חוקרים צופים, כי בשנת 2050 יתמודד העולם עם משבר מזון חמור ויש מעצמות שכבר החלו נערכות אליו. סין לדוגמה הכינה תוכנית אסטרטגית במסגרתה היא רוכשת אדמות חקלאיות בברזיל ואפריקה במטרה לגדל עליהן מזון לתושבי סין בעתיד. גם בתחום החלב הסינים נערכים והחליטו להגיע להיקף של 10% מייצור החלב בעולם. לצורך כך הם רוכשים מחלבות מסביב לעולם למימוש האסטרטגיה.
מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, האם לאור המקרה הסיני, מדינת ישראל צריכה לתפיסתך לעשות חשיבה מחודשת בנוגע לביטחון התזונתי שלה, ובפרט בהקשר לענף החלב?
"בהחלט, מדינת ישראל חייבת לגבש תוכנית אסטרטגית לטווח ארוך ולהבטיח את אספקת המזון לאזרחים לאור המגמות בעולם: גידול האוכלוסייה, ההתחממות הגלובלית, מגיפות והצפי למחסור עולמי, וכן, משברים פנימיים אותם אנו מכירים כמו מלחמות".
אבל בשגרה, מבחינת יוקר המחייה, מוצרי החלב יקרים. לדוגמה, הגבינה הצהובה, שהמדינה ייבאה לאחרונה מפולין, הוכיחה את עצמה כזולה יותר?
"המקרה של פולין הוא נקודתי מאוד. כתוצאה ממהלכים גיאו-פוליטיים רחבים יותר, שבסיסם בחרם רוסי על מוצרים מהמערב, הפולנים נתקעו עם עודף כושר ייצור של מוצרי חלב. זה יכול להשתנות מחר בבוקר. זו ממש לא אסטרטגיה לטווח ארוך, אלא יותר ניצול הזדמנות לטווח קצר. במקרים רבים מדובר על יבוא של עודפים במחיר מוזל, תוך התפשרות על איכות הגבינה, שלא לדבר על הרפת או המחלבה בה יוצרה. בכל אופן, אני מצפה מקובעי המדיניות לתוכנית פעולה ארוכת טווח, כזו שתעדיף את עוטף עזה על פני עוטף ורשה".
הרפתנים נאלצים לוותר על הרפת
מנתוני מועצת החלב עולה, כי הפרה הישראלית נחשבת לפרה המניבה בעולם. בישראל כ-135,000 פרות לחלב המצויות ב-720 רפתות, כאשר 75% מהחלב מיוצר בפריפריה ומהווה בפועל חלק משמעותי בהכנסה של יישובים רבים - בערבה, בנגב בגולן ועוטף עזה.
משנת 2014 ועד היום חלה ירידה של כ-180 רפתות בישראל. האם המדינה עושה מספיק כדי לשמור על הענף?
"חשוב לציין שחלק מהירידה נעוצה במיזוג של רפתות קטנות לשותפויות גדולות ויעילות יותר בגלל היתרון לגודל. בשנים האחרונות ישנה ירידה קבועה במספר הרפתנים, בעיקר בשל שחיקה ברווחיות ועל רקע אי-וודאות שקיימת בנוגע לתוכניות הממשלה לתחום החלב. בענף עתיר השקעות כמו החלב קשה לקבל החלטות במציאות הזו ורפתנים נאלצים לוותר על הרפת".
איך מבטיחים את הוודאות הזו?
"כדי להבטיח וודאות לענף יש לפעול יחד עם השותפים שלנו ולהגיע להסכם ארוך טווח שיבטיח מחיר הוגן לצרכן, ובמקביל יאפשר פרנסה בכבוד והחזר השקעות ליצרני החלב".
המחיר של מוצרי חלב בישראל יכול להיות דומה למחיר באירופה?
"אוהבים להשוות את מחירי החלב אצלנו למדינות ה-OECD רק ששוכחים שלא בכל המדינות שאליהן משווים אותנו גובים מע"מ על מוצרי החלב. גם מבחינת הרגולציה התקנים פה מחמירים יותר והם משיתים על הרפתנים והמחלבות עלויות גבוהות. מחיר המזון לפרות אצלנו גבוה ב-50% מאשר באירופה. גם ההוצאות על מים ואנרגיה שונות, מה גם שהרפתן באירופה מקבל תמיכות ישירות ועקיפות, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על המשמעות ועלויות הכשרות".
מדוע הכשרות היא פרמטר בעלויות?
"מחלבות בישראל עובדות חמישה וחצי ימים בשבוע, בהשוואה למחלבות בחו"ל שעובדות 24/7. מוצרי חלב רבים מיוצרים בשלושה קווי ייצור נפרדים בהתאם לשלוש כשרויות שונות - כשרות רגילה, כשרות מהדרין וכשרות בד"צ. מבחינה תפעולית מדובר בעצם בשלושה מוצרים נפרדים. כל זה עולה כסף ויש לזה משמעויות. הדרישות מגיעות לרפתות שנדרשת להעסיק משגיח כשרות, להעסיק עובד לא יהודי בשבתות וחגים ודרישות נוספות בהקשר של חג הפסח ושנת שמיטה. בסופו של יום יש מחיר לזה שאנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו כעוסקים בתחום מקבלים זאת ומחויבים לספק לצרכן מוצרי חלב גם לפי העדפות הכשרות שלו. אבל גם הציבור צריך להבין שיש לזה מחיר".
לקבוע סדרי עדיפויות
ראינו שבחמאה המדינה החליטה לפתוח את הייבוא באופן מלא למה לא לעשות זאת לכל המוצרים?
"הפתיחה לייבוא חופשי של חמאה זו דוגמה להתנהלות לא נכונה אשר פוגעת בייצור המקומי. מועצת החלב התריעה מראש על המחסור הצפוי בחמאה ואף דרשה מהמדינה לפתוח מכסות יבוא. אולם, בניגוד לשנים קודמות בהן בוצע היבוא המשלים במסגרת מכסות יבוא בתיאום עם המועצה, הפעם נפתחו מכסות יבוא המותנות במחיר הסופי לצרכן ומהמחלבות הגדולות נמנעה האפשרות לייבא. החברות שהתחייבו ליבוא לא מימשו את מלא ההתחייבות והמחסור החריף. כעת המדינה פתחה בהוראת שעה את יבוא החמאה בצורה גורפת והחמאה מגיעה לישראל במחירים כפולים מהמחירים של החמאה המקומית, כך שבסוף כולם מפסידים".
אז מה צריך לעשות?
"לקבוע סדרי עדיפויות. המדינה צריכה להחליט האם רוצים ייצור מקומי של חלב או לא. יצרני החלב בישראל יודעים לספק את מלוא הביקוש, בשגרה, בעת חירום ובזמני משבר. ניתן להוריד מחירים. יצרני החלב ייכנסו אל מתחת לאלונקה יחד עם המחלבות, רשתות השיווק והממשלה. אבל לשם כך נחוצה וודאות ורק הממשלה יכולה לספק אותה".
