המונח הרפואי המתאר את גיל המעבר, "מנופאוזה", מתייחס לשנה ללא דימום וסתי. עוד לפני הפסקת המחזור לצמיתות, חוות נשים רבות את שלב הפרה-מנופאוזה, המלווה בתופעות הנובעות משינויים הורמונליים - החל מעייפות מוגברת והפרעות שינה, ועד לעלייה בשומן הביטני, מצבי רוח משתנים, ירידה בליבידו, ערפול קוגניטיבי ועוד. וזה רק קצה הקרחון. התהליך מתחיל כאמור בשלב הפרה-מנופאוזה, כחמש שנים לפני הפסקת הווסת, ונמשך בשלב הפוסט-מנופאוזה כחמש שנים אחרי, כאשר הגוף מתרגל לשינויים ההורמונליים. "ובתוך הבלבול והתחושות הללו, נשים רבות בגילאי 40 ומעלה, הופכות לבלתי נראות, ולא תמיד מקבלות התייחסות ראויה", מסבירה ד"ר דפנה מנספלד, מומחית ברפואה פנימית ועצמאית ברפואה אסתטית משנת 2014.
"למרות מגוון הסימפטומים שחוות נשים רבות, שבמקרה הטוב מייחסים להם מקור פסיכיאטרי, ובמקרה הרע הופכים את האישה ל'קוטרית', רק מעטות מבינות באמת כיצד ניתן לטפל בגוף ובנפש, עם דגש על מצב העור. זאת כדי להיערך נכונה למנופאוזה", היא משקפת את מצבן של נשים רבות שנמצאות במנופאוזה או בפרה-מנופאוזה. למרות שכמחצית מהנשים חוות תסמינים משמעותיים בגיל המעבר, רק רבע מהן מחפשות ייעוץ רפואי - בשל בושה, חוסר נוחות או ההנחה ש'ככה זה בגיל שלנו'.
מתוך כך, היא גם מבקשת לנתב את השיח מחוסר יחס והאשמות, להבנת הקשר בין הורמונים, בריאות ואסתטיקה. כדי לסבר את האוזן היא מתארת מצב שכיח בו היא נתקלת לא פעם: "נשים רבות שמגיעות לקליניקה, שמות שלוש אצבעות על הלחיים ומושכות כלפי מעלה - תנועה שמספרת את הסיפור של איבוד הקולגן, שינויים ברמות השומן ותחושה ש'משהו בי משתנה'", היא מתארת את המפגש עם נשים החוות את גיל המעבר או את השנים שלפני. לדבריה מדובר בבעיה רפואית ותרבותית: "המונחים גיל המעבר, גיל הבלות או גלי חום, נשמעים כמעט מעליבים, לעומת המושג 'שיני בינה' לדוגמה, שזכו למיתוג הרבה יותר מוצלח. לכן, וכדי לסייע בהתמודדות עם אותם סימפטומים בכל הרמות, אנחנו חייבות ליצור שפה אחרת, תוך התאמת טיפול מאוזן, מתון ופרסונלי שמספק באמת מענה מיטבי".
מה קורה לנפש, לגוף ולעור הפנים, במהלך הפרה-מנופאוזה וגיל המעבר?
"למעשה, האישה חווה שינויים הורמונליים חדים, שבאים לידי ביטוי בכל יום בצורה אחרת. זה אומר שיום אחד את מרגישה מצוין ויום אחרי הרבה פחות, וכך גם מושפעים העור, השיער, העצמות, המטבוליזם ועוד. ירידה באסטרוגן לדוגמה, משפיעה ישירות על חלבוני הקולגן והאלסטין, שאחראים על חוזק וגמישות העור. מחקרים אף מצביעים על ירידה של עד כ-30% בקולגן, בתקופת המנופאוזה ובעשור שלפני. כתוצאה מפגיעה בשכבת מחסום העור, שנראה יבש ובעל גוון אפרפר, ישנה לעיתים עלייה בפיגמנטציה ודלקתיות, העור נעשה דק יותר, פחות צפוף ורופף, והצוואר במיוחד נהיה דק ושברירי עם רפיון בולט. בנוסף, ישנה ירידה בצפיפות העצם וניוד של רקמת השומן לבטן, מה שיוצר את אותו שומן ביטני ש'מפתיע' לא מעט נשים. כתוצאה משינוי במבנה הרקמה התת עורית, גם הצלוליט הופך בולט הרבה יותר. אותם שינויים עלולים לגרום גם לגלי חום, לתנודתיות במצב הרוח, לחרדה ועוד".
