הנוף האדריכלי של מדינת ישראל בשנת 1970 היה שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים היום. המדינה אז הייתה עדיין צעירה, מגדלי מגורים גבוהים כמעט שלא היו, גם לא קניונים. חלק גדול מהערים החדשות שאנו מכירים כיום כמו מודיעין, שוהם או חריש – בכלל לא היו קיימות, ומחלפי ענק בכבישי האוטוסטרדות גם לא היו נפוצים כלל.מי שלקח חלק משמעותי בתנופת הבנייה העצומה של המדינה מאז אותה שנה הוא המהנדס מאיר הרשקוביץ, שב-1970 סיים לימודי הנדסה אזרחית בטכניון, ומאז לקח, ועדיין לוקח, חלק משמעותי בבניין הארץ. תחילת דרכו המקצועית הייתה בענף האווירונאוטיקה, בו הקים מחלקה לניתוח חוזק ותכנון מבני מטוסים, ולאחר מכן עבר לתחום ההנדסה האזרחית.
מאיר היה חלק מאינטגרציה טכנולוגית חדשה גם בזמנו, וכאשר עבד במשרד המהנדסים ירון-שמעוני, מגדולי משרדי המהנדסים דאז, הוא היה המהנדס האזרחי הראשון בארץ שהשתמש בתוכנות מחשב מתקדמות לתכנון מטוסים, שאז היו משומשות ע"י נאס"א, לטובת חישובים סטטיים בבניין. על בסיס חישובים אלו תכנן הרשקוביץ את גשר מס' 10 לנתב"ג מת"א מעל כביש מס' 1, את בניין רקנאטי באוניברסיטת תל אביב, ומבנים נוספים באוניברסיטת הר הצופים.
ב-1988 פתח משרד מהנדסים עצמאי, ומאז עסק בניהול פרויקטים גדולים הן עבור גופים ציבוריים כמו חברת נתיבי איילון, נתיבי ישראל, נמלי ישראל והרשויות המקומיות, והן עבור גופים פרטיים כגון סלקום ואורנג'-פרטנר, עבורם ניהל את פרויקט הקמת חוות השרתים והמתגים שלהם בשנות ה-90.
כמי שמכיר מקרוב את הקבלנים, מה הקושי הגדול שלהם כיום?
"בפנקס הקבלנים רשומים כיום כ-16 אלף קבלנים, מתוכם 8,000 בענף הבניין. הקבלנים מסווגים לפי דרגות והיקפי ביצוע המותרים להם, כשהדרגה הגבוהה ביותר היא 5 להיקף בלתי מוגבל, אבל בסיווג 5 בקבלני בניין קיימים 650 קבלנים בלבד, ובסיווג 4 יש 300. כך שכמות הקבלנים הקטנים היא גדולה מאוד, וזה אחד הדברים שבולמים, במידה מסוימת, את הענף. הם לא יכולים להחזיק כשכירים הרבה כוח אדם, יש חוסר עצום בפועלים פלשתיניים מאז המלחמה, והקבלנים נכשלים בהבאת מספיק כוח אדם מחו"ל לבניין".
להערכתך מה עוד פוגע בענף הנדל"ן כיום?
"חוק התכנון והבנייה. תיקון 101, לטעמי הוא בעייתי, כי הבירוקרטיה לא הצטמצמה. שהיה לי ניסיון בלאס וגאס, ראיתי איך אנשים מוציאים היתרי בנייה בעמידה בתור. מקבלת אותם אדריכלית שבודקת את התוכנית מולם על המחשב בהתייחס לת.ב.ע., חותמת על התוכנית לאחר שהם משלמים אגרה, האדם יוצא עם היתר. בישראל צריך לעבור לרישוי בנייה לפי נפחים ולא לפי חישובי שטחים כפי שנעשה כיום. בודקים מה זכויות הבנייה מבחינת כמה יחידות ניתן לבנות, מהם קווי הבנייה וכמה קומות ניתן לבנות. לא מעניינם אם תבנה מדרגות כאלה או אחרות. אני יודע שאת החוק הזה ירשנו מהבריטים אבל אפשר לקצר לוחות זמנים לרישוי וליצור יתר גמישות, זה יעזור מאוד ליזמים".
