פאנלים סולאריים להפקת אנרגיה מתחדשת הם כבר מחזה נפוץ מעל מבנים ציבוריים ופרטיים בישראל וכן מעל רפתות, לולים ומאגרי מים. אף על פי שמדובר בארץ שטופת שמש, האתגר הסולארי המשמעותי ביותר של ישראל עדיין לא נפתר: מגבלות הקרקע. שדות סולאריים זקוקים לשטחים פתוחים, נרחבים ושטוחים, בדיוק כפי שהחקלאות זקוקה לשטחי קרקע גדולים. במדינה כה קטנה כמו ישראל נוצרת כך תחרות על השימוש בקרקעות ובשנתיים האחרונות משתנה הרגולציה בישראל כדי לאפשר דו-שימושיות בקרקע: השטח החקלאי עם הגידולים ישמש במקביל גם כשדה סולארי. השאלה הגדולה היא איך עושים זאת נכון, כדי לא לפגוע בגידולים החקלאיים ולא להסתיר את השמש החיונית לצמיחתם.
אחת החברות המובילות את המהפכה האגרו-וולטאית בישראל היא אנלייט (Enlight Renewable Energy), מחלוצות האנרגיה המתחדשת בישראל ומהגדולות שבהן, שמאז כבר הפכה להיות חברה גלובלית פורצת דרך הנסחרת דואלית בבורסת תל אביב ובנאסד"ק. היא הוקמה ב-2008 על ידי שלושה שותפים: גלעד יעבץ, צפריר יואלי ועמית פז. בראשית דרכה התמקדה בפיתוח פרויקטים קטנים של אנרגיה סולארית על גגות בתים בישראל, ופיתחה מודל עסקי ייחודי שבו החברה אחראית על כל שרשרת הערך של האנרגיה המתחדשת — מייזום ופיתוח הפרויקט, הקמתו ותפעולו ועד למכירת החשמל. אנלייט הובילה את המעבר לפרויקטים גדולים בארץ, תוך פריצת הדרך למימון פרויקטי אנרגיה מתחדשת. המודל העסקי של אנלייט סלל את הדרך עבור חברות ישראליות נוספות. אחד הגורמים שהביאו להצלחתה לאורך שנים היה השילוב בין תפיסה יזמית המזהה את התחומים ה"חמים" הבאים ובין יכולת ביצוע גבוהה מאוד. כך הגיעה אנלייט למעמד של חברה גלובלית, עם פורטפוליו נרחב של פרויקטי ענק הפרוסים על פני 10 מדינות בשלוש יבשות. החברה מעסיקה כיום 360 עובדים בישראל ובעולם, וצומחת בקצב ממוצע של כ-40% בהכנסות מדי שנה. שווי השוק שלה עומד על 7.2 מיליארד שקל, נכון לכתיבת שורות אלה. שיעור הצמיחה הזה מושג ביציבות, כתוצאה מגיוון גיאוגרפי וטכנולוגי בפעילות החברה. לאחר שפרצה דרך בתחום הסולארי, אנרגיית הרוח ואגירת האנרגיה, כיום היא מובילה בתחום החם הבא: ייצור אנרגיה סולארית בדו-שימוש עם שדות חקלאיים.
סוללים את הדרך יחד עם שותפים לאגרו-סולארי בגידולי שדה
באנלייט מאמינים ביצירת שותפויות עם גופים שונים לצורך יצירת עולמות של אנרגיה מתחדשת, ולכן פעילותה עם הקיבוצים והמושבים בצפון הארץ ובדרומה היא רבה ומשמעותית. על אף היותה חברה גלובלית המטה שלה, וכך גם הלב, נמצאים כאן בישראל ומובילים לקשר הדוק של החברה עם החקלאות הישראלית מסביר גלעד פלד, מנכ"ל אנלייט MENA (החטיבה העסקית באנלייט, האחראית על אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה). כדי לקדם את מהפכת האגרו והדו-שימושיות של הקרקע יצרה אנלייט שותפויות עם הגורמים המובילים בתחום בארץ ובעולם. דרך ניתוח טכנו-חקלאי מעמיק ופיתחה מודל לאגרו-סולארי בגידולי שדה, שהיה שונה מהכיוון הראשוני של סולארי על גבי מטעים שהתגבש בארץ.
