הנסיעות לחו"ל נפסקו בתחילת מרץ, אחרוני העובדים ששבו מחו"ל נכנסו לבידוד, ובמקרה של עובדים שלא יכלו להתבודד בביתם בגלל בני משפחה בסיכון - החברה דאגה לדירה חליפית או חדר במלון. חדר האוכל נסגר והעובדים שהגיעו למשרד קיבלו חמגשיות. התקשורת הפנים-ארגונית תפסה תאוצה, והחברה ספקה לעובדים תמונת מצב עדכנית, ברמה יום-יומית. בבית, בעזרת הזום, נהנו העובדים משיעורי מדיטציה וספורט, סדנאות תמיכה, הרצאות ועוד.
מרבית עובדי KLA ישראל עברו לעבוד מהבית בתקופת משבר הקורונה, ורק חלק קטן של העובדים הגיע למשרד בתורנות, בהתאם להנחיות. עובדי הייצור וחלק מן העובדים העוסקים בפיתוח חומרה, שהיו חייבים להגיע למשרד, חולקו לשתי משמרות עם הפרדה מוחלטת ביניהן, כדי למנוע הדבקה כוללת. "מודל העבודה הזה נמצא מאד יעיל והתפוקות רק השתפרו", אומר אורי תדמור, נשיא KLA. "יחד עם זה ברור לנו שהעובדים בחדר הנקי עבדו קשה ביותר, במיוחד עובדי משמרת הלילה, אשר בבוקר חזרו לבית הומה ילדים. בסיכומו של דבר למדנו שמספר אנשים יכולים לעבוד על אותה מכונה, ואף לבצע באמצעותה משימות שונות, בהתאם לידע ולניסיון שלהם".
מאפס למאה: אימוץ טכנולוגיה והתנהגות בזמן הקורונה
חברת KLA הוקמה ב-1976 בקליפורניה, והסניף הישראלי שלה הוקם במגדל העמק ב- 1986. החברה מובילה היום את שוק הבדיקות העולמי בתעשיית המוליכים-למחצה ומעסיקה בישראל קרוב ל-600 עובדים, בתפקידי פיתוח וייצור. כחברה גלובלית העבודה מרחוק אינה זרה לעובדים, אם כי מעולם לא הגיעה לממדים כאלה, כמו בימי הקורונה. "מחקרים מראים כי אימוץ של טכנולוגיות חדשות אורך עשרות שנים, ואילו בתקופת הקורונה מהלכים כמו עבודה מהבית, או הכשרה והדרכה מרחוק, הואצו מאפס למאה, ואין לי ספק כי אלה יישארו גם אחרי חולה הקורונה האחרון", מעריך תדמור.
האם הקורונה השפיעה על ניהול החדשנות בארגון?
"האתגר הכי גדול של התקופה היה למצוא דרך להחליף את המפגשים הבלתי-אמצעיים במשרד, אשר מאפשרים העלאת רעיונות חדשים באמצעות סיעור מוחות ספונטני ומתמשך. התחלנו לשבץ ביומן פגישות סיעור מוחות יזומות בזום וזה התגלה כתחליף, לא מושלם אמנם, אבל אפשרי", מספר ד"ר עידו דולב, דירקטור בכיר וסמנכ"ל פיתוח בחטיבת המטרולוגיה. "לדוגמא, אלגוריתם חדש שנולד בקבוצת ה- Advanced מתגלגל כבר חודשים מזום לזום. הפכנו בו בפורומים שונים עד שגיבשנו מסגרת פיתוח מנוהלת עם פגישות קבועות מידי שבוע. אלמלא הקורונה האלגוריתם הזה היה קורם עור וגידים במסדרונות החברה, אבל עכשיו משזה קרה - אנחנו מאמינים שניתן לקדם חדשנות טכנולוגית גם בפגישות מרחוק".
לדברי ויקי פלטניק, מנהלת משאבי האנוש ב- KLA, "על מנת שפגישות אשר מטרתן לפתח חדשנות יצליחו - חשוב לנהל אותן ולדאוג לזמן לפגישה משתתפים ממגוון מחלקות, כולל אנשים שלא היינו מעלים על דעתנו לזמן במשרד, אבל יכולנו לפגוש במסדרון ולהחליף איתם מילה. עכשיו צריך לחשוב יצירתי, במיוחד כשמדובר בסיעור מוחות, ולא להסתפק רק ב'חשודים המיידים'".
