סוגיית האובר-רולינג לגבי שכר מנכ"לים ומדיניות תגמול בחברות ציבוריות מסעירה את שוק ההון בחודשים האחרונים. הנושא נידון במספר בקשות לצווים לקראת תביעות נגזרות המתנהלות בבית המשפט הכלכלי בתל אביב, ומוצא ביטוי גם בהצבעות של גופים מוסדיים, על חידוש כהונתם של דירקטורים באסיפות כלליות של חברות ציבוריות שביצעו אובר-רולינג. לפי פרסומים בתקשורת, בחודשים האחרונים מנעו גופים מוסדיים מדירקטורים חיצוניים (דח"צים) המכהנים בחברות ציבוריות המשך כהונה לתקופה נוספת, בעקבות תמיכתם של אותם דח"צים בהליכי אובר-רולינג הקשורים לשכר בכירים.
אובר-רולינג היא סמכות המוקנית לוועדת התגמול ולדירקטוריון של חברה ציבורית לקבל החלטה, המאשרת מדיניות תגמול ו/או שכר מנכ"ל, על אף התנגדותה של אספת בעלי המניות לכך. זאת במקרה בו לא הצביע בעד ההחלטה הרוב הנדרש של רוב מקרב בעלי מניות המיעוט שאין להם עניין אישי, ובלבד שהדירקטורים נימקו את ההחלטה ובחנו את התנגדותה של האסיפה הכללית. מוסד האובר רולינג בא לאוויר העולם בדצמבר 2012, במסגרת תיקון מספר 20 לחוק החברות, ומאז עשו בו שימוש חברות שונות.
התיקון עיגן כללים סדורים לקביעת מדיניות תגמול ושכר בכירים בחברות ציבוריות, על מנת לייצר סטנדרטים ולהגביר את הפיקוח והשקיפות בנושא – בין היתר על ידי מינוי ועדת תגמול, גיבוש מדיניות תגמול, וקביעה של הליך מוסדר לאישורו של התגמול.
חריג אחד לכלל
עו"ד ענת פילצר-סומך, סמנכ"לית ויועצת משפטית של איגוד החברות הציבוריות, מסבירה את הליך קבלת ההחלטות בחברות ציבוריות לפי חוק החברות: "האסיפה הכללית של בעלי מניות החברה נדרשת לאשר מספר החלטות לפי חוק החברות. כמעט בכל המקרים ההצבעה של בעלי המניות באסיפה הכללית היא התחנה האחרונה במסלול ההכרעה, בהנחה שההחלטה אכן הגיעה אליה ולא 'נפלה' בדרך. בחוק נקבע חריג אחד לכלל הזה, במסגרת תיקון מס' 20 לחוק החברות: אישור מדיניות תגמול ושכר מנכ"ל. לגביהם התאפשר אובר רולינג על החלטת האסיפה הכללית, באופן שוועדת התגמול ודירקטוריון החברה יכולים לשוב ולאשרם על אף התנגדות האסיפה הכללית לאישור. הרציונל ביקש לאפשר לחברות גמישות מסוימת בשימור כוח אדם בכיר ואיכותי. הנחת העבודה של מנסחי החוק הייתה שהדירקטוריון הוא הגוף המקצועי והמוסמך לקבל החלטות מסוג זה, הוא מכיר את החברה ואת השוק הרלוונטי טוב יותר מבעלי המניות, ועל כן נכון להותיר בידיו את סמכות ההכרעה בסוגייה כה קרדינלית. איגוד החברות היה מעורב בהליכי החקיקה של תיקון מס' 20 ולמעשה הגה את הרעיון. סברנו שבמקרה שבו הרוב הנדרש באסיפה הכללית של בעלי המניות הוא קשה להשגה (רוב מקרב בעלי מניות המיעוט) חשוב לאפשר לחברות מרחב תמרון מסוים במקרים מיוחדים".
