מי שחושב שתקופת הקורונה גרמה לכל המוני בית ישראל לנעול את הארנק ולהימנע מהוצאת כסף ככל האפשר, יופתע מאוד כשידבר עם יונתן בן דור. מנכ"ל "ישראל תורמת", פלטפורמת תרומות מקוונת המאפשרת להעביר תרומות לכל 43,000 העמותות של ישראל, חושף נתונים מעניינים. נתונים אלו מאירים את הציבור באור חיובי להפליא. מסתבר שדווקא בעתות מצוקה הישראלים לא רק שלא חסכו בתרומות, אלא תרמו יותר מהרגיל.
"בשנה החולפת ראינו גידול ב-18% במספר התרומות, אבל הקפיצה הגדולה באמת הייתה בחודשיים של תקופת הקורונה. במהלכם ראינו עלייה של 200% בתרומות שבוצעו על ידי תושבי חו"ל ועלייה של לא פחות מ-300% בתרומות מישראלים. מיליוני דולרים ושקלים נתרמו לשלל מטרות: לעמותות שפעלו לסייע בתקופה זו, לעמותות להן היו צרכים כלכליים מיידיים בשל המשבר, ולאנשים שחייהם הושבתו בגללו. הישראלים בהחלט פתחו את היד. דבר חיובי משמעותי נוסף שקרה, שרבים נרשמו לתרומות בהוראת קבע. כנראה שהציבור ראה את פעילות העמותות בזמן המשבר והבין עד כמה חשוב שהן ימשיכו להתקיים", מספר בן דור.
בסגנון אסיאתי
פרט מעניין נוסף שמציג בן דור הוא גידול משמעותי בתרומות ממדינות אסיה, בעיקר דרום קוריאה וסינגפור. לא בדיוק המדינות הראשונות שעולות בראש כשחושבים על תרומה לישראל. מנכ"ל ישראל תורמת רואה שתי סיבות לנתון הזה: העובדה שאלו מדינות שפחות הושפעו מהקורונה - ולכן המצוקה הכלכלית הנובעת מהמגיפה הייתה פחותה בהן, וקהילה נוצרית-אוונגליסטית גדולה. "אנחנו רגילים לחשוב על נוצרים אוונגליסטים כאמריקאים", הוא אומר, "אך גם במדינות האלו יש קהילות ענקיות שלהם".
יש משהו שמאפיין במיוחד את התרומות בתקופת הקורונה?
"לא ראינו מובהקות בסוג העמותות להן תורמים. הסלוגן הקלאסי של גיוס תרומות אומר שכדי לקבל צריך לבקש. כשעמותות מכל הקשת פנו וביקשו מהציבור הנאמן שלהן עזרה - הן קיבלו אותה. הישראלים היו פתוחים מאוד לעזור בצורה פילנטרופית בתקופת המשבר למטרות שחשובות להם, כולל לכאלו שלא היו קשורות למצב. היו הרבה תרומות לעמותות העוסקות בקידום הדמוקרטיה, זכויות האדם ואיכות הסביבה. אני רואה בגאות התרומות סימן חיובי מאוד, כי המשמעות היא שאם יגיעו משבר כלכלי ומיתון - כנראה שיהיה אפשר לסמוך על התרומות הקטנות, אלו של משקי הבית. בשנה שעברה משקי הבית תרמו כ-5 מיליארד שקל, שזה יותר מכל מגזר אחר, כמעט. עכשיו אנחנו רואים שזה כסף שאפשר לבנות עליו גם בתקופות כלכליות קשות".
ובכל זאת, לא הכל חיובי. תופעה נוספת שאפיינה את התקופה היא ירידה בהיקף התרומות הגדולות מהמגזר העסקי. חברות וקרנות הורידו משמעותית את נפח התרומות שלהן, או אפילו הקפיאו אותן לחלוטין. ההנחה היא שלא רצו להיפרד מכסף שאינן חייבות להיפרד ממנו בתקופה של חוסר ודאות וחוסר בהירות לגבי גורלן ועתידן.
אילו תובנות נוספות הסקת מהתקופה?
"התקופה חיזקה את מה שכבר ידענו בישראל תורמת: עד כמה חשובה הפלטפורמה המקוונת לתרומות. כמה קריטי שהיא מאפשרת לגייס כסף גם כשאי אפשר לצאת מהבית. שימוש במערכת התרמה מקוונת משפר מאוד את יכולתה של עמותה לגייס תרומות בעידן הדיגיטלי".
