שנת 2023 נפתחה עם תקוות גדולות לשינוי מגמה אחרי שנת 2022, שהייתה סוערת במיוחד והסתיימה בירידות של עשרות אחוזים במדדי מניות ואגרות חוב רבים בעולם.
שנת 2022 הייתה כה סוערת, שהיא כללה באותה שנה גם גל קורונה נוסף (זוכרים?) שאופיין בהתאוששות וחזרה מהירה לשגרה ברמה הגלובאלית. בנוסף, פרצה מלחמה עקובה מדם בין רוסיה לאוקראינה, התעצם משבר שרשראות האספקה, כשכל אלו גרמו להתפרצות אינפלציונית משמעותית במרבית מדינות המערב אך לא רק בהן.
הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נאבקו באופן בלתי מתפשר באינפלציה שהרימה את ראשה, באמצעות מדיניות מוניטארית מצמצמת, כש"כלי הנשק" העיקרי שלה היה העלאה חדה של שיעורי הריבית, בכדי לצמצם את הביקושים ולהביא להאטה בפעילות הכלכלית, תהליך שהמשיך גם לתוך שנת 2023.
נכון להיום, כאשר מחצית משנת 2023 מאחורינו, ניתן לומר שמהלכי הבנקים המרכזיים די הצליחו - האינפלציה נמצאת במגמת האטה ובחלק מהמדינות כבר מתקרבת לקצה העליון של היעדים בבנקים המרכזיים. עם זאת, חשוב לציין כי אינפלציית "הליבה" (בנטרול השינויים במחירי המזון והאנרגיה המאופיינים בתנודתיות גבוהה), עדיין גבוהה וסביר כי המשך המאבק יהיה מאתגר לא פחות.
רמות האינפלציה השנתיות הנוכחיות (4.6% בישראל, 4.9% בארה"ב, 5.5% בגוש האירו), וחשוב מכך, ציפיות האינפלציה, חזרו לרמות שכלכלות גדולות וצומחות יכולות להכיל, מה שעשוי לאותת על סיום תהליך העלאות הריבית, לפחות כתהליך מתמשך. כלומר, לא מן הנמנע שיהיו העלאות ריבית נוספות בהמשך, אך נראה, כי הפעולות שננקטו עד כה השיגו את מרבית המטרות של הבנקים המרכזיים ובהצלחה לא מבוטלת, שכן, בניגוד לחששות ולהערכות המוקדמות, הן לא הביאו את הכלכלות לכדי מיתון, לפחות לבינתיים.
שוק ההון המקומי סיים את המחצית הראשונה של שנת 2023 עם ביצועים מאכזבים במיוחד, נוכח הפערים הגדולים בהשוואה לביצועי המדדים המובילים באירופה ובארה״ב. זאת, לאחר שבשנתיים שקדמו, הוא הציג ביצועים עודפים ביחס אליהם.
לביצועי החסר היחסיים של השוק המקומי מספר גורמים, כשהמשמעותי שבהם הינו, ללא ספק, אי היציבות שאפיין את הכלכלה המקומית נוכח האירועים הפוליטיים-משפטיים, והשלכותיהם החברתיות, שנבעו מקידום הרפורמה המשפטית על ידי הממשלה.
קשה לזכור את הפעם האחרונה בה הזירה הפוליטית בישראל היוותה גורם כה משמעותי בהלך הרוח ובביצועי השווקים הפיננסים, כפי שראינו עד כה בשנת 2023, כאשר השווקים נצבעו באדום או ירוק על-פי פרשנות המשקיעים לידיעה או לדיווח פוליטי כזה או אחר.
למעשה, הסביבה הפוליטית, או ליתר דיוק, הרפורמה המשפטית, אותה ניסתה הממשלה לקדם מיד עם תחילת כהונתה, היוותה (ומהווה) בעיני כלכלנים רבים את גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל. חלקם אף טוענים כי הדבר עלול לאיים בפגיעה ממשית על המשך השגשוג הכלכלי שחוותה המדינה, שחלק לא מבוטל ממנו, "נשען" על ה"אקו-סיסטם" של תעשיית ההייטק המקומית.
