אשקלון היא אחת הערים ההיסטוריות העתיקות ביותר בישראל, בעלת היסטוריה של מעל 6,000 שנה. היא הייתה עיר מרכזית מהתקופה הכנענית ותקופת הברונזה מלפני כ-5,000 שנה, ועד התקופה הממלוכית בראשית המאה ה-13 לספירה. העיר זכתה שוב לפריחה בשלהי התקופה העות'מאנית, כאשר כוחה ועצמתה נבעו מעושר הקרקע החקלאית ומים, קרבתה לים, והיותה צומת דרכים חשוב בואכה עזה ומצרים בדרום, חברון וירושלים במזרח. על כן טבעי הדבר שמצויים בשטחה אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים רבים, שחלקם אף טרם נחשפו.
ההיסטוריה מציצה מכל פינה
אחד האתגרים המרכזיים של העיר הוא לשמר את עברה ההיסטורי, במקביל להיותה אחת הערים המתפתחות בישראל, שנמצאת בתנופת פיתוח מאסיבית. מי שאמונים על המשימה הם נאמני השימור של העיר, קבוצה שפועלת בהתנדבות בשיתוף פעולה עם עיריית אשקלון, ומורכבת מכעשרה מורי דרך והיסטוריונים שעברו חלקם קורס לשימור. המטרה: לתת ביטוי לממצאים והאתרים שנחשפו לאורך השנים ברחבי העיר.
אחד מהם הוא בנצי כהן, נאמן שימור, מורה דרך והיסטוריון, המסייע בהנגשת ההיסטוריה האשקלונית לכלל הציבור, בין אם מדובר בתושבי העיר, במבקרים או בתיירות פנים. ו... כן, זה כולל גם את הדור הצעיר, כפי שנרחיב בהמשך.
לדבריו של כהן, הפכה אשקלון על כל שכונותיה ואזוריה למוזיאון פתוח המאפשר לכל דורש ליהנות מיופיה היוצא דופן של העיר ומהערך המוסף ההיסטורי והארכיאולוגי שלה. ״בכל מקום בעיר אשקלון שבו חופרים, מוצאים אתרים וממצאים היסטוריים״, הוא מסביר בהתרגשות. ״זהו תפקידנו לשמר ולהנגיש אותם לציבור״. ואכן, כל האתרים לשימור הם בעלי ערך היסטורי רב, או בעלי חשיבות ואפיון אדריכלי המייחד תרבות וסגנון בנייה, תרבות חיים והווי התקופה. דוגמאות יש למכביר: שני ארונות קבורה (סרקופגים) עשויים משיש מהיפים בעולם מהתקופה ההלניסטית/רומית, עם אומנות יפיפייה מהסיפור של המיתולוגיה היוונית, שנחשפו בחצר של בית בעיר; רצפות פסיפס שש עם וחזרו בעזרת רשות העתיקות; עיר היין - שכונה מתפתחת המבוססת על אחוזה מהתקופה הביזנטית עם גתות עתיקות; ועוד.
סיורים בעקבות השלטים הכחולים
תהליך ההנגשה כולל שילוט המשלב הסבר לגבי כל ממצא, והדרכה על ידי קבוצת נאמני השימור. המסלולים המודרכים נקבעו בעקבות הצבת השלטים הכחולים הניצבים באתרים המשולטים על ידי המועצה לשימור. תפקידם הוא לשפוך אור על ההיסטוריה של המקום, בהתאם לממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו בו.
כדי לאפשר גם לדור ההמשך להכיר את ההיסטוריה של העיר ולהפוך את הילדים והנוער לשגרירים, התבססו גם שיתופי פעולה עם מוסדות החינוך באשקלון, זאת במסגרת התוכנית "אמץ אתר", המאפשרת למידה חווייתית והטמעת סיפורה של העיר לאורך השנים, שמשתקף בכל פינה ורחוב.
דוגמה לפרויקט מסוג זה היא תוכנית ייעודית המיושמת בבית הספר היסודי "דקל" בעיר, שמתייחסת לתקופת המעברות. לדבריו של כהן, היכרות עם מפעל יישובי הקליטה שאפיין את ראשיתה של המדינה, מביאה לידי ביטוי את קיבוץ הגלויות והנושא העדתי המאפיין את האוכלוסייה בישראל. במסגרת זו הכינו התלמידים מיצג מרשים, תוך התייחסות ולמידה על קשיי העליה והקליטה במדינת ישראל הצעירה, העדות השונות, האווירה ואורח החיים, הודגמו משחקי ילדות שהיו אופייניים לאותה תקופה (בשיתוף הורי הילדים), והוכנו מאכלי עדות.
