לפני 35 שנה הקימו האחים צדיק ואלי אליקים את משרד האדריכלים שלהם מאפס. צעד אחר צעד, או "ב-20 אצבעות", כפי שהם אומרים, הם בנו את מה שהפך לאחד המשרדים הבולטים במגוון תחומים רחב. לפני 13 שנים הצטרפה למשרד ענבל ניב שטיינר, שהפכה מאז לשותפה, ולפני כחמש שנים הצטרפה לשורותיו רויטל אוזן חבקין כשותפה עמיתה.
ארבעתם חולקים תשוקה מובהקת לחיפוש אחר פתרונות חדשים. אלי מתמצת זאת במשפט אחד מצוין: "בכל פעם שאני חושב שמצאתי את הפתרון הטוב ביותר, מגיע משהו חדש". הגישה הזו היא שמניעה אותם בכל פרויקט, בין אם מדובר בתכנון שכונות מגורים, מבני ציבור או קמפוסים חינוכיים. כך, למשל, הגימנסיה הריאלית בראשון לציון, בית ספר בן שש קומות שנפרש כגשר משני עברי רחוב שכונתי פעיל עם גשר המחבר ביניהם, רחוק מאוד מהמראה המוכר של בתי ספר סטנדרטיים.
פעילות המשרד משתרעת על פני כל המגזרים והאזורים בארץ. העבודה כוללת התמודדות עם אתגרים רגולטוריים, התאמה לצרכים ייחודיים של מגזרים שונים, ושילוב בנייה ירוקה כחלק טבעי מהתכנון.
המשרד מתמחה בארבעה תחומים עיקריים: תוכניות מתאר ותכנון אסטרטגי לכל קשת ורובדי האוכלוסייה בארץ, כמו המגזר החרדי בעיר בני ברק, תוכניות המתאר לכפרי הדרוזיים ברמת הגולן והעיר הערבית ג'דידה מכר, תוכניות למגזר החקלאי, דוגמת מועצה אזורית לב השרון ומועצה אזורית תמר, ותכנון ליישובים ואזורים מתפתחים דוגמת ירוחם ואחרים.
בנוסף שותף המשרד להכנת תוכניות אסטרטגיות דוגמת התוכנית לפריסת המגורים ברעננה, תוכנית מפורטת למבני חקלאות בנגב מערבי ותוכנית היישום לשיקום חבל תקומה (בשיתוף תיק פרוייקטים). בתחום המגורים המשרד עוסק בפיתוח ותכנון בניינים עירוניים בודדים בהתחדשות עירונית בניינית בתל אביב, חולון, פתח תקווה וערים נוספות וביצירת סביבות חיים מלאות, דוגמת מתחמי עירוב שימושי מסחר, מבני ציבור ומגורים במתחם האלף בראשון לציון ועוד. כמו כן עוסק המשרד רבות במחקר ופיתוח של סביבות לימודים וחינוך. במסגרת זו תכנן המשרד למעלה מ-60 בתי ספר ומוסדות ציבור, ואף זכה בפרס רוקח לאדריכלות על תכנון בית הספר "תיכונט" בתל אביב. בנוסף, המשרד היה בין הראשונים שהביאו לארץ, לפני למעלה מ-25 שנה, ידע מהולנד בתחום בניית מרכזי לוגיסטיקה רחבי היקף. בתחום זה תכנן המשרד מבנים רבים בהיקף מצטבר של למעלה מחצי מיליון מ"ר של לוגיסטיקה, מהרמה הבסיסית ביותר ועד מבנים חכמים בתחום.
יצירת סביבות חיים בהתחדשות עירונית
העבודה על פני תחומים נרחבים כל כך מציבה בפני המשרד אתגרים תכנוניים ורגולטוריים מורכבים, כמו גם הצורך בידע רב. לדברי אלי אליקים, ישראל נכנסה לעולמות התכנון הרב דיספלינרי, המשלב תחומים רבים ותכנון בר קיימא, באיחור משמעותי אחרי העולם, מה שיוצר מצב שבו הרגולציה האמורה לתת מענה לשילוב הדרוש, נמצאת עדיין בשלבי גיבוש. "עם זאת", הוא אומר, "המשולש הנוצר במפגש בין התייחסות לסביבה, למקום ולמשתמש הקצה, הייתה תמיד חלק מהעבודה במשרד, ועמדה בראש מעייניו".
כיצד מתמודדים עם הצרכים הייחודיים של מגזרים שונים?
צדיק אליקים: "אנחנו מפתחים שיטות עבודה שבהן נוכל להכיר לעומק את אותו מגזר שעבורו אנחנו מבצעים את העבודה. כך יש לנו את הכלים ללמוד את הדברים הייחודיים ששייכים לאותה אוכלוסייה ולענות על הצרכים שלה בצורה הטובה ביותר".