הפתרון הייחודי של אנלייט הושג באמצעות התקנת פאנלים סולאריים מסוג טרקר (עוקבים אחר השמש) על גבי עמודים נמוכים בריווח גדול יותר, המאפשר חדירת קרינה מספקת לשורות הגידולים החקלאיים שבין הפאנלים. "אנלייט היא חברה שהשותפות והשותפים בה הם ערך, ולכן אנחנו חושבים קודם כל על הצד של השותף החקלאי. כיוון שיש כאן השפעות הדדיות בין האנרגיה לחקלאות, אנחנו רוצים לוודא שהחקלאות לא תיפגע. ההשקעה וההכנסה בגידולי שדה קטנות יותר ביחס למטעים, כך שהסיכון לחקלאי קטן יותר", מסביר פלד. "בנוסף, במטע קיים גם חשש לנזק מצטבר — אם הוא יתממש יראו זאת רק לאחר כמה שנים. במקרה כזה חברת האנרגיה יכולה להיות שמחה מהחשמל המופק, אבל החקלאי שנטע וטיפח את המטע במשך שנים יהיה עצוב מאוד. אנחנו לא מאמינים שצריך להטיל סיכון כזה על השותפים החקלאיים שלנו. כאשר אתה הולך לכיוון של גידולי שדה התמונה שונה מאוד. בגידולי שדה מחליפים את הגידול כל חצי שנה, כך שקצב הלמידה מהיר מאוד, עם יכולת לבחור, להחליף ולהתאים את הגידולים באופן כמעט בלתי מוגבל".
הריווח בין הפאנלים מקטין את הצפיפות האנרגטית של השדה הסולארי. כיצד תתמודדו עם הסוגיה הזו?
"מכיוון שאנחנו מעריכים שמחירי הפאנלים ימשיכו לרדת, גם עם צפיפות אנרגטית נמוכה יותר, שמטרתה לשמור על הגידולים, עדיין יש כדאיות כלכלית לפרויקט. בישראל מוסדות התכנון חשבו בתחילה שאין היתכנות לשדות סולאריים בגידולי שדה, והתפיסה בשוק היתה שדו-שימוש בכללותו יצריך סובסידיות, אבל אנחנו מוכיחים שזה כלכלי ולא מצריך סובסידיות. אנחנו יודעים לבנות מתקנים שיהיו טובים עבור החקלאות וגם יהיו רווחיים בצד האנרגטי שלהם. יתרון משמעותי נוסף הוא שבגידולי שדה אין צורך לבנות קונסטרוקציות גבוהות של שישה מטרים מעל למטע כדי לשאת את הפאנלים. מספיק גובה של שני מטרים וחצי, וזה יוצר חתימה נופית נמוכה מאוד המשתלבת בסביבה ובנוף החקלאי בצורה טובה יותר. אבל יותר מהכול, יש כאן בשורה אמיתית להגדלת הפריון בחקלאות ולביטחון המזון".
כיצד?
"קרוב למיליון דונם של קרקעות חקלאיות בישראל אינן מושקות. כדי להעלות פריון של השדות צריך להוסיף השקיה לגידולי השדה, אך מכיוון ששולי הרווח בגידולי שדה נמוכים, איןלחקלאים מימון להתקנת מערכות השקיה נוספות. כאשר אנחנו מקימים בשטח מתקן אנרגטי עתיר הון, המתקן יודע לממן גם את מערכות ההשקיה וכתוצאה מכך להגדיל את התפוקה ואת הפריון של הקרקע במאות אחוזים, במיוחד בדרום הארץ. מאז 7 באוקטובר משרד החקלאות עסוק מאוד בסוגיה של ביטחון המזון ובהקטנת ההסתמכות על יבוא מזון ממדינות אחרות. לכן העובדה שהפתרון שלנו מאפשר גם את הגדלת הפריון של השדות היא משמעותית מאוד עבור החקלאים ועבור המדינה".
