אין זה סוד שעולם החי הטבעי של ישראל מצוי בסכנה. הלוטרות כמעט נעלמו, הצבועים המפוספסים נדרסים בכבישים המהירים וגם האריות שחיו בטבע המקומי שלנו, לפחות עד המאה ה-13, נכחדו מפה. ובכל זאת, אם חשקה נפשכם לצפות מקרוב, באריות לבנים, לדוגמה, תוכלו לעשות זאת במדבריום, פארק חיות חווייתי, חינוכי ואתגרי, ראשון מסוגו בארץ, שבו מתברר מתגוררת לה בנחת להקה של שלושה אריות לבנים, זכר אחד ושתי נקבות, שהגיעו הנה היישר מגן חיות בהונגריה.
האריות הלבנים בעלי מוטציה גנטית נדירה, המכונה "לוציזם", בגינה לאריות הללו מופע בהיר, לבן, עם צבע פרווה המקשה עליהם לשרוד בטבע, ולכן גם נדיר מאוד לפגוש אריה לבן בטבע. לישראל הם הגיעו כבר בשנת 2019, ומאז הם משתרעים להם במרחבי מדבריום.
מדבריום, כשמו כן הוא, שוכן על סף המדבר, בכניסה הצפון-מערבית לבאר-שבע סמוך למקום מושבו של "נגב ZOO", הגן הזואולוגי הישן בעיר. מה שהחל כזכור ב-1954 כפינת חי בבית ספר עירוני בנווה נוי, גדל במרוצת השנים לגן חיות קטן, שבשיאו פקדו אותו כ-150 אלף מבקרים בשנה. הגן האמור נסגר בסוף אוקטובר 2022 לצורך בניית מדבריום והעברת בעלי החיים אל הפארק החדש.
היום משתרע מדבריום על פני כ-150 דונמים ומאכלס כ-100 מינים שונים של בעלי חיים. מלבד האריות הלבנים תמצאו פה גם ברדלסים, היפופוטמים וג'ירפות (לאחרונה אף הצטרף גור ג'ירף חמוד), סוריקטות ונשרים ואפילו תנינים, צבים ונחשים, ויש כמובן עוד הרבה נוספים.
הפארק המסקרן שהושק במטרה לאפשר למבקריו להיכנס ל"נעלי בעלי החיים", הוקם הודות לתרומתה הנדיבה של קרן מנדל (ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל), מהקרנות הפילנתרופיות הבולטות ביותר בישראל, שתרמה עד היום כשני מיליארד שקלים לשורה של פרויקטים, וביניהם מוזיאון לונדע בבאר שבע. להקמת הפארק נרתמו גם עיריית באר שבע בשיתוף מפעל הפיס, משרד התיירות ומשרד השיכון.
את התוכנית למדבריום החל לתכנן מעצב גני החיות ההולנדי המוערך אריק ון וילט (Eric Van Vliet), שתיכנן כ–70 גנים ב–36 מדינות כבר ב-2017, והוא גם זה שייעץ למספר גני חיות נוספים בארץ כגון: הספארי, גן גורו והחי פארק במוצקין. בתכנון הפארק סייע לו האדריכל הישראלי אסף לרמן, ממשרד אדריכלות הנוף המקומי צור־וולף.
המטרה: מרכז חינוך ושימור הטבע
אם טרם ביקרתם במדבריום אספר לכם כי מדובר במרכז חדשני, כזה המגדיר מחדש פארק חיות מהו, תוך התייחסות לאינטראקציה החינוכית בין האדם לבעלי החיים באמצעות כלים התנסותיים.
המטרה: לסייע למבקרים להתוודע ולהכיר את בעלי החיים מקרוב, את תרומתם לעולם, את מערכות הקשר שבין בעלי החיים השונים, כמו גם את התנהלותם המשפחתית, וגם כדי לספק הבנה כללית של המערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ.
הריחוק של מדבריום ממרכז העיר אפשר לקברניטי המקום לייצר סביבה טבעית ומנותקת מרעשים שמיטיבה עם בעלי החיים. יתרה מכך, מדבריום כאמור הוא גם פלטפורמה חינוכית לשינוי חברתי-סביבתי. כלומר, לא מדובר בעוד גן חיות קונבנציונלי, אלא במרכז הקולט בעלי חיים מדבריים, שנמצאים בסכנת הכחדה, פצועים, או חיות בר שנבצר מהן לשוב אל סביבתן הטבעית, לצד היותו מוקד הגנה טיפולי של חיות בר, עם אג'נדה לשינוי אורח החיים הסביבתי שלנו.
למעשה, מדובר בביו-פארק המציע מרחב המשלב בעלי חיים ובני אדם במערכת האקולוגית המקומית, תוך למידה פעילה דרך חוויה, התנסות, חקר וסקרנות, שתכליתם לעורר מודעות כי האדם הוא חלק בלתי נפרד מהטבע, וכי המשך הפגיעה במגוון המינים ובמערכות האקולוגיות השונות בטבע ישפיע באופן ישיר על עתיד כולנו.
