החל מהשעות הראשונות לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" התגייסה התעשייה האווירית במלואה לטובת צה"ל והלחימה. העובדים עברו למשמרות 24/7 לטובת קידום פרויקטים שהיו בהתהוות לצורך השלמה מהירה כדי להכניסם למערכה, תמיכה במערכות קיימות ושדרוג שלהן כדי שיחזרו לשמישות מלאה, והקשבה לצרכים ולאתגרים המתפתחים של צה"ל תוך כדי לחימה, כולל השתתפות בשולחנות עגולים עם גורמי הפיתוח בצבא למציאת פתרונות טכנולוגיים כמענה ללחימה בשטח.
בבוקר אותה שבת, ה-7.10, עם הגעת הדיווחים הראשונים על המתקפה האכזרית בדרום, כינס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, את בכירי החברה לדיון ראשון כיצד ניתן לסייע במאמץ המלחמתי. וכך הוא מספר: "כמנכ"ל התעשייה הביטחונית הגדולה והמשמעותית במדינת ישראל, כבר כאשר החלו להגיע הדיווחים הראשונים מהשטח באותו בוקר קשה, הבנתי שאנחנו בתחילתה של מלחמה. את הדיון הראשון של הנהלת החברה כינסתי בשעה 08:30 בבוקר באותה שבת, וזאת כדי לשמוע מכל המנהלים רעיונות והצעות כיצד אנחנו יכולים לתמוך בצורה המיטבית במאמץ המלחמתי שמובילה מערכת הביטחון. בחודשים שחלפו מתחילת המלחמה, הוקמו בחברה קווי ייצור חדשים להגדלת האספקות וגובשו צוותי פיתוח שמספקים מענה למערכת הביטחון. לדוגמה, החודש התקיים אירוע ייחודי בו הצגנו מיזמים שגובשו במרכז החדשנות של החברה בשיתוף עם חברות הזנק, ואלה יספקו פתרונות לאתגרי המלחמה".
לוי מציין כי בתחילת המלחמה גויסו לשירות מילואים כ-2,000 מתוך 15,000 עובדי החברה, אשר ממלאים בשגרה מגוון תפקידים בליבת העשייה של החברה. "בנוסף, היו בין עובדי החברה רבים שגרים בדרום או בצפון ופונו מבתיהם. לבד מתרומתם המקצועית, עובדי התעשייה האווירית התנדבו גם לתרומה לקהילה: בהכנת מארזים לחיילים, בקיום אירועי מכירות של חקלאי הצפון והדרום שהגיעו אלינו למכור את מרכולתם ובמגוון פעילויות נוספות".
מחויבות אישית לביטחון ישראל
כבן לניצולת שואה, לוי מרגיש שהעובדה שבחר לקשור את חייו המקצועיים לחוסנה הביטחוני של מדינת ישראל משקף את זיקתו העמוקה למדינה ומחויבותו האישית אליה. הוא החל לעבוד בתעשייה האווירית לפני יותר משלושים שנה, כשסיים את לימודי התואר הראשון בהנדסת אווירונאוטיקה בטכניון. לאחר מספר שנים המשיך גם ללימודי תואר שני באותו תחום, גם הוא בטכניון בחיפה. בתפקידו הראשון בחברה, הוא מספר כי עבד על פרויקט שבזמנו נשמע לחלוטין בדיוני. "זה נעשה בהשראת מי שהיה אז נשיא ארה"ב, רונלד רייגן, שהגה את היוזמה האסטרטגית או בשמה המוכר, 'מלחמת הכוכבים'", הוא מספר. "התחלתי לעבוד על פיתוחה של מערכת ה'חץ', בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הביטחון האמריקאית, וזאת במטרה למצוא פתרון טכנולוגי ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספרה. התקדמתי בפרויקט ומוניתי להיות המהנדס הראשי ולאחר מכן למנהל תוכנית ה'חץ', תפקיד שכולל מינוף יכולות הנדסיות בניסויים מורכבים בארץ ובחו"ל".
