בין השנים 2020 ועד לחודש ספטמבר 2024, ניתנו בבאר שבע 2,811 היתרי בנייה, ו-2,159 טפסי 4. כך עולה מנתוני מנהל ההנדסה בעירייה. זאת כחלק מתנופת פיתוח משמעותית הכוללת תכנון והקמת שכונות חדשות, התחדשות עירונית ופיתוח אזורים עם עירוב שימושים, הכוללים גם תעסוקה ואת פארק ההייטק. "כדי לתת מענה בהיבט של מגורים, תעסוקה, פנאי, תרבות וחינוך, וגם במסגרת ההיערכות העירונית למעבר יחידות צה"ל מסוימות דרומה, כולל בית הספר למקצועות התוכנה וההגנה בסייבר, החלטנו במנהל ההנדסה ליצור מעטפת שכוללת תהליכי תכנון ובנייה לפיתוח העיר במרחב הציבורי והפרטי", מסבירה תמר פוריה, מהנדסת העיר באר שבע. לדברי פוריה, אדריכלית ומתכננת ערים בהכשרתה, חלק מרכזי בתהליכים אלו הוא מערך השירות הייחודי שהוקם במנהל ההנדסה, שכולל מחלקת ומערך שירות הנדסיים ייעודיים שמטרתם ליצור פלטפורמה מגוונת של מענים, סיוע והכוונה עבור תושבים, יזמים, אדריכלים, גורמים עירוניים וכלל בעלי העניין שפועלים מול מנהל ההנדסה בעיר.
"בצורה זו ובמגוון פלטפורמות (פגישות מקוונות, פרונטליות, שיחות וואטסאפ או טלפוניות, ואזור אישי באתר) אנחנו מקבלים אלפי פניות בשנה ומתווכים, בעיקר לציבור הרחב, נושאים שיכולים להיות לא מובנים או ברורים", היא מסבירה ומדגישה כי את השירות נותן צוות מקצועי ממנהל ההנדסה, שמבין את החומר ויודע גם כיצד לבצע טיפול המשך עד לשביעות רצון מלאה של הצד השני.
פיתוח המרחב הציבורי וחידוש מתחמים היסטוריים
פועל יוצא של האסטרטגיה העירונית הוא ניהול וטיפול במגוון עצום של פרויקטים, בין אם מדובר בהתחדשות עירונית, שכונות חדשות, שדרוג והוספת תשתיות, יצירת פארקים ואזורים עם עירוב שימושים, שימור וחידוש מרחבים היסטוריים ועוד.
מתחמי התחדשות עירונית לדוגמה כוללים את מתחם אורות, שעתיד להפוך מ-111 יחידות דיור ל-782 ונמצא בשלב של היערכות למימוש; מתחם וינגייט שנמצא בשלב הפקדה, ועתיד להציע 799 יחידות דיור; מתחם אורן, הכולל מרחב של דיור ומסחר בו מתכוננות לקום 799 יחידות דיור; מתחם הצדיק מירושלים בו יהפכו 265 יחידות הדיור ל-1,631, מתחם יעקוב אבינו-רגר בו עתידות להיבנות 872 יחידות דיור ועוד.
שכונות חדשות שהקמתן, בנייתן, שיווקן ואכלוסן נכנסו להילוך גבוה במסגרת הסכמי הגג שנחתמו הן שכונת סיגליות, שכונת הפארק, שכונת רקפות, פסגת רמות, המבואה הדרומית, כלניות וקריית גנים.
פוריה מסבירה כי אחד הפרויקטים המשמעותיים והמחוללים בעיר הוא חידוש ופיתוח שדרות רגר. מדובר בעורק ראשי שמתחיל עם הכניסה לעיר, שעתידה לעבור שינוי בצורה משמעותית ולשקף את התהליך שעוברות השכונות הותיקות. "שדרות רגר הפכו ללב ליבו של מרכז העיר המתחדש, וסמל לתנופת הבנייה שעוברת העיר בכל ההיבטים. כך יציעו השדרות לכל אורכן בנייה רוויה מעורבת שימושים, שטחי מסחר, מקומות תעסוקה ואזורי בילוי, תרבות ופנאי", היא אומרת בהתרגשות ומדגישה כי עירוב השימושים יחזק את הרחוב כולו למרחב ציבורי חיוני ותוסס, עם פעילות 24/7. דוגמה לכך ניתן לראות כבר היום במתחם הבלוק הממוקם על הרחוב.