כמה קרקע תישאר פנויה בפועל לגידולי שדה לאחר הצבת הפאנלים?
"יותר מ-80% מהקרקע יישארו פנויים לגמרי לגידולים חקלאיים, בזכות הריווח שאנו מסוגלים ליצור בין הפאנלים. החקלאי כמעט לא צריך לעשות התאמות בשיטות עיבוד הקרקע שלו. המיכון החקלאי נותר בעינו אחד לאחד, החקלאי יכול להמשיך לעבוד עם הכלים שלו ואין צורך בהתאמות של פרוטוקול הגידול. אבל אנחנו חושבים שזו רק תחילת הדרך המשותפת. העובדה שאנחנו מציבים תשתית בתוך השדה החקלאי תאפשר לחקלאים לפתח חקלאות מאוד מדויקת ומתקדמת. החקלאות תיעזר בתשתית של הקונסטרוקציה הסולארית לטובת התקנת מערכות תומכות, היא תיעזר בחשמל המופק ואני בטוח שרוב הרעיונות מהשילוב הזה יבואו בהמשך ויהפכו את ישראל למעצמה של טכנולוגיית אגרי-טק".
מרכז למחקר ופיתוח בעוטף עזה
אנלייט אף הקימה מרכז למחקר ופיתוח בדרום חבל עוטף עזה, ביישוב ישע, שבו היא מיישמת את הפתרון שלה לשילוב אנרגיה מתחדשת בשטחים חקלאיים, כדי לייצר מצב של Win-Win לשני הצדדים. מדובר במתקן האגרו-סולארי בגידולי שדה היחיד שפעיל מסחרית בארץ. במסגרת המחקרים שנערכים במרכז המו"פ שלה אנלייט משתפת פעולה עם משרד החקלאות, הפקולטה לחקלאות, חברת נטפים, חברת בננות החוף ועוד גורמים מובילים, כדי לייצר ידע חדש לקידום התחום. באתר בישע מתקיים מחקר פורץ דרך וראשון מסוגו בארץ, ואחד המתקדמים בעולם.
"הבנו שאם רוצים להוביל את התחום צריך לבנות בסיס ידע איתן הנשען על מחקר מדעי. אנחנו בודקים בצורה הוליסטית את סביבת הגידול על מנת להבין את השפעות האינטראקציה בין אפקט הפאנל, הקרקע והצמח תוך אפיון רחב של גורמים חקלאיים, סביבתיים, אנרגטיים וכלכליים על מנת להבטיח מודל מוצלח".
הפיילוט מוכר כפיילוט רשמי של משרד החקלאות, ויחד עם צוות מחקר הכולל את ד"ר רואי בן-דוד (חוקר מוביל בתחום הדגניים) ופרופ' אבי נחמיאס (חוקר מוביל בתחום תפו"א ובטטה) מבוצע מחקר בסטנדרטים מדעיים גבוהים ביותר.
המתקן רושת במערכות מדידה וחיישנים העוקבים אחר הגידולים ומסייעים לחוקרים להשוות נתוני קרינה, לחות קרקע ומדדים נוספים במהלך עונות הגידול. בימים אלו גדלה בין הפאנלים הסולאריים חיטה שנזרעה בדצמבר ועתידה להיקצר בחודש מאי, וכבר תוכנן מחזור הזרעים הבא לגידול הבטטה.
