ברחוב אילת בשכונת ג'סי כהן בחולון, החלה לאחרונה יוזמת פינוי-בינוי רחבת היקף. במהלך שלבי התכנון הראשונים התגלתה נקודת מפנה בלתי צפויה, כשבשטח שיועד לאחד מארבעת הבניינים ניצב עץ פיקוס עצום ממדים, שקשה להתעלם ממנו וממשמעותו למרחב. במקום לבחור בפתרון הפשוט של עקירה, חברו האדריכלים, היזמים ועיריית חולון כדי למצוא דרך אחרת. התכנון כולו הותאם מחדש, והפרויקט עוצב סביב העץ, תוך גמישות יצירתית שהגיעה עד להתאמת החניונים התת קרקעיים, כך שלא יפגעו במערכת השורשים. "לא מדובר בכמה מטרים בודדים, אלא ברדיוס של 20 מטרים ובשטח כולל של כ-700 מ"ר שהוקדש כולו לשימור העץ", אומרת אדריכלית הנוף ומתכננת הערים לוטם בלנק מ"איז'י בלנק אדריכלי נוף", שבהסתכלות מפוכחת ראו בפיקוס הוותיק חלק מהזהות והאופי של המתחם החדש.
"לפצח" את מהות הפרויקט בתחילתו
בפרויקטים של פינוי-בינוי בישראל ניכרים יתרונות ברורים של חידוש המרחב הבנוי, אך בצידם גם מחירים סביבתיים כבדים, ובראשם עקירת עצים בהיקפים עצומים. בשנים 2025-2024 בלבד נעקרו בין 60 ל-70 עצים לצורך מיזמים כאלה, ובפרויקטים תשתיתיים גדולים, כמו הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, מדובר במספרים גדולים עוד יותר. "הרשויות נוהגות לשתול עצים חדשים במקומם, אך דרושות לפחות 15-10 שנים עד שיגיעו לבגרות ויתרמו לסביבה באופן משמעותי. לכן לצד התרומה החיובית של הפרויקטים להתחדשות עירונית ולפיתוח תשתיות, יש בהם גם צדדים שליליים מהותיים שיש לתת עליהם את הדעת", מסביר הבעלים, אדריכל הנוף איז'י בלנק, המשמש גם כיו"ר איגוד אדריכלי הנוף בישראל.
אחד השלבים המכריעים בתהליך בניית פרויקט הוא דווקא תחילתו. "אם לא נתווה את הכיוון הנכון כבר בראשית הדרך, נתקשה מאוד לתקן בהמשך, ממש כפי שקורה בתב"עות", מסביר בלנק. "השלב הזה הוא למעשה ה'פיצוח' של מהות הפרויקט, שאחריו נצליח לתכנן ולעצב באופן שנותן את המענה המושלם ביותר למטרות". העבודה אינה מסתיימת בפיצוח הראשוני של אדריכלי הנוף, וגם בהמשך אין אפשרות "להוריד רגל מהגז", שכן אדריכלות, תשתיות, פיקוח וליווי הקבלנים הם שלבים קריטיים לקבלת תוצר סופי מוצלח. התוצאה תלויה גם במסגרת התקציב, שמכתיבה בחירות של חומרים, רמות גמר ואיכויות, אך אינה משנה את הליבה הקונספטואלית של הפרויקט. בהקמת עיר הבה"דים דרומית לבאר שבע, שם תפקדו כאדריכלי הנוף, הפרויקט עצמו הגדיר את הדרישות התכנוניות והכתיב את התוצר הסופי ואת רמת הגימור שלו. "הנחל שעובר במחנה היה צריך להישמר בתצורה הטבעית שלו, תוך התחשבות באירועי הצפה במקרי שיטפונות, והייתה דרישה לכמות צל של לא פחות מ-50 אחוז מהשטחים הפתוחים", מדייק בלנק.
"מחבקי עצים" במובן החיובי
חברת איז'י בלנק אדריכלי נוף הוקמה ב-1987 על ידי בלנק ושותפו דאז, פרופ' אדריכל נוף ערן בן יוסף. כשהאחרון פרש, נותר בלנק כבעלים יחיד, והיום מונה המשרד 13 אנשי צוות, בהם שישה אדריכלים ואדריכלי נוף וחמישה הנדסאי נוף. לפני שנתיים וחצי הצטרפה הבת לוטם, אדריכלית נוף ומתכננת ערים כאמור, דור ההמשך לניהול ולתכנון במשרד. הם מתמחים באדריכלות נוף לתוכניות בניין עיר, לשכונות מגורים, לפארקים ולמרכזים מסחריים עם כיכרות ומרחבים ציבוריים, מתכננים רחובות, בתי מלון, תוכניות בוטיק מיוחדות, מגה פרויקטים לאומיים ובנייני ממשלה.