אחד ממנופי הפיתוח של העיר הוא פיתוח העיר העתיקה - אזור אליו מכוונים מאמצי הפיתוח וההשקעה העירוניים. מדובר באחת מתוכניות הדגל של עיריית באר שבע לשימור וחידוש האזור, הכוללת תוספת זכויות בנייה משמעותית בתמהיל רחב. כך, לצד פיתוח האזור והפיכתו למוקד משיכה לתושבים ולתיירות פנים וחוץ, תתאפשר שמירה על המרקם הייחודי והמבנים ההיסטוריים.
"מדובר באחד המרחבים הייחודים ביותר ברמה העירונית והלאומית, בו יקומו פרויקטים שכבר עלו על הקרקע הנמצאים באזור שנהנה מפיתוח וחידוש תשתיות, שיהפוך למוקד עירוני", מגלה פוריה.
את רצף הבינוי מהעיר העתיקה עד לנחל באר שבע ישלים רובע ייחודי עם עירוב שימושים. זאת בהתאם למסמך מדיניות של הוועדה המקומית למתחם המלאכה. המסמך, שאושר בוועדה המקומית, קובע את גבולות התוכנית הכוללת כ-2,000 יחידות דיור לתמהיל אוכלוסייה מגוון כגון: משפחות צעירות, צעירים, אזרחים ותיקים וכל מי שמעוניין להתגורר בשכונה ייחודית בסמוך לעיר העתיקה. לרובע זה יתווספו מבני ציבור חדשים הכוללים שני בתי ספר יסודיים שישרתו את תושבי השכונה, ומתחם תעסוקה ומלאכה מחודש. "זוהי דוגמה לתוכנית שמייצרת חיבור למרחב העירוני הסובב שכולל מספר מוקדי עניין: השוק העירוני, העיר העתיקה, פארק נחל באר שבע, מרכז הירידים (השוק הבדואי לשעבר), ושכונות המגורים הממוקמות מעבר לנחל שיחוברו עם גשרי הולכי רגל ושבילי אופניים", מסבירה פוריה. במרחב זה תיושם גם תוכנית המשלבת את בארות המים מתקופת אברהם אבינו, גן ציבורי עם עתיקות מהתקופה הביזנטית, מבני האנגרים קיימים שיהפכו למרחב לתעסוקה יצירתי ושוקק חיים, ותתקיים בו פעילות המשלבת עסקים מקומיים, אמנים, מעצבים, גלריות ובתי קפה. באזור הסינמה סיטי, הממוקם בדופן הדרום מזרחית, נכללות פרוגרמות חדשות של מלונאות, ספורט ומגורים מיוחדים. בדופן המערבית תוקם טיילת חדשה לאורך נחל באר שבע שתכלול שבילי אופניים, שטחים פתוחים מגוננים ומוצלים, מסעדות בוטיק ומרחבים לפעילויות.
פרויקטים ופארקים כמוקדי משיכה לאומיים ובינלאומיים
פרויקטים נוספים לדוגמה שממשיך להוביל וללוות מנהל ההנדסה בימים אלו הם הקמת מבנה בית החולים אסותא החדש; מתחם משרדים ומסחר במרכז באר שבע של קבוצת לוינשטיין ואיחוד מטה החברה של ICL בקמפוס החדש בעיר. כל אלה שוכנים בלב המרכז האזרחי המתחדש - המכונה גם ה"יהלום" של העיר.
מרחב ייחודי נוסף בעיר הינו פארק ההייטק גב-ים נגב בו מתקיים חיבור ייחודי בין יוצאי יחידות הטכנולוגיה העילית של צה"ל ובוגרי אוניברסיטת בן-גוריון לבין אנשי תעשיית ההייטק והמשקיעים, ליצירת אקוסיסטם ישראלי המשלב אקדמיה, תעשייה ואת היחידות הטכנולוגיות. בפארק נקבע גם מיקומו של מטה מערך הסייבר הלאומי, וניתנים תמריצים משמעותיים לחברות טכנולוגיות המקימות פעילות בפארק דוגמת מענקי תעסוקה וחדשנות, הטבות מס ועוד. גם פארק ההייטק, שישלב תעסוקה, מסחר, מגורים ופנאי וימוקם ברובע החדשנות של העיר, עתיד להפוך למרחב מאוד ייחודי בעיר ולמשאב מטרופוליני עם זיקה גדולה למערך הסייבר. וזה רק על קצה המזלג.
