ב-8.7 יקיים איגוד החברות הציבוריות את הוועידה הכלכלית השנתית שלו בבניין הבורסה לניירות ערך בת"א, ודווקא בימים מורכבים אלה של מלחמה מתמשכת ואי ודאות כללית במשק, הוועידה הזו חשובה יותר מתמיד. הוועידה תעסוק, בין השאר, בנושאים המאקרו-כלכליים הבוערים בימים אלה של המשק הישראלי, בדגש על שוק ההון, וזאת לאור המצב האסטרטגי הביטחוני-מדיני של ישראל. צפויים להשתתף בה מאות מבכירי שוק ההון, מנכ"לים ויו"רים של חברות ציבוריות מובילות, יחד עם בכירים מהממשלה והרשויות השונות. נושא משמעותי נוסף שיעלה בוועידה הוא סוגיית האוברולינג של הצבעות מוסדיים לגבי שכר בכירים (ראו כתבה נפרדת).
רגע לפני תחילת הוועידה, התיישב אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, לראיון מיוחד למוסף "אחד העם" על הנעשה במדינת ישראל ובשוק ההון המקומי. פלטו, שכיהן בעבר גם כיועץ הכלכלי של ראשי הממשלה יצחק רבין ושמעון פרס ז"ל, מודאג, בלשון המעטה, מהנעשה במשק.
"זוהי השנה השנייה ברציפות שבה אין כמעט הנפקות בשוק ההון ישראלי, בקושי אחת או שתיים", הוא אומר. "השוק מתייבש, זהו שוק בלי התחדשות, ללא דם חדש שמוזרם פנימה. בגלל הריבית הגבוהה היו אמורות להיות הנפקות מניות בבורסה, אבל אין. זו הפכה להיות בורסת אג"ח של הלוואות".
איך אתה מסביר את זה?
"המצב בשוק ההון לא טוב מכיוון שהוא משקף את המצב של הכלכלה הישראלית, ואת רמת הסיכון הגבוהה שלה. כרגע אנחנו גם לא רואים צעדים שנעשים במישור הכלכלי שאמורים להפחית את הסיכון ולהגדיל את הסיכוי – לא מבחינה תקציבית ולא מבחינת רפורמות ותוכניות חדשות. אין ספק שהכל מתחיל ונגמר בסיטואציה בה אנו שרויים כרגע. אני מאמין שסיום המלחמה ייתן דחיפה גדולה קדימה לכלכלה ולשוק ההון, אבל כרגע רמת הסיכון של מדינת ישראל רק עולה. אנחנו צוברים פיגורים בתשואות לעומת הבורסות בעולם בעיקר מול ארה"ב – הנאסד"ק וה-S&P. המשקיעים פונים לשווקים בארה"ב. הסנטימנט להנפיק ולהשקיע בבורסת תל אביב הולך וקטן, וגם הפעילות של המשקיעים הזרים כאן מצטמצמת".
הסחרור האינפלציוני
עליות המחירים האינסופיות מטרידות גם הן את פלטו, כבעיה משמעותית נוספת שאיתה המשק הישראלי צריך להתמודד. "לציבור עדיין יש יותר מדי כסף כדי לקנות ולהגדיל את רף הסחרור האינפלציוני. עליות המחירים לא מפסיקות, ובנק ישראל עלול שלא להוריד את הריבית השנה בגלל זה", הוא אומר.
"בגלל המצב הביטחוני, הממשלה מפזרת כספים רבים, הגירעונות הולכים וגדלים, וכל העלאות המחירים נובעות משני פרמטרים הפועלים במשותף: הגדלת העלויות של החברות - הפירמות היצרניות - בגלל עלויות שלממשלה יש השפעה עליהם כמו מחירי החשמל והארנונה, וכן כוח קנייה חזק של הציבור שממשיך לרכוש גם כאשר המחירים עולים".
"אי אפשר לחיות בגירעון כזה גדול לאורך זמן", הוא מזהיר. "לאחר מלחמת יום הכיפורים דיברו על העשור האבוד, שבו הייתה אינפלציה גבוהה מאוד עד אמצע שנות השמונים. גם אז זה קרה בעקבות ההוצאות הגדולות של הממשלה וגירעונות גדולים בתקציב. אנחנו צועדים במסלול של אבדון אינפלציוני, כפי שהיה אחרי מלחמת יום הכיפורים".
