בחודש נובמבר הקרוב יציין רוביק דנילוביץ' 16 שנים בתפקיד ראש עיריית באר-שבע. תקופה במהלכה זכה ללא מעט שבחים הודות לפועלו במגוון רחב של תחומים, אשר הובילו את בירת הנגב למחוזות מתקדמים יותר.
אחד מבין התחומים הללו הוא מהפכה סביבתית שבאר-שבע עוברת מזה כעשור וחצי, וכזו שמציבה אותה כחלוצה ברמה הארצית ואף הבינלאומית. תהליך זה מתבצע הודות להצבת ההתמודדות עם משבר האקלים לצד קידום של פיתוח בר-קיימא במקום משמעותי בסדר העדיפויות העירוני, והוא כולל הכנת תוכניות אסטרטגיות ואופרטיביות, הקצאת משאבים ויצירת אקוסיסטם עם בעלי עניין רבים.
פתרונות טבעיים בתוואי העירוני
על מנת לתהות על קנקנה של המהפכה המתוארת, מציג פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות ופרופ' להנדסה כימית במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון בבאר-שבע, את החזון העירוני המציב את הערכים הסביבתיים במקום ראשון במעלה.
"התהליך התחיל ממש עם כניסתו של דנילוביץ' לתפקיד ב-2008. תחילה ביצעה העירייה מהלך מקיף שכלל את מיפוי ההיבטים הסביבתיים בעיר, דוגמת איכות האוויר והמים, אופן הטיפול בפסולת, תחום האנרגיה, חינוך סביבתי ועוד. המטרה בעצם הייתה לראות מהו המצב הקיים, מה הם הצרכים, ומהם לגזור יעדים קדימה. זו הייתה התשתית הראשונית, ממנה ניתן היה לבנות תוכנית נרחבת יותר", אומר פרופ' וולפסון, המשמש כיועץ בהתנדבות לעיריית באר-שבע בנושאי סביבה.
פרופ' וולפסון מתאר מספר עקרונות בסיסיים עליהם מושתתת התוכנית הסביבתית של העירייה, אשר מבקשת לתת מענה הוליסטי לשורה של אתגרים מולם ניצבת העיר. "העיקרון הראשון מתייחס לבאר-שבע 'כסביבה' ולא כ'מקום'. למקום (עיר) יש גבולות מוגדרים מבחינה גיאוגרפית ומשפטית, לסביבה, לעומת זאת, אין גבולות. לכן, הרעיון הוא להתייחס לשטח העיר כמרחב דינאמי שמשתנה כל הזמן לנגד עינינו. אופן ההסתכלות הזה מאפשר גם יצירת שיתופי פעולה עם מועצות או רשויות שכנות, ובדגש על ראיה הרבה יותר מטרופולינית. כך למשל ניתן להתמודד עם מפגעי ריח או שפכים שמקורם מחוץ לגבולות העיר ולספק עבורם פתרון הרבה יותר רחב, או לתכנן פרוייקטי אנרגיה משותפים".
עקרונות נוספים אליהם מתייחס פרופ' וולפסון כוללים את ביסוס המהלכים הסביבתיים על סמך נתונים מדעיים ומחקריים; מעבר מתפיסה של עיר לתפיסה של "עירוניות"' הדוגלת בחיבור בין מבנים, תשתיות ושירותים לקהילה; קידום שותפות עם ציבור במטרה לייצר מסלול אקטיבי מצד התושבים הכולל הצעות או רעיונות לייעול או שיפורים; וכלה בעיקרון "הטבעיות".
"הכוונה היא להעדיף ככל האפשר שימוש בפתרונות טבעיים בתוך התוואי העירוני. לדוגמה,אם יש נחל שעובר בעיר, נכון להשתמש בו כמשאב לניקוז וחלחול של גשם. זה נובע מתפיסה שרואה בטבע כתשתית עירונית לכל דבר, ומרצון אמיתי לבסס את באר-שבע כנווה מדבר המתנהל בצורה המקיימת ביותר, תוך שילוב של היבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים גם יחד", אומר פרופ' וולפסון.
היערכות והתמודדות עם מצבי מזג אוויר קיצוניים
לאחרונה פרסם השירות המטאורולוגי נתונים מהדהדים לפיהם בעקבות משבר האקלים ההולך ומתעצם, עד לסוף המאה הנוכחית צפויה הטמפרטורה באזור באר-שבע להגיע בחודשי הקיץ עד ל-50-45 מעלות.
"זה לא סוד שמשבר האקלים כבר כאן ועכשיו. כולנו מרגישים את שינויי האקלים המשמעותיים בקיץ ובחורף, להם יש השפעה מרחיקת לכת על המדינה ככלל ובפרט על העיר ותושביה. המציאות הזו מחייבת היערכות, לרבות לתרחישי קיצון, דוגמת עומסי חום כבדים, הצפות, סופות חול ועוד", מבהיר פרופ' וולפסון.