הבסיס לתכנון ולעשייה: מעורבות תושבים
אחת הסוגיות החשובות אותה מקדם מנהל ההנדסה של עיריית באר שבע, כחלק מתנופת הבנייה והתחדשות העיר, היא מעורבות תושבים. "שיתוף הציבור והנגשת המידע הם מהלכים קריטיים מבחינתנו ולכן הם מיושמים בכל התהליכים", מצהירה פוריה ומסבירה את משמעות הדבר: "זה מתחיל עם הנגשת המידע בכל אמצעי המדיה והפלטפורמות העומדים לרשותנו ובשיח ציבורי שכולל גם הקשבה, כי החוכמה לא בהכרח נמצאת על השולחן של המתכננים בלבד. מדובר בשיח אינהרנטי שהוא חלק בלתי נפרד מתהליכי התכנון, במיוחד בכל הקשור להתחדשות עירונית. לשם כך יצרנו תקן של מתכננת חברתית שתפקידה לשים דגש על ההיבטים החברתיים בתכנון ולשמוע את הקולות העולים מהשטח".
פוריה מדגישה כי השיח התכנוני מתחיל עם בחירת נציגות הדיירים והעברת מידע דו כיווני. לדבריה, יצירת הקשר עם ועד השכונה רלוונטית עבור בנייני מגורים, מרחבים ציבוריים ושכונות חדשות. כך הוחלט לדוגמה לשנות את אופי המתקנים בפארק באחת השכונות, כי הדיירים הציפו זאת. כך גם הועבר המידע לציבור באופן מפורט בדבר בניית ממ"דים בפטור בהתאם לתקנות הארציות.
כעיר שנמצאת בדרום וסופגת את הלך הרוח מהיישובים השכנים, וגם סובלת מהמצב הביטחוני, כיצד נערכתם לשגרת החירום המתמשכת?
"מהרגע הראשון הבנו שמדובר באירוע מסוג אחר. מבנים בעיר ספגו פגיעות ישירות, ולכך כמובן ישנן השלכות תפקודיות והנדסיות. לצערנו העיר גם ספגה אבדות בנפש. במהלך המלחמה, וכחלק מהשיח השוטף עם תושבי העיר, סייענו לכל דורש בכל נבכי הבירוקרטיה שרלוונטיים למנהל שלנו. בנוסף העיר קלטה את קהילת נירים, רובה מתרכזת בשכונת הפארק, שקיבלה פתרונות דיור, והתאמת תשתיות ומוסדות ציבור כנדרש".
כיצד תורמות כל התוכניות אותן הצגת וגם העתידיות, לעובדת היותה של באר שבע בירת ההזדמנויות?
"לכל אזור בעיר יש אופי משלו ואיכות חיים אופיינית, המתחברים יחד ל-DNA העירוני. כך יודעת כל שכונה מתחדשת או חדשה, וכל מרחב בעיר המטרופוליטנית, ליישם את אותו DNA, לייצר הזדמנויות ולהציע לתושבים את המגוון, תוך שמירה על צביונה של באר שבע. דוגמה לכך היא העיר העתיקה שהוקמה לפני כ-100 שנים בתקופת השלטון התורכי עם רחובות שתי וערב הייחודיים רק לה המשלבים עולם מלא של היסטוריה, תרבות, צבעים, סיפורים, ריחות וטעמים. כיום, באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע, ובזכות תהליך ההתחדשות שעובר האזור, הופך האזור למרחב אורבני מתחדש ואינטנסיבי כשמבני העיר העתיקה, מלאי ההשראה והיופי, הופכים להיות חלק בציר המוזיאונים העירוני שמושך אליו תיירים רבים מהארץ ומהעולם, המשלב עוגנים תיירותיים. כך מתבססת העיר העתיקה כמוקד מגורים לצעירים, סטודנטים, מוזיקאים ואמנים המתגוררים בה ויוצרים אווירה תוססת ועכשווית ולמרחב בו ההווה והעתיד נפגשים בכל יום, שעה ודקה".
בשיתוף עיריית באר שבע