"כששואלים אותי מה היא אדריכלות נוף, אני עונה 'כל מה שהוא לא בניין וכביש, ללא יוצא מן הכלל'. כל המרחב הציבורי הפתוח על כל סוגי וגווניו. אדריכלות הנוף שלנו אינה מתמקדת בתחום מסוים אלא חולשת על הכול ולא תמיד למטרות רווח אלא גם לנשמה", אומר בלנק. רק לאחרונה ליווה המשרד את משפחת אשל והוריה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, בהקמת גן הנצחה בצור יצחק במסגרת פארק שכונתי בן 12 דונם. מתוך השטח הוקצו כ־800 מ"ר לגן שנבנה כמרחב חי ונושם ולא כאנדרטה רשמית ובו בוסתן ים תיכוני עשיר בעצי פרי, המבטא את אהבתה של רוני לטבע, לצד חוויית שימוש קהילתית.
"אדריכלות נוף היא במידה רבה דרך חיים ולא רק מקצוע. מכנים אותנו 'מחבקי עצים' במובן החיובי של הביטוי לא רק משום שאנחנו מחבקים אותם, אלא משום שאנו גם דואגים לנטוע אותם לטובת צל שיגיע בעוד 20-15 שנים. אדריכלות נוף רצה למרחקים ארוכים. תכנון פרויקט אורך בין שנתיים לעשר, אחר כך מתבצע במשך שנתיים עד שלוש, ורק אז ניטעים העצים שהאפקט שלהם מתקבל לאחר שני עשורים", מבהירים שניהם.
מהי בעיניכם חשיבותו של אדריכל נוף במרחב הציבורי היום?
"חשיבותו של אדריכל הנוף במרחב הציבורי הולכת וגוברת בשיח הציבורי, ובשנים האחרונות רואים עלייה במודעות לנחיצותו של תכנון המרחב הפתוח, כשנושא הצל הפך לנקודת מיקוד שמעסיקה אדריכלים, רשויות מקומיות ואף את התקשורת המקצועית. משבר האקלים מחדד עוד יותר את תפקידו של המקצוע, שכן אדריכלות נוף היא חלק בלתי נפרד מהפתרונות הנדרשים להתמודדות עם החום והאקלים המשתנה. הרשויות מתחילות להפנים את הצורך, והעצים במרחב הציבורי נתפסים כמרכיב מכריע, במיוחד בישראל לנוכח תנאי החום הקיצוניים".
יחד עם זאת, מדגיש בלנק כי מספר המשרדים שעוסקים באדריכלות נוף בעולם ובישראל קטן יחסית וקיים חוסר באדריכלי נוף. "בארץ המקצוע נלמד בטכניון ולפני שנתיים החל מסלול גם בבצלאל. בטכניון מסיימים בין 20 ל-25 סטודנטים מדי שנה והם 'נחטפים' על ידי שוק העבודה עוד במהלך השנה השנייה ללימודים". כחלק מתפקידו כיו"ר איגוד אדריכלי הנוף, הוא מנסה להגביר את המודעות לחשיבות המקצוע, לחזק את ההכרה בו ולגרום למוסדות ולאקדמיה לתת לו את המקום הראוי. "זהו מאבק יומיומי להטמיע את אדריכלות הנוף כתחום מוביל בתוך עולם האדריכלות וההנדסה. לצד זאת, יש לישראל יתרון, שכן המקצוע מוסדר ברישיון רשמי, בעוד שבאירופה רק שש מדינות מעניקות לאדריכלי נוף רישיון".
מהטופוגרפיה והניקוז ועד תנועת האנשים
איז'י בלנק אדריכלי נוף עובדים עם יזמים פרטיים, רשויות מקומיות וגופים מוסדיים ומעניקים שירותים משלבי התכנון הראשונים של תוכניות בניין עיר ותוכניות מתאר ועד לתכנון מפורט לביצוע וליווי הביצוע. בפרויקטים נופיים מובהקים כמו פארקים הם אלה שמובילים את התכנון, ובפרויקטים של בינוי או מגורים עובדים בשיתוף עם האדריכלים שמובילים את הפרויקט. בכל פרויקט החזון שמוביל אותם הוא תכנון המרחב הציבורי הפתוח ברמה הגבוהה ביותר תוך שאיפה למצוינות, לצד שירותיות ללא פשרות למזמיני העבודה.
