על-פי דו"ח מיוחד של IPCC (The Intergovernmental Panel on Climate Change - הגוף המחקרי של האו"ם לבדיקת השפעות שינויי האקלים), שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית עלולים להשפיע בצורה ניכרת על הגידולים החקלאיים ועל היכולת של המדינות לספק לתושביהן תוצרת חקלאית טרייה וזמינה. זמינות התוצרת החקלאית עלולה להיפגע כתוצאה מירידה בתפוקת הגידולים ובבעלי החיים החקלאיים ובכללם גם הדגה. זאת לא רק בגלל שינויי הטמפרטורה, אלא גם בשל התפרצות מזיקים ומחלות כתוצאה משינויי האקלים. גם הערכים התזונתיים בגידולים החקלאיים עשויים להיפגע עקב עלייה ברמת הרעלנים במזון, כתוצאה מעלייה בטמפרטורות ומתדירות מוגברת של אירועי מזג אוויר קיצוניים. גם לריכוז המוגבר של ה- CO2 באטמוספירה יכולה להיות השפעה לרעה על הערכים התזונתיים של הגידולים החקלאיים. אירועים קיצוניים, כמו למשל שיטפון, ישפיעו אף הם על יציבות אספקת המזון עקב שיבוש התחבורה והשווקים.
על ישראל, ההתחממות הגלובלית עלולה להשפיע אפילו יותר. בעוד שב-150 השנים האחרונות ממוצע הטמפרטורות של כדור הארץ עלה במעלה אחת, באגן המזרחי של הים התיכון נרשמה בזמן הזה עלייה ממוצעת של מעלה וחצי - פי-1.5 ביחס לממוצע העולמי. ואם זה לא מספיק, רוב ההתחממות נרשמה ב-40 השנים האחרונות, כך שהמצב רק הולך ומחמיר.
עליה דרמטית באירועי הקיצון
מבחינת החקלאים הישראלים כבר לא מדובר בתיאוריות מדעיות. מנתוני קנט, קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי הממוצע השנתי של נזקי הטבע בחקלאות בחמש השנים האחרונות (2015-2019) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון שקלים בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2010-2014) שעמד על כ-213 מיליון שקלים. בקנט מציינים כי לאחר מספר שנים מעוטות משקעים, בחורף האחרון, גם אם היה עתיר משקעי וגשמי ברכה, היינו עדים לאירועים קיצוניים יותר ותכופים יותר, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, שגרמו לנזקים גדולים מאוד בזמן קצר. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל המצב עלול להחמיר בהמשך כשהנפגעים המיידיים ימשיכו להיות החקלאים.
"ההתחממות הגלובלית היום היא עובדה. אנחנו בתוך התהליך", אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט. "מבחינת החקלאים, המשמעות היא לא בהכרח שיהיה יותר חם. הבעיה המרכזית, הגורמת לנזקים הכלכליים הכבדים, היא התכיפות של אירועי הקיצון הנגרמים כתוצאה משינויי האקלים. אירועי קיצון אלו מתבטאים בשיטפונות, הצפות, סערות, גלי חום קיצוניים, גלי קור קיצוניים, שריפות ועוד. בארץ לדוגמה, חווינו בחורף האחרון אירוע גשם אחד באזור תל-אביב שבמהלכו, ביממה אחת, ירדה כ-20% מכמות הגשם השנתית. כולנו זוכרים את התמונות של הצפת ערים, ואנחנו בקנט זוכרים גם את התמונות הקשות של הצפת שטחים חקלאיים. דוגמא נוספת היא גל החום הקיצוני ששרר בחודש מאי. גל זה גרם לפגיעה החמורה ביותר שחווינו בכל שנות קיומה של קנט, בחנטה של האבוקדו. התוצאה היא יבול נמוך יותר בעשרות אחוזים והנזק הגדול ביותר בתחום שנגרם בהיסטוריה של קנט.
"למעשה", מבהיר תורג'מן, "כיום אנו עדים להיקף הגדול פי-150 במספר אירועי הקיצון, לעומת המדידות שנעשו לפני כ-30 שנה".
