בשנת 2023 הוערך שוק האגריטק (Agritech) העולמי ב–24.19 מיליארד דולר, עם צפי ל–54.17 מיליארד דולר עד שנת 2029. זאת תודות לאינטגרציה ההולכת וגוברת של AI ולמידת מכונה, עלייה באימוץ חקלאות מדויקת, שימוש הולך וגובר ברובוטיקה ובאוטומציה, התמקדות מוגברת בייצור בר קיימא ועוד, כפי שעולה מנתוני סוכנות הידיעות Business Wire. עוד עולה מהממצאים כי מנועי הצמיחה העיקריים של תחום האגריטק הם הגידול באוכלוסייה ודאגה לביטחונם התזונתי של תושבים ברחבי העולם; שינויי האקלים הקיצוניים וההשפעה הסביבתית; דיגיטציית שרשרת האספקה של החקלאות; אימוץ מתמשך של טכנולוגיות IoT וחקלאות חכמה; השקעות בחברות סטארט־אפ בתחום; יוזמות ממשלתיות וחשיפה לאינטרנט גם באזורים הכפריים.
חדשנות והשקעות בחקלאות הישראלית
נכון למרץ 2023 פעלו בישראל 550 חברות שתויגו במאגר Startup Nation Central Finderכ- agtech או agriculture-precision, לעומת 236 חברות בשנת 2014. טכנולוגיות הליבה שבהן עוסקות חברות אלו הן טכנולוגיה ביולוגית, תקשורת, טכנולוגיית אחסון נתונים, רכיבים, טכנולוגיית חומרים, מוליכים למחצה ואלקטרוניקה, בינה מלאכותית, חיישנים, סימולציה והדמיה, טכנולוגיית פלטפורמות וממשקים, מכונות ורובוטיקה ומחשוב קוונטי. לפי נתוני רשות החדשנות ניכרת השקעה ציבורית בסטארטאפים רבים כבר בשלבים המוקדמים, בדגש על מדעי החיים והאקלים־טק, אגריטק, פודטק ומים. בנוסף, כבר בתחילת 2025 הציגו משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף משרד הבריאות, משרד הכלכלה והתעשייה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמטה לביטחון לאומי (המל"ל) את תוצרי הביניים של התוכנית הלאומית לביטחון המזון, הפועלות כחלק מגיבוש התוכנית האסטרטגית הלאומית לביטחון המזון של האו"ם 2050. במסגרת זו התייחסה קבוצת המו"פ והחדשנות לדרכים לחדשנות טכנולוגית בחקלאות ובתעשייה, בדגש על חיזוק הקשר בין מחקר לאקדמיה ולתעשייה, לצד עידוד יזמות של אגריטק, פוד־טק וחקלאות מים, כמו גם ייצור ותמיכה ופיתוח חקלאות מתקדמת.
ומה בנוגע למגזר הפרטי בתחום האגריטק? גם כאן זוכות לא מעט חברות ישראליות למימון פרטי, עבור פיתוח טכנולוגיות חדשניות המיועדות לשיפור יעילות תהליכים בחקלאות, דוגמת השקיה חסכונית ומדויקת והתמודדות עם אתגרים מקומיים וגלובליים, תוך ניצול מיטבי של משאבים מוגבלים, דוגמת משבר האקלים ומליחות הקרקע. כך משמשת מדינת ישראל כחממה לפתרונות מתקדמים בתחום החקלאות, החל מחיישנים מתקדמים לניטור יבולים, מערכות השקיה חכמות, טכנולוגיות הדברה ידידותיות לסביבה ופתרונות מבוססי AI לניהול חוות, שחלק מהן זוכות להצלחה בינלאומית ומושכות השקעות של משקיעים גלובליים.