ומה לגבי הטענה שהתאגידים הם אלה שמעלים מחירים כל הזמן ולכן אחראים לאינפלציה?
"אני תמיד אומר שאי אפשר להתחמק מעקרונות היסוד של הכלכלה – מחירים הם תמיד נקודת שיווי משקל בין ביקוש להיצע. כאשר יש ביקוש גבוה למוצרים ועלויות ההיצע הולכות וגדולות – אין כוח בעולם שיוכל לעצור את עליית המחירים. גם אם יחליטו לפצל את כל התאגידים הגדולים לחברות קטנות, ויכריחו אותן למכור קווי מוצרים, גם מי שיקנה ירצה להרוויח ויעלה מחירים כל עוד כוח הקנייה של הציבור משלם את המחירים הללו. אם הציבור לא היה קונה את המוצרים – המחירים היו יורדים, זהו כלל ידוע בכלכלה".
אז על מי מוטלת האחריות לאינפלציה?
"האחריות היא גם של הצרכנים וגם של הממשלה בנוגע למחירים שהיא קובעת. היא מאפשרת העלאת ארנונה ומחירי חשמל כך שעלויות הייצור מתייקרות, ומכיוון שהביקוש נשאר גבוה, התוצאה ברורה. צריך לזכור שהחברות בסופו של דבר נולדו כדי להרוויח. כך הן נמדדות, זו הדרישה מהן ע"י בעלי המניות וזו גם חובתן על פי חוק החברות - להשיא רווחים לבעלי המניות. לא כתוב בחוק שתפקידן לדאוג לרווחת הציבור, זה התפקיד של הממשלה, לא של החברות. אבל מנסים להסיט את הלחץ והכעס מהממשלה לחברות המזון, לבנקים ולחברות הביטוח. קל יותר לשנוא את התאגידים".
שוק ההון הוא בסיס לצמיחת המשק
לדברי פלטו, שוק ההון יכול להוות מצד הממשלה בסיס מעולה לצמיחה מבלי שצריך להשקיע תקציבים רבים, כמו למשל לעודד בתי השקעות וגופים מוסדיים להשקיע יותר במשק הישראלי (בעיקר בחברות קטנות וחברות טכנולוגיה) על ידי מתן רשתות ביטחון. "אלה רשתות ביטחון שבדרך כלל אין צורך להפעילן ומבחינה תקציבית הן לא מגיעות לכדי מימוש, אך הן מעניקות ביטחון לבתי ההשקעות להגדיל את ההשקעות בישראל. זה יביא יותר חברות ישראליות לגייס כסף בבורסה הישראלית בת"א כדי לגדול ולהתרחב. נדרשת עבודה משותפת של כל הגורמים בממשלה כדי להצליח, וזה כולל גם הפחתת רגולציה מסיבית כדי לעודד את החברות, הפחתת רגולציה וגם מתן רשתות ביטחון לבתי ההשקעות, הקלות במיסוי הבורסה, הנפקת חברות ממשלתיות – מהלך משולב של כולם יחד יאפשר להפוך את שוק ההון הישראלי למוביל בצמיחת המשק", הוא מצהיר. "ברגע שהחברות ישקיעו ויתרחבו, הפעילות הכלכלית תגדל, התעסוקה תצמח וזה יועיל להתאוששות המשק".
ומה לגבי העלויות של תוכנית כזו?
"התוכנית לעידוד שוק ההון היא בעלת ההשקעה התקציבית היחסית הנמוכה ביותר", הוא מסביר. "אמנם צריך לעשות צעדים, אך יחסית לתוכניות אחרות שהן עתירות תקציבים, כאן זה מעט מאוד. גם הפחתה של מס רווח הון, שלכאורה משמעותה הגדלת הגירעון, תגדיל את הפעילות בשוק ההון כך שהיא תביא להגדלת ההכנסות של המדינה, לא להקטנה. הקלות ברגולציה לא כרוכות בעלויות כספיות, כך שתוכנית מקיפה לעידוד שוק ההון יכולה להביא תרומה עצומה למשק, הרבה יותר מהשקעות בתשתיות, למשל, שעלותן גבוהה מאוד".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
