אין זה סוד שמאז פרוץ מגיפת הקורונה בישראל העומס על בתי החולים והצוותים הרפואיים הוא אדיר. למעשה, בעקבות הלחצים האדירים והחשש מהתפשטות המגיפה הנחה משרד הבריאות את בתי החולים לטפל אך ורק במקרים דחופים, אשר הוגדרו כניתוחים אונקולוגיים, ניתוחי כלי דם וניתוחים שאי-ביצועם מסכן חיים, ולצמצם ככל האפשר את הפעילות האלקטיבית.
אבל איך קובעים מה נחשב לטיפול דחוף ומה יכול לסבול דיחוי? ובכן, בידי הצוותים הקליניים ישנם כלים מגוונים כדי לבצע אבחון ולמיין את המקרים הדחופים המחייבים טיפול מיידי. אחד התחומים, אשר בעיקרו מתמקד באבחון אונקולוגי ועובר מהפכה דיגיטלית בשנים האחרונות, הוא הפתולוגיה.
תפקידם של פתולוגים באבחון, מעקב והמלצה על פתרונות טיפול במגוון רחב של מחלות בכלל ושל סרטן בפרט, הוא קריטי. תחום הפתולוגיה עובד תחת עומסים הולכים וגוברים ומחסור חמור בכוח אדם. כל פציינט שעבר ביופסיה ונאלץ להמתין לתוצאות הבדיקות הפתולוגיות מזהה את העומס והלחץ שבהמתנה לתוצאות הבדיקות.
סריקה דיגיטלית של הדגימות
במהלך 150 השנים האחרונות תהליך עבודתו של הפתולוג כמעט ולא השתנה. כאשר מגיע מטופל עם חשד כלשהו נלקחת ממנו דגימה ונשלחת למעבדה הפתולוגית, שם היא עוברת תהליך עיבוד, ובאמצעות בדיקה מיקרוסקופית של חתך הרקמה, קובע הפתולוג אם מדובר בתהליך שפיר או סרטני. אבל לאחרונה חלה התפתחות משמעותית בתחום, ועם כניסתה של מהפיכת הרפואה הדיגיטלית גם לתחום הפתולוגיה, עוברים גם הרופאים ועובדי המעבדה הפתולוגית שינוי משמעותי באופן עבודתם.
הפתרון החדשני של פיליפס, Intelisite Pathology, הוא דוגמה מובהקת לכך. הוא מאפשר סריקה דיגיטלית של הדגימות בעזרת סורקים מתקדמים ברזולוציה ובהגדלה גבוהה, מה שמאפשר המרה לפורמט דיגיטלי. בנוסף, הדגימות הנלקחות מקבלות ברקוד ומשוייכות אוטומטית לתיקי הנבדקים. השימוש בפורמט הדיגיטלי מאפשר צפייה על-ידי הגורמים המטפלים השונים, כמו גם שליחה וירטואלית לגורמים מייעצים נוספים.
היתרונות שהמערכת הדיגיטלית מאפשרת הם משמעותיים גם עבור הצוות הקליני וגם עבור המטופלים. עבודה עם מערכת המשייכת דגימות באופן אוטומטי לתיק המטופל מסייעת בצמצום הסיכון שבטעויות, כאשר השיוך האוטומטי חוסך זמן יקר ומקצר את זמן ההמתנה של הפציינט לאבחנה.
מכיוון שהדגימה שנסרקת נשמרת באופן דיגיטלי יש אפשרות לשלוח את הקובץ להתייעצות נוספת, אפילו מעבר לים, ללא צורך להמתין למשלוח הדגימה עצמה, דבר שחוסך זמן יקר ומוריד את הסיכון לנזק של הדגימה או אובדן המשלוח. המערכת הדיגיטלית מאפשרת התייעצות מהירה בזמן אמת גם עם גורמים מחוץ לבית החולים ובכך לשפר את הדיוק האבחנתי במצבים כאלה.
הזדמנות אדירה לקפיצת מדרגה
הפוטנציאל העתידי של תחום הפתלוגיה הדיגיטלית הוא גדול מאוד. היכולות המתפתחות בתחומי עיבוד תמונה, ביג דאטה ובינה מלאכותית מייצרות הזדמנות אדירה לקפיצת מדרגה במיצוי המידע המופק מדגימות פתולוגיות. יכולות אלה יאפשרו הורדת עומס מהפתולוג וישלבו ניתוח ופענוח ממוחשב בתהליכי האבחון ובהמלצות טיפוליות.
פרופ' איריס ברשק, מנהלת המכון לפתולוגיה במרכז הרפואי שיבא תל-השומר, משנה לדקאן וראשת בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב: "טכנולוגיית הפתולוגיה הדיגיטלית מהווה חלק בלתי נפרד מחזון עיר הבריאות של שיבא ומקידום הרפואה הדיגיטלית במרכז הרפואי". המרכז הרפואי שיבא הינו חלוץ במעבר גורף לתשתית דיגיטלית באמצעות סריקה של כל דגימה מהמעבדה. מערכת הפתולוגיה הדיגיטלית מהווה פריצת דרך בטיפול בחולים אונקולוגיים ואבן דרך נוספת בישום טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות במרכז הרפואי".
לדברי ברשק, המערכת חוללה מהפך בשיטות העבודה ותורמת לתהליך האבחון של הממצאים. בין השאר, היא מאפשרת ניתוח של ממצאי הבדיקות הפתולוגיות באמצעות סליידים סרוקים, כאשר הפתולוג נמצא בבית החולים או מחוצה לו. הדיון נעשה עם צוות רב-מקצועי של מומחים מדיסציפלינות נוספות על הפתולוגיה כמו כירורגיה, אונקולוגיה ודימות. "בדיונים אלה משלבים את הנתונים הקליניים של החולה ואת הסמנים המולקולרים, שנבדקים גם הם במעבדות המכון לפתולוגיה, כדי להגיע לתהליך אבחון מדויק ומותאם אישית לכל מטופל", היא מציינת.
פרופ' דב הרשקוביץ, מנהל המכון לפתולוגיה במרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) בתל- אביב בו הותקנה המערכת הראשונה בישראל: "באופן ספציפי, בתקופת המאבק בקורונה, מערכת הפתולוגיה הדיגיטלית מאפשרת לנו להמשיך לתת מענה אבחנתי לחולי סרטן תוך צמצום הסיכון לחשיפה של הצוות הרפואי לקורונה. בעבודה מהירה ומשותפת עם אגף המחשוב בבית החולים הותקנו קווים מהירים בבתים של מס' פתולוגים ועמדות לצפייה מרחוק בסליידים הדיגיטליים. למעשה, מהלך זה אפשר לחלק מהפתולוגים לבצע מהבית את אותה עבודה אבחנתית שהיו מבצעים בבית החולים. כמו כן, גם חלק מעבודת המעבדה בבקרת האיכות של התמונות מתבצעת מהבית. מהלך זה נתן לנו את האפשרות להמשיך לתת מענה אבחנתי למטופלים עם סרטן, גם ע"י מומחים בתחומים ספציפיים שנמצאים בבידוד, וגם תוך צמצום הגעת הצוות לבית החולים ככל שניתן. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות לעבודה מרחוק תופס תאוצה בתקופה האחרונה בשל הגבלות התנועה למניעת חשיפה לוירוס. אנו שמחים על האפשרות להשתמש בטכנולוגיות אלו לטובת המטופלים".