במסגרת זו קידמה עיריית באר-שבע בעת האחרונה תוכנית אסטרטגית ייעודית להתמודדות עם שינויי האקלים, לאחר תקציב שהתקבל מהמשרד להגנת הסביבה. "מיפינו את האתגרים והאיומים האקלימיים על העיר, והגענו לתובנות לגבי תוכניות הפעולה אותן נצטרך לקדם, על מנת להיערך באופן רוחבי לתרחישים השונים".
מהן המסקנות העיקריות שהגעתם אליהן?
"הנושא הרלוונטי ביותר לבאר-שבע הוא כמובן החום. לכן, לקחנו בחשבון שני מרכיבים עיקריים להתמודדות עימו: הראשון, הצללה שהינה קריטית עבור עיר על סף מדבר שפרוסה עם מרחבים פתוחים, בדגש על הצללה טבעית עם עצים לצד הצללה מלאכותית. במקביל קידמנו בהקשר הזה תוכנית אסטרטגית להצללה, שתכליתה להרחיב את 'היער העירוני'. בשונה מיער שהינו מקבץ של עצים. הכוונה ביער עירוני לפרישה של עצים בפארקים, ברחבות ועוד, כך שיוכלו להוות תשתית להליכתיות, לנקות את האוויר ועוד, ולהשתלב בהרמוניה כחלק מהנוף העירוני. המרכיב השני כולל ייצור של אנרגיות מתחדשות ואגירתן, במטרה לייצר חוסן אנרגטי מקומי. הרעיון הוא לספק מענה מיטבי מבחינה אנרגטית, כולל במקרים חלילה של הפסקות חשמל ממושכות עקב תרחישים סביבתיים או ביטחוניים. לתהליך הייצור המקומי הזה יש חשיבות גדולה, שכן באמצעותו נוכל להציע מעין 'מקלטי חום', בהם בשגרה התושבים יוכלו להתקרר מעט, בעוד שבחירום תושבים, שאין ברשותם את האמצעים או שנתקלים בהפסקת חשמל ממושכת, יוכלו לשהות בהם לזמן ארוך יותר".
עדיין בסימן חום. לפני כשנה עמלה עיריית באר-שבע על 'נוהל חום', המאגד תחתיו שורה של נהלים ופעולות כמדריך היערכות לקראת גלי החום העכשוויים והעתידיים שעוד יפקדו אותנו.
לדברי פרופ' וולפסון: "זהו נוהל רוחבי שפרוס על כלל האגפים והמחלקות בעירייה. הוא נעשה בשיתוף פעולה גם עם גורמים חיצוניים כמו מערכת הבריאות. לצד היערכות מבחינת תשתיות ושירותים, אחד האלמנטיים המרכזי בנוהל הוא הסברה לציבור במטרה להעלות את המודעות מכל הבחינות, כמו למשל המלצות להתנהלות בעומס חום, המלצות למערכת החינוך, סיוע לבעלי חיים ועוד. הנוהל הזה זוכה לתהודה רבה בארץ, אך לא רק. העברנו אותו לעיר התאומה שלנו מינכן, כחלק מפעילות משותפת המתרכזת בתחומי סביבה ואקלים, בעקבותיו היא גיבשה נוהל חום משלה, ואף העבירה אותו לערים נוספות באירופה, מה שהופך אותנו לחלוצים בתחום".
השכונה החכמה והמקיימת הראשונה בארץ
בימים אלה מקודם בתחומי העיר באר-שבע פרויקט ייחודי וראשוני, להפיכת חלק משכונת רמות בצפון העיר לשכונה "חכמה ומקיימת". הפרויקט, אותו מובילות עיריית באר-שבע וחברת החשמל בשיתוף משרד האנרגיה, ארגונים חוץ ממסדיים, מוסדות אקדמיים וחברות מסחריות, עוסק בשילוב בין מיטב הטכנולוגיות הסביבתיות הקיימות כיום לייצור, אגירה, התייעלות וחיסכון באנרגיה, לבין התנהגות צרכנים מושכלת ושינוי הרגלים. בד בבד, הוא עתיד לשמש כמקור ללמידה אודות אתגרי שיתופי הפעולה בין מחזיקי העניין השונים, לצד בדיקה של טכנולוגיות שונות.
"השכונה החדשה מהווה מודל ראשון מסוגו בארץ, שמטרתו ללמוד על טכנולוגיות, מודלים ושיטות חדשות לשימוש וניהול מושכל של אנרגיה, החל מרמת הבית והשכונה ועד לעיר", אומר פרופ' וולפסון. "הרצון הוא ללמוד יחד עם התושבים כיצד ניתן לצרוך אנרגיה בצורה יעילה, תוך ניהול הצריכה והביקושים בצורה נכונה יותר, דרך חיבור מיטבי בין הטכנולוגיות, השירותים והאמצעים התפעוליים המתקדמים ביותר".