בתוך כך, בעלי החיים במדבריום שוהים במעין ממלכה מדברית גדולה של בתי גידול. הפארק תוכנן מלכתחילה ללא מחיצות, כך שמבקריו יפגשו את הטבע בארבעה בתי גידול מדבריים: "קניון", "ערבה", "נווה מדבר" ו"סוואנה", לצד "החאן" - אזור מפגש נוסף של האדם עם המדבר.
בהתאמה לכל אלה, התחושה שמתקבלת מיד עם הכניסה אל הפארק היא של עולם אחר שנברא כדי לייצג נאמנה את הסביבה הטבעית של בעלי החיים וכך הוא מאפשר לפגוש את הטבע במקסימום. כך למשל בית הגידול ה"קניון", הלוקיישן של הנשרים בגן, מדמה את הקניונים ברחבי הנגב כגון עין עבדת, בעוד שב"סוואנה", תוכננו תצורות סלעים בטכנולוגיה ייחודית באמצעות רשתות ענק ממתכת שעליהן התיזו בטון, כך שיזכירו לבעלי החיים ולמתבוננים בהם את הסוואנה באפריקה.
חיות פצועות ובסכנת הכחדה
אחד הדברים אותם חשוב להדגיש הוא כי בעלי החיים השוהים במדבריום הם חלק מתוכניות שימור ורבייה לאומיות ובין לאומיות או בעלי חיים שנפגעו בטבע, שוקמו ולא ניתן היה להשיבם לטבע בשל חומרת פגיעתם ובמדבריום הם מצאו מקלט ובית.
כך למשל, הגיעו אל הפארק בעלי החיים מ"נגבZOO" לשעבר, וכן חיות מהספארי, מגן החיות התנ"כי בירושלים ומחו"ל, לצד חיות בסכנת הכחדה וחיות פצועות.
בעניין זה אף יודגש כי משום שמדבריום מועמד לחברות בארגון גני החיות האירופי (EAZA), מותר לו להחזיק חמישה מיני חיות בסכנת הכחדה, אך בפועל יש כאן יותר.
כבר עם הקמתו הגיעה אל הפארק, להקת בבוני גינאה מגן-חיות בצרפת. הלהקה מונה 13 קופים ממין שהוגדר בסיכון ע"י ארגון שמירת הטבע העולמי (IUCN). לקהת הבבונים מצויה תחת תוכנית שימור ורבייה בינלאומית של ארגון גני החיות האירופאי.
בפארק גם שני היפופוטמים זכרים – שמוליק וצ'יפופו - שהגיעו מהספארי ברמת גן משום שהיו "נחותים חברתית" בעדר ההיפופוטמים. בשל הנידוי החברתי נאלצו השניים לשהות רק באגם הקטן בספארי והמעבר למדבריום אפשר להם מרחב מחייה מיטיב יותר. לצידם, המון עופות לרבות – שקנאים נכים, שנורו ע"י חקלאים מקומיים בנדידתם מאירופה לאפריקה, וכן נשרים שהגיעו מהחי בר כרמל כחלק מפרויקט שימור נשרים של רשות הטבע והגנים.
עוד בפארק: זאבה שאיבדה את אחת מרגליה, צ'יטה שנולדה עם מום גנטי וסבלה מנידוי חברתי ולכן הופרדה מחברותיה ללהקה בגן חיות באירלנד, ואפילו צבועה שגם אותה לא ניתן להשיב אל הטבע לאחר שנמצאה על ידי ילדים בשומרון שסברו בטעות שמדובר בגור כלבים.
אהבת החי: הכל טמון בחינוך
כחלק מהחזון למצב את הפארק כמוקד ידע וחוויה משלבים המתקנים המשובצים ברחבי הפארק משחקים חינוכיים וחווייתיים כגון: מתקן קיר הטיפוס מול הצוקים של היעלים, עם מסלולים שבהם מתקדמים לפי חידות המופיעות לאורך הטיפוס, סימולטור טיסה המדמה את תעופתו והחיפוש אחר הטרף של העוף הדורס, משחק מארב והתנגבות בו המבקרים עוברים מסלול מכשולים וכך לומדים לארוב ולצוד כמו נמר, משחק זיהוי סוגי טרף, ועוד מתקנים ומתחמים רבים ומגוונים.
למעשה, פה ממש טמונה ייחודיותו התפישתית של הפארק אשר באמצעים חינוכיים חווייתיים ומהנים ופעילויות אינטראקטיביות המאפשרות למשל לנווט על פי צלילים במבוך העטלפים, לעוף כמו נשר, להרגיש איך זה להיות ניצוד על ידי ברדלס או לצוד כמו תנין יאור, מעודדים את המבקרים הצעירים והבוגרים כאחד ללמוד על בעלי החיים, על המדבר ועל משבר האקלים והשפעתו על החי והצומח. וכך, לא רק פוגשים את בעלי החיים במרחב, אלא חווים מה זה בדיוק להיות בעלי חיים כשנדרשים להיות לפתע אמפתיים למצבם.
שעות פתיחה: ימי א'-ה' - 09:00-17:00, יום ו' - 09:00-14:00, שבת - 09:00-17:00, הכניסה לפארק והקופות נסגרות שעה וחצי לפני סגירת הפארק.
בשיתוף עיריית באר שבע
