פרויקטים ותהליכים מחוללי שינוי. כך ניתן להגדיר במדויק את המתרחש בשנים האחרונות בעיר באר שבע, הן ברמת התכנון והן ברמת הביצוע בפועל. הפרויקטים העצומים הללו עומדים לחלוש על כל תחומי החיים בעיר תוך שהם משנים את פניה ללא היכר ומביאים את חזונו של דוד בן גוריון להפרחת הנגב, לכדי מימוש ומציאות בשטח. מי שעומד מאחורי כל תנופת הפיתוח הענקית הזו הוא ראש העיר האנרגטי רוביק דנילוביץ', הפעיל מזה 26 שנים בשלטון המקומי, מתוכם 16 שנה כראש העיר הפופולרי של בירת הנגב.
אקוסיסטם ייחודי לחדשנות פורצת דרך
"בבאר שבע מוקמים בשנים האחרונות עוגנים מחוללי שינוי בתחומי תעסוקה, בריאות, תחבורה, מסחר ותעשייה, חינוך והשכלה, איכות חיים, תיירות ותרבות פנאי, מגורים ואיכות סביבה, בעיר העתיקה ובשוק העירוני ובמגוון רב של פרויקטים", אומר דנילוביץ'. "שכונות חדשות מוקמות בעיר לצד התחדשות עירונית בשכונות ותיקות, עוגני תעסוקה מגוונים, מוסדות חינוך ומרכזים קהילתיים חדשים, פארקים מרהיבים, תשתיות תחבורה ופרויקטים מחוללי שינוי נוספים. בסופם של הליכים אלו תהפוך באר שבע לאחת הערים החזקות בישראל עם אוכלוסייה המונה כחצי מיליון איש".
עד כמה ניתן לומר שבאר שבע הופכת למרכז ידע, לא רק במישור המקומי אלא גם במישור הבינלאומי?
"בהחלט ניתן לקבוע זאת. באר שבע הוכתרה כאחת משבע ערי ההייטק העתידיות החשובות בעולם. קריית התקשוב, קריית המודיעין של צה"ל, מטה הסייבר ורובע החדשנות, הקריה הרפואית ע"ש פרס: בית חולים ומרכז ביו-טק ותעסוקה בינלאומי - כל אלו משלבים מחקר ופיתוח, אקדמיה פורצת דרך ותעסוקה מתקדמת. באר שבע חזקה תשליך באופן ישיר על פיתוח הנגב כולו ובמידה רבה תקבע מה יעלה בגורלו ובעתידו של שני שליש משטח מדינת ישראל. בתכנון נכון ובהשקעה גדולה ניתן להשלים את כל המשימות והמגה - פרויקטים שיהפכו את באר שבע והנגב למרכז פועם ושוקק ולמוקד בינלאומי מוביל".
באר שבע היא העיר הראשונה בישראל שמקימה רובע חדשנות והיא מצטרפת בכך לערים מובילות בעולם. מהי הבשורה שלכם בתחום?
"ממשלת ישראל בחרה בבאר שבע להיות הראשונה בארץ בה יוקם רובע חדשנות - העיר הראשונה בישראל שהופכת לבינלאומית. 'רובע חדשנות', הוא מודל אורבני שלפיו מוסדות, חברות טכנולוגיות ומיזמי סטארט-אפ שוכנים בסמיכות גיאוגרפית והמפגש ביניהם מעורר ויוצר חדשנות מקורית ופורצת דרך. המודל מתבסס על זיהוי תחומי הידע והמסחר הקיימים בעיר ועל יצירת שיתופי פעולה למטרת פיתוח כלכלי והצמחת העיר. באזור עירוני ייחודי בלב העיר, ישתלבו תעסוקה איכותית ומתקדמת, מוסדות מובילים, מסחר, מגורים ומרחב עירוני משגשג ונגיש לכלל תושבי העיר. המודל הייחודי של רובע החדשנות בבאר שבע שמתבסס על חיבור בין עוגנים, יזמיות ויזמים, מאיצים וקהילה מתחבר לאקוסיסטם ייחודי שמייצר שיתופי פעולה. מכאן יבריקו המוחות הקודחים ויצאו הרעיונות, שישנו את המציאות של האנושות ויעצבו את העתיד של העולם כולו. באר שבע הופכת לעוגן טכנולוגי לאומי ולמרכז ידע בינלאומי, והתחומים שיובילו את רובע החדשנות הם אבטחת סייבר, טכנולוגיית מדבר ובריאות דיגיטלית".