מערכת השקיה מאפשרת יציבות ביכולת לגידול החקלאי על פני כל העונות, אך בנוסף אנלייט מקדמת פיתוחים טכנולוגיים המשתלבים בקונסטרוקציה הסולארית ונותנים מענה לבעיות המרכזיות של החקלאות. מדובר בפיתוחים בתחום הריסוס, הדישון וניטור מצב השדה בזמן אמת, תוך מיקוד באוטומציה ובחקלאות מדייקת. "אנחנו מסתכלים על בעיית כוח האדם, העלייה במחירי התשומות, אירועי הגשם בלתי צפויים ופיזור בעייתי של עונת הגשמים, ומבינים שאלה בעיות שיישארו איתנו ויתגברו. זוהי הזדמנות אמיתית להחדיר לגידולי השדה, שסובלים מחוסר יציבות בתפוקה בשל תלות באקלים ורווחיות נמוכה לדונם בשל תנאי שוק גלובלי, טכנולוגיות שעד כה לא הוטמעו בשל מחסום המימון. טכנולוגיות שייתנו יציבות למערכת ייצור המזון, ויקטינו את הגורמים הבלתי מתוכננים".
"נטפים, חברת ההשקיה המדייקת הגדולה והמובילה בעולם, שמחה לשתף פעולה גם עם חברת אנלייט", אומר זיו ריבק, מנכ"ל נטפים ישראל. "התחום האגרו-וולטאי בישראל צובר תאוצה ואנו עדים למגמה חיובית גם בעולם", מוסיף ריבק. "בשנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית בפרויקטים חקלאיים המשלבים אנרגיה".
הפתרונות המתקדמים והחדשניים של נטפים מאפשרים אופטימיזציה ויוצרים סינרגיה בין מערכות ההשקיה, הבקרה והמיכון לבין מערכות אנרגטיות. לדברי ריבק, "נטפים שמה לה למטרה ללוות את החקלאים ולאפשר להם להפיק אנרגיה בשטחי הגידול, בשילוב מקסום היבול החקלאי. אנו בהחלט מזהים בתחום האגרו-וולטאי עידן חדש עבור החקלאות הישראלית".
מה לגבי יציאה לחו"ל עם החזון האגרו-וולטאי?
פלד: "אנחנו לומדים המון ממה שקורה בעולם ונוצרים שווקים והזדמנויות חדשות בשילוב של האגרו-סולארי, גם מטעמים של התחממות כדור הארץ והצורך בהגנה על הגידול. אנחנו שותפים באחד הפיילוטים הגדולים בתחום האגרו-וולטאי עם אוניברסיטת UC DAVIS בקליפורניה, שהיא מוסד המחקר המוביל בארה"ב בתחום החקלאות. יש מדינות נוספות כמו איטליה, צרפת ומספר מדינות נוספות בארה"ב שמתעניינות בכך מאוד. לכל מדינה יש אקלים ייחודי משלה, קרקעות וגידולים מאפיינים, ולכן צריך להתקדם תוך כדי למידה והתנסות. אנלייט נכנסה לזה כמהלך אסטרטגי בעל השפעה גלובלית".
מה הסטטוס נכון להיום בפרויקטים מסוג זה בישראל?