את מתארת תחושה של 'יציאה מהשליטה'. מהו המענה המיטבי אם כן בכל שלב?
"ההתמודדות הנכונה מתחילה בראש ובראשונה בהקשבה רפואית אמיתית, ובהבנה שסימפטומים פיזיים ורגשיים יכולים בהחלט לבטא שינויים הורמונליים, האופייניים לתקופה זו. לכן חשוב לברר האם המקור הוא אכן גיל המעבר, ואף לשקול טיפול הורמונלי מותאם אישית, שיכול להתאים לרוב הנשים ואף לתרום לבריאות העצם והלב. הכרחי גם לבצע סינון מדויק של נשים שאינן מתאימות, ואז לשקול טיפול תרופתי משלים, או טיפול בטסטוסטרון (שגם הוא יורד בגיל המעבר), מענה רפואי שיכול לשפר את רמת האנרגיה, לתרום לעלייה בליבידו ולהפחית הפרעות שינה. כל אחת יכולה גם לבצע שינויים באורח חיה, החל מביצוע פעילות גופנית שבונה מסת שריר ותורמת לאיזון ההורמונלי, לחיזוק העצמות ולתחושת החיוניות; דרך שמירה על תזונה עשירה בחלבון וירקות, שיכולה לתמוך במטבוליזם ובבריאות, ועד להקפדה על שינה איכותית של 7־8 שעות ביום! הכוללת היגיינת שינה מוקפדת שמסנכרנת את מערך ההורמונים, ויכולה להפחית מתח וחרדה".
וכל אלה, משפיעים גם על העור?
"בהחלט, וגם אז חשוב להקפיד על רפואה מותאמת אישית, המבוססת על השקעה בטיפולים איכותיים שמעודדים ייצור קולגן ומחזקים את מחסום העור. עבור נשים מסוימות לדוגמה, חומצה היאלורונית יכולה לספק נפח, שלא תמיד דרוש לעור הפנים. עבורן, עדיף דווקא לעבות ולמצק את העור.
ככלל, חשוב שהטיפול עצמו יתבסס על שילוב מושכל של טכנולוגיות, הכולל מכשור מבוסס גלי רדיו ולייזר CO2, המעודדים את התחדשות תאי העור, דרך מיקרונידלינג, תוך שימוש באקסוזומים וביוסטימולטורים - חומרים המעודדים את הגוף לייצר קולגן בעצמו. טיפול טרנדי שנמצא עכשיו בכותרת, העושה שימוש בזרעי סלמון, יכול בהחלט להתאים ללא מעט מטופלות (מניסיון), מכיוון שהוא משפיע על המנגנון האנטי דלקתי, משקם את מחסום העור ומחזיר אלסטיות. זה נכון ששמות מוכרים כדוגמת קים קרדשיאן תרמו לפופולריות של טיפול זה ועדיין, מבחינתי את המבחן הקליני הוא עבר.
טיפול בוטוקס, יכול גם הוא להתאים ויחד עם זאת, חשוב שייעשה במתינות, תוך ריווח בין הטיפולים. זאת מכיוון שרפיון שריר בעור שמאבד מגמישותו, עלול ליצור אפקט הפוך מהתוצאה הרצויה".
המטרה: גרסה קצת יותר
טובה של עצמך
לדבריה של ד"ר מנספלד אנו מצויים כעת בתור הזהב של גיל המעבר, וכך גם בשנים האחרונות התחום האסתטי מתפתח במהירות. "אפילו סלבריטאיות מוכנות להודות שגם הן חוות את הקשיים, ונשים בנות דור X שמגיעות כעת לגילים הללו - לא מתכוונות להשלים עם השינוי ללא מאבק", היא מסבירה ומודה כי יש פוטנציאל לשינוי תרבותי משמעותי, שמתבטא גם בשינוי אידיאל היופי. בעידן בו אסתטיקה לעיתים מזוהה עם גנריות, ד"ר מנספלד מדגישה את חשיבות האינדיבידואליות והאיזון. "המטרה היא להישאר את, רק גרסה קצת יותר טובה ולא מתאמצת", היא אומרת ומוסיפה כי יופי טבעי הוא מראה שנראה שלא עבדת קשה עבורו, למרות שבפועל, כן עשית עבורו דבר או שניים.
