הצמיחה החדה בצריכה המקומית בעקבות גידול האוכלוסייה בישראל והתגברות מגמת הקניות ברשת האינטרנט הובילה לפריחה בתחום המרכזים הלוגיסטיים (מרלו"גים) בעשור האחרון.
מרלו"גים צצו כפטריות אחרי הגשם בקיבוצים, במושבים ובאזורי תעשייה בכל רחבי הארץ. בעתיד צפויה המגמה להתרחב עוד יותר ובמכון גיאוקרטוגרפיה מעריכים, כי בעשור הקרוב יהיה צורך ביותר משני מיליון מ"ר שטחי לוגיסטיקה.
אם עד לאחרונה מה שהניע את הביקוש למרלו"גים היה בעיקר דרישה של חברות מקומיות, הרי שלאחרונה ניכרת מגמה חדשה עם כניסתן לישראל של חברות בינ"ל, בעיקר בתחומי האופנה והספורט. הלקוחות הזרים מעוניינים במרכזי אחסון מודרניים גדולים, שיהפכו את תהליך השינוע מנקודת האחסון לחנויות הפיזיות ברחבי הארץ ליעיל ומהיר. החברות הבינ"ל דורשות עמידה בסטנדרטים בינ"ל מחמירים, מפרטים טכניים ובטיחותיים מורכבים והתקנת מערכות טכנולוגיות חדשניות, בדומה למרלו"גים שאותן החברות הקימו בנקודות נוספות ברחבי העולם.
דרישות קפדניות ביותר
אחד הפרויקט שמדגים היטב את השינוי, הוא הקמת המרכז הלוגיסטי עבור רשת הספורט האירופאית דקטלון בפארק התעשייה קיסריה. מדובר במרכז לוגיסטי בשטח תפעולי של מעל 19 אלף מ"ר, המשתרע על שטח של כ-35 דונם ויכלול יחידות אחסנה ושטחי משרדים. הפרויקט נבנה בהתאם לכללי הבנייה הירוקה ונעשה בו שימוש בתאים פוטו-וולטאים לאגירת אנרגיית שמש. לצד שטחי התפעול יוקמו גם שטחים ירוקים ומגרשי ספורט.
אגרוטופ, הנחשבת לאחת החברות המובילות ביותר בישראל בתחום הקמת פרויקטים של מבני תעשייה ולוגיסטיקה, זכתה במכרז להקמת המרלו"ג של דקטלון, משלב התכנון ועד מסירת המפתח. מתברר, שגם בניסיון הרב שצברה החברה, בהקמת מעל 100 מרלו"גים ב-30 השנים האחרונות, תוך מתן מענה לדרישות של חברות ישראליות בכל הקשור לתכנון והקמה של מרלו"גים, לא היה די. מהנדסי דקטלון שלחו הוראות מפורטות מהמטה הראשי של החברה בליל שבצרפת כדי להבטיח עמידה בדרישות של החברה למכרזים הלוגיסטיים שלה בכל רחבי העולם.
דקטלון, המעסיקה 99 אלף עובדים בכ-1700 חנויות ב-61 מדינות ברחבי העולם, הציגה דרישות קפדניות ביותר, שכללו פרוגרמה מורכבת, הגנות אש מחמירות ועמידה בתקנים האירופאים ודרישות בטיחות מחמירות, שיעמדו בדרישות של חברות ביטוח בישראל וצרפת.
כך למשל, דרשה החברה הצרפתית להתקין מערכת נעילה למשאיות, המגיעות ל-20 נקודות הטענת הסחורות. אזור ההטענה בין המשאיות למחסן הלוגיסטי הוא אחד מהאזורים המסוכנים ביותר מבחינת התפעול של המרלו"ג. עובדים רבים נפגעו ואפילו מצאו את מותם כאשר משאיות עזבו ללא התראה את נקודת ההטענה וגרמו להחלקה קדימה של המלגזה, או נפילה של עובדים מקו משווי הגובה, המחברים בין כבש המשאית לרציף ההטעינה.
שימוש בטכנולוגיות חדשות
מי שהתמודד בהצלחה עם הדרישה הזו כמו גם עם הנחיות אחרות של צוות הפיקוח של דקטלון, היה עמית אדן, שהצטרף לאגרוטופ ביולי 2019 בתפקיד מנהל מרחב צפון. אדן, ששמש בעבר כמהנדס הראשי של חברות נדל"ן מסחרי בולטות, בהן, מגה אור של צחי נחמיאס, רום חן ופבר הנדסה, צבר ניסיון רב בניהול מקצועי של פרויקטים ובהם הקמת מבני תעשייה, בנייני משרדים ומרכזים מסחריים ולוגיסטיים ברחבי הארץ.