עדות ממשית לסקרנות העולמית שמייצר רובע החדשנות הבאר שבעי הגיעה לאחרונה מכיוונה של אוניברסיטת MIT האמריקנית שהודיעה כי תפתח מעבדת מחקר במקום. מעבדת המחקר החדשה נקראת NUR - Negev Urban Research והיא מוקמת בשיתוף קבוצת MIT City Science, אוניברסיטת בן-גוריון ובית הספר לארכיטקטורה במכללה ע"ש סמי שמעון. המעבדה תעסוק בנושאים עירוניים באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות וע"י טיפוח השתתפות מוגברת של הציבור כדי לעצב ולתכנן ערים בנות קיימא ושוויוניות יותר. הקמת המעבדה היא חלק מהחלטת ממשלה 625, אשר מכוונת לחבר בין גופים וחברות עסקיות, יחידות צבאיות ומוסדות אקדמיים, ברובע החדשנות בעיר. במסגרת זו הוקצו 7.25 מיליון שקלים להקמת המעבדה ולהפעלתה ל-3 שנים.
"מדובר בבשורה חשובה שמחזקת את באר שבע כמרכז בינלאומי של ידע, מחקר וטכנולוגיה. MIT מצטרפת לחברות ולגופים הבינלאומיים המובילים בעולם שזיהו את הפוטנציאל הענק שבבאר שבע", מציין דנילוביץ' בסיפוק.
מהלך משמעותי נוסף, שכבר קורם עור וגידים, הוא היציאה לדרך בהקמת בניין מספר 5 בפארק ההייטק בבאר שבע, פארק "גב ים". הבניין ישתרע על כ-15 אלף מ"ר והוא יכלול 5 קומות שיאכלסו חברות טכנולוגיות, סייבר וחדשנות בדומה לארבעת הבניינים שבפארק. נכון להיום פועלות בפארק כ-80 חברות טכנולוגיות (הייטק וסייבר) מהמובילות בעולם, בהן מועסקים אלפי עובדות ועובדים ורק בשנה האחרונה הצטרפו לפארק 5 חברות הייטק חדשות ונוספו משרות חדשות, מה שהביא לתפוסה מלאה בארבעת הבניינים. הקמת בניין 5 ובהמשך בניין 6 (שנמצא כבר בתכנון), לצד העבודות המתקדמות של קריית התקשוב, יחזקו גם הם את באר שבע כמרכז בינלאומי של ידע וחדשנות וכמקור תעסוקה חשוב בנגב.