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, מוסיף ומסביר: "המצב כיום הוא שאדם מקים חברה בעשר אצבעותיו, הוא מגייס כסף בבורסה כדי לממן צמיחה, עדיין מחזיק ברוב מניות השליטה, אבל לא יכול להצביע לגבי שכר המנכ"ל שלו, גם כשהכסף מגיע מהחברה שהוא מחזיק ברוב מניותיה, וגם כשהוא רוצה לגייס את המנכ"ל הטוב ביותר עבור החברה. קשה לנהל עסק בצורה כזו. זה באג בפעילות של החברות הציבוריות וזו סיבה שבעטיה אנשי עסקים רבים מעדיפים לגייס כספים מקרנות פרטיות ולא משוק ההון. דירקטורים מחויבים לפעול לטובת החברה, אם הם מאשרים הליך אובר-רולינג שהוא לטובת החברה, מנמקים זאת כראוי ועומדים בתנאים הנדרשים בחוק- אין שום בסיס חוקי להתנגד לכך".
מדוע נוצרה לאחרונה התעוררות סביב הליך האובר-רולינג?
עו"ד פילצר-סומך: "לאחרונה הוגשו נגד מספר חברות ציבוריות בקשות לצווים לקראת תביעות נגזרות והן נאלצו לדון בסוגייה בין כותלי בית המשפט, מול נציגים של ארגונים חברתיים שמעוניינים למוטט את מוסד האובר-רולינג באופן רוחבי. זאת למרות שהליך האובר-רולינג הוא לגיטימי וחוקי לחלוטין, ולמרות שהוא נועד לאפשר לחברות גמישות ניהולית כדי לשמר מנכ"לים טובים ולתרום ליציבות החברה. הארגונים החברתיים לא מעוניינים שמנהלים ירוויחו סכומים גבוהים, אבל הם לא מבינים שאנחנו חיים בעולם גלובלי, שיש בו חלופות בכל רגע נתון: חברות ציבוריות יכולות להיסחר בחו"ל במקום בישראל, בעלי החברות יכולים לגייס כסף מקרנות פרטיות במקום בבורסה, או להימחק ממסחר ולחזור להיות חברות פרטיות לגביהן אין כלל פיקוח על שכר מנכ"לים. תביעות מהסוג הזה יכולות לפגוע מאוד בשוק ההון המקומי, ולייקר מאד את הפרמיות של פוליסות ביטוח לדירקטורים ונושאי משרה בישראל".
ואיך זה קשור לחידוש מינוי כהונת הדח"צים?
"על מנת לחדש כהונה של דירקטור חיצוני בחברה ציבורית, נדרש להשיג באסיפה הכללית רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. על פי עדותם של הארגונים החברתיים עצמם, הם הפעילו לחץ על גופים מוסדיים כך שאלו האחרונים לא יאשרו את הארכת הכהונה של דח"צים כאלו, רק משום שהדח"צ אישר אובר-רולינג בחברה. אנחנו באיגוד אומרים: גופים מוסדיים לא יכולים להפעיל לחץ רוחבי כללי ולשדר מסר א-פריורי לפיו כל דירקטור שיאשר אובר-רולינג לא יזכה לחידוש כהונתו. המוסדיים חייבים לדון לעומק בכל מקרה לגופו, לבחון האם ההליך נעשה לפי דרישות הדין ותוך עמידה בחובות נושאי המשרה, אסור להם להפעיל לחץ כללי לא לגיטימי על דירקטורים, הפוגע בשיקול הדעת העצמאי. דירקטור מחויב לפעול לטובת החברה, אם הדירקטור סבור שאישור האובר-רולינג הוא לטובת החברה, לא רק שהוא רשאי להצביע בעדו, אלא שהוא חייב להצביע בעדו. שיימינג פופוליסטי לבכירים ולשכר שלהם אולי מייצר כותרות, אבל מקשה מאד על גיוס חברות חדשות לבורסה בתל אביב, שבסופו של יום מקדם את חלוקת העושר עם בעלי המניות מן הציבור".
עו"ד פילצר-סומך מבהירה מדוע איגוד החברות הציבוריות הגה בזמנו, לפני למעלה מעשור את מוסד האובר-רולינג, בניסוח תיקון 20 לחוק החברות בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. "בשום מקום בעולם, למעט בישראל, לא נדרש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט לשם אישורו של שכר מנכ"ל. כדי לאזן את הדרישה הזו, שמעניקה עוצמה אדירה לגופים המוסדיים בסוגיית ליבה מרכזית, צריך היה לייצר מנגנון שיאפשר לחברות גמישות מסוימת ולא יהפוך את שוק ההון בישראל לזירה לא אטרקטיבית ביחס לשוקי הון אחרים בעולם".