מור עזריה, דירקטורית בכירה ומנהלת קבוצת האוטומציה מביעה עמדה שונה במקצת. "אצלנו דווקא ההתנעה של יוזמות חדשות התעכבה קצת, כי אלה מטבען מושתתות על יחסים אישיים עם הלקוחות בחו"ל, והזום לא הצליח להחליף פגישות פנים-אל-פנים. עכשיו הקרח מפשיר לאיטו והדברים מתחילים להתקדם, אבל אין ספק שהרבה יותר קל לעלות על מטוס ולסגור את הדברים בחמש דקות פגישה".
חוזרים למשרד בשביל החברים
הזום הפך בתקופת הסגר לחברו הנאמן ביותר של האדם. חיי העבודה והפנאי שלנו עברו לזום ורק עכשיו מתפנים המנהלים לנתח את היתרונות ואת החסרונות של מערכות תקשורת מרחוק.
אילו תובנות גיבשתם בעקבות השימוש האינטנסיבי בזום?
עזריה: "מנהל התוכנה שלי וכל הצוות שלו לא היו יום אחד במשרד ופיתוח התוכנה המשיך כרגיל. במקביל, מינינו תורני מעבדה שהגיעו לבצע בדיקות על גבי החומרה, ולתת תמיכה לעובדים מרחוק. כרגע חזרנו לאיוש משרדי של 50% מהצוות וזה נראה לי כמו התמהיל האידאלי ליצירת תפוקות גבוהות".
"עד הקורונה, כאתר לוויין של החברה, כאשר הצטרפנו לשיחות רבות-משתתפים עם המטה בקליפורניה, וידענו שכל המנהלים יושבים בחדר ישיבות ורק אנחנו מחוברים בזום - הרגשנו פחות שייכים. מרגע שכל המשתתפים בפגישה עברו לזום - אני מרגיש כאילו יישרנו קו ועכשיו כולנו באותה פוזיציה", מציין תדמור ומעלה היבט חשוב נוסף. "הזום הוא כלי נהדר כל עוד מדובר בישיבות פורמליות, מצגות, סקירות טכניות וכדומה. אבל במהלך התקופה הבנתי, כי בסוף היום אנחנו מגיעים למשרד גם כדי לפגוש אנשים. זהו צורך אנושי בסיסי וקשה לתת מענה לכך באמצעות זום". פלטניק מסכימה עם תדמור ומספרת כיצד בשבוע החולף, הגיעה למשרד ונפגשה עם עובדים אותם לא ראתה כבר שלושה חודשים. "המפגש היה מאד מרגש. ממש כמו תלמידים שנפגשים בבית הספר אחרי החופש הגדול או חופשת קורונה".
לעבוד עם הלקוחות בסביבות סגורות בענן
אבחנה נוספת של תדמור קשורה לעובדה שבאמצעות הזום, אם תרצו, אתם מזמינים את בני השיח אליכם הביתה. "ברגע שאתה עובד מהבית ומאפשר לעמיתים לשיחה לראות את החדר, את החפצים האישיים - זה שובר את הקרח ומקרב. גם בני הבית שנכנסים, בטעות או שלא בטעות, לפריים, מסייעים בכך. כמו במקרה בו הבת שלי נכנסה באמצע ישיבה וזחלה על הרצפה כדי שלא יראו אותה בזום, אבל המצלמה בכל זאת קלטה אותה, ובסוף פשוט הצגתי אותה למשתתפים".
כיצד התקופה השפיעה על העובדים? הלקוחות?
"רמת האנגייג'מנט של העובדים לחברה השתפרה מאד בתקופה זו ואני מאמין שזה קשור גם לעובדה שלא חווינו שינויים גדולים מבחינת הביזנס. נהפוך הוא, KLA סיימה רבעון עם הכנסות שיא של 1.4 מיליארד וגם בישראל הגענו להישגים נהדרים וסיפקנו את המוצרים וחלקי החילוף ללקוחות, כאילו אין מגפה עולמית", משיב תדמור ודולב מחזק אותו: "העובדים הבינו שיש מצב חירום וכולם נרתמו".