ד"ר מנספלד גם שמחה מאוד על השינוי באידיאל היופי, שעוברת החברה בשנים האחרונות, דבר שלדבריה מתיישר עם מה שהיא מרגישה. "כשהייתי צעירה בעולם האסתטיקה, לא הבנתי מדוע נשים עוברות טיפולים שמובילים לשפתיים ולחיים נפוחות ותפוחות. זאת לעומת היופי הבלתי מתאמץ, שדומה למקור, רק קצת יותר טוב", היא אומרת ומבקשת שוב להדגיש כמה חשוב לבסס רפואה מותאמת אישית גם כשמדובר באסתטיקה, מכיוון שכל אחת עוברת את אותו הטיפול בצורה מעט שונה. עם זאת, השוק החדש של גיל המעבר עדיין קשור בקשר הדוק לתעשיית האנטי-אייג'ינג, וקיים מתח בין המסר של קבלה עצמית לבין מכירת טיפולים ושירותים.
מבחינתה, כאן גם באה לידי ביטוי האחריות מקצועית של כל רופא ורופאה, גם אם זה אומר לסרב לטיפול זה או אחר, תוך התחשבות באורח החיים, באישיות ובתקציב של המטופלת. "קמטים וקמטוטים אינם דרושים טיפול דחוף, באותו אופן בו בעיית לחץ דם למשל מחייבת מענה תרופתי", היא מתייחסת לשגרת הטיפולים הדרושה, ומגלה כי את כל הטיפולים שהיא עצמה מציעה, היא מנסה על עצמה או על הקרובים לה. "רק כך אני יכולה להמליץ ולקחת אחריות על המטופלות, תוך ידיעה שאני מציעה מענה בטוח וחדשני".
כמי שמכשירה רופאים ורופאות בתחום, מצרה ד"ר מנספלד על היעדר התמחות מוסדרת בתחום הרפואה האסתטית. "הכשרה מקצועית מיטבית יכולה לצמצם מצב שבו עוברת המטופלת יותר מדי טיפולים, ולמנוע טעויות", היא אומרת ומסבירה כי העתיד שייך לרפואה אסתטית מונעת, תהליכית ומתונה, המבוססת על הבנת הקשר שבין בגוף והנפש. "בסופו של דבר", היא מסכמת, "כשאנחנו נראים טוב אנחנו יכולים גם להרגיש הרבה יותר טוב, דבר שמתחיל בהקשבה לגוף, בהבנת התהליכים שעוברת האישה בגיל המעבר, ובטיפול שמכבד כל אחת, בכל גיל".
מודל העברת הידע בו בחרה ד"ר מנספלד, המקיימת גם הרצאות בתחום, כולל הכשרה אינטימית, מדויקת ועם המון ערך. הקורסים שהיא מובילה, המתקיימים בקבוצות של 2 רופאים.ות לכל היותר, מבוססים על ידע קליני שצברה לאורך השנים ועבודה מעשית, לרבות ניהול סיכונים, הצלחות וטעויות. התהליך עצמו כולל 30 שעות הכשרה, מפגש רענון וליווי מתמשך. כל בוגר הופך גם לחלק מקהילה מקצועית פעילה, תומכת ומלווה על בסיס יומי של כלל בוגרי הקורסים. זאת על בסיס תפיסתה וחזונה ברפואה אסתטית מתונה ומותאמת אישית, דבר היוצר יתרון תחרותי ברור. בנוסף לנושאים הרפואיים, מלמדת ד"ר מנספלד מגוון תתי-תחומים, כדוגמת ניהול קליניקה ומערך לקוחות, תמחור וביטוח. כך היא מכשירה את הרופאים.ות לבצע טיפולים, לבנות קריירה מקצועית ויציבה בתחום הרפואה האסתטית, ומציבה את בוגריה בחוד החנית של רופאי האסתטיקה בארץ.
בשיתוף ד"ר דפנה מנספלד