AI להתייעלות בענף הבנייה
הרשקוביץ מאמין כי לכניסת הבינה המלאכותית יש תפקיד חשוב ומשמעותי בעולם הבנייה "זה יכול לייעל משמעותית את תכנון הקונסטרוקציות של שלד הבניין", הוא מסביר. "מהנדסים רבים מחשבים תכנון יתר, שעולה כסף רב ליזמים וגם משפיע על ביסוס הבניין שכן במקרה כזה הרבה יזמים מעבירים את התוכנית לקונסטרוקטור אחר לחוות דעת שנייה. עכשיו אפשר להיעזר בבינה מלאכותית לתכנון מדויק יותר ולחישוב מחדש. עלות בניית שלד הבניין היא כ-40% ומעלה, מכלל הבנייה, כך שכל דיוק בתכנון הוא חיסכון משמעותי של מיליוני שקלים, עם השלכות על חיסכון בזמן זאת יחד עם יתרון העצום בתיעוש הבנייה שהשתרש היטב בארץ".
"לבינה המלאכותית יש גם תפקיד חשוב במכרזי הביצוע ובניהול ופיקוח על הביצוע. כיום חוזים רבים הם לפי סכום קבוע למוצר מוגמר (פאושלי). בענף הבנייה זה יכול לעבוד טוב כי העלויות ותשומות הבנייה ידועות לכל, אך בענף הכבישים זה משתנה והנוסחה הזו לא מתאימה. בינה מלאכותית יכולה לסייע בפיקוח צמוד על עבודות הבנייה והתשתיות, כדי להעיד על לו"ז התקדמות, כמות, איכות ובטיחות העבודה, ולסייע גם בתכנונה מראש. ניתן לנתח עם הבינה המלאכותית כמות גדולה של נתונים וכמות גדולה של פרמטרים כמו עלויות, תשומות, חומרים, זמני ביצוע, נהלי בטיחות באתרים, התייעלות וכדומה ולכן יש לה חשיבות רבה בבניה במיוחד המתועשת".
מה עוד טעון שיפור בעולם הבנייה הישראלי?
"שני נושאים: האחד הוא שאין כאן מספיק דירות קטנות. במדינות מפותחות בעולם רואים שהצעירים שמחים מאוד בדירות קטנות שמספרן עולה על כמות הדירות הגדולות שנבנות. בישראל זה לא קורה, הכי חשוב לאנשים זה שחדר השינה בבניין חדש יהיה גדול ומרווח. מניסיוני בהכנת פרוגמות ותמהילי דירות אני אומר שזו גישה שאפשר לשנות. הנושא השני הוא (ת.י. 1045) בידוד טרמי של בניינים. הנושא לא מיושם בצורה מספקת. הייתי מציע לחייב ולאכוף, שחלונות והוויטרינות יהיו מבודדים עם דאבל גלייזינג למשל, (הכל מצוי בתקן) ולהקטין את שטחי הזכוכית בדירות, כדי להקטין את כמות הקרינה הנספגת ולהפחית את הוצאות האנרגיה. חוסר בבידוד פוגע באיכות החיים וביוקר המחייה".
ומה העצה שלך לדור הבא של המהנדסים?
"רוב המהנדסים נקלטים מיד בתום הלימודים בחברות הבנייה, והם לא מבינים מהשטח מהם הסטנדרטים הנכונים והפרמטרים הרבים לאיכויות ביצוע והיבטים קונסטרוקטיביים ותקנים רבים אחרים. עצתי למהנדסים הצעירים להתמחות במשרד מהנדסים, שם יתנסו בפן התכנוני, המפרטים, התקנים והדרישות ההנדסיות והמקצועיות מהקבלן. רק אז הם יכולים לעבור לצד השני של המתרס ולעבוד אצל הקבלנים".
בשיתוף אינג' מאיר הרשקוביץ, הרקום הנדסה