צה"ל והתעשיות הביטחוניותעוברים דרומה
אם יש משהו שמלהיב במיוחד את דנילוביץ' הרי שאלו הן החברות הביטחוניות הגדולות במדינה שהחליטו לקבוע את מיקומן במטרופולין באר שבע - מהלך שצפוי להביא לפתיחת אלפי משרות בתחומים המבוקשים במשק. "באר שבע הולכת ומתהווה כאקו-סיסטם שיתופי המורכב מהמדינה, הרשות המקומית, האקדמיה (אוניברסיטת בן גוריון), מגזר יזמי פרטי (גב ים) וחברות הטכנולוגיה. המעבר המדורג של צה"ל לנגב נמצא בעיצומו, ובמקביל החלו לעבור דרומה גם התעשיות הביטחוניות המרחיבות את פעילותן באזור, ובעיקר בבאר שבע. התעשייה האווירית, רפאל ואלביט צפויות להעסיק בשנים הקרובות אלפי מהנדסים ועובדים בבירת הנגב", הוא אומר. "דוגמאות יש לכך למכביר. אם נתחיל לדוגמה בחברת אלתא הרי שהחברה החלה בהקמתו של מתחם 'אשל' - מפעל העתיד הבינלאומי - אצלנו בעיר. מפעל היבשה החדש יעסוק בפיתוחים ייחודיים ביניהם קוונטיקה, רובוטיקה וסייבר, ויתפרס על פני שטח של כ-200 דונם, בצומת הרחובות דרך אליהו נאוי - בן גוריון, בעלות של מאות מיליוני שקלים. המפעל יעסיק בשלב הראשון מאות עובדות ועובדים ממגוון עולמות התוכן והעשייה. במקביל גם רפאל, המעסיקה הגדולה ביותר בצפון, זיהתה כבר לפני כשש שנים את הצורך להרחיב את הפריסה דרומה ולאפשר גם למתגוררים בדרום הארץ הזדמנות להצטרף לחברה המובילה בתחומי מחקר פיתוח הגנה וביטחון. כיום, כל עובדי מרכז הפיתוח הם תושבי האזור שעוסקים בפרויקטים מרכזיים של רפאל".
ויש גם בשורה מכיוונה של אלביט.
"בהחלט. חברת ההייטק הביטחונית אלביט מערכות תפעיל קריה טכנולוגית ברמת בקע על שטח של 52 אלף דונם ובמרחק של 12 ק"מ בלבד מבאר שבע. הקריה הטכנולוגית נבנית כקריה מודרנית וירוקה ותכלול 150 מבנים. המפעלים החדשים יצוידו בטכנולוגיה מתקדמת, חדשנית ותשתיות המותאמות למערכי יצור עתידיים, מבוססי רובוטיקה ובינה מלאכותית. גם הקריה הטכנולוגית החדשה תהווה תוספת משמעותית לתעסוקה בדרום הארץ - אלביט מערכות תעסיק מאות רבות של עובדים במתחם החדש, והוא צפוי לתמוך בכ-2,000 משרות נוספות לרוחב שרשרת האספקה באזור. אני יכול כבר לבשר כי חטיבת היבשה באלביט מערכות, החלה בתוכנית להכשרת הנדסאים שיועסקו בקריה הטכנולוגית של אלביט ברמת בקע, לקראת מעבר החברה לנגב".
בשורה היסטורית: בי"ח חדשני ומרכז ביוטק בינלאומי
התפתחות העיר באר שבע, מעבר צה"ל דרומה והגידול ביישובי הסביבה בנגב ובדרום הובילו את המדינה להחלטה על הקמת בית חולים שני במזרח באר שבע, שימוקם על עורקי התחבורה המרכזיים של הנגב: בין המחלף המחבר את כביש מספר 40 (המתחבר לכביש חוצה ישראל) לכביש מספר 25 (המחבר לדימונה ויישובי הסביבה). על פי התוכנית יכלול מתחם בית החולים, שיתפרס על שטח 300 דונם, את השירותים הבאים: בי"ח חולים כללי (הכולל בית חולים לילדים ובית חולים לנשים וליולדות), בי"ח שיקומי, בי"ח גריאטרי ובי"ח לבריאות הנפש. לצד מתחם בית החולים מתוכננת לקום קריית ביוטק בינלאומית, בתי ספר רפואיים ופרא-רפואיים, מכוני מחקר, שירותים ציבוריים בהם מלונאות ועוד.
