אוכלוסיית המבוגרים בישראל, בגילאי 65 פלוס, מונה נכון להיום למעלה ממיליון ומאתיים אלף איש — מספר שעל פי כל התחזיות עתיד כמעט להכפיל את עצמו במהלך העשור הקרוב. על פי נתוני הלמ"ס, ישראל נמצאת בעשירייה הראשונה בעולם ביחס לתוחלת החיים באוכלוסייה (נכון ל–2022 — גברים 80.4; נשים — 84.8), פועל יוצא של איכות שירותי הבריאות, עלייה במודעות לקיום אורח חיים בריא וכן מעגלים חברתיים קרובים המסייעים לקידום תחושת המסוגלות והנחיצות בחברה של קהילת המבוגרים.
"האוכלוסייה המבוגרת בישראל עברה הרבה מאוד שינויים בשנים האחרונות, בעיקר בתקופת הקורונה שבמהלכה התמודדה עם מציאות חדשה שטרם חוותה קודם לכן", מסביר נחי כץ, מנכ"ל ארגון קדם לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל. "צריך להבין שבעידן הנוכחי, קל וחומר בישראל, אדם בן 65 ויותר נמצא בשיא כוחו. הוא כבר לא 'האיש החולה' מהדימוי של פעם, וגם לא האיש שמעוניין בגיל כזה להיכנס למוסד ושיגידו לו מה לעשות. מדובר בקהילה הולכת וגדלה של אנשים שמעוניינים בחופש בחירה, פנאי, משמעות ותרבות ואחרי הרבה שנים של השקעה בעבודה ובמשפחה פשוט רוצים ליהנות מהחיים".
אוכלוסיית המבוגרים כמנוף להשקעה
כץ, בעל ניסיון עשיר במגזר הציבורי (יועצו של שר המדע והטכנולוגיה לשעבר ונציב שירות המדינה כיום, דניאל הרשקוביץ, שניהל צוותים במגוון משרדי ממשלה כדירקטור מגזר ציבורי בחברת הייעוץ הניהולי TEFEN), מוביל את הארגון זה כחמש שנים. הוא מגולל את הפוטנציאל האדיר הקיים בקרב האוכלוסייה המבוגרת, שלדבריו טומנת בחובה מגוון רחב של אפשרויות. "מהרגע הראשון שצללתי פנימה ונכנסתי לתחום הזיקנה נחשפתי לעולם מופלא, יש האומרים אפילו בתולי במובן מה, שבו כל אבן שאתה הופך מגלה בפניך פוטנציאל בלתי נגמר. אם זה בתחום הטכנולוגי, החברתי או הרפואי. מדובר למעשה באוכלוסייה שנוגעת בהרבה מאוד תחומים, מעצם ההבנה שהיא עתידה להפוך בתוך מספר שנים בודדות לאוכלוסייה הגדולה בישראל.
"האוכלוסייה הזו טומנת בחובה פוטנציאל חיובי להשקעה ומנוף כלכלי חשוב למשק כולו, שכן בממוצע זוהי קהילה עם כסף, פנאי ורצון לתרום. עם זאת, באותה נשימה זוהי גם אוכלוסייה שחשופה בפני סיכונים לא מבוטלים, שבמידה שלא יטופלו כמו שצריך עלולים דווקא להכביד ברמה הלאומית, בין אם בשל הוצאות גבוהות יותר של המדינה על בריאות, רווחה ותחומים נוספים השזורים בחייהם של הזקנים".
מ"מוסד" ל"קהילת דיור למבוגרים"
קדם הינה עמותה רשומה ללא כוונות רווח, המשרתת נאמנה את אוכלוסיית הקשישים בישראל זה כארבעה עשורים. היא מייצגת למעלה מ–220 קהילות דיור למבוגרים בפריסה ארצית רחבה, לרבות בתי אבות, בתי דיור מוגן ומוסדות סיעודיים גריאטריים.
חזון האיגוד, כפי שהוגדר לאחרונה כחלק מהליך ההתחדשות שעובר הארגון והענף, מתבסס על פיתוח וקידום של קהילות דיור ומרחבי חיים מגוונים, בשילוב עם שירות איכותי וטיפול מיטבי לרווחת האוכלוסייה המבוגרת בישראל.
פעילות האיגוד מתפרסת על פני שורה רחבה של תחומים, שהמשותף לכולם מתרכז בחתירה מתמדת לשיפור איכות החיים של אוכלוסיית המבוגרים בכל המישורים. האיגוד פעיל, בין היתר, בתחום המדיניות הציבורית ופיתוח מקצועי לעובדים ומנהלים העוסקים בתחום הזיקנה, וכן מקיים על בסיס קבוע ימי עיון, ועידות, כנסים וסיורים לימודיים בארץ ובחו"ל. בנוסף עוסק האיגוד בפעילות ענפה ברמת מקבלי ההחלטות, הן בכנסת והן במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות, בניסיון לקדם פרויקטים לאומיים בקנה מידה רחב. כמו כן עוסק ארגון קדם בפיתוח שירותים שונים לזקנים בשיתוף המגזר העסקי והשלישי בתחומי הטכנולוגיה, מיצוי זכויות ועוד.
לפני כשלוש שנים, עם כניסת יושבת ראש חדשה בשם יולי גת, שהביאה עמה תפיסת עולם עדכנית, הצליחו בקדם להוביל מהלך של שינוי המושג "מוסד", ששגור בפיה של האוכלוסייה הכללית ביחס לדיור לאוכלוסייה הזקנה, לטובת המונח "קהילת דיור למבוגרים". "השינוי במונח הוא לא רק בסמנטיקה, אם כי במשמעות עמוקה שטבועה בתוכו, שכן מדובר על מקומות שלא רק מספקים שירותים רפואיים או קורת גג, אלא מקבצים בתוכם קהילה שלמה עם חיי תרבות ופנאי עשירים לצד הווי חברתי. אלו מצליחים במקרים רבים להפיג את תחושת הבדידות שעמה מתמודדים, גם בשנת 2024, לא מעט מבוגרים", מסביר כץ.
נדבך פעילות מרכזי אחר שבו עוסקים בקדם כולל שורה של צעדים להסרת חסמים ביורוקרטיים, פטרונות ותפיסות שגויות המתעוררות כלפי האוכלוסייה הזקנה, בעיקר בתחום הרגולטורי, שאליהן מבקש כץ להתייחס בהרחבה. "לצערי גם כיום המערכות במדינה מתייחסות לאדם 'הזקן' לפי תפיסות מיושנות שמתאימות אולי לשנות ה–60, שבהן זקנה נתפסת כמחלה, אבל לא לעידן המודרני שבו אנו חיים. צריך להבין שהצרכים השתנו. החקיקה במשרד הרווחה, למשל, מתייחסת גם בימים אלה לזקנים על פי הגדרה של 'חסרי ישע'. בכך המדינה למעשה מגבילה ומתייגת אותם באופן שגוי ומפלה ולו רק בשל גילם, ולא בשל מצבם הבריאותי או התפקודי. זהו מישור פעולה אחד שאנחנו עוסקים בו, במטרה לשנות סדרי עולם, שבבסיסם הרצון להיטיב עם אוכלוסייה שהיחס אליה חייב להשתנות אחת ולתמיד".
באילו פערים נוספים אתם נתקלים ברמת ההתנהלות השוטפת מול הרגולטור?
"יש הרבה מאוד עבודה. למשל, גופי התכנון במדינה מתכננים נכון להיום קרקעות ודיור לגיל השלישי על סמך תפיסות מיושנות, כמו לדוגמה דירות קטנות יחסית. אלא שבפועל הצרכים שונים לחלוטין. ככל שגילו של אדם עולה הוא דווקא זקוק לדירה גדולה ונגישה יותר, בין אם מדובר בזוג שכבר אינו ישן באותו חדר שינה וכעת ישן בחדרים נפרדים, או מטפל שנכנס בשלב מסוים למרחב הביתי וזקוק לחדר משלו. גופי התכנון לצערי לא תמיד ערים לשינויים הללו. דוגמה אחרת היא רשות שוק ההון, שמקצצת לזקנים את הביטוח הסיעודי בלי שיש אפילו גורם אחד במדינה שאמון על בחינת ההשלכות על הזקנים, או על בחינה של חלופות אחרות. התפקיד שלנו הוא להימצא מול כל המשרדים הממשלתיים והמוסדות השונים בשיח מקצועי ומכבד, תוך דגש על שיתוף פעולה פורה. בכל זאת, בסופו של יום כולנו נגיע בתקווה לגיל הזה, ונזדקק ליחס הולם מצד הרשויות".
ובכל זאת, זה לא סוד שישנה אי שביעות רצון ממצב הזקנים בישראל.
"על אף יוזמות מקומיות רבות, אוכלוסיית הזקנים בישראל היא אוכלוסייה שקופה למדינה והטיפול בה מתפזר בין עשרות גורמים. זהו סטטוס-קוו שנמשך כבר עשרות שנים, שהגיע הזמן לשנות אותו. הדוגמה הטובה ביותר היא שאין ועדת שרים או ועדה בכנסת לענייני זיקנה. מדוע ישנה ועדה לזכויות הילד או למעמד האישה, אבל כשזה נוגע לאוכלוסייה כל כך חשובה אין לה כל מענה סטטוטורי? זהו פועל יוצא של הזנחה רבת שנים, כשבפועל אין גורם אחד שמרכז את הטיפול באוכלוסייה הזו ומסוגל לראות את התמונה הרחבה. נכון להיום ישנם שלושה משרדים ממשלתיים שאוכלוסיית הזקנים נמצאת תחת אחריותם ועוד עשרות יחידות ממשלתיות. מספיק שאדם משנה את מצבו התפקודי, והוא עובר לאחריות של משרד אחר ואף נדרש להעתיק את מקום מגוריו. זהו אבסורד".
מענה לאוכלוסיית המבוגרים המפונים
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נרתמו באיגוד קדם כבר מהשעות הראשונות, על מנת להתאים מגוון שירותים בהלימה עם צורכי האוכלוסייה המבוגרת. במסגרת זו מפעיל האיגוד בהצלחה מאז אוקטובר תוכנית לאומית בשיתוף משרד הרווחה, אשר כללה עד היום קליטה של מאות מפונים מבוגרים מיישובי קווי העימות בעוטף עזה ובגבול הצפון בבתי דיור מוגן ללא עלות.
"המצב בבתי המלון, בעיקר ברמה הפיזית והתשתיתית, לא תמיד מותאם לצורכי הגיל השלישי. זה יכול להתבטא בחדרים או באמבטיה לא נגישים, וגם מבחינה חברתית. יש זקנים שמצאו את עצמם ספונים בחדר במשך שבועות ארוכים, מבלי שאף אחד כמעט ידע שהם נמצאים בבית המלון. היו אפילו ימים שלמים שחלקם לא אכלו ארוחה, פשוט כי לא היה להם זמן לעמוד בתור בחדר האוכל".
איזה מענה העניקה התוכנית עבורם?
"קלטנו עד היום מאות מבוגרים בטווח גילים רחב, ביניהם גם שבים ושבות שחזרו מרצועת עזה, שכאשר הגיעו ארצה הבינו שנותרו ללא בית בקיבוץ שהכירו. עטפנו כל אחד ואחת מהם כבר מהשלב הראשון יחד עם עשרות דיורים מוגנים שנרתמו לכך. מעבר לדירה שקיבלו ללא כל עלות, הם זכו לסביבה חברתית מגוונת, פעילויות העשרה, חוגים, טיולים וכל מה שיכול לסייע להם להתמודד עם המציאות הנוכחית, שעבורם הינה אף מורכבת יותר, דוגמת ליווי סוציאלי ומיצוי זכויות".
איך היו הפידבקים?
"זה אולי הדבר הכי מרגש בכל התהליך הזה. הרבה מאוד מבוגרים נחשפו מבחינתם לעולם חדש של איכות חיים בבתי דיור מוגן, שאותו טרם הכירו עד היום. הם הבינו שהסטיגמה שהכירו לגבי 'מוסד סגור' וארכאי רחוקה שנות אור מהמציאות. רבים מהם אף הצהירו שהם מעוניינים להישאר בקהילת המבוגרים הזו".
"הזקן החדש" — עצמאי יותר, חזק יותר, טכנולוגי יותר
פרויקט מעורר השראה נוסף שעליו עמלים בקדם בימים אלה כולל עדכונים והתאמות במכרזים בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הרווחה להתאמת מסגרות על פי מודלים בינלאומיים עדכניים. "אנחנו גאים לקחת חלק בתהליך המגבש בתוכו מעבר תפיסתי ותדמיתי הנעשה בהתאם לצרכים של 'הזקן החדש', שהינו עצמאי יותר, חזק יותר, תורם יותר וגם טכנולוגי יותר. המטרה היא לספק חלופות ראויות לזקנים כך שיוכלו, אם יהיו מעוניינים בכך, לא להמשיך להתגורר בבית שבו גידלו את ילדיהם, אלא לעבור לדיור אלטרנטיבי המותאם להם, וזאת כמובן מבלי לוותר על החופש ועל איכות החיים שאליה התרגלו עד היום".
צעד נוסף בכיוון המתואר מציג האיגוד כחלק מקואליציית ארגונים להזדקנות בריאה, שהתגבשה ביוזמתו זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, המורכבת מעשרה גופים, ביניהם האגודה לגרונטולוגיה, האגודה לזכויות החולה, "אביב" לניצולי שואה, העמותות לקשיש בישראל, הסתדרות הגמלאים, ארגון בני המשפחה המטפלים, מטב ועוד.
לדברי כץ, "לאורך השנים ישנן הרבה מאוד יוזמות בתחום הזיקנה, של יחידות ממשלתיות וארגונים שונים שעוסקים בתחום, אולם הבעיה עד היום היתה שכל אחד מהם פועל תחת חלקת האלוהים הקטנה שלו. אחד עוסק בהפגת בדידות, האחר בפעילויות העשרה או קביעת מדדים, אולם כאשר צריך לתת מענה לצרכים בתחום ברמה הלאומית, בעיקר בסוגיות שנוגעות לכמה משרדי ממשלה, אנחנו נתקלים בתקרת זכוכית ובאטימות ללא שום גורם אחראי שיכול לתת מענה. מטרת הקואליציה היא לשמש כגוף מקצועי שנמצא בשטח, שיוכל לקדם עם המדינה מתן מענים איכותיים בזמן אמת, כולל התמודדות עם חסמים וביורוקרטיה שהרבה פעמים פוגעת קשות באוכלוסייה הזקנה".
הקואליציה תצליח לשנות את הסטטוס-קוו?
"ברגע שנדע לשתף פעולה תחת מטרייה אחת סדורה, אין לי ספק שנוכל להוביל את תחום הזיקנה צעד אחד קדימה, כולל תקצוב ראוי, תוכנית ישימה והבנה כוללת של הצרכים העולים מן השטח. אנחנו רואים כיצד מתייחסים במדינות מפותחות בעולם לאוכלוסיית המבוגרים כאוכלוסייה אסטרטגית, עם תקציבים מוגדרים והבנת הפוטנציאל העצום שלה, הכולל תרומה מכרעת למשק. לשם אנחנו שואפים להוביל את התחום המשווע לשינוי חיובי".
איך תראה המציאות עבור האוכלוסייה הזקנה ב–2030?
"כולנו תקווה כי הענף שלנו יוכל להוות חלופה ראויה עבור כל זקן שאינו מעוניין להישאר עוד בבית שבו גידל את ילדיו, אלא לעבור ולהשתלב בדיור אלטרנטיבי ואיכותי, עם חברה טובה ובשאיפה לאיכות חיים מיטבית. זה בסופו של יום מה שיאפשר להם ליהנות מפרק החיים החדש שנפתח בפניהם, וחשוב מכל להזדקן בכבוד".
בשיתוף ארגון קדם