"רשות מקרקעי ישראל איפשרה לפני כשנתיים לכל יישוב חקלאי להקצות 500 דונם משטחיו לטובת פרויקטים אגרו-וולטאיים. לכן רואים כרגע היצע גדול מאוד של קרקעות בשוק, והרבה חברות שמציעות את שירותיהן. זה יוצר גל גדול של עסקאות שמתחיל להגיע לוועדות התכנון, וכתוצאה מכך יהיה סינון משמעותי של הוועדות. עבור היישובים קיימת חשיבות קריטית באיתור שותף שיידע להתמודד עם האתגרים האלו, כדי לא ליפול מוקדם בתהליך. כרגע יש בלבול גדול בשוק, ואפילו מבוכה. ליישובים קשה לדעת כיצד לחבור לחברה מסוימת ומה צריך לבדוק. אחד הדברים הראשונים שצריך להסתכל עליהם הוא היכולת המוכחת של החברה בפרויקטים קודמים, מי היא החברה שהצליחה להביא לקו הגמר את המספר הגדול ביותר של פרויקטים שהופעלו מסחרית. הדבר הזה קריטי במיוחד לאור הרגולציה והביורוקרטיה הישראלית המאתגרת, שיכולה להפיל בדרך פרויקטים או להפוך אותם ללא רווחיים. אני מציע ליישובים להסתכל קודם כל על המספרים הרשמיים המדווחים בדוחות הכספיים ולאו דווקא על המצגות היפות. יזמים רבים מציגים פורטפוליו מרשים, אך בפועל רק חלק מהפרויקטים באמת הגיעו כבר לשלב הסופי של הפעלה מסחרית. כיוון שרוב החברות נסחרות בבורסה ומדווחות לה, הדרך הטובה ביותר להבין מה באמת חברה הצליחה לעשות היא לחפש בדוחות את הנתון של ההכנסות בישראל".
על מה עוד צריך להסתכל בדרך לשותפות עם חברת אנרגיה מתחדשת?
"צריך להבין שמדובר בפרויקטים של מאות מליוני שקלים ואפילו מיליארדים, כשמדובר על חברות שמפתחות מספר פרויקטים. אלו מספרים גדולים שהחברות יצטרכו לדעת לקחת על הגב שלהן. במצב הזה יש חברות שעלולות להגיע למצב מסוכן — עבורן ועבור השותפים שלהן. כדאי מאוד להשוות את שיעורי המינוף של החברות ואת היקף ההון העצמי שלהן. חברות עם הון עצמי נמוך יתקשו מאוד לגייס את הסכומים הדרושים לפרויקטים, ואז או שיאבדו את הפרויקט או שעלות המימון הגבוהה תתגלגל לשותפים ותפגע בתוצאות של הפרויקט. אנחנו נהנים מאמון חזק של הבנקים והמשקיעים המוסדיים, ויש לנו הון עצמי של יותר מ-5 מיליארד שקל עם רמת מינוף נמוכה יחסית לענף, כך שאנו שותפים איתנים ויציבים.
"דבר נוסף שצריך להבין הוא שרשת החשמל שאליה אמור להתחבר הפרויקט היא משאב בחוסר. הרבה פעמים קיימת תחרות על תחמ"ש או קו מתח אפילו ברמה הגיאוגרפית-מקומית, כי גודל החיבור לרשת קובע למעשה את גודל הפרויקט ואת הרווחיות שלו. יישוב שרואה הבטחה להכנסה עתידית מפספס לפעמים בהשוואת היזמים עד כמה היזם הרלוונטי באמת יודע להשיג חיבור לרשת. אנחנו רואים יישובים עם תב"עות בלתי מנוצלות, כי היזם השיג להם חיבור חשמל חלקי או שאין חשמל בכלל. אמנם נראה שהחברות הגדולות דומות פחות או יותר, אבל כאן יש פערים גדולים מאוד בין החברות. למעשה זה אחד היתרונות המובהקים ביותר של אנלייט. כבר הקמנו והפעלנו מסחרית בארץ שלושה פרויקטים במתח עליון, ועשרות פרויקטים שנהנים מחיבורי חשמל במתח גבוה ומניבים הכנסות יפות לשותפים שלנו ולנו. זו גם הסיבה שאנחנו מובילים את שוק האנרגיה המתחדשת בארץ בהיקף ההספק המניב. בעולם הקמנו והפעלנו 14 תחנות משנה למתח עליון, ושני קווי מתח עליון. אלו יכולות מקצועיות ברמה אחרת, שעושות ויעשו את ההבדל עבור היישובים".
כיצד השפיעה המלחמה על הפעילות שלכם בישראל, שחלקה מרוכזת בקווי העימות בצפון ובדרום?