בהמשך דרכו בתעשייה האווירית, הוא הוביל את פיתוחה של מערכת 'ברק', המותקנת על ספינות חיל הים ומספקת הגנה אווירית ימית ויבשתית לקשת רחבה של אתגרים מבצעיים, מערכת שנמכרה למדינות רבות בעולם. "כחלק מהובלת פרויקטים מורכבים אלו, קידמתי תפישה הכוללת הגנה על המדינה, לא רק מהפן הביטחוני שהוא נגזרת ברורה בתחום זה, אלא גם בכל הנוגע לקידום ההישגים הכלכליים, המדיניים והטכנולוגיים, גם למען החברה וגם עבור המדינה", הוא מספר כיום.
בתפקידיו הבאים היה סמנכ"ל ומנהל חטיבת טילים וחלל, ובתקופת כהונתו הגיעה החטיבה להישגים פיננסיים מרשימים בזכות הבשלות הטכנולוגית של אותם פיתוחים בהם עסק מתחילת דרכו. "בשנתיים האחרונות, כמנכ"ל התעשייה האווירית, אני זוכה לקדם את הפעילות הענפה של החברה כולה, ונרגש בכל יום מחדש מהרוח היזמית, היצירתית והחדשנית של העובדות והעובדים ושל דרג ההנהלה אשר מסבים לי – ולמדינת ישראל כולה - גאווה גדולה", הוא אומר.
מהם לתפישתך היתרונות הבולטים ביותר של התעשייה האווירית כיום, וכיצד מגיעים למובילות טכנולוגית ניכרת?
"התעשייה האווירית היא חברה ייחודית לא רק בארץ, אלא בעולם כולו. ישנו מספר בודד של חברות בעולם, העוסקות במגוון רחב כל כך של תחומים - תעופה אזרחית וצבאית, הגנה אווירית, אוטונומיה קרקעית, כלי טייס בלתי מאוישים ועוד – כפי שעוסקת התעשייה האווירית כבר עשרות שנים. יש ביטוי שאני מאוד מאמין בו: 'נחיצות היא אם כל ההמצאות', ואכן, במדינתנו הקטנה ישנה נחיצות לפתרונות רבים ומגוונים בכלל התחומים. אני מזכיר שהחברה הרי החלה את דרכה בשנות החמישים של המאה הקודמת, מתוך הצורך לייצר יכולות מדינתיות בתחום התעופה. עובדי החברה לקחו את החזון הזה ושיכללו אותו עד כדי פיתוח וייצור של מטוס ישראלי ראשון - 'הלביא', וזאת לאור ההבנה שאנחנו צריכים, לפני הכול, לסמוך על יכולותינו".
"המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל היא סוגיה שאין חולק על נחיצותה, ולנוכח הנחיצות הזאת, המחויבות של התעשייה האווירית וגם שלי, כמנכ"ל, היא לקדמה. אנו משקיעים מידי שנה כ-300 מיליון דולר כדי לממן מחקר ופיתוח ופועלים בכמה ממדים לקידום ולעידוד החדשנות. במרכזה של פעילות זו ניצב מרכז החדשנות של החברה. מרכז זה מהווה בית למהנדסים ולעובדים המגלים כישורי יזמות, כאשר הרעיון המארגן הוא לעודד אותם לייצר חדשנות שתשתלב בפיתוח מוצרי העתיד של החברה".
"במרכז החדשנות מופעל מודל ייחודי בו עובדות קבוצות - המורכבות ממהנדסי החברה ומאנשיהן של חברות הזנק שנבחרו לתוכנית - וכתוצאה מכך, מפתח מרכז החדשנות מוצרים וטכנולוגיות שמשתלבים ומשרתים את החזון האסטרטגי של החברה. לאחרונה הקמנו מרכז חדשנות נוסף בוושינגטון די.סי בארה"ב, ביוזמתו של יו"ר הדירקטוריון, עמיר פרץ, בו אנו מקדמים שיתופי פעולה עם חברות מקומיות".