סכנה אמיתית למוסד האובר-רולינג
בבית המשפט הכלכלי בת"א עומדות כרגע לדיון ארבע בקשות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים בטרם הגשת תביעות נגזרות נגד חברות ציבוריות וההחלטות שלהן בנוגע לשכר מנכ"ל שהתקבלו תוך שימוש בהליך האובר רולינג. במהלך ייחודי, הגיש איגוד החברות הציבוריות בקשה כדי להצטרף כידיד בית המשפט להליכים הללו. "האיגוד הוא הארגון היציג של החברות הציבוריות בישראל, אנחנו מלווים מקרוב את החברות הרשומות למסחר בתל אביב, שותפים דומיננטיים בגיבוש הרגולציה התאגידית ולכן היחידים שיש להם מבט רוחבי ומלא על הנושא", מסבירה עו"ד פילצר-סומך.
כרגע הבקשה הזו עומדת בפני החלטת בית המשפט. "הכוונה היא לבצע בפני בית המשפט ניתוח היקפי של המגמה כך שיבין שיש סכנה למוסד האובר-רולינג, שבקיומו יש חשיבות עצומה. חשוב לשמר את מעמדו ולא לנטרל אותו, על מנת ששוק ההון בישראל ימשיך להיות זירה רלוונטית לרישום חברות".
האם יש פתרונות אחרים חוץ מאובר-רולינג?
"אני אלך אפילו צעד קדימה ואומר שלא צריך לנטרל את קולו של בעל השליטה בהחלטה על שכר מנכ"ל ומדיניות תגמול. הוא יכול וצריך להצביע, אין לו כאן עניין אישי, ראוי לאפשר לו להביע את עמדתו".
ניגוד העניינים של הגופים המוסדיים
אילן פלטו מבקש להדגיש נקודה חשובה נוספת: "הבעיה היא שכיום הגופים המוסדיים מחזיקים מניות בכל החברות הציבוריות, ויש לא מעט נושאים בהם הם מקבלים מעין זכות וטו כי הרוב בקרב המיעוט קובע – אישור כהונת דח"צים, שכר מנכ"ל, מדיניות תגמול ועסקאות עם בעלי שליטה.
"דרך זה הם למעשה שולטים גם בחברות עצמן, בעוד שלגופים המוסדיים יש הרבה אינטרסים. יש מוסדיים המחזיקים גם מניות וגם אג"ח ואז לא ברור מה האינטרס שלהם – קצר טווח או ארוך טווח, שנאת סיכון או אהבת סיכון, וזה ניגוד עניינים. בעיה אחרת היא שאולי אותו גוף מוסדי מחזיק בכמה חברות באותו ענף, ואולי הוא לא רוצה שאחת תצמח יותר מהשנייה, אז אולי הוא לא יאשר שכר מנכ"ל. ברגע שנותנים למוסדיים יותר מדי כוח, זה עלול להיות מסוכן. אנחנו רוצים לפעול כדי לשנות זאת בכל הקשור למדיניות תגמול ושכר מנכ"ל. אנחנו נפעל בנושא גם במישור החקיקתי".
האם באמת נגרם נזק לחברות בגלל אי אישור שכר מנכ"ל לפי רצון בעל השליטה?
"זהו נזק לטווח ארוך שלא רואים אותו כרגע" מוסיף פלטו. "שכר מנכ"ל נועד לשמר אדם מוכשר בתפקיד חשוב לאורך זמן לטובת הצלחת החברה – ובעל השליטה יכול וצריך להביע את דעתו. בארה"ב אין כזה דבר, אנשים משקיעים וקונים מניות של חברה שהם מאמינים במי שמנהל אותה. גם כך לחברה ציבורית קשה יותר מאשר לחברה פרטית בגלל שכבה נוספת של דיווחים שעליה לעמוד בהם, לא צריך להמשיך ולהכביד שלא לצורך".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
