שינויים כאלה הם לרוב תהליך הדרגתי וממושך ולא תוצר של רגע אחד.
אני יכול להעיד שרופאים, רופאות וכל אנשי הצוות הרפואי, לא אוהבים שמלמדים אותם את המקצוע שלהם, אבל הם יאמצו בשתי ידיים טכנולוגיות שמנקות להם את "הרעש" ומאפשרות להם להתמקד בטיפול בחולים. יש לזה אפילו ביטוי שגור באנגלית - Practicing at the top of my license.
כל הדברים האלה מהווים יתרון עצום לאקו-סיסטם המקומי שלנו - תעשיית ההייטק הישראלית היא כזו שמתמחה בעבודה עם תשתיות, דאטה וכמובן סייבר ואבטחת נתונים, שגם הם חלק חשוב מהשינוי הזה. כיום אין עדיין הרבה חברות מקומיות שבוחרות בנתיב הזה והמאבק על השליטה בתחום מתחיל ממש עכשיו.
בעידן שבו אנו עדים לקפיצות עצומות ב-AI, ההזדמנות הגדולה המיידית היא לא לשפר את היכולת הקלינית של רופאים מ-90% ל-95%, אלא להזניק את היעילות של האזורים האפורים והאדמיניסטרטיביים מ-10% ל-80%. יש הרבה דרכים להציל חיים, זו אחת המשמעותיות שבהן.
הכותב הוא שותף-מנהל ב-Team8, במסגרתה הקים עד כה 15 סטארט-אפים פורצי דרך עם טכנולוגיות חדשניות בתחומים שונים כמו בריאות דיגיטלית, שם הוא מוביל כיום לבניית חברות לצד פרופ' ורדה שלו, ולפני כן בתחומי הסייבר כחלק מקרן ה-Enterprise של החברה