"ציר נוסף בו אנו מקדמים את תחום החדשנות הוא באמצעות שיתופי פעולה עם עולם האקדמיה. התעשייה האווירית מקיימת שיתופי פעולה בתחומי מחקר כמו חלל ומחשוב קוונטי, יחד עם אוניברסיטאות במדינת ישראל וברחבי העולם. הקמנו מעבדות משותפות עם אוניברסיטאות ואנו מעניקים מלגות לסטודנטים בתוכניות מצוינות לתואר שני במקצועות ההנדסה".
מהם האתגרים והיתרונות הכרוכים בניהול חברה גלובלית בימים אלו?
"האתגר המרכזי הוא המעבר ממכירת מערכות נטו - לרצון של מדינות לייצור מקומי ולשיתוף ידע. המדינות כבר אינן מעוניינות לקבל רק את המערכת עם 'ספר הפעלה', ולכן כל עסקה שאנו מקדמים כוללת בתוכה גם רכיבים של פיתוח הכלכלה המקומית באותה מדינה. מבחינתי, אתגר זה מהווה עבורנו יתרון גדול; השותפויות עם הלקוחות בעולם השתנו מאוד בשנים האחרונות והפכו את מערכת היחסים עם מדינת היעד למאוד אינטימית, ולכזו המושתתת על אמון הדדי והסתמכות על קידומו של עתיד משותף".
כיצד השפיעה המלחמה על היחס אשר לו היא זוכה מצד לקוחות החברה בחו"ל?
"מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, קיבלנו תמיכה רבה מהשותפים והלקוחות שלנו ברחבי העולם, הן ברמה המדינתית- משרדי ביטחון והן מצד חברות עסקיות שהביעו תמיכה וסולידריות".
לאחרונה פרסם משרד הביטחון על שיא חדש ביצוא הביטחוני, ספר על התוצאות הכספיות האחרונות של החברה.
"התוצאות הכספיות של החברה נמצאות בשנים האחרונות בעלייה מתמדת והן משקפות את העשייה המשמעותית ורחבת ההיקף גם מול מערכת הביטחון הישראלית וגם מול לקוחותינו בחו"ל. צבר ההזמנות עומד כיום על כ-18 מיליארד דולר, וזהו לגאוותנו ההיקף הגבוה ביותר בתולדות החברה. אנו רואים עלייה בכל הפרמטרים הכספיים - היקף המכירות, הרווח הנקי ותזרים המזומנים. תוצאות אלו מעידות יותר מכל על המחויבות והמקצועיות של עובדות ועובדי החברה ומהוות ביטוי לרוח החדשנות אשר באה לידי ביטוי יום יום גם במלחמת חרבות ברזל".
30 שנות עבודה התנקזו לשעות בודדות
כששואלים את לוי על אסטרטגיית החברה והחזון שלה לעתיד לבוא הוא אומר: "בליל ה-14 באפריל, חווינו התקפה חסרת תקדים מצד אויבינו, עם מאות טילי קרקע־קרקע, טילי שיוט, טילים בליסטיים וכטב"מים שמטרתם הייתה לחולל פגיעה משמעותית במדינת ישראל. באותו לילה, 30 שנות עבודה התנקזו לשעות בודדות, ולהערכות מצב מורטות עצבים. המערכות פעלו בדיוק של ננו-שניות והצליחו ליירט 99% מהאיומים".
"באשר לחזון ולאסטרטגיה של החברה אני יכול לשתף שאנו רואים כיסוד ראשון במעלה את המשך התמיכה במערכת הביטחון הישראלית, בכל הזירות והחזיתות. מבחינה עסקית, כמובן שאנו פועלים כל העת להגדלת הרווחים, לכניסה לשווקים חדשים ולביסוס אלו הקיימים. העקרון החשוב ביותר בחזון שלנו, שהוא שמהווה במידה רבה את המצפן שלנו כתעשייה ביטחונית ישראלית מובילה, הוא להקדים תמיד את האויב, לצפות כל העת כמה צעדים לפניו, ולפתח את המענה לאיום – עוד בטרם האיום הזה קיים אצלו".
בשיתוף התעשייה האווירית