בהקשר זה, אמנם דירוג האשראי של המדינה לא נפגע, אך אופק הדירוג ירד מצפי "חיובי" ל"יציב" בלבד, כשבמסגרת דוחות הדירוג של חברות הדירוג הבינלאומיות, צוין במפורש כי תהליך החקיקה של הרפורמה ובעיקר האופן בו היא מקודמת, עלול להרחיק משקיעים זרים, וכפועל יוצא - לפגוע בכלכלה המקומית בצורה משמעותית.
במקביל, החלה מחאה ציבורית רחבת בהיקפים שלא נראו במדינה אולי מעולם, שהגיעה לשיאה בשביתה כללית קצרה במשק בחודש מרץ האחרון, לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, פיטר את שר הביטחון, יואב גלנט, לאחר שהאחרון קרא לממשלה לעצור את תהליכי החקיקה של הרפורמה.
בנוסף, חזינו בביקורת יוצאת דופן של גורמים מהמגזר העסקי, שבשיאה הגיעה לכך שמספר חברות הייטק ישראליות הודיעו על כוונתן להעביר את פעילותן ואת חשבונות הבנק שלהן לחו״ל, מה שייצר, לפחות לתקופה קצרה, פאניקה בקרב המשקיעים.
מנגד, "מעבר לים" החגיגה נמשכת, עם עליות שערים חדות במרבית מדדי המניות המובילים בארה"ב ובאירופה (על אף שהאחרונה נכנסה למיתון באופן רשמי עם צמיחה שלילית שנרשמה בשני הרבעונים האחרונים) מתחילת השנה.
הירידה ברמות האינפלציה, חיזקה את ציפיות המשקיעים כי עצירה של תהליך העלאות הריבית נמצאת ממש "מעבר לפינה". חלקם אף חוזים כי הפד האמריקאי יתחיל במהלך של הורדת שיעורי הריבית, עוד במהלך השנה הנוכחית. ציפיות אלו כמעט והעלימו את חששות המשקיעים ממשבר בנקאות פוטנציאלי והובילו לעליה חדה במחירי המניות של חברות הטכנולוגיה הגדולות הפועלות בתחומי הבינה המלאכותית הגנרטיבית, על רקע אימוץ גובר של הטכנולוגיה בסגמנטים רבים והשקעות העתק של חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם בתחום.
שוק המניות
המחצית הראשונה של שנת 2023 בשוק המניות המקומי הסתיימה במגמה מעורבת. אמנם מדדי המניות המובילים, ת"א 125 ות"א 35, עלו בחודש יוני בכ-1.6% וכ-0.3%, אך במבט מתחילת השנה, הציגו השניים תשואה שלילית בשיעור של כ-1.94% וכ-1.35%, בהתאמה.
מניות הבנקים שנסחרו במהלך חודש יוני בתנודתיות גבוהה, על רקע אמירות שונות שהשמיעו גורמים במשרד האוצר, בקשר עם הרווחיות העודפת (החריגה, לטענתם) של הבנקים, סיימו את החודש בעלייה של כ-4% ורשמו תשואה חיובית של כ-1.5% מתחילת השנה.
גם מדד ת"א 60SME הציג חודש חיובי מאוד מבחינת תשואה, כשהוא רושם תשואה של כ-5.81%, שסייעה לו לסכם את המחצית הראשונה של השנה בתשואה חיובית, של כ-0.96%. במדדים הענפיים נרשמו במהלך החודש עליות שערים חדות, ובראשם, מדד ת"א בנייה שסיים בעלייה של כ-10.1% ומדד ת"א נדלן שהציג עליה חודשית של כ-6.6%.
למרות התשואות הגבוהות בחודש יוני, שני המדדים עדיין רשמו תשואה שלילית מתחילת השנה, של כ-0.2% וכ-4%, בהתאמה, על רקע ההאטה בענף, שמושפע, באופן ניכר, מסביבת הריבית. המדד המוביל מתחילת 2023 ובפער, הוא מדד ת"א נפט וגז שאמנם ירד קלות בחודש יוני (0.21%-) אך סיים את המחצית הראשונה של השנה עם תשואה של כ-15.77%.
שוק האג״ח
המחצית הראשונה של שנת 2023 בשוק אגרות החוב הייתה תנודתית במיוחד. שוק האג"ח, בדומה לשוק המניות, נסחר במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה על רקע אי הוודאות הגדולה הקיימת במדינה, הן על רקע האתגרים הכלכליים הגדולים שהמשק עומד בפניהם (המשותפים למרבית המדינות המערביות) והן על רקע האתגר הגדול שמציבה הרפורמה המשפטית, שהביאה להתערערות היציבות הפוליטית במדינה ולחששות הולכים וגוברים מפני השלכותיה.