פלד: "למרות שעובדים רבים גויסו למילואים, החלטנו להתמקד בחיבור מתקנים חדשים דווקא בקווי העימות. הבנו שהדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור השותפים שלנו הוא להגיע כמה שיותר מוקדם להפעלה מסחרית שבה מתחילות לזרום אליהם הכנסות. הצלחנו להילחם על החיבור שלהם ולחבר חמישה מתקנים בקווי העימות. בכך אנו מסייעים לשותפים שלנו לייצר הכנסות יציבות בתקופות של אי ודאות — הכנסות שהן מנוע צמיחה ושיקום בלתי תלוי בסבסוד ממשלתי. מעבר לכך, אני חושב שהמלחמה רק הוכיחה לנו את יתרונות האנרגיה המתחדשת בהקשר הביטחון האנרגטי של המדינה. ישראל היא מדינה קטנה עם מערכת ייצור אנרגיה ריכוזית מאוד. האנרגיה המתחדשת יוצרת ביזור נרחב של תהליכי הייצור, מה שהופך אותה לפחות פגיעה וליותר חסינה. לכן בישראל אנרגיה מתחדשת היא סוגיה של ביטחון אנרגטי לא פחות, ואולי אף יותר, מסוגיה אקלימית".
מה היקף הפעילות שלכם בשוק הישראלי?
"יש לנו כיום הכנסות של כחצי מיליארד שקל בשנה רק מהשוק הישראלי, והן גדלות משנה לשנה. רק בשנה האחרונה יותר מהכפלנו את ההכנסות בישראל כתוצאה מסיום הקמה והפעלת מתקנים חדשים. הרפורמה של אסדרת השוק החזירה את ההיגיון הכלכלי לייצור אנרגיה מתחדשת בישראל. אנחנו מקיימים שותפויות עם עשרות רבות של יישובים, מושבים וקיבוצים, ונכנסנו גם לתחום של מתקני ייצור מבוזרים עם עיריות וחברות במגזר העסקי, באמצעות החברה הבת שלנו — אנלייט LOCAL. בנוסף אנחנו מספקים אנרגיה מתחדשת ללקוחות גדולים. אלו החברות החזקות והאיכותיות במשק הישראלי שמשמשות דוגמה ומופת ומובילות את המעבר לאנרגיה נקייה, כמו אמדוקס, מכון ויצמן, אפלייד מטיריאלס, ביג וסודה סטרים. בשוק האספקה הביתית אנחנו בשותפות חזקה מאוד עם אלקטרה פאוור".
האם השימוש באנרגיה מתחדשת משתלם גם לצרכן הסופי בישראל?
"בהחלט כן, זו אולי הבשורה החשובה ביותר שאנו מביאים איתנו. בשנה האחרונה האנרגיה המתחדשת נכנסה לשוק האספקה וראינו שהצרכן הביתי נהנה מהנחות של 7%-5%. זה מגלם פוטנציאל חיסכון של מליארדי שקלים בכל שנה למשק הישראלי. הגענו לימים שאנרגיה מתחדשת פשוט זולה יותר, נקייה יותר, והשילוב עם חקלאות יהפוך אותה לפתרון הטוב ביותר גם למשק האנרגיה וגם לחקלאים ולביטחון המזון".
והחזון לעתיד לבוא?
"למעשה אנחנו רק בתחילת המהפכה של האנרגיה הנקייה. ניצול הקרקע בדו-שימוש והתרומה של האנרגיה המתחדשת לחקלאות זו בשורה אמיתית עבור ישראל. בשורה שתחזק את הביטחון האנרגטי, תאפשר להפחית משמעותית את ייצור האנרגיה באמצעות דלקים מזהמים ותאיץ את המעבר לאנרגיה נקייה. עם שותפינו בהתיישבות החקלאית, יש לנו זכות לקחת חלק ולהוביל את אחד התהליכים החשובים עבור עתיד ילדינו".
אתר חברה >>
בשיתוף אנלייט