פרויקט מרכזי ומוביל נוסף שהפך גם כן לחלק בלתי נפרד ממהפכת שימור העתיקות באשקלון, הוא "גן יקותיאל אדם". הגן היפה, שנבנה סביב רצפת פסיפס שנחשפה ושוחזרה לאחר שנהרסה על ציר הזמן, כולל ממצאים חקלאיים שתרמה רשות העתיקות, ונחשב כיום לאחד המקומות היפים בעיר.
פרויקטים נוספים לדוגמה הם: שמירת עצי שקמה עתיקים בני מאות שנים על דרך הים ההיסטורית, המאפיינים את אשקלון; בית עלי, הממוקם ברחוב הנשיא 63-55 שעמד לרשותו של נשיא המדינה יצחק בן צבי, ונקרא על שמו של בנו עלי שנהרג במלחמת השחרור; החווה החקלאית הממוקמת בסמוך ומשמשת דוגמה למבני המשק שאפיינו את השנים הראשונות של המדינה; החאן שממוקם בשכונת מגדל הראשונה בעיר, ובית הפרדס שנבנה בראשית תקופת המנדט הבריטי, ונמצא צפונית לשדרות מנחם בגין. יש לציין כי גם בכיכרות העיר ישנו ביטוי לעתיקות שנחשפו, זאת באמצעות הצבת אבני ריחיים בכל אחת, עדות להיסטוריה של העיר.
״כמדריך טיולים הפועל ברחבי הארץ וכתושב העיר כ-60 שנה, אני חייב להודות שאין עוד עיר כזו שמתעדת את ההיסטוריה לאורך השנים, נושא שמובן לכל העוסקים במלאכה", עונה כהן לשאלה כיצד מתמודדים עם האתגר לבצע את השימור בעיר שנמצאת בתנופת פיתוח והתחדשות כה גדולה. "ייתכן שהיה מדובר באתגר מורכב, אילולא הייתה לנו תמיכה רחבה ושיתוף פעולה עם העירייה, הרשות לעתיקות, וגורמים נוספים שיוצרים אצלנו מוטיבציה להמשיך ולפעול. כך, במהלכת החפירות ותהליכי הבנייה, חשיפתו של כל ממצא מקבלת את הכבוד הראוי לה - בין אם זה אומר העתקה, שחזור, שילוב בשילוט, ו/או הדרכות והנגשה לתושבי העיר ולמבקרים. פעילות השימור שאותה אנו מובילים בגאווה, הפכה גם למודל השראה עבור רשויות מקומיות אחרות, המגיעות לכאן כדי ללמוד איך ניתן לשמר את ההיסטוריה גם אצלן״.
כיצד אתם מצליחים להנחיל את מורשתכם לדור הצעיר, לתושבים החדשים ולשלבה גם במסגרת תיירות הפנים?
״בראש ובראשונה אני רוצה שוב להדגיש כי מדובר ביעד מרכזי, ולכן נמשיך לטפח את אתרי השימור ולהנגישם לציבור כולו. לשם כך יצרנו פלטפורמות שיאפשרו לכל גיל ומכל מקום לקבל מידע על אשקלון לאורך השנים. דוגמה לכך היא אפליקציה ייעודית באמצעות QR שאנחנו עובדים עליה ביחד עם העירייה, שתאפשר לקבל מידע המתייחס לממצאים ואתרי השימור הקיימים בעיר. זאת בנוסף להפיכתו של המסגד הממלוכי, המשמש כיום כמוזיאון לתולדות העיר, למרכז מבקרים המציג סרטונים ומצגות על תקומת העיר לאורך דורות ועד לימינו. את סיפור תקומתה של העיר נציג גם בבניין מורשת ייעודי, בו יקבל המבקר מידע על ההיסטוריה של אשקלון, החל מהגעת העולים החדשים, דרך סיפור המעברות, ועד ליציאה לשכונות. במקום יוקם גם ארכיון בו יאוגד כל המידע ההיסטורי, הכולל קטעי עיתונות וחומרים שיהיו נגישים גם לדורות הבאים״.
בשיתוף עיריית אשקלון