"אדריכלות נוף היא בראש ובראשונה תכנון למען האנשים. בסופו של דבר מה שהציבור רואה וחווה הוא המרחב הציבורי שתוכנן בקפידה על כל מרכיביו. אנחנו מכנים זאת 'הקצפת והדובדבנים שעל העוגה'. מתחת לפני הקרקע יש תשתיות, חשמל, מצעים וחומרים, אבל מה שנשאר בתודעה הוא מה שמעל פני השטח", אומר בלנק. זו הסיבה בעיניהם לחשיבות המקצוע: "החוויה והנראות צריכות להיראות טוב עד כמה שאפשר מהיום הראשון ולשרת את המשתמשים. כשאנשים שוהים במרחב אותו אנחנו מתכננים, הם מצביעים ברגליים ובשבילנו זה סימן להצלחה".
במשרד עובדים ותיקים של עשרות שנים ולצידם צוות צעיר שסיים לימודים לפני שנים ספורות. הגיוון והשוני מעניקים מצד אחד את הניסיון והוותק המושרש ממאות פרויקטים שבהם הוטמעו הידע, היכולות ומתן השירות, ומצד שני את הרעננות והחדשנות, את היוזמה והגישה ל-AI, מחשוב ותוכנות, להם הם חשופים בצורה יומיומית. בלנק מספרת כי הם משתמשים במגוון עצום של תוכנות, מאוטקאד הדו ממדית ורוויט התלת ממדית ועד תוכנות ליצירת הדמיות, דבר שמעשיר ומשפר את יכולות המשרד להמחיש ליזמים את התוכניות בצורה ויזואלית וחיה.
איך מגדירים תכנון מיטבי, כשיש קהלים שונים עם צרכים שונים?
"בכל פרויקט נבחנת הסביבה הקיימת מהטופוגרפיה והניקוז ועד תנועת האנשים וסוגי המשתמשים, כדי להבין למי מיועד המרחב וכיצד ישרת אותו. במרכז תעסוקה ומסחר חדש בנתניה, הנמצא בתהליכי תכנון במשרד והמשתרע על כ-20 דונם, יש שטחים פתוחים במרכז ארבעה מגדלים, ותוכנן מרחב ירוק במיקום שבו כמעט אין טבע. העיצוב שילב אזורי התכנסות לצד פינות אינטימיות לארוחות צהריים או שיחות עסקיות, יצר עניין תלת ממדי באמצעות מפלסים, והציע מגוון חוויות מרחביות - מפתוחות ועד חללים עטופי צמחייה, עם פתרונות צל טבעיים ומלאכותיים ותכנון בקנה מידה אנושי שנועד לתווך בין המגדלים לסביבתם".
ואכן, המשרד פועל בכל קנה מידה, מחצר בוטיקית של 400 מ"ר בבניין משרדים ועד למגה פרויקטים. גנים קטנים וכיכרות עירוניות של 3-2 דונם עם ערך עיצובי ייחודי, כמו במרכז המסחרי בנווה גן רמת השרון, לצד פארקים רחבי היקף כמו הפארק בנתניה עם 20 דונם, או פארק רמות בבאר שבע עם 120 דונם. בתחום עירוב השימושים שולבו שטחים פתוחים משמעותיים. הפרויקט שבביצוע נמצא בנס ציונה וכולל את מבנה המשטרה הבריטית לשימור שהוסב לשימוש מסחרי עם חצרות פנימיות, עטוף כולו בגן לרווחת המשתמשים, מבני תעסוקה ומשרדים סובבי כיכר מרכזית ודיור מוגן עם מערך של חצרות פנימיות.
ברבים מהפרויקטים של המשרד המטרה היא הכנסת הטבע לתוך העיר. ממרחב נשימה לאנשים שזקוקים לכך מאז הקורונה, דרך שימוש בצמחייה מקומית ועד אלמנטים של צל טבעי, ניקוז וטיפול בנושא שימור מי נגר במרחב העירוני. מוטיב ה"יער העירוני" שהפך לטרנד עם שימוש בחורש הים תיכוני - בין אם בגגות או במצעים מנותקים על גבי חניונים. מוטיב זה מחזק גם הוא את הכנסת הטבע לעיר. "כשמחזקים את המסדרונות האקולוגיים, פתאום מגיעים פרפרים ושממיות, דבורים וציפורים. הטבע והאקולוגיה הם מערכת שלמה שבונה את עצמה ובסיסה מתחיל בקרקע ובצומח. כך נוצר שיקום אקולוגי שתורם לסביבה ולמשתמש.
"ומה איתנו? עם הניסיון והידע של איז'י והכוח והתשוקה שלי לרוץ קדימה, אנחנו מקווים להמשיך לפרוח, כמו הטבע", מסכמת לוטם.
לאתר >>> איז'י בלנק אדריכלי נוף
בשיתוף איז'י בלנק אדריכלי נוף