דולב: "בעניין הלקוחות, צריך לזכור שהתעשייה שלנו מאד שמרנית. הלקוחות תמיד העדיפו שנעלה על מטוס, ולפעמים מצאנו את עצמנו משקיעים שבוע בטיסות רק כדי להיערך לפגישה של שעה. המציאות החדשה הכריחה גם את הלקוחות הקשוחים ביותר להתגמש, כך שבמהלך החודשיים האחרונים נפגשתי כבר שלוש פעמים עם לקוחות בקוריאה, ופעמים עם לקוחות בטיוואן. תדירות כזאת גבוהה של מפגשים לא התאפשרה לפני הקורונה. הלקוחות גם התחילו להתרכך בכל הנוגע לשיתוף מידע ברשת, עובדה שבהחלט יכולה לזרז תהליכי חדשנות אצלנו. אני מאמין כי בעקבות כל זה, בעתיד הקרוב נראה יותר ערוצים וסביבות סגורות בענן, בהן נוכל לעבוד יחד עם הלקוחות".
מה צופן בחובו העתיד, הקרוב והרחוק?
"באופן פרדוקסלי, לאחרונה השלמנו את בניית קומת המשרדים החדשה שלנו, אשר מעוצבת ברוח החדשנות שרצינו להנחיל לעובדים - מרחבי עבודה פתוחים ללא מחיצות. לצערנו, זה עומד בניגוד גמור להנחיות החזרה לעבודה המחייבות מחיצות בין עובד לעובד", מספר תדמור. "עוד אילוץ הוא אי-היכולת לשבת בחדרי ישיבות ללא מסכה, דבר המקשה על פגישות פנים-מול-פנים.
"ברור לנו שיותר אנשים יעבדו בעתיד מהבית, ומי שיבחר לעשות זאת כמובן יקבל מהחברה את כל הציוד הדרוש", הוא מוסיף. "העבודה מהבית התגלתה כיעילה מאד, אבל זה גם קשור בעיני לעובדה שאנחנו עובדים עם אנשים שאנחנו מכירים ויש לנו קשר אישי איתם ומחוייבות. מודל כזה לא יחזיק מעמד לאורך זמן, כי ברגע שיגיעו עובדים חדשים שלא יכירו זה את זה, וירגישו פחות מחוייבים אחד לשני - זה יעבוד פחות טוב".
הביקוש למוליכים למחצה נמצא בעלייה
במחקר שערכה חברת KPMG יחד עם Global Semiconductor Alliance על השפעת ה- Covid-19 על תעשיית המוליכים למחצה נמצא כי שני השינויים המרכזיים, שחברות מתכוונות להטמיע בארגון לטווח הארוך, הם עדכון של התוכניות להמשכיות עסקית ושדרוג של טכנולוגיות לשיתוף ידע וענן. אורי תדמור, נשיא KLA, מסכים עם ממצאי המחקר ומספר כי לאורך השנים, תוכניות ההמשכיות העסקית של החברה התייחסו לכל ההיבטים האפשריים של מלחמה ומתקפות טרור, אך מעולם לא נדרשו לנושא של פנדמיה. "זאת להבדיל אגב", הוא מדגיש, "מעמיתים שלנו בסינגפור שהכינו נהלים מסודרים מראש וידעו בכל שלב ושלב של המגיפה כיצד להתנהל. אנחנו, לצערי, לא לקחנו בחשבון מצב בו העולם ייעצר ולא נוכל לייבא רכיבים לייצור, למשל. לכן, אנחנו בהחלט מתכוונים לעדכן את התוכניות להמשכיות עסקית וגם לנסות לייצר תמהיל מאוזן בין ספקים מחו"ל לספקים ישראלים. עוד לקח שלמדנו הוא להגדיל את המלאי שלנו. בעולם בו המשלוחים יכולים להתעכב שבועיים - חייבים להיערך מראש".
דבר נוסף שמצא המחקר של KPMG הוא שבתעשייה יש תחושה כי לנגיף תהיה השפעה חיובית על השקעות, צמיחה, אימוץ גובר של דור 5, בינה מלאכותית והאינטרנט של הדברים. "כמו במחקר ובניגוד למשברים אחרים, במשבר הנוכחי אנחנו מרגישים שהביקוש לשוק המוליכים למחצה רק עולה, גם בזכות העובדה שכל העולם עבר להשתמש בצורה אינטנסיבית בתקשורת מרחוק. המשמעות היא שיש צורך להגדיל את כמות וקיבולת השרתים, לשפר את התשתיות ולתמוך בתעבורה. האלקטרוניקה תומכת בכל המשבר הזה וכך מכונות המטרולוגיה שלנו הופכות לחיוניות יותר", מסכם תדמור.