למרות הכול, מרבית המדדים סיימו את המחצית הראשונה של השנה בתשואה חיובית, למעט מדדי אגרות החוב הממשלתיות הארוכות, שרשמו ירידות שערים. מדדי אגרות החוב הקונצרניות, תל בונד 20 ותל בונד 60, סיימו את חודש יוני בעליות קלות של כ-0.3% וכ-0.1%, בהתאמה, אך התשואה המצטברת, מתחילת השנה, של כל אחד מהם, עמדה על כ- 3.2%.
מדד תל בונד תשואות עלה בחודש יוני בשיעור של בכ-1% והשלים עלייה חדה, בשיעור של כ-6% מתחילת השנה. מנגד, אגרות החוב השיקליות הארוכות רשמו ירידות שערים. מדד התל-גוב שקלי 5+ סיים את המחצית הראשונה של 2023 בירידה של כ-1.2%, למרות עליה של כ-0.8% בחודש יוני.
גם המדד הארוך יותר, תל גוב שקלי 10+ שעלה בכ-1% בחודש יוני, סיכם את המחצית הראשונה של השנה בירידה של כ-2.9%. אגרות החוב הממשלתיות בריבית קבועה ל-10 שנים, נסחרו בסוף חודש יוני בתשואה שנתית לפדיון של כ-3.8%, למול תשואה לפדיון של כ-3.5%, בה נסחרו אגרות חוב אלו בתחילת השנה.
אגרות החוב המקבילות האמריקאיות, שנסחרו בתחילת 2023 בתשואה שנתית לפדיון של כ-3.7%, נסחרו גם הן בסוף חודש יוני בתשואה שנתית של כ-3.8%. על אף שהתשואות לפדיון הגלומות במחירי אגרות החוב הללו נכון לתום המחצית הראשונה של השנה לא השתנו באופן מהותי ביחס לרמות התשואה שהן גילמו בתחילת השנה, לאורך ששת החודשים האחרונים הן עלו וירדו, בצורה חדה יחסית, כשבמהלך חודש מרץ, התשואה השנתית לפדיון אף עלתה על שיעור של 4%.
כידוע, אחד הפרמטרים החשובים בבחינת התשואה השנתית לפדיון באגרות חוב קונצרניות הוא מרווח התשואה שהן מספקות ביחס להשקעה באג"ח ממשלתית בעלת מח"מ דומה. זוהי נקודה מעניינת, במיוחד על רקע ההתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות בישראל במהלך חצי השנה האחרונה, שהובילו לעלייה בפרמיית הסיכון המיוחסת למדינה, שהתבטאה בעלייה בשיעורי התשואה לפדיון הגלומים באגרות החוב הממשלתיות.
לרוב, יהיה סביר לצפות לגידול גם בפרמיית הסיכון (מרווחי התשואה ביחס לאגרות החוב הממשלתיות) של פירמות עסקיות, כאשר פרמיית הסיכון של המדינה בה הן פועלות, עולה.
למרות זאת, ולא בפעם הראשונה, שוק האג"ח הקונצרני המקומי הוכיח את עוצמתו, לאור העובדה שלמרות כל ההתרחשויות של החודשים האחרונים, מרווח התשואה של חלק גדול מאגרות החוב הקונצרניות, דווקא ירד, למה?
אולי ניתן ללמוד מכך כי המשקיעים חוששים יותר, בטווח הארוך, מהשלכות המדיניות המוניטארית הננקטת על ידי הבנק המרכזי, בדגש על שיעור הריבית במשק, ונגזרותיה - רמת האינפלציה ואיתנותו של שוק העבודה, מאשר העננה הפוליטית שמלווה אותנו מאז כינונה של הממשלה הנוכחית. אפשרות נוספת היא שניתן לייחס את ההתאוששות בשוק האג"ח הקונצרני לעליה בתחושת הבטחון של המשקיעים ביכולת המנפיקים לשרת את החוב, על אף חוסר הוודאות הכלכלי והפוליטי במדינה, ולא רק כחלק מתהליך ירידת התשואות הכללית (במיוחד באפיקים הצמודים) שהתרחשה בארץ (ובעולם).