בהיבט הטכנולוגי יכלול הפרויקט, בין היתר: התקנת מונה חכם בכל בית שיאפשר לנטר את צריכת החשמל, להתייעל ולנהל טוב יותר את הביקושים ברשת, כמו גם לנהל את הצריכה הביתית בצורה מושכלת; התקנת פנלים סולריים על גגות וקירות הבתים ומבני הציבור ובמרחב הציבורי לצד אמצעים לאגירת חשמל, כך שכל תושב בשכונה יוכל להיות בו-זמנית גם יצרן וגם צרכן של אנרגיה; הצבת רשת טעינה זמינה ואמינה למכוניות חשמליות, לצד עידוד מעבר לתחבורה חשמלית פרטית וציבורית, ובתוך כך הפחתת זיהום האוויר וזיהום הרעש לצד הפחתת פליטות גזי החממה.
מיזם נוסף ומעורר השראה בהקשר הסביבתי הוא "המרכז לחדשנות דזרטק ואקלים" שקם ברובע החדשנות הראשון בישראל, שהוקם בבאר שבע באזור פארק ההייטק, אוניברסיטת בן גוריון בנגב והמרכז הרפואי אונברסיטאי סורוקה ונושק לשכונות רמות ו-ג'. "הפעילות במרכז מתמקדת בטכנולוגיות אקלימיות, "קליימט-טק", ובפרט בטכנולוגיות תומכות לאזורים מדבריים, "דזרטק". הוא משמש כהאב לפיתוח טכנולוגיות סביבתיות, לא רק ברמה המקומית, אם כי ברמה הלאומית ואפילו הבינלאומית, ולחיבור בין חברות, גופים ויזמים המעוניינים לקדם טכנולוגיות הקשורות להיבטי סביבה ואקלים, כגון מים, חקלאות, ביטחון תזונתי, הצללה והיד עוד נטויה, וליישם אותן במרחב העירוני. בסופו של יום, חשוב לנו שהחיבור הזה יגיע גם לתושבים, למערכת החינוך ולקהילה. רק כך נוכל לייצר שינוי אמיתי לטווח הארוך".
"הנגב הוא לא פח הזבל של המדינה"
נכון לרבעון האחרון של 2024, כ-80 אחוזים מהפסולת במדינת ישראל עדיין מוטמנת באדמה. "מדובר על היקף הטמנה שהינו מהגבוהים בעולם אשר אינו עומד בסטנדרטים מערביים, מהסיבה הפשוטה כי מדובר בשיטת הטיפול הגרועה והמזהמת ביותר בפסולת וכזו שהינה בעלת השלכות הרות גורל מבחינה סביבתית. זוהי גם שיטה בלתי כלכלית בעליל, לאור העובדה שכמעט ולא משיבים את המשאבים המוטמעים בפסולת", מסביר פרופ' וולפסון.
"יתרה מכך, כ-70 אחוזים מהפסולת המוטמנת בישראל מגיעה כיום לנגב אל אתרי ההטמנה הקרובים לעיר. לכן, לקחנו על עצמנו בעירייה לפני מספר שנים משימה, לנהל את הפסולת שלנו בצורה סביבתית, נכונה וכלכלית יותר. זה אומר להיות מעורבים בפרטי פרטים בניהול הפסולת במרחב ובישראל, במטרה מוצהרת ליצור פתרון שיוביל להפסקת ההטמנה. בנוסף, ניהלנו מאבק במפגעי הריח הקשים שנבעו כתוצאה מהטמנת פסולת באתרים הסמוכים אל העיר, טיפול מערכתי ובלתי מתפשר שלשמחתנו הוביל לצמצום משמעותי של התופעה".
לצד אלה פעלנו יחד עם משרדי האוצר והגנת הסביבה לצמצום התוכניות להטמנה באזור ולהקמת המתקן הראשון בישראל להשבת אנרגיה מפסולת. צעד זה מהווה צעד ראשון וחשוב להתמודדות עם משבר הפסולת הלאומי ועם ההשלכות הסביבתיות המקומיות.
איך שינוי המגמה הזה מתבצע בפועל?
"המטרה היא להפחית את ההטמנה באמצעות אלטרנטיבות יעילות ומוכחות ברמה הסביבתית. במסגרת זו, עיריית באר-שבע הקפידה להבטיח שהמתקן יטפל רק בפסולת ממחוז דרום, יעשה שימוש בטכנולוגיות המיטביות ויעמוד בתקני סביבה מחמירים. העבודה החלוצית שעשינו עם המדינה היא לא רק לטובת תושבי העיר אלא המטרופולין כולו ואפילו המדינה כולה".
עד כמה התושבים הם חלק מהמהפכה הזו?
"לעיריית באר-שבע יש אחריות ומחויבות עמוקה לתושביה. אנחנו רוצים שהתושבים יהיו שותפים בקידום אקטיבי של תהליכים שנועדו לחולל שינוי מן היסוד. באר-שבע מטבעה מתמודדת עם לא מעט אתגרים בהקשרי סביבה ואקלים. בהינתן המצב הזה, באר-שבע צריכה ויכולה לחולל שינוי מהותי, אשר התושבים הם חלק בלתי נפרד ממנו".
בשיתוף עיריית באר-שבע