פיתוח יבולים עמידים
יתרונותיו של תחום האגריטק ביישום טכנולוגיה וחדשנות לשיפור היעילות והתפוקה של תהליכים חקלאיים רבים ומגוונים מורגשים בכל היבט, החל מהחקלאים ועד הגידולים ותנאי הסביבה. בעזרת טכנולוגיות מתקדמות בחקלאות ניתן לשפר את עמידות הגידולים, להגדיל את הייצור, להבטיח תנאי גידול בטוחים יותר, לספק ביטחון תזונתי, להתגבר על אתגרים שונים הנובעים מהפעילות השוטפת ואף להוביל להורדת מחירים. דוגמאות ליישום טכנולוגיה וחידושים בחקלאות הן השימוש בבינה מלאכותית לחיזוי אקלים ומזג אוויר או בביוטכנולוגיה לפיתוח יבולים עמידים, ושדרוג הדשנים וחומרי ההדברה להפיכת תעשיית החקלאות לבת קיימא. כך יכול גם השימוש בחיישנים להפוך את החקלאות למדויקת, להפחית פסולת ולסייע לחקלאים לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי יישום הפרוטוקולים השונים, וגם לשפר את תנאי העבודה ולהגביר את הנוחות והבטיחות בחקלאות.
מנוע להשגת יעדי האו"ם ל—2030
טכנולוגיות מתקדמות בחקלאות מאפשרות למדינות השונות לעמוד ב–17 יעדי פיתוח בר קיימא (SDGs) של האו"ם לשנת 2030. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) מתנה את סיום העוני במתן זכויות על הקרקע ויצירת חוסן באזורים כפריים. זאת בנוסף לשיפור הביטחון התזונתי ושמירה על בריאות טובה, אספקת מזון הדורש פחות אנרגיה ומתן גישה ליצרנים לשימוש בטכנולוגיות חדשניות ובמערכות מזון בנות קיימא בעלות פוטנציאל לטפל במחסור במים, להגיב לשינויי אקלים ולהגן על המגוון הביולוגי והיבשתי של העולם.
תחום האגריטק מבוסס גם על האקדמיה, החל משיתופי פעולה ועידוד מחקרים מתקדמים ועד ללימודי חדשנות בחקלאות במוסדות השונים. בישראל מקיימים מוסדות מחקר ואוניברסיטאות שונות שיתופי פעולה עם חברות סטארט־אפ וחברות מסחריות, תוך העברת ידע טכנולוגי ויישומי מהמעבדה לשדה, לפיתוח פתרונות מתקדמים וחדשניים בחקלאות, דוגמת ניהול משק חקלאי חכם, שיטות השקיה מדויקות וטכנולוגיות הדברה ירוקות.
כך גם מתרחבים לימודים יישומיים המאפשרים היכרות עמוקה עם התחום, דוגמת לימודי הנדסת תעשיות מים במסלול הנדסת אגריטק — מכללת כנרת, המקנים תואר B.Sc. בהנדסת לימודי מסלול אגריטק. בקמפוס של המכללה נמצא גם "מרכז כנרת לחדשנות ויזמות" — מרכז ידע וחברות הזנק בתחום האגריטק, המשותף למכללה, צמח תעשיות וקק"ל; המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך מכשיר את הדור הבא של אנשי המחקר והפיתוח בתחום האגריטק, תוך שילוב לימודים עיוניים ומעשיים וידע אינטר־דיסציפלינרי בביולוגיה, פיזיקה, כימיה, זואולוגיה, בוטניקה ועוד; מכללת אחווה מציעה תוכנית לימודי תואר ראשון B.Sc. במדעי החיים החדשניים והקלאסיים, שמקנה ידע בסיסי ויישומי במקצועות הביולוגיה, תוך שילוב ייחודי של תחומים חדשניים כמו הדברה ביולוגית, חקלאות מדייקת, מיקרוביולוגיה, אבולוציה, יסודות הביוטכנולוגיה, הנדסה גנטית ומבוא לביו־אינפורמטיקה; האוניברסיטה העברית ברחובות — הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, מציעה מסלול מדעי הקרקע והמים ואגרו־אינפורמטיקה, תחום דעת אינטר־דיסציפלינרי חדש המשלב בין עולם החקלאות, המזון והסביבה לעולם המתמטיקה, מדעי המחשב, הפיזיקה וההנדסה. במכללת תל־חי ניתן לעבור קורס באגריטק במסגרת תואר במדעי הסביבה.
השילוב בין אקדמיה לאגריטק הופך לבסיס מרכזי לפיתוח חקלאות מתקדמת, שתאפשר להתמודד עם אתגרי העתיד. זאת על בסיס מחקר יישומי ויצירת שיתופי פעולה לוקליים וגלובליים שמובילים לחדשנות טכנולוגית, ואף יכולים למצב את ישראל כמובילה עולמית בתחום.