הגישה הייחודית של אליקים אדריכלים באה לידי ביטוי במגוון פרויקטים בולטים, ואפשר לומר שהם מעצבים מחדש את הנוף הישראלי. מתחם האלף בראשון לציון הוא דוגמה ייחודית לתוצאה שנוצרת במפגש בין הצרכים הפרוגרמתיים בהתחדשות עירונית לבין התכנון המפורט. הפרויקט כולל כ-550 יחידות דיור ב-90 טיפוסים ומפרטים שונים, העונים באופן מושלם על הצרכים והמאפיינים הספציפיים של המשתמש הסופי.
מה מיוחד כל כך במתחם הזה?
אלי אליקים: "המתחם יוצר סביבת חיים שפועלת 24 שעות ביממה. לצד מגורים יש גם שטח מסחר שכונתי ומבני ציבור שמשרתים את התושבים במרחק הליכה. למרות הדחיסות הגבוהה של עד 400% בנייה, התכנון שומר על אלמנטים ייחודיים שחשובים לתושבים, המפגישים בין ציבורי לפרטי, שטחי ציבור וגינות לצרכי קהילת המתגוררים, מסחר שכונתי ורצועת מסחר ברמה עירונית".
כ-150 מהדירות מיועדות עבור תושבים ותיקים במסגרת פרויקט בינוי-פינוי. "קודם בונים אחר כך מפנים", מסביר אלי. "הדייר עובר רק פעם אחת, לא פעמיים כפי שקורה בפינוי-בינוי המוכר. כדי להימנע ממצב בו יש אזור אוכלוסיית השכונה אל מול אזור של האוכלוסייה החדשה, הפרויקט יצר אתגר תכנוני מורכב: העוסק בתכנון קומות מגורים מעורבות ליצירת מגוון חברתי רחב אל מול מצב לפיו האוכלוסייה הוותיקה מרוכזת בשטחים ובקומות נפרדות משאר הדיירים".
איך מחברים ביניהם?
"זה דרש מאיתנו חודשים של תכנון פרטני מדוייק ומורכב", אומר אלי, "אבל בסוף יצרנו שילוב נכון שעובד באופן מושלם עבור כלל הדיירים".
תפישה פרוגרמתית חדשנית במוסדות חינוך
אתגר דומה של ציפוף תוך מענה מורכב לסביבת חיים, אך בתחום החינוך, הציב קמפוס בתי הספר בבני ברק. במקרה זה התמודד המשרד עם משימה מורכבת הנובעת בראש ובראשונה ממחסור בקרקע: בניית שמונה בתי ספר, הכוללים 200 כיתות על שטח של 17 דונם בלבד, ובנוסף גם מחולקים למתחמים נפרדים עבור בנים ובנות.
איך הצלחתם להפוך צפיפות קיצונית לסביבת לימודים איכותית?
ענבל ניב שטיינר: "כדי להתמודד עם הצפיפות הגבוהה והאתגר התכנוני במקרה זה, כמו גם במקרים אחרים, אנחנו לוקחים את הפרוגרמה הסטנדרטית המוכרת של משרד החינוך מפרקים אותה ומרכיבים מחדש כך שהשלם יוצא גדול יותר מסכום חלקיו. מאחר ומבני הכיתות הם מבנים בני שש קומות תכננו חצרות משולבות בתוך הקומות, המעניקות לילדים מרחבים פתוחים בקרבת הכיתות. למעשה המעבר מכל כיתה לשטחים פתוחים הוא מיידי וקצר ביותר. ריכזנו את הספריות, האולמות והמעבדות למבנים נפרדים המהווים שני מרכזי משאבים נפרדים, אחד לבנים ואחד לבנות. קיבלנו שני בניינים חדשים, פתוחים לחלוטין לכל סוגי השימושים. כאמור, הבניינים מורכבים למעשה מחללי פרוגרמה קיימים שנבנו תחת אותו תקציב של משרד החינוך ובכך הרשות המקומית קיבלה מעין 'מתנה' - שני בניינים נוספים ללא תוספת עלות תקציבית".
מבני לוגיסטיקה: ידע זה הבסיס לכל
התחום השלישי שבו חולל המשרד מהפכה הוא הלוגיסטיקה. לפני כ-25 שנה, לא היו, עד כמה שזה נשמע מוזר כיום, מרכזים לוגיסטיים בישראל שיכולים היו לתת מענה למבנים גדולים בהיקפים של 30,000 מ"ר ומעלה. רוב התוכניות הציעו אז מחסנים בגבהים נמוכים ובשטחים מצומצמים שהתאימו למרכי התעשייה דאז. המשרד נתן מענה חדשני יחד עם חברת יצחקי בשיתוף עם חברות הולנדיות בעלות מוניטין וידע בתחום הלוגיסטי, את התוכנית הראשונה בישראל שיועדה במיוחד לאזורי לוגיסטיקה. פרויקט חברת יצחקי באזור התעשייה לב הארץ בראש העין כלל 600 דונם שחולק לכ-20 מגרשים. כבישים רחבים, רדיוסי סיבוב גדולים למעבר משאיות גדולות, מערכת תשתית ייעודית, כולל היבטי כיבוי אש והגנה, ועיצוב סביבתי נופי עדכני. כל אלה הניחו את התשתית הראשונה לבניית מבני לוגיסטיקה רחבי היקף ומרובי שימושים הגדולים לישראל.