לא רק קורונה
אמנם, בתקופה האחרונה העולם כולו עוסק במשבר הקורונה, אולם אי אפשר להתעלם מההשפעות הישירות של שינויי האקלים גם על התפרצות של מחלות. "שינויי האקלים משפיעים ישירות גם על מחלות הקשורות בגידולים החקלאיים", מדגיש תורג'מן, "השינויים חושפים אזורים שלמים להתפרצות מחלות שלא היו קיימות באותם מקומות עד אז. אנחנו מדברים בעיקר על הקורונה, כי היא פוגעת בבני אדם, אבל מחלות אחרות שלא זוכות לתשומת לב פוגעות בגידולים ובבעלי החיים החקלאיים. בישראל אנו עדים לפגיעות ממחלות שלא היו קיימות בעבר כאן ומגיעות מאזורים שכנים כתוצאה מהמצב החדש. בפועל, כשמסתכלים על ההתחממות הגלובלית, צריך להבין את מכלול הדברים והנזקים הנובעים מהתהליך הזה".
מה למעשה המדינה צריכה לעשות על מנת להתמודד עם הפגיעה בחקלאות?
"בטווח הארוך החקלאי יתאים את עצמו למציאות החדשה. הוא ישנה הרכבי זנים, מועדים וגידולים על מנת להתמודד עם תופעות שגרתיות. אם יש זנים המתפקדים יותר בחום הוא יעדיף אותם ויתאים עצמו למצב הרגיל, לצורת הגידול. הבעיה היא שחקלאי לא יכול להתגונן מאירועי הקיצון. הדרך היחידה היא הביטוח שחשיבותו עולה ככל שהתופעה מחמירה. לתכיפות המקרים יש השפעה גם על היקף הפיצויים וכתוצאה מכך על הפרמיות. כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהבין שתמיכה בביטוח והקטנת החשיפה הכלכלית של החקלאי היא צעד משמעותי וחשוב יותר מבעבר".
ואם לא...?
"הסיכון הוא שאם לא תהיה תמיכה בפרמיות, ביטחון המזון יפגע כיוון שהחקלאים לא יוכלו לספק את כל המזון ולא בצורה רציפה. מבחינת משקית ולאומית מדובר בפגיעה בעצמאות המזון ובחשיבות השמירה על גידולים כחול-לבן, תנודות בכמויות, קפיצות משמעותיות במחירים, מחסור בתוצרת חקלאית בתקופות מסוימות ונטישת קרקעות המדינה. מדינה אינה יכולה להסתמך, בתקופת מחסור, על גורמים זרים, ובטח לא במשבר אקלים בו לא ניתן לדעת מה יהיו הנזקים במדינות אחרות. ישראל זולה יותר בפירות וירקות ממדינות ה-OECD ובגלל הייבוא אנו עלולים להגיע לתוצרת יקרה וחסרה. היינו עדים למקרים כאלה בעבר".
איך הביטוח פותר את זה?
"לחקלאי שורה ארוכה של משתנים המשפיעים על הסיכונים וההשקעות שהוא מסוגל לבצע. הביטוח מסיר מהחקלאי חלק מהחששות. למשל, החשש מפני פגיעות כלכליות כתוצאה ממזג האוויר. כשיש לחקלאי וודאות כלכלית ובמקרה נזק הוא יפוצה במידה סבירה, הוא לא יחשוש לגדל את מגוון הגידולים שיבטיחו אספקה סדירה של תוצרת חקלאית".
ומה אתה אומר למגדלים שמסתפקים בביטוח הבסיסי?
"החקלאות המתקדמת היא תחום עתיר השקעות וסיכונים. סיכונים שעל-פי כל התחזיות ילכו ויגדלו. ניהול מודרני מחייב ניהול סיכונים מושכל ושימוש בכלים המאפשרים הגנה על ההשקעות. הביטוח הוא כלי מרכזי בניהול הסיכונים, ואכן, אנו עדים לכך שבשנים האחרונות יותר ויותר מגדלים מבינים שבשילוב של השקעות גדולות הנדרשות מהמגדלים, יחד עם השינויים הקיצוניים במזג האוויר, הביטוח המורחב מהווה את הדרך היחידה של המגדל להבטיח את המשך הייצור, צמצום הפגיעה הכלכלית והקטנת הסיכונים".
