כתמי עור (היפרפיגמנטציה), הם אחת הסיבות השכיחות לפנייה לרופאי עור. גנטיקה וחשיפה מצטברת לקרינה האולטרה סגולה של השמש הם שני הגורמים העיקריים להופעתם.
שכבת העור העליונה עשויה ברובה מקרטינוציטים (תאים המכילים קרטין). בין השכבות של תאי הקרטין ישנם מלנוציטים היוצרים פיגמנט (צבען שקובע את צבע העור) הנקרא מלנין, ומהווה מסנן קרינה טבעי בגוף.
מספר המלנוציטים משתנה מאזור לאזור, ולמרות שהוא דומה במספרו בין הגזעים השונים על קשת "סולם פיצפטריק" המחלקת את גווני העור לשש קטגוריות לפי צבעם והקלות שבה הם משתזפים, קצב יצירת הפיגמנט משתנה.
ייצור מלנין מוגבר
קרינת ה-UV מזיקה משום שהיא פוגעת בדנ"א ומובילה למותם בטרם עת של תאי הקרטין תוך הגברת פעילות המלנוציטים והטירוזינאז (אנזים האחראי ליצירת המלנין). הבעיה היא שפיזור חלקיקי הפיגמנט אינו אחיד ולעתים מצטברים חלקיקי צבע באזור מסוים וכך נוצרים כתמים.
הפיגמנטים מופיעים בשני גוונים: אאומלנין שיוצר צבע חום-שחור המגן על העור מקרינת השמש, ופאומלנין שיוצר צבע אדום-צהוב שפחות מוצלח בהגנתו מפני הקרינה. האינטראקציה ביניהם משתנה, והשילוב שלהם יוצר את צבע העור הייחודי לכל אדם.
הידרוקינון, כן או לא?
בשנות ה-80 כיכב ברשימת הרכיבים הקוסמטיים ההידרוקינון, רכיב שנועד לסייע בהבהרת כתמים משום יכולתו להרוס את המלנוציטים.
בספרות הרפואית הוא נחשב לרכיב הטופיקלי העיקרי לעיכוב יצירת מלנין, אולם עם השנים התברר שהוא אגרסיבי לעור עד כי מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) אסר את שילובו בתעשיית הקוסמטיקה.
"הידרוקינון, מוגדר כרכיב רפואי ומשולב בפורמולת "קליגמן", הניתנת במרשם רופא", מסבירה שולי רודריג, מנכ"ל SR ומבארת: "רכיב זה פועל בעומק העור ברמה התאית כדי לעכב את מחזור החיים של המונוציטים, אך לאור מחקרים ו׳אסונות׳ עוריים הוא נאסר לשימוש קוסמטי".
"הקוסמטיקה, כמו הרפואה מבוססת על עקרון הבטיחות", מוסיפה ד"ר ג'ני שטיימן המדריכה ב"מאג'יריי" "בכל הנוגע להבהרת כתמי עור יש לבצע שיקול אחראי ומושכל ולבחון האם תוצאה מהירה משתווה לתופעות הלוואי שעשויות להופיע בעקבות זאת, כמו גם האם קיימת אלטרנטיבה לשיטת הטיפול האגרסיבית. הידרוקינון על אף שנחשב לרכיב מבהיר מעולה, נושא רשימה ארוכה של תופעות לוואי בגינן ה-FDA אסר את השימוש בו".
"בעבר ובהיעדר מחקרים שהוכיחו את מסוכנותו, השימוש בהידרוקינון היה שכיח" מציין קובי ברוך בעל המותג KB PURE. "כיום תעשיית הקוסמטיקה מתעדפת שימוש בחומרי הבהרה ומרכיבים שמעכבים את תהליך סינתזת המלנין בתוך התא ולא משתקים את הפעילות הכוללנית שלו". בתוך כך החלו לדבריו לחקור בשנים האחרונות יותר חומרים שמקורם בצמחים, המסוגלים לעכב את סינתזת המלנין ולהבהיר את העור בתהליך מאוזן שאינו מזיק לעור.
מנגד, קובע ד"ר הווארד מאבאך דרמטולוג מאוניברסיטת קליפורניה כי "תופעות הלוואי שדווחו על השימוש בהידרוקינון הן יחסית מועטות וקלות". לטענתו "כיום אין שום עדויות לתופעות לוואי סיסטמיות בשימוש בו. הידרוקינון נמצא בשימוש מעל 30 שנהו ונחשב לרכיב יעיל ובטוח בטיפול בפיגמנטציה".
"משום הגדרתו כתרופה נדרש מרשם רופא על מנת להשתמש בנגזרת הפעילה שלו ויש צורך בחידוש המרשם" מחדדת ד"ר להבית אקרמן. "הידרוקינון מתפרק בקלות ולכן חשוב לשמור עליו בקירור. הוא פעיל בריכוזים של מעל 2%, אולם ככל שעולים בריכוז, גובר הסיכוי לתופעות לוואי, למשל: גירוי של העור, ואף החמרה של הפיגמנטציה והופעת כתמים לבנים. עוד דבר שחשוב לדעת (למרות שטרם הוכח מחקרית) שהרכיב חשוד כחומר מסרטן - והשימוש בו בזמן היריון והנקה – אסור".
"מה שהופך את ההידרוקינון לרכיב הבהרה עוצמתי היא העובדה שהוא מתערב בחלק גדול מהמנגנונים לייצור הפיגמנט בתוך המלנוציטים עצמם. רכיבי ההבהרה הקוסמטיים הקלאסיים שקיימים בשוק הקוסמטיקה משנות ה-80 כמו החומצה הקוג'ית, הליקוריץ והארבוטין מתערבים רק בנקודה מסוימת אחת בתהליך הייצור והם לא מספיק מתוחכמים בכדי להתנהג כמו ההידרוקינון", מציינת בת אל זינגבוים גרוס, מנהלת ההדרכה בחוה זינגבוים. לדבריה "בשנים האחרונות החלו לצאת חומרי גלם חדשים לטיפול בפיגמנטציה, היודעים להתערב בשאר המנגנונים של תהליך ייצור הפיגמנט ויחד עם רכיבים נוספים השפעתם על הכתמים דומה להידרוקינון אך ללא גירוי".
מחפשים חלופות? הנה כמה מהן: פנילאתיל רזורצינול, אוקטדקנואיק אסיד, רזברטרול, חומצה אזלאית, ניאצינאמיד, חומצה גליקולית, ויטמין C לנגזרותיו, רטינואידים, חומצה גאלית, אלואסין חומצה אוקסי-תיאזולידין וחומצה קרבוקסילית.