אחד מהמבנים שתוכננו לאחרונה על ידי המשרד הוא מרכז הלוגיסטיקה של ענקית ציוד הספורט והטיולים הבינלאומית דקטלון, באזור התעשייה הצפוני של קיסריה. במקרה זה הוכיח המשרד כי גם מבנה לוגיסטי יכול להיות יצירת אומנות. החזית הייחודית של המבנה באורך 130 מטר, מכוסה כולה בציורי ספורט שנעשו בניקוב של המעטפת ברקמת חורים בגדלים ובצפיפות משתנים. אלה יצרו ציורי קיר ענקיים מתחום הספורט כיאה לייעודו של הבניין. "זה אחד הבניינים היפים ביותר שתכננו בלוגיסטיקה", מתגאה אלי על הפרויקט שמשלב פונקציונליות עם עיצוב חזותי מרשים.
בימים אלה נכנס המשרד למימוש הזכייה בתחרות אדריכלים פתוחה שנערכה לתכנון קמפוס המכללות לפיקוד ומטה בירושלים. הקמפוס משלב מתקני הכשרה צבאית עם תכנון חדשני. פרויקט רחב היקף זה, לצד תכנון מגדל מגורים בן 40 קומות ומתחם עירוני נוסף בחולון, תכנון בתי ספר ברחבי הארץ, עבודה אינטנסיבית בתוכניות המתאר ואסטרטגיה עירונית מעניקים את המגוון התכנוני העשיר למשרד.
"בסוף בסוף", אומר צדיק "כל פרויקט מוכיח את אותו עקרון מנחה: כשמבינים לעומק את המקום, המשתמשים והאתגרים הייחודיים, אפשר להפוך גם את האתגרים הקשים ביותר לפתרונות יצירתיים ופורצי דרך".
מאחורי הפרויקטים עליהם חתום המשרד עומד מסע של יותר משלושה עשורים. "עבדנו קשה מאוד להגיע למקום שבו אנחנו נמצאים", אומר צדיק. כיום מונה הצוות כ-20 אדריכליות ואדריכלים הפועלים במבנה ארגוני יעיל מאד וגמיש. עקרון העבודה המרכזי הוא שכל אחד מעובדי המשרד שותף לכל שלבי התהליך, מהגיבוש הראשוני של הקונספט ועד למסירת הפרויקט ללקוח, "כולם עושים הכל", כפי שמגדיר זאת אלי. הגישה הזו יוצרת הבנה מקיפה של כל מרכיבי התכנון והביצוע, ומאפשרת לכל חבר צוות להשפיע על התוצאה הסופית.
צדיק מתאר את האווירה במשרד ככזו שמזינה את עצמה דרך המגוון והחידוש: "תמיד יש אנשים חדשים ואתגרים חדשים".
בין אם מדובר בשכונת מגורים, במוסד חינוכי או במבנה לוגיסטי, הרעיון הוא להישאר בתנועה מתמדת, ללמוד ולהסתגל, תוך שמירה על שפה אדריכלית הנובעת מתוכן ולא מצורה ועל מחויבות ללקוח ולמשתמשים הסופיים.
כאשר אני נפגש עם שלושת השותפים במשרדם, אי אפשר להתעלם מהקיר בחדר הישיבות, שעליו תלויים צילומי כל החטופים שעדיין בשבי. המראה הזה, הוא תזכורת נוכחת יומיומית למציאות הישראלית.
מהו החזון שלכם לעתיד?
אלי אליקים: "אני נזהר מהמילה חזון משום שהיא עלולה להגביל, היא נשענת על הנחות יסוד שלא תמיד מתאימות למציאות המשתנה. לכן, בעבודתנו אנחנו מגבשים חזון פרטני לכל פרויקט, כזה שנולד מהיכרות עמוקה עם הקהילה, המשתמשים והמקום".
צדיק אליקים: "החזון שלי הוא להמשיך ולחפור, לפגוש אנשים חדשים, להתמודד עם נושאים ואתגרים שטרם הכרנו, ולמצוא לכל אחד מהם פתרון ייחודי".
"האתגר האמיתי", מסכם אלי, "אינו רק לספק בניין או קורת גג, אלא ליצור מרחב שמחייה את הקהילה - מקום שמזמין אינטראקציה, מטפח שייכות ומשמר את רוח המקום". זו אולי הגדרתה המדויקת ביותר של אדריכלות בעידן המודרני - לא סתם בניינים שעומדים, אלא מרחבי חיים בכל תחום.
לאתר >>> אליקים אדריכלים
בשיתוף אליקים אדריכלים