לדוגמא, ה"מרווח" של אגרות החוב הצמודות במדד התל בונד 20 הצטמצם, מרמה של כ-1.84% בתחילת השנה, לכ-1.65% בסוף חודש יוני. גם במדד תל-בונד תשואות חלה ירידה ב"מרווח", משיעור ש כ-4.55% בתחילת השנה לכ- 4.1% בלבד, בסוף חודש יוני לאור הירידה ברמות ובציפיות האינפלציה.
לסיכום
המחצית השנייה של שנת 2023 עדיין טומנת בחובה אתגרים כלכליים ופיננסיים משמעותיים, הן ברמה הגלובאלית והן ברמה המקומית, לכלכלה ולחברה הישראלית. יחד עם זאת, למרות ביצועי החסר של השוק המקומי בחצי השנה האחרונה, יש לזכור כי השוק המקומי הציג ביצועים עודפים בשנתיים שקדמו לששת החודשים האחרונים, ולכן ייתכן שמוקדם מדי להספיד אותו, על אף האתגרים האמורים, בעיקר לאור רמות התמחור (מכפילי הרווח בהן נסחרות החברות) הנוכחיות.
יש לזכור כי לצד התרחישים השליליים יש לא מעט חוזקות בכלכלה המקומית, החל מצמיחה חיובית ויציבה וכלה בעוצמתו של מגזר ההייטק, שאמנם נפגע בשנה האחרונה, אך סביר כי הוא ערוך לשינוי מגמה, שבתרחיש של המשך מגמה חיובית במדדי הטכנולוגיה בארה״ב, עשוי להפתיע, ולהגיע מהר יותר מהצפוי.
ברמה הגלובאלית, ישנן מספר התפתחויות שעשויות לתרום להמשך המומנטום החיובי בשווקים, בין היתר, התכנסות לקראת סיום (במתכונת זו או אחרת) של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, המשך התמתנות האינפלציה, ואימוץ היכולות הטכנולוגיות של הבינה המלאכותית (AI) בעוד ועוד תחומים ותעשיות, מה שאמור, לפי מרבית התחזיות, לשפר ולייעל מנגנונים רבים ולתרום להמשך התייעלות ושיפור ברווחיות החברות, תחת מה שהוגדר לא פעם כ"מהפכה" טכנולוגית בקנה מידה דומה למהפכת האינטרנט, הסמארטפון וכו'. ימים יגידו.
הכותב הוא מנהל דסק חברות ותאגידים ציבוריים בבית ההשקעות ילין לפידות ("ילין לפידות"). אין לראות בסקירה ו/או בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות/שיווק פנסיוני או תחליף לכזה. סקירה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי גלוי לציבור ועשויה להתבסס על נתונים שפותחו על ידי אנליסטים עובדי ילין לפידות ומקורות אחרים הנחשבים מהימנים ומבלי להתחייב על ביצוע בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע בסקירה לבין התוצאות בפועל, המידע המוצג בסקירה, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בה. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות/פנסיוני בידי בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. ילין לפידות ו/או נושאי המשרה בו ו/או מנהליו ו/או עובדיו ו/או מי מטעמו עשויים, בהתאם למגבלות הדין, לרכוש ו/או למכור ו/או להתעניין עבור עצמם בניירות ערך ו/או נכסים פיננסים הקשורים במישרין ו/או בעקיפין לילין לפידות ו/או לניירות הערך ו/או לנכסים הנסקרים, וכן עשויים לרכוש ו/או למכור ו/או לבצע עסקאות בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים עבור תיקי השקעות המנוהלים על ידי חברות בבית ההשקעות ילין לפידות, העוסקות, ביו היתר, בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות, ו/או בעבור ניהול השקעות של קרנות נאמנות ו/או עבור קופות הגמל. חברות בית ההשקעות ילין לפידות מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותן השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברות הנסקרות, והן עשויות לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברות הנסקרות, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לילין לפידות ו/או למי מטעמו עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בסקירה. ילין לפידות ו/או נושאי המשרה בו ו/או מנהליו ו/או עובדיו ו/או מי מטעמו אינם לוקחים על עצמם כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או נסיבתי הנובע משימוש בסקירה זאת. אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. אין בתשואות העבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.
בשיתוף ילין לפידות