אדן הוביל את המהלך של בניית ההתקשרות מול חברת אלטרון, שמייצגת בארץ את חברת נורסוד (norsud) הצרפתית, שפיתחה את פתרון מעצורי החניה שמונע את תנועה המשאית באמצעות זיזים מיוחדים בנקודת טעינת הסחורה ואינו מאפשר לנהג המשאית לצאת מהמתחם באופן עצמאי עד לשלב סיום הטעינה. בנוסף, הותקנו משווי גובה, תריסי גלילה ושרוולי אטימה בין קיר הבטון לדפנות מכולת הסחורה, אשר יושבת על המשאית, כדי למנוע כניסת גשם בזמן פריקת הסחורה ומעצורי החניה.
דרישה בטיחותית נוספת, אותה הציבו אנשי דקטלון, נוגעת לתקן לפינוי עשן מהמבנה במקרה חירום, כמו בעת שריפה. הפתרון המקובל של התקנת מפוחי עשן חשמליים בגג המבנה חשף אפשרות לפגיעה באיטום חיפוי גג המבנה בפח קל-זיפ. הבעיה נפתרה על-ידי אגרוטופ, באמצעות שימוש בטכנולוגיה חדשה של חלונות חשמליים לשחרור עשן של חברת פארגון-קבוצת ברנע, המופעלים חשמלית ללא מגבלה של טווח פינוי העשן. חלונות האלומיניום בחזית המבנה, שנכללו בתוכנית המקורית, הוחלפו בחלונות החדשים, שעומדים בתקן האירופאי של מערכות שחרור עשן וכן נוספו חלונות חשמליים גם בעורף המבנה. בנוסף, התקינה החברה תחנה מטאורולוגית, אשר מחוברת למערכת השליטה והבקרה של החלונות ויודעת לסגור באמצעות מנגנון חשמלי את החלונות במידה והרוח מתחזקת ובעת שמתחיל לרדת גשם, כל זאת בהתאמה לתקן הבטיחות של כיבוי האש.
אימוץ נורמות מקצועיות המקובלות בעולם
הטמעה של טכנולוגיות חדשניות בפרויקט לא התמקדה אך ורק בהיבט הבטיחותי, אלא גם בתהליך הביצוע עצמו, במיוחד בהקמת רצפת הבטון של המרלו"ג.
"הקמת המרלו"ג בגובה אחיד של 14 מטרים מחייבת רמת דיוק גבוהה ביותר של יציקת רצפת הבטון", מסביר אדן. "כדי להגיע לאיכות ביצוע כזו ייעשה שימוש בטכנולוגיית לייזר ומיכון ייעודי, ללא התערבות יד אדם בתהליך היציקה והפילוס של הבטון ותוך שימוש בסיבי פלדה מיוחדים שימנעו סדיקה של הרצפה בעתיד".
יציקת הרצפה תתבצע רק לאחר הקמת המעטפת של המבנה על מנת למנוע כניסת רוחות ולמנוע יצירת גלים בבטון וחדירה של אבק שתפגע במרקם של המלט. החברה שתוביל הביצוע של הריצוף היא פרימקס (Primekks) מלטביה, שצברה ניסיון של יציקה של מאות אלפי מ"ר של רצפות של מרלו"גים בארץ ובחו"ל. לדברי אדן, היציקה צפויה להתבצע על-ידי צוות ביצוע מיומן מחו"ל, שיעבוד במשך עשרה לילות ברציפות במטרה להבטיח אספקה רציפה של בטון. רק לאחר סיום היציקה ניתן יהיה לעבור לשלב של הוספת חיפוי מיוחד לרצפת הבטון.
כניסת ענקי הטכנולוגיה העולמיים לישראל, כמו אינטל, יבמ, אפל, פייסבוק וגוגל, הובילה לשינוי של ממש בכל ענף ההיי-טק הישראלי, שהתאים עצמו במהירות לסטנדרטים הגלובליים. נראה כי כניסתם של גופים בינ"ל לתחום הנדל"ן המסחרי המקומי תביא גם הוא לאימוץ נורמות מקצועיות מקובלות בעולם בכל הקשור להקמת מרכזים לוגיסטיים, נורמות אשר יזניקו את השוק הצומח צעד נוסף קדימה.
