רצף המשברים האחרונים ניער את כולנו אל מחוץ לכורסת הנוחות היישר אל תוך מערבולת הטכנולוגיה של "הכל מרחוק". תוך זמן קצר גילו סטודנטים ואוניברסיטאות, בארץ ובעולם, שאפשר ללמוד וללמד מהסלון, גם אם לא תמיד באותו הסגנון ; רופאים ומערכות בריאות זיהו שרפואה מרחוק אפשרית יותר מהמצופה ; ואפילו אנו ומאמני הכושר שלנו גילינו את נפלאות האימון דרך המסך הסלולרי.
חלק מן הארגונים הסתגלו למצב החדש ואימצו טכנולוגיות תוך כדי תנועה, אחרים הרבה פחות. למרות שעוד מוקדם לסכם, נראה שבתקופת המשבר היתה עדנה לאימוץ חדשנות טכנולוגיות בארגונים, בעוד חלק נכבד מאלו שלא השכילו, או של הצליחו בכך, שילמו מחיר כבד - באובדן הכנסות (היעדר תשתית מכירה מקוונת), פגיעה באיכות השירות (עובדים שלא יכלו לתת מענה מהבית), שיבושים תפעוליים (תשתיות מיחשוב קשיחות) ועוד.
אמנם אין כמו להב הגליוטינה כדי לחדד את המחשבה, אולם האם אנו באמת חייבים וירוסים ומשברים כדי לגרום לארגון גדול לאמץ חדשנות טכנולוגית? לא ממש. ניתן לאמץ חדשנות טכנולוגית גם ללא משבר.
חמישה שלבים ביישום
ראשית, כדאי לזכור כי למעט בארגונים טכנולוגיים במהותם, "חדשנות טכנולוגית" אינה ערך העומד בזכות עצמו, אלא כלי המשתלב בחלקים השונים בארגון: מוצר, תפעול, שירות וייצור. למשל, שילוב של ערוצי תקשורת דיגיטליים (אתר אינטרנט, טלגרם, ווטסאפ) במערך השירות של החברה יכול לקצר את זמני ההמתנה, להוריד את העומס על המוקד ולשפר את יחסי ההמרה של מתעניינים למכירות. דוגמה אחרת היא שימוש בטכנולוגיות זיהוי תמונה/וידיאו משולבי AI בתהליכי הייצור, לצורך בקרת איכות ו/או זיהוי ומניעת תקלות בזמן אמת.
שילוב מועיל ואיכותי של חדשנות טכנולוגית בארגון חייב לצמוח מתוך אסטרטגיית החדשנות של החברה. אסטרגיה זו מגדירה את מיקוד החדשנות הנדרש: היכן רוצים לחדש, העוצמה (עד כמה אנחנו מוכנים לחדש ומה אנו מוכנים להשקיע), התמהיל (באיזה סט כלים נשתמש כדי לממש חדשנות), והשיטה (כיצד ניישם את החדשנות בתחומים הנדרשים). מרגע שהוגדרה אסטרטגיית החדשנות, ניתן להמשיך וליישם את החדשנות הטכנולוגית. את היישום נוכל לבצע בחמישה שלבים:
- השלב הראשון הוא הכרה בצורך בחדשנות ברמת ההנהלה. תנאי זה הכרחי לצורך קבלת רוח גבית והתוויית קווי המסגרת לפעילות החדשנות דרך חיבור לאסטרטגיית הארגון. בשלב זה אין צורך עדיין בתקציב ענק מעבר לעבודת צוות החדשנות. יחד עם זאת, הכרת ההנהלה בחשיבות אימוץ חדשנות טכנולוגית והעברת מסר ברוח זו לרחבי הארגון - חיוניים להצלחת התהליך. כפי שנראה בהמשך, הקצאת המשאבים לטכנולוגיה עצמה תהיה על בסיס היישומים בפועל.
- השלב השני הוא בניית שיטה. בספרם Beyond The Champion מראים ג'ינה קולראלי, אנדרו קורבט ולואיס פטרס כיצד יישום חדשנות בארגונים אינו תוצאה של "משוגע/ת אחד/ת לעניין", אלא של מנגנון ארגוני יעיל ומקצועי. צוות החדשנות, אשר נדרש להיות מגוון, יכיל לצד אנשי הטכנולוגיה נציגים משאר היחידות בארגון. צוות זה יאפיין את אסטרטגיית החדשנות של הארגון ויוביל את יישומה. לכן, כדאי שיהיה בעל היכרות ולמידה פורמאלית בתחום החדשנות. הכשרה זו ניתנת כיום בחלק מלימודי ה- MBA בארץ, אולם ניתן לקבלה גם בקורסי המשך לפיתוח מנהלים, או באמצעות ליווי של יועצים חיצוניים.