"התוכנית הכוללת של בית החולים והקריה מציעה פיתוח המתאפיין בראיה חדשנית והוליסטית: שילוב מרכז רפואי מתקדם, שירותים רפואיים משלימים, תעסוקה ייעודית, מערכות תחבורה חדשניות, אקדמיה סינרגית ומענה אזרחי משלים", אומר דנילוביץ'. "הקמת בית החולים היא בשורה היסטורית חשובה מאין כמוה. בנוסף לבתי החולים מתוכננת במתחם קריית הביוטק והמחקר וכן מוקד מסחר ועסקים. עוגן בינלאומי שישאב וימגנט הרבה מאוד חברות ואת ההון האנושי הטוב ביותר בתחום מערכת הבריאות, מהארץ ומהעולם. זהו עוגן חשוב מאין כמוהו לידע, לחדשנות ולמחקר. ככה בעצם בונים ומשנים את העתיד! הפרויקט הזה מבחינתנו ועבורנו זה מגדלור מאוד חשוב, ששם את באר שבע לא רק על המפה הלאומית אלא גם הבינלאומית".
מערך הסעת המונים גםבמטרופולין באר שבע
הפיתוח המואץ אותו מתאר דנילוביץ', שיגדיל את מספר תושבי העיר והעובדים הצפויים להגיע אליה מידי יום, מחייב גם היערכות תחבורתית שתיתן מענה לצרכים החדשים. בעניין זה מסביר ראש העיר כי "אחרי ירושלים ותל אביב, מטרופולין באר שבע ראוי לרשת הסעת המונים כמו במטרופולינים אחרים. הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון, החליטה באוגוסט 2023 על קידום התוכנית לתוואי הרכבת הקלה בבאר שבע. הקו החדש ישרת את המוקדים המרכזיים במטרופולין באר שבע, את תחנות רכבת ישראל בעיר, מוקדי ביקוש לאורך כביש 60 ואת קריית המודיעין החדשה ההולכת ומוקמת ב'ליקית'. התוכנית הינה חלק משמעותי לקראת מעבר צה"ל לנגב, והיא תיתן מענה להגעת משרתים מתחנות רכבת ישראל והאוטובוסים לשער הכניסה בקריית המודיעין החדשה".
דנילוביץ' מפרט כי "אורכו של התוואי 25 ק"מ והוא יחל בדרום מרכז העסקים הראשי (מע"ר) של באר שבע, יעבור דרך רחוב חיים יחיל במרכז העיר, הגובל בתחנת האוטובוסים המרכזית, תחנת רכבת מרכז וקריית הממשלה, ימשיך לאורך שדרות רגר, הקושרת מוקדים עירוניים משמעותיים כגון העירייה, אולמות התרבות, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ועוד, יפנה לשדרות בן-גוריון, בין קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון וסורוקה, שם ישיק לתחנת רכבת צפון (האוניברסיטה) המשרתת גם את קריית התקשוב החדשה, וימשיך ויתחבר לדרך אליהו נאווי, מחלף חטיבת הנגב והיציאה מהעיר לכביש 60".
"כמו כן בתוך העיר יושלם תוואי טבעתי על ידי קישור רח' חיים יחיל דרך רח' גרשפלד לדרך אליהו נאווי, שישמש ציר תחבורה מרכזי ב'מתחם 8' שבו מתוכננות 17,000 יחידות דיור בבינוי של עד 30 קומות ו-1.4 מיליון מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, וכבר היום מהווה מוקד מסחר ותעסוקה חשוב במטרופולין. במקטע שמחוץ לעיר, תיסע הרכבת לאורך כביש 60 עד לקריית המודיעין, משם תשיק למסילת גורל והישוב לקיה ותמשיך עד למעבר מיתר. אנו רואים ברכבת הקלה קטר צמיחה כלכלי לבאר שבע ולאזור כולו שישרת את הישובים האזרחיים ואת בסיסי צה"ל".
מערכת החינוך - חלק מהאקוסיסטם העירוני
כל הפיתוח האדיר הזה של באר שבע משתלב במקביל גם עם עלייה באיכות החינוך ובאחוזי הזכאות לבגרות - הון אנושי צעיר שישתלב בעתיד בתעשיית הטכנולוגיה וההייטק שהעיר מציעה. סימן חיובי בכיוון נראה כבר בשנה שעברה כשהישגי הבגרות לשנת 2022 התפרסמו ע"י משרד החינוך, ומהם עלה כי לראשונה בהיסטוריה של באר שבע אחוז הזכאות לבגרות חצה את רף 85.8% הזכאים (כ-88.8% ללא החינוך המיוחד). "זהו בהחלט נתון המצביע על מגמה יציבה ומובהקת בבאר שבע. עלייה של כ-25% בעשור האחרון", מבהיר דנילוביץ'.
במקביל, הוא מספר, יכולה באר שבע להתגאות באחוז הנשירה מהנמוכים בישראל - 0.9 אחוז, ביטוי ממשי לכך שנלחמים על כל ילד בעיר. "יתירה מכך, לא פחות מ-11 בתי ספר על יסודיים בעיר דורגו על ידי משרד החינוך כבתי ספר שהצטיינו במדדים כמו מניעת נשירת תלמידים, קליטת תלמידים עם צרכים מיוחדים, שיעורי גיוס לצה"ל או לשירות אזרחי-לאומי, אחוזי זכאות והצטיינות במבחני הבגרות, זכאות לתעודת בגרות איכותית, והתקדמות בהישגים בהשוואה לשנה הקודמת. "בסוף, אחוז הזכאים לבגרות אינו חזות הכול ותלמידי העיר באר שבע בולטים גם באחוזי ההתנדבות והעשייה החברתית עם שיעור זכאות לתעודות בגרות חברתיות מצטיינות (כ-88.9% ב-2022)", הוא מציין בגאווה.
במסגרת השינויים הפדגוגיים בעיר מקימה העיריה מרחב טכנולוגי-מחקרי – יישומי ייחודי. הביטוי המשמעותי ביותר לכך הוא תכנון הקמתו של תיכון חדש שש שנתי, תיכון "למדא" הייחודי שיכלול לימודי סייבר לצד מדעים ואמנויות וישרת את כלל תלמידי המחוז הדרומי. "מוסדות התרבות והאמנות (תיאטרון, בית ספר למשחק, קונסרבטוריון, בת דור ועוד) יהוו מוקד מקצועי מלווה, בנוסף למחלקות האקדמיות הרלבנטיות באוניברסיטה", מפרט דנילוביץ' את חזון התיכון החדש של העיר.
לדבריו, "למידת המקצועות המדעיים האמנותיים וההומניסטיים בכלל ומקצועות הסייבר בפרט מהווים חלק ממכלול חינוכי שלם, לפיו פיתוח חשיבה אנליטית, ספקנות וביקורתיות וכן יכולת חקר וקידום נושאים פורים, ייעשו לצד לימודי האומנויות, כעוגן מרכזי לקידום האסתטיקה, הדמיון והיצירתיות, חוש הביקורת ויכולת ההעזה לכוונים חדשים".
"תוכנית הלימודים הייחודית תיבנה בהתאם לחזון העירוני ולקווים המנחים שייקבעו על ידי הוועדה העירונית לבניית המתווה החינוכי פדגוגי. הנושאים שיילמדו בבית הספר הינם: מדעים (בהתמחות סייבר), תיאטרון, מוסיקה, מחול, אמנות פלסטית, הומניסטיקה ומדעי האדם (פילוסופיה, מחשבת ישראל). בית הספר ייבנה בקונספט ייחודי הן בהיבט האדריכלי והן בהיבט של תוכנית לימודים ומבנה הלימודים שיחבר למידה אותנטית באוניברסיטה ובמוסדות התרבות והאמנות העירוניים", מסכם דנילוביץ'.
בשיתוף עיריית באר שבע