- השלב השלישי, ואחד המרתקים בתהליך, הוא שלב איתור הטכנולוגיות. שלב זה מערב מפגשים עם חברות טכנולוגיה, סטארט-אפים, סקירת טכנולוגיות שאומצו על-ידי חברות דומות בתחום ועוד. כאן נדרשת פתיחות מחשבתית, שבירת פרדיגמות ובעיקר - הימנעות מחשיבה ביקורתית (אחד החסמים המרכזיים בפיתוח חדשנות מכל סוג, בכל ארגון). ישנן שתי משפחות של טכנולוגיות שנוכל לאמץ: כאלו החדשות לארגון אך מוכרות יחסית בשוק, למשל טכנולוגיות צ'אט-בוט לערוצי התקשורת של הארגון ; הקבוצה השנייה היא טכנולוגיות החדשות לשוק וגם לארגון, כמו למשל טכנולוגיות ה-NFT לקבצים דיגיטליים, אשר מתחילה לתפוס תאוצה רק לאחרונה. בעוד לקבוצת הטכנולוגיות הראשונה נוכל למצוא דוגמאות ליישום ומגוון ספקים, הקבוצה השנייה תציע לנו יישומים יחודיים ומקוריים, אך עם ניסיון שוק מועט הנשען על כמה סטארט-אפים פורצי דרך. התוצר של שלב זה יהיה מאגר של טכולוגיות, פתרונות ורעיונות חדשניים לשילוב טכנולוגיה בארגון. כעת יש לבחור אילו מהן אפשר וכדאי לנו לאמץ.
- בחינה והערכה יהיו השלב הבא בתהליך. בשלב זה נרצה לבחון את התאמת הטכנולוגיות החדשות לצרכים, נשקלל את העלויות שלהן אל מול התועלות הצפויות, ונתעדף בין הפתרונות השונים. שלב זה יכול להיות מאתגר במיוחד, שכן אנו נדרשים להעריך הצלחה בתנאי אי-וודאות. זוהי בעצם בחירה בין כמה "סטארט-אפים פנים-ארגוניים". אולם, אסטרטגיית חדשנות שהוגדרה כראוי, לצד צוות חדשנות מקצועי, יתמודדו עם האתגר בקלות יחסית. חשוב לקיים את תהליך הבחינה וההערכה על-ידי צוותים המשלבים אנשי הטכנולוגיה יחד עם צרכני הטכנולוגיה (ביזנס, תפעול, ייצור וכדומה).
- השלב האחרון הוא הטמעת הטכנולוגיה. כאן יעמדו בפנינו שני מסלולים אפשריים: אם בחרנו בטכנולוגיה חדשה לארגון אך מוכרת בשוק, אשר נמצאת כבר בהתקנות רבות, כדאי יהיה ללמוד ממקרים דומים ולבנות תהליך הטמעה קלאסי כמו בכל ROLL OUT. המקרה המעניין היותר הוא כאשר בחרנו בטכנולוגיה עדכנית (כגון בלוקצ'יין, NFT וכדומה) בדרך כלל באמצעות שת"פ עם סטארט-אפ. מצב זה מאופיין באי-וודאות אשר יש להפיג באמצעות הטמעה ספיראלית. כלומר, באופן מדורג בו בכל שלב אנו בוחנים חלק אחר של ההטמעה ומשפרים את הפרמטרים מסבב לסבב, תוך הרחבת מעגלי ההשפעה של הטכנולוגיה בארגון. הטמעה ספיראלית מעלה את סיכויי ההצלחה של קליטת הטכנולוגיה החדשה בארגון, מורידה את רמת ההתנגדויות ומעלה באופן משמעותי את התועלת מהשימוש בה.
חשוב לציין, כי מרגע שהוזנק תהליך החדשנות הארגוני, פועלים כל השלבים באופן רציף לאורך השנה. כלומר רעיונות וטכנולוגיות מגיעים מהאקו-סיסטם באופן רציף, זאת לצד צרכים ורעיונות העולים מתוך הארגון. נקודת המפגש של כל אלו תהיה צוות החדשנת של הארגון.
חדשנות טכנולוגית היא אחד הכלים החשובים בספקטרום החדשנות הארגונית. חדשנות טכנולוגית יכולה לגעת ולשפר ביצועים בכל תחום בחברה. כמו את נושא החדשנות בכלל, גם ישום של חדשנות טכנולוגית כדאי ליישם באמצעות צוות ייעודי ומקצועי שהוכשר לנושא, ובתמיכה ורוח גבית מההנהלה. תהליכי האיתור והערכה יעברו דרך עבודה עם סטארט-אפים וטכנולוגיות בשלות, כאשר תהליך ההטמעה יותאם לבשלות וסוג החדשנות שבחרתם לאמץ.
הכותב הינו יזם סדרתי וחוקר בנושאי יזמות ופיתוח חדשנות אסטרטגית. הוא חבר סגל הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב ומכהן כיום כראש תחום פרוייקטים יזמיים במכון קולר ליזמות בפקולטה, לצד הובלת תחום החדשנות בלהב, ביה"ס להכשרת מנהלים של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב
